ועדת חוק חוקה ומשפט: הצעת חוק גיור על ידי רב עיר. "הנוסח הנוכחי יביא רק לקיטוב"

ועדת חוק חוקה ומשפט קיימה הבוקר (7.1.14) דיון בנושא הצעת החוק לתיקון פקודת העדה הדתית(המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית). ח"כ אלעזר שטרן הסביר כי החוק בא עקב ההסתכלות על המצב החברתי והדמוגרפי, יהודי במדינת ישראל. שמעון יעקבי מבית מבתי הדין הרבניים טוען כי ניסוח החוק הנוכחי הוא בעיית מאוד וחושש כי יוביל רק לקיטוב. עמיטל בראלי, מנהל חותם טוען כי הצעת חוק זו מקנה סמכות גבוהה מאוד לרבני העיר. סוזן וויס מנהלת מרכז צדק לנשים:" החוק מחבר את המדינה עם הדת בצורה מאוד בעייתית". ח"כ שולי מועלם-רפאלי:" המטרה של כולנו היא לנסות להביא כמה שיותר אנשים שיתגיירו במדינת ישראל על פי ההלכה". גלעד קריב מנהל התנועה הרפורמית: " אנו מאוד מקווים שישמע קולם של זרמים נוספים ביהדות", היו"ר דוד רותם:" הזרם האורתודוכסי, זה הזרם היחיד ביהודית".

יום שלישי, ו' בשבט התשע"ד (07 בינואר 2014), שעה 9:00
 
סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית)
התשע"ג-2013
 
 
היו"ר דוד רותם: בוקר טוב, רבותי, אני פותח הישיבה. אנחנו נדון היום בהצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית), של חברי הכנסת אלעזר שטרן, עמרם מצנע, מאיר שטרית, דוד צור, דב ליפמן ועליזה לביא. איפה עליזה לביא?
 

 
ח"כ אלעזר שטרן: בוקר טוב. החוק הזה בא עקב ההסתכלות על המצב החברתי, דמוגרפי, יהודי במדינת ישראל. אני קודם כל צריך לומר שהוא הוגש במתכונתו הבסיסית על ידי חבר הכנסת דודו רותם בכנסת הקודמת ולצערי הוא לא עבר במתכונתו הבסיסית, הראשונה, שזה היה הדבר הכי נכון בעיני שיעבור.
 

 
ח"כ אלעזר שטרן: אני לא חושב שזה היה על המתכונת הראשונית אבל בסדר, אנחנו עכשיו ברוך השם התכנסנו כאן. התוצאה שהחוק לא עבר בכנסת הנוכחית היא שתופעת ההתבוללות, פסולי החיתון, נישואי התערובת במדינת ישראל הלכה וגדלה וכל יום היא הולכת וגדלה. אנחנו מכירים את הנתונים, לפני חיתון יש פה כ-100,000 וכל שנה נולדים כ-3,500 תינוקות, ואם אנחנו לא נטפל בעניין הזה ולא נביט נכוחה על תוצאות הדברים האלה – שכמו שאמרתי, מביאים את תופעת ההתבוללות שקימת בתפוצות ישראל לתוך מדינת ישראל – אז אנחנו נתעורר מאוחר מדי.
 
ח"כ אלעזר שטרן: צריך עוד כמה דברים לעשות אבל אני חושב שאנחנו עכשיו כאן, ואני דיברתי לא על אלה שנכנסים לישראל אלא על אלה שכבר בישראל. המספרים האלה שאנחנו מדברים עליהם זה על האנשים שחיים בינינו, משרתים יחד אתנו, עם הילדים שלנו בצבא בשירותים השונים, מקריבים את חייהם להגן על העם היהודי, ואני אגיד את זה בצורה הכי קשה, לצערי הרב חלק גדול מהממסד הדתי שמדינת ישראל הפקידה בידיו את מפתחות הכניסה לעם היהודי לא מבין, או לא רוצה להבין, את גודל האתגר, את גודל האיום ואת המשמעות לקיומנו כמדינה יהודית דמוקרטית בעתיד.
 
אשר על כן, ביקשתי מחבר הכנסת דודו רותם לקחת את הצעת החוק שלו ולהמשיך אותה במושב הזה, לשמחתי הוא נענה. פניתי לסגן שר הדתות, להגיע אתו להבנות לפני שהחוק הזה יקודם, ולשמחתי הרבה הגעתי אתו. הייתי אצל שני הרבנים הראשיים, הצגתי להם וקיבלתי מהם את האישור להתקדם בתנאי שאוסיף בחינה בכתב בחדר שהתוצאות שלה יוגבלו בזמן והסכמתי להכניס את ההערה שלהם לתוך החוק, ולכן אני חושב שאנחנו בשלים להתקדם. צריך לזכור שאת אותו נהר לא חוצים פעמיים, כל יום שאנחנו מתעכבים תופעת ההתבוללות בחברה שלנו גדלה והולכת. יש מי שיגיד שהבעיה היא לא בבתי הדין אלא ברצון של האנשים להתגייר, אני אומר שני דברים: אחד, אני חושב שהרווחנו את זה ביושר, לאורך שנים של הצגת דרך גיור קשה ופרשנות על "קשים גרים לישראל" במובן הכי קשה, הרחקנו גם את – – –
 

 
שמעון יעקבי (יועץ משפטי, בתי הדין הרבניים): החוק בניסוחו הנוכחי הוא מאוד מאוד בעייתי. כרגע מערך הגיור פועל באמצעות כללים שקבע בזמנו הראשון לציון הרב עמר. בתי הדין המיוחדים לגיור, למיטב ידיעתי, מצויים בדלתיים פתוחות, כל הרוצה להידפק על דלתותיהם מוזמן להיכנס בצורה ידידותית. ההצעה הנוכחית יוצרת חוסר איזון מאוד מאוד משמעותי, ובניגוד למה שנאמר שזה נועד כדי להביא לאיזשהו איחוד בעם ולשילוב ולמניעת נישואי תערובת, אני חושש שהנוסח הנוכחי יוביל רק לקיטוב
לכל סעיף, לכל מילה יש תלי תילים של פרשנויות וכשאנחנו הולכים להפוך את האפשרות להתגייר פתוחה לכל דכפין, הרי שכל הרעות החולות שבעבר נטענו כלפי הגיורים, כל מיני בעיות שהיו בעבר, הן רק יחריפו והנושא הזה יגרום לקיטוב ולמחלוקות. יש צורך בהרבה הרבה עבודה. הרב בן דהן ישב, כך אני מבין, גם עם חבר הכנסת שטרן – – –
 

 
עמיטל בראלי (מנהל חותם): אני מפורום "חותם", בפורום חברים מכוני מחקר תורניים ובניהם גם כן דיינים בבית הדין לגיור. אנחנו גם כן חושבים שהחוק כפי שהוא, הצעת החוק הראשונית – אני רואה שיש פה עדכון נוסף, אנחנו מתייחסים להצעה הראשונית – היא מאוד בעייתית מכמה זוויות: ראשית בנושא המקצועיות של הדיינים. לא ראינו שם התייחסות כיצד הדיינים צריכים להיות מוכשרים, מה ההליך שהם אמורים לעבור, כאשר במצב הנוכחי יש – – –
 

 
עמיטל בראלי (מנהל חותם): דבר נוסף, חבר הכנסת שטרן ודאי יודע שהמתגיירים עוברים תהליך מאוד משמעותי כדי להגיע לנושא של הגיור, גם מולי מכיר את העניין הזה. בהצעת החוק אין התייחסות לנושא של התהליך שאותו המתגיירים עוברים, זה נראה כאילו – – –
 
היו"ר דוד רותם: תגידו, אני לא מבין, אתם גם מפקחים על רבני העיר? כל רב עיר יחליט את מי הוא רוצה לגייר ואת מי הוא לא יחליט לגייר.
 
עמיטל בראלי (מנהל חותם): אז כאן אנחנו נותנים סמכות גבוהה מאוד לרבני ערים.
 
היו"ר דוד רותם: אני לא מבין, רבני העיר האלה דואגים להכשיר את המקווה שאני הולך אליו, הם דואגים לסדר לי את העירוב והם אחראיים על כל דבר שנכנס לפה שלי.
 
ח"כ אלעזר שטרן: כשרות.
 
בני איש שלום (נשיא בית מורשה ויו"ר המכון ללימודי יהדות): גם נישואין וגירושין.
 
עמיטל בראלי (מנהל חותם): יש להם מערכת שלמה שתומכת בדברים האלה.
 
ח"כ שולי מועלם-רפאלי: גם פה תהיה.
 
ח"כ עמר בר-לב: כאן אין התייחסות בחוק למערכת שתומכת בהכשרת המתגיירים. נקודה נוספת בהצעת החוק, כפי שהוזכר פה קודם, לא הוזכר ההרכב המלא. כיוון שהיו דברים מעולם של נושאים של תשלומים שאינם מסודרים בצורה רגילה, אנחנו לא יכולים לדעת בנושא כל כך מהותי איך הדברים יתנהלו, כיצד הם יפוקחו.
 
היו"ר דוד רותם: בקיצור, אתם גם לא סומכים על הרבנים, אתם אומרים: יקבלו שוחד. בוא נאמר ככה, גם היום יש כבר רבנים שמקבלים.
 
עמיטל בראלי (מנהל חותם): כשהמערכת פרוצה ללא פיקוח זה מזמין בעיות. כל מערכת אחרת נתונה למעקב, נתונה לבדיקה, וכאן אנחנו חוששים בנושא כל כך מהותי שהנושא ייפרץ לחלוטין. אנחנו לא מכירים שבדברים אחרים נותנים סמכות לכל מנהל בית ספר לתת תעודת בגרות, ובנושא הזה אנחנו לא רוצים שכל רב יישוב או רב שעשה הסמכה כל שהיא, תהיה לו סמכות בנושאים שהם חוק השבות לצורך העניין.
 
היו"ר דוד רותם: טוב, אני מקווה שאלה מכון "פועה" ומכון "המקדש" שדנו בזה וככה הם החליטו.
 

 
ח"כ שולי מועלם-רפאלי: אני רוצה לברך גם את היושב-ראש וגם את חבר הכנסת שטרן באמת על הכנסה של מערך הגיור לתוך מדינת ישראל הממלכתית, בעינינו יש לזה חשיבות עצומה. יחד עם זאת, ברור לכולם, וכמובן שוב, גם לחבר הכנסת שטרן וגם ליושב-ראש, שגיור זה מהלך שמעבר להיותו מהלך ממלכתי שמדבר על עם ישראל, הוא מהלך דתי, ומבחינתנו, חבר הכנסת מקלב, לא מפרידים, לא מפרידים את היהדות שלנו ממדינת ישראל, מהממלכה.
 

 
ח"כ עליזה לביא: בגלל אנשים כמוך כל שנה נולדים במדינת ישראל 4,000 ילדים שאינם יהודים, יכולנו לפתור את הבעיה הזאת, אנחנו מפקירים את הבעיה הזאת לדור הבא.
 
ח"כ אורית סטרוק: אני לא מבינה, ואם אלעזר שטרן החליט שהם יהודים הם היו נשארים – – – ?
 
ח"כ אורי מקלב: אל תתלונני שפוגעים בך – – –
 

 
ח"כ שולי מועלם-רפאלי: אני רוצה להגיד שלושה דברים עקרוניים: אחד, והוא פוליטי, החוק הזה יקודם, כמו שאמר חבר הכנסת שטרן, רק בהסכמת כל סיעות הקואליציה, וכמה זמן שיצטרכו לעבוד עליו יעבדו עליו בוועדה. אם אדוני וחבר הכנסת שטרן והרב אלי בן דהן יחליטו שבוועדה אחרת אז בוועדה אחרת. אבל אנחנו לא באנו לפה ומתכוונים לעמוד פה על איזה סטופר על חוק שכולם מסכימים שהוא מהותי ומשמעותי במדינת ישראל. זה אחד. שניים, יש חשיבות גדולה לניואנסים, לא לניואנסים של תחת מי זה יהיה אלא מה המשמעות כשמישהו מתגייר, מי נותן את האישור על הגיור הזה, ואם במדינת ישראל מקובל שהרב הראשי הוא זה שנותן פה את אישור הגיור אז אנחנו צריכים לעשות תהליך שבסוף לא יהיה פה תעודת גיור א' ותעודת גיור ב' ותעודת גיור ג', כי אז לא הצלחנו בכלום ושום דבר טוב לא יצא מהחוק הזה.
 
היו"ר דוד רותם: אנחנו ניקח מהרבנים הראשיים את תעודת הגיור.
 
ח"כ שולי מועלם-רפאלי: אז בוא נראה איך אנחנו מתקדמים עם זה.
 
ח"כ אורית סטרוק: אולי אתה תיקח, אנחנו לא ניקח.
 
היו"ר דוד רותם: מי זה אנחנו לא ניקח?
 
ח"כ אורית סטרוק: הקואליציה הזאת לא תיקח.
 
ח"כ שולי מועלם-רפאלי: ודבר אחרון, יש את נוסח החוק המקורי, ואני מבינה שנעשתה עליו עבודה עד היום ותמשיך להיעשות עליו כנראה עבודה בהמשך, גם לקראת הקריאה הראשונה וגם אחר כך לקראת הקריאות השנייה והשלישית, אני חושבת שיש חשיבות לאמירה הזאת כי אם המטרה של כולנו היא אותה מטרה: להכניס את מערך הגיור למדינת ישראל באופן שהוא גם נכנס כחוק וגם מקבל גושפנקא הלכתית, אז לדעתי צריך לעבוד עליו בצורה שבסוף נגיע למטרה שאתה הצבת אותה. המטרה של כולנו היא לנסות להביא כמה שיותר אנשים שיתגיירו במדינת ישראל על פי ההלכה, ולדעתי על הסיפה הזה אין פה ויכוח. אפשר להתווכח אולי על כמה רבנים, איזה רבנים, מי יהיו הרבנים, אבל אם הבסיס הזה של כמה שיותר מתגיירים במדינת ישראל על פי ההלכה מקובל סביב השולחן הזה אז אנחנו מבינים שיש לנו עכשיו עבודה.
 
והעבודה הזאת, אני חושבת, אדוני, בניגוד לעמדתך, שיש חשיבות רבה לשמוע דיינים שעוסקים בגיור. יש חשיבות רבה לשמוע אנשים שעוסקים בזה 15 שנה, כמו הרב צבי ליפשיץ, שאני באופן אישי מכירה אותו, או הרב דוד בס, יש חשיבות לשמוע אותם. יש חשיבות גם להבין מהם איפה אנחנו יכולים ללכת באופן אמיתי ואיפה אנחנו צריכים להיזהר יותר ולהתעכב יותר על הפרטים בחוק הזה. אני לא חושבת שראוי לעשות חוק כל כך דרמטי שנוגע לגיור בלי לשמוע אנשים שעוסקים בגיור.
 

 
ח"כ אורית סטרוק: נגיד אפילו שוועדת החוקה בראשות חבר הכנסת רותם תחליט, ואפילו מליאת הכנסת תחליט שפלוני הוא יהודי, כל זמן שההלכה היהודית לא החליטה שהוא יהודי זה יועיל לו כקליפת השום. כקליפת השום. ואם אנחנו לא רוצים להונות את האנשים שמעוניינים להתגייר אז אנחנו צריכים לאפשר להם להתגייר ולא לאפשר להם לקבל איזושהי חותמת שיהיה כתוב עליה שהם גרים. זה כאילו שעכשיו היית גם מחליט שהכנסת תחליט מה כשר לפסח או לא כשר לפסח, והרבנות אומרת שזה לא כשר לפסח, אז זה כשר לפסח או לא כשר לפסח? בואו נהיה קצת יותר רציניים וקצת יותר אחראיים, אנחנו עוסקים באנשים, בחייהם של אנשים. אנשים שרוצים להביא לשינוי מהותי בחייהם ולהצטרף לעם היהודי צריכים לדעת שבסופו של התהליך הם מקבלים את המוצר הנכון ולא מוצר פיקטיבי שכמה חברי כנסת החליטו שזה נקרא להיות יהודי. ולכן אנחנו צריכים לחוקק את החוק הזה בהרבה מאוד הקשבה אמיתית לרבנות ולרבנים ובכבוד גדול למה שהם אומרים. זה אחד.
 
שניים, החוק הזה, מעבר להיבט הספציפי שלו והמקצועי שלו, הוא בהיבט הפוליטי מקרה מבחן כי הוא החוק הראשון שעוסק בענייני דת ומדינה שמגיע לדיון בוועדה. וכמו שאדוני יודע, בקואליציה הזו, בהסכמים הקואליציוניים, יש כלל ולפיו חוקים שעוסקים בענייני דת ומדינה לא יקודמו אלא בהסכמת כל מרכיבי הקואליציה. אני מציעה לא לזלזל בדבר הזה, זה הולך להיות מקרה מבחן. אם יהיה פה ניסיון לקדם את החוק הזה שלא לפי ההסכמה שלנו הוא פשוט לא יקודם וזה גם יהיה משבר שישליך על חוקים רבים ונוספים ואולי על הקואליציה בכלל. אז אני מציעה, אנחנו רוצים לקדם את החוק, כמו שאמרה מקודם חברת הכנסת שולי מועלם, לחוק הזה יש יתרון גדול בימינו משום שהוא לראשונה מעגן את כל נושא הגיור בחקיקה, וזה חשוב בעינינו מאוד, אבל אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה אחראית, ובצורה אחראית זה אומר גם תוך הקשבה למי שעוסקים בגיור, שזה הרבנים והרבנות הראשית.
 

 
ח"כ אלעזר שטרן: א', צריך לומר שאנחנו דנים פה רק בגיורים שהם על פי ההלכה ולכן העניין הזה של סמכות רבנית בתוך זה היא ברורה, אנחנו לא דנים פה בגיורים אחרים שיש להם את המקום לפי החלטות של מדינת ישראל. בתוך זה צריך לומר שכל הגיורים – מהיום הראשון שאני מתעסק בגיור לא קיבלתי החלטה הלכתית אחת, כל ההחלטות היו של רבנים, מהרב עובדיה והלאה לכול.
 

 
ח"כ אורית סטרוק: אלעזר, הבעיה המרכזית של הגיור היא, עם כל הכבוד, שאנשים לא רוצים להתגייר בכלל, ואת הבעיה הזאת החוק שלך לא פותר בכלל.
 
ח"כ אלעזר שטרן: אורית, תקשיבי לי משהו, יש דברים שאת מבינה יותר טוב ממני, תאמיני לי שבזה, אם יורשה לי, את לא מבינה, אני לא אומר שאני מבין יותר טוב ממך.
 

 
סוזן וייס (מנהלת מרכז צדק לנשים): אני ייצגתי וממשיכה לייצג אנשים ובעיקר נשים שהגיור שלהן בוטל, הן על ידי בית הדין הרבני והן על ידי בית הדין המיוחד לגיור. עכשיו הגשנו בג"ץ חדש בנושא. אני חייבת להגיד שמה שחסר כאן בדיון זה ההרכב החוקתי, זאת אומרת constitutional. כולם מתעלמים מהפגיעה בחופש הדת שאינו מתגלם לא בחוק הקצר ולא בחוק הארוך, אני אישית נגד החוק הקצר וגם נגד החוק הארוך כי אני לא בעד חוק גיור. אני חושבת שגיור זה באמת עניין דתי, למען ההלכה של כולם, זאת אומרת, אני לא מתווכחת, לא עם ההלכה של הרב יעקבי, לא עם ההלכה של גב' סטרוק, לא עם ההלכה של אלעזר שטרן, אני חושבת שלכל אחד צריכה להיות את ההלכה שלו והביטוי של ההלכה שלו. למען הביטוי החופשי של ההלכות האלה צריכים לנתק את הגיור מהמדינה ואני לא רואה ששני החוקים האלה עושים את זה. ובכן, אני אישית לא תומכת בהם, אני חושבת שנגרם עוול למדינת ישראל הן על ידי קיום של מערכת הגיור, אני חושבת שזו היתה טעות, היו צריכים לתת לכל הזרמים ביהדות לפרש את ההלכה – – –
 
היו"ר דוד רותם: מה זה זרמים ביהדות? ביהדות יש רק זרם אחד – יהדות.
 
סוזן וייס (מנהלת מרכז צדק לנשים): אוקיי, אז אני רוצה לדבר גם מהכובע האקדמי שלי, אני גם סוציולוגית ואנתרופולוגית. כל מושג בעולם משתנה כל הזמן, קוראים לזה ""social construction of reality. הכול משתנה עם הזמן, החברה מתרגמת את ההלכה כפי שהיא מתרגמת, ההלכה של היום אינה ההלכה שלפני 2,000. שנה. ובכן, צריכים לתת חופש – – –
 
ח"כ אורית סטרוק: אולי הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה שלהם הם לא מה שהיה לפני 2,000 שנה אבל ההלכה היא הלכה.
 
סוזן וייס (מנהלת מרכז צדק לנשים): אני לא מסכימה עם גב' סטרוק, אני לא חושבת שההלכה שלך אותה ההלכה של אלעזר שטרן, אני לא חושבת שההלכה שלך כמו הרב יעקבי ואני חושבת שצריכים לתת ביטוי לכל בן אדם, וחופש מצפון של כל בן אדם לפרש את ההלכה כפי שהוא רואה לנכון על פי מצפונו החופשי. ומה שחסר כאן, ואני מצפה מיושב-ראש של הוועדה הזאת לשים לב לנושאים האלה ולתת חופש ביטוי לכולם. אני לא חושבת שמתן סמכות אך ורק לראשי העיר לפרש מיהו הגר האמיתי וההלכתי זו פרשנות צודקת ונכונה אם אנחנו דואגים לזכויות אדם ולזכויות אזרחיות. אני חושבת שלפני הכול זה צריך להיות הערך העליון של מדינת ישראל כי זו לא מדינה – סליחה שאני אומרת את זה – זו לא מדינת הלכה ותיאוקרטיה, זו מדינה יהודית ודמוקרטית, ויהודית ניתנת לפרשנות.
 
היו"ר דוד רותם: מה זה מדינה דמוקרטית אני יודע, כל אחד יכול לדבר על זה שעות, מה זה מדינה יהודית?
 
סוזן וייס (מנהלת מרכז צדק לנשים): מדינה דמוקרטית חייבת להיות בראש ובראשונה מדינה ששומרת על זכויות הפרט. אין דמוקרטיה על פי הרוב, דמוקרטיה חייבת לשמור על זכויות הפרט לפני הכול.
 
ח"כ אורית סטרוק: זה לפי האנתרופולוגיה או לפי הסוציולוגיה?
 

 
סוזן וייס (מנהלת מרכז צדק לנשים): איך שאת מדמיינת את ההלכה ואיך שאת מדמיינת את היהדות איננה הפרשנות להגדרה היחידה.
 
ח"כ שולי מועלם-רפאלי: אז זהו, שאני לא מדמיינת הלכה ויהדות, אני משתדלת לחיות הלכה ויהדות.
 
סוזן וייס (מנהלת מרכז צדק לנשים): יש אנשים אחרים עם דעות אחרות ממך ואת צריכה בראש ובראשונה לכבד את הדעות האלה. את לא מכבדת אותן, את מנסה לשריין רק את הדעות שלך בתוך החוק. זה מה שאת מנסה לעשות. זה מה שכולכם מנסים לעשות.
 
סוזן וייס (מנהלת מרכז צדק לנשים): אני מבינה את המגמה של אלעזר שטרן אבל הוא עדיין מחבר את המדינה עם הדת בצורה מאוד בעייתית ואני חושבת, ובאמת דואגת, לא רק לצביון הדמוקרטי של מדינת ישראל, אני דואגת לצביון של היהדות של מדינת ישראל כי אם אנחנו נמשיך בכיוון הזה תהיה לנו מדינה של קומץ מאוד קטן של אנשים שמאמינים שהמדינה מבטאת את האמונות שלהם. אנחנו לא יכולים להמשיך ככה.
 

 
ישראל רוזן (ראש המכון צומת): כבוד היושב-ראש, תרשה לי להבהיר את עצמי, אני בצד שלך ולכן אני רוצה לומר את מה שאני אומר כאן, לא בשביל שאני רוצה לצמצם, בשביל שאני רוצה לפתוח את פתחי הגיור כמה שאפשר, מה שיותר. ולכן, כפי שכאן נאמר, אני חושב בעיקר על ידי חברת הכנסת אורית סטרוק ואחרים, וחברת הכנסת שולי מועלם, המתגיירים הם לא טיפשים, הגיור הצבאי הוכיח – אין לנו שום משבצת חברתית שבה אפשר לעשות טסטים כמו בנושא הזה של גיור – הגיור הצבאי הוא הפתוח ביותר, והקל ביותר, והידידותי ביותר, ואני משבח את זה ואני תומך בו, ואני כתבתי על כך פעמים רבות, ואף על פי כן לא נוהרים אליו, ויש לא מעט כאלה מתוך אלה שנקראים ומתבקשים שלא באים כי הם יודעים שיש כאלה שמטילים בזה דופי. אני מסכים שלא כל אחד יכול להטיל דופי בכל אחד ולאן נגיע וכו'. ולכן, אם אנחנו נלך פה לפתוח פתח כפי שנפתח כאן הסעיף 2ג(ב) אז אנחנו מגיעים למצב, רבותי, שהמתגיירים והמתגיירות לא יבואו. אני לא יודע אם אתם יודעים שגם היום יש תופעה שאלה שמתגיירים בבתי הדין הממלכתיים הולכים לשדרג את הגיור כי בחוגים רבים זה לא מספיק מקובל. לכן, אני בהחלט, כמו בכשרות, אני מסכים שגם בכשרות יש מדרגות שונות ואנשים אוכלים גם לא הכשר בד"ץ כזה, הכשר בד"ץ אחר, אבל לא ברמה כזאת, שלא נפתח מאז ומעולם בעם ישראל, שיש כאן אלף ואחת וריאציות. לכן אני סבור – – –
 

 
ח"כ שולי מועלם-רפאלי: חבר הכנסת מקלב, אתם לא מבינים שהשיטה הזאת שלכם כל השנים הביאה בדיוק למצב שאנחנו נמצאים בו היום. הרי ממה נפשך? הציעו לכם אישה אחת בוועדה למינוי דיינים, נעמדתם על הרגליים האחוריות, קיבלתם 4 נשים. שנים, שנים ביקשו פה לעשות גיור כמו שצריך, נעמדתם על הרגלים האחוריות, אז עכשיו אתה מדבר על זה שיכנסו יהודים אוהדי מכבי? השיטה שלהם היא קלוקלת.
 
היו"ר דוד רותם: אתם צדקתם גם בארבע נשים וגם בזה.
 

 
גלעד קריב (מנכ"ל התנועה הרפורמית): אנחנו מאוד מקווים שישמע גם קולם של זרמים נוספים ביהדות שלשיטתך לא קיימים אבל הם קיימים.
 
היו"ר דוד רותם: אין זרמים נוספים ביהדות.
 
גלעד קריב (מנכ"ל התנועה הרפורמית): יש, יש.
 
היו"ר דוד רותם: ביהדות יש רק זרם אחד.
 
גלעד קריב (מנכ"ל התנועה הרפורמית): הזרם של חבר הכנסת דוד רותם, אני מניח.
 
היו"ר דוד רותם: הזרם האורתודוכסי, זה הזרם היחיד שקיים ביהדות.
 
גלעד קריב (מנכ"ל התנועה הרפורמית): אז לשיטת מדינת ישראל, אפילו בתחום הגיורים, קיימים זרמים נוספים ואני מקווה שתימצא ההזדמנות שהם ישמיעו את כולם כאן.
 
….
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 10:10.
 
 
 
 

שינוי גודל גופנים