ועדת חוק חוקה ומשפט: דיון שלישי בהצעת חוק הגיור. יו"ר הוועדה דוד רותם פותח את הוועדה בהתנצלות לקהילה הרפורמית

הדיון שהתקיים הבוקר בוועדת חוק חוקה ומשפט נפתח בהתנצלות של יו"ר הוועדה דוד רותם אל הקהילה הרפורמית, זאת נוכח התבטאויותיו בדיון שקדם לדיון זה בטענה כי היהודים הרפורמים אינם חלק מהיהודית. לאחר מכן הדיון המשיך בדיון על הגדרות הצעת חוק הגיור ביניהם הגדרות בדבר "נתין" "חייל" "רב" וכדומה, וזאת תוך עריכה ושינויים על ידי הייעוץ המשפטי של הועדה, משרד המשפטים, סגר שר הדתות, המשרד לשירותי דת ועוד אשר לבסוף הסכימו על נוסח והגדרות המוסכמות על כולם.
להלן עיקרי הדברים

יום ראשון, ט' באדר א התשע"ד (09 בפברואר 2014), שעה 11:00
 
סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית), התשע"ג-2013
 
 
היו"ר דוד רותם: אני פותח את הישיבה. אנחנו נעסוק היום בהצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית).
 
אני מבקש לפתוח את הישיבה בהתנצלות. שלא כמנהגי, אני אקריא מן הכתב. למרות שבדרך כלל אני לא עושה את זה, אבל חשוב לי הדיוק של הדברים ולכן אני אקרא אותם מן הכתב.
 
בשבוע שעבר, בתום הישיבה שעסקה בהצעת חוק של חברת הכנסת עדי קול, התבטאתי כלפי היהדות הרפורמית בצורה מוטעית ושגויה, וכתוצאה מכך נפגעו רבים. לא הייתה לי כל כוונה לפגוע באיש וכן לא בתנועה הרפורמית.
 
היו כאלה שניסו להטות את דברי לכיוון של אי-הכרתי ביהדותם של הרפורמים. ולא היא. הרפורמים וכמובן כל מי שנולד לאם יהודייה, הינם יהודים לכל דבר ועניין. כוונת דברי הייתה שבין הרפורמים לביני יש חילוקי דעות עמוקים לגבי הפרקטיקה ביישום של היהדות.
 
יחד עם זאת, בהיותנו כולנו יהודים בני דת אחת, עלינו לפתור את חילוקי הדעות בנושאים הרלוונטיים בשיחות ובהתדיינות סביב השולחן. אני חוזר ומביע ההתנצלות בפני כל מי שנפגע.
 
קיבלתי מכתב מרגש מנכדה של הרבנית גולדה, שהייתה אשתו של רב באוקראינה. אני מוכרח לומר שהמכתב הזה מאוד ריגש אותי. תודה רבה.
 

 
ח"כ אורי מקלב: – – או שהוא מצא לנכון להתנצל על דברים שהוא אמר מתוך מחאות של ארגון מסוים, קבוצה מסוימת. הוא דיבר על דברים רעיוניים, הוא דיבר על דברים של השקפה.
 
היום, קבוצת הלחץ הזו, שהיא התנועה הרפורמית, שלחה את זרועותיה לכל המקומות: חברי כנסת משוחדים על ידה, פוליטיקאים, אמצעי התקשורת. לכן הם יצרו קבוצת לחץ ענקית שאין כמוה ואנחנו כאן היום עוברים על זה לסדר-היום.
 
אני חושב שדבר כזה מצריך מחאה חמורה. כמובן שאם זה היה קורה בעקבות אחרים, היה נפלט קול זעקה. במקרה הזה כולם שותקים. אני חושב שבמקום שאין איש – גם צריך להיות איש, אני גם צריך להביע את המחאה הזאת.
 
אני אומר בפירוש את דעתי בעניין: התנועה הרפורמית מרסקת את העם היהודי. ההתבוללות וכל פעולותיהם שאנחנו רואים שנעשות מחוץ לישראל עד היום, מגיעות גם לארץ, הצעת החוק הזו היא דוגמה. אנחנו רואים ויודעים בדיוק מה ולמה המעורבות שלהם פה גדולה מעבר רק לנושא הזה של רק לפתוח את נושא הגיור.
 
אנחנו יודעים בדיוק מה עומד מאחורי הסעיפים פה, אבל זאת רק דוגמה אחת לפעולות רבות שבתקופה האחרונה הם יותר-יותר עושים את זה גם בגלוי, גם בסתר. קבוצות שלימות עומדות בהנחייתם, במימונם, ארגונים שונים וקבוצות שונות רודפים את הציבור החרדי, רודפים את העם היהודי, מנסים לרסק את העם היהודי מבפנים – מה שלא הצליחו מבחוץ, היום עושים את זה מבפנים. היום, מבחינת העם היהודי, הם האויב של העם היהודי. הם רודפים את העם היהודי, גורמים להתבוללות לגמרי של העם היהודי, פגיעה בעם היהודי.
 
אני חושב שחבר הכנסת אומר בצורה כזאת או אחרת, כל מסע הלחצים הזה שהתחיל מראש הממשלה וכלה במפלגה וכולל גופים אחרים, אנחנו בידינו צריכים למחות. אני חושב שהדבר הזה אסור שיעבור לסדר-היום.
 
היו"ר שולי מועלם-רפאלי: תודה רבה.
 

 
היו"ר שולי מועלם-רפאלי: אני לא מתכוונת לפתוח פה דיון, ברשותכם, מוזמני הוועדה. חבר הכנסת מקלב הביע את העמדה שלו, את המחאה שלו. אני לא מתכוונת לפתוח את הדיון הזה פה. זה לא נראה לי המקום. חזקה עלי שמטרתו של חבר הכנסת מקלב ומטרתי אני ומטרת חבר הכנסת שטרן ומטרת כל מי שיושב כאן היא חיזוקו של העם היהודי וקבלה מוחלטת של התגיירות שהיא לפי ההלכה בתוך מדינת ישראל. תודה.
 

 
היו"ר שולי מועלם-רפאלי: תודה, חבר הכנסת שטרן. אנחנו ממשיכים את הדיון בחוק הגיור. אנחנו נבקש מאלעזר, היועץ המשפטי של הוועדה, להתחיל לקרוא מההתחלה. חבר הכנסת שטרן, אני רוצה את הסכמתך להליך שאנחנו נעשה: אנחנו מתחילים לקרוא מההתחלה ובכל מקום שבו אתה וחבר הכנסת, הרב אלי בן-דהן, הגעתם להסכמות – מישהו מכם יגיד את הנוסח אם הוא שונה מהנוסח שאנחנו מקריאים בוועדה. מקובל?
 
ח"כ אלעזר שטרן: כן.
 
היו"ר שולי מועלם-רפאלי: תודה.
 
ח"כ אברהם מיכאלי: איזה נוסח אתם קוראים?
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): אנחנו מקריאים את הנוסח שעלה לאתר הוועדה והוא מונח בפניכם.
 
היו"ר שולי מועלם-רפאלי: זה הנוסח שעלה לאתר והונח בפניכם – כתוב עליו: נוסח מעודכן מטעם חבר הכנסת שטרן לדיון ב-9 בפברואר 2014, כמו שאמרתי, ט' באדר א'.
 

 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית) או הצעת חוק הגיור. בדיון הקודם, אחת השאלות הראשונות שעלו הייתה: האם הצעת החוק תהיה הצעת חוק נפרדת או כתיקון לפקודת העדה הדתית (המרה). זה נדון בדיון הקודם אבל לא התקבלה החלטה.
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: אני מקבל את עמדת משרד המשפטים שזה יהיה במסגרת פקודת העדה הדתית (המרה).
 
רני נויבואר (ראש תחום, משרד המשפטים): אנחנו בעד שזה בתיקון פקודת העדה הדתית (המרה), אנחנו מבקשים, למען הנוסח, שזה יופיע כפרק ב' בגלל שזה בעצם תוספת של משהו מאוד ספציפי לפקודה שהיא פקודה כללית. באופן כללי, מה שנאמר היום בפקודה ייהפך להיות פרק א' וזה יהיה פרק ב'.
 
ח"כ אלעזר שטרן: אפשר אולי, בדרך מסוימת, להכניס לפה את בתי הדין המיוחדים לגיור או ערכאות הגיור? אני מבין למה אי אפשר לקרוא לזה רק הגיור כולו, אבל האם אפשר לתת פה גם – – –
 

 
רני נויבואר (ראש תחום, משרד המשפטים): אנחנו לא חושבים שזה עוסק רק בזה – זה עוסק גם במערך הגיור. לכן חשבנו לקרוא לזה הליכי גיור. אבל כל שם שהוא יותר מסביר שאנחנו לא עוסקים במהות של הגיור, שאנחנו קובעים עכשיו מהן מהויות הגיור – אפשר להציע שמות, אנחנו לא נדבקים לשם כזה או אחר, אבל אנחנו חושבים שהוא צריך לשקף ולבטא את מה שהחוק הזה עוסק בו, שזה לא הגיור.
 

 
רני נויבואר (ראש תחום, משרד המשפטים): בתי דין לגיור, לא מיודע.
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): ככותרת הפרק?
 
רני נויבואר (ראש תחום, משרד המשפטים): ככותרת פרק.
 
היו"ר שולי מועלם-רפאלי: תודה.
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי):
 
"הגדרות
 
1.    בחוק זה –
 
    "בית דין מיוחד לגיור" – בית דין שדייניו מתמנים לפי חוק זה;". אני מבין ממה שרני אמרה עכשיו – – –
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: רגע, דיברנו על סעיף מטרה, אתה מזכיר את זה עכשיו?
 
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית: תגידו, בבקשה.
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: אני אגיד. לפני ההגדרות הועלתה פה הצעה להכניס סעיף מטרה. הצעה של יוכי גנסין, אני מקווה שהיא תגיע עוד מעט. אני אקרא את הסעיף שהוצע על ידה: מטרת פרק זה להשיב אל חיק העם היהודי רבים ככל האפשר מקרב זכאי השבות.
 
שמואל יסלזון (המשרד לשירותי דת): זאת הייתה הצעה של אלעזר.
 
ח"כ אלעזר שטרן: של מי?
 
רני נויבואר (ראש תחום, משרד המשפטים): לא הנוסח הזה, אלא לקבוע סעיף מטרה.
 
ח"כ אלעזר שטרן: אני בעד סעיף מטרה, אבל אני חושב שכדאי שייכתב כאן: להשיב אל חיק העם היהודי רבים מקרב בניו. אני חושב שכל תוספות אחרות עלולות לסבך אותנו.
 

 
רני נויבואר (ראש תחום, משרד המשפטים): אני אבקש את התייחסות משרד הפנים אבל אנחנו חושבים שיש הבדל בין הפרשנות של המילים להתגייר בחוק השבות לבין הפרשנות של עמדת המדינה כפי שהיא מוצגת בבג"ץ. לכן כשאנחנו קוראים את החוק הזה, אנחנו מנסים לא לסטות לא לימין ולא לשמאל מדברים מסוימים.
 
מי שהתגייר לפי חוק השבות, מבחינת המדינה זה מישהו שהתגייר בחול. יש גם את ועדת החריגים וההסדרים ביחס לנתינים זרים. כרגע המדיניות היא לא לחרוג מהדברים האלה ולכן המשמעות היא של לקרוא לתוך החוק הזה אפשרות לקבל מעמד מכוח חוק השבות, הוא מבחינתנו פריצת גדר.
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: אנחנו מתנגדים לכך.
 
גלעד קריב (המרכז הרפורמי לדת ומדינה): עמדת המדינה נדחתה מפורשות בבג"ץ.
 

 
ח"כ מרדכי יוגב: אני חושב שהמטרה היא דבר חשוב, אבל אם היינו אומרים – סליחה שאני לא בקי מספיק – "להשיב אל חיק העם היהודי רבים ככל האפשר מקרב זכאי חוק השבות".
 
שמואל יסלזון (המשרד לשירותי דת): זה מה שאנחנו רוצים.
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: זה מה שאני הצעתי.
 
ח"כ אלעזר שטרן: מה הבעיה אם נכתוב "מקרב בניו"?
 
אנדרו סאקס (רב התנועה המסורתית): אז מה קורה עם כל בני מנשה? מאות-מאות אין להם שום זכות – – –
 

 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): הרב אלי, אני רוצה להרחיב בקשר למה שאמרת: ככל שרוצים לקבוע הוראה אופרטיבית, זה עניין של החלטת ממשלה ומדיניות, ככל שרוצים לקבוע שהחוק יחול רק על זכאי שבות, אז פשוט לכתוב את זה בתוך סעיפי החוק – לא כסעיף מטרה.
 
רוצים לכתוב שהחוק יחול רק על זכאי שבות? אז אפשר לכתוב את זה כסעיף בחוק. לא צריך סעיף מטרה. ככל שתגיעו להסכמה של מדיניות, זה בסדר, אבל שזה ייכתב כסעיף בחוק.
 
ורד סויד (מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה): אני רוצה לדבר על הנושא של ייצוג נשי, גם בוועדות האיתור לראש או לראשת מערך הגיור.
 
ורד סויד (מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה): אבל חשוב לנו שזה יהיה בפנים מתוך הבנה ש-70% מהמתגיירים – נשים, ורק 30% גברים. לכן חשוב שיותר נשים תהינה מעורבות לכל אורך התהליך.
 
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: את יודעת שעל פי הכללים של הנציבות, בכל ועדת איתור לפחות אישה אחת חייבת להיות.
 
ורד סויד (מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה): אנחנו מדברים על 50%.
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: אמרתי לפחות.
 
ורד סויד (מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה): לא העניין של עלה תאנה.
 

 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי):
 
"הגדרות
 
1.    בחוק זה –
 
    "בית דין מיוחד לגיור" – בית דין שדייניו מתמנים לפי חוק זה;". אני מבין ממה שרני אמרה שאתם רוצים להוריד את המילה "מיוחד", שזה יהיה "בית דין לגיור".
 

 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: הוא קיבל את ההערה – "בית דין שהוקם לפי פרק זה".
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): "דיין גיור" – מי שמונה לדיין גיור בבית הדין המיוחד לגיור לפי חוק זה;". תרד פה המילה מיוחד: "בבית דין לגיור לפי חוק זה.". אם רוצים, אפשר גם להפנות לסעיף ספציפי.
 

 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי):
 
"המועצה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980;".
 
מכיוון שהתיקון יהיה בתוך פקודת העדה הדתית (המרה) אין טעם לומר "פקודת העדה הדתית (המרה)" אלא נכתוב: "פקודה זו".
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: נכון, יפה.
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי):
 
"חייל" – כהגדרתו בסעיף 1(1) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955;".
 

 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): נשים את הרב הראשי קודם. הרב הראשי לישראל – הנוסח שכרגע מונח הוא: "הרב הראשי לישראל המכהן בתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול לפי סעיף 17 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980.".
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: משרד המשפטים הציע: "הרב הראשי לישראל – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק הרבנות הראשית, שנקבע בהחלטת ממשלה, להלן: הרב הראשי לישראל".
 

 
איגי פז (משרד המשפטים): קודם כל, בפסק דין פסרו גולדשטיין מי שנקבע כראש העדה הדתית זה לא נשיא בית הדין הרבני הגדול אלא נקבעו הרבנים הראשיים, שני הרבנים הראשיים. המצב היום הוא לא שהממשלה ממנה אוטומטית את מי שהוא נשיא בית הדין הרבני הגדול אלא היא ממנה מינוי פרסונלי.
ברגע שהרב יצחק יוסף, לדוגמה, יעבור להיות נשיא מועצת הרבנות, הוא עדיין יהיה זה שהחלטת הממשלה תקפה לגביו, אלא אם הממשלה תקבל החלטה אחרת.
 

 
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית: חבר הכנסת מיכאלי, בשביל לענות על השאלות שלך אני חושב שצריך להבדיל בין שני מישורים: המישור של הדין הקיים והמישור של הדין הרצוי. במישור של הדין הקיים, פקודת העדה הדתית (המרה) מסדירה את הנושא בצורה מאוד לקונית. היא כותבת שמיש רוצה שיינתן תוקף להמרת הדת שלו הוא צריך להביא אישור מראש העדה הדתית וצריך לרשום את זה אצל הממונה על המחוז. זהו.
יש וקום, אין הסדרה חוקית לכל הנושא של מערך הגיור. כל הנושא הזה מוסדר בהחלטת ממשלה. בג"ץ הכיר ביכולת של הממשלה להקים את בתי הדין המיוחדים לגיור מכוח סמכותה השיורית לפי סעיף 32 לחוק יסוד: הממשלה. זה המצב הקיים.
 
השאלות אם זה המצב הרצוי, האם רצוי להסדיר את זה בחוק, האם רצוי שהממשלה תתערב או לא – אלו שאלות שבעיני הן יותר שאלות של מדיניות ופחות משפטית. האם אתם רוצים להותיר את זה בידי הממשלה? זאת אפשרות. האם רוצים לקבוע בחוק שרב ראשי או נשיא בית הדין, מי שיחליטו, הוא יהיה הממונה? גם זה אפשרי.
 
אבל השאלה אם זה לא חוקתי? אני לא חושב שיש פה בעיה של התערבות, בוודאי לא במצב הקיים שהעסק לא מסדיר – – –
 

 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): לווקום הזה נכנסה החלטת הממשלה בשנים האחרונות וזה הוכר על-ידי בג"ץ. השאלה אם זה טוב או לא היא שאלה של מדיניות. השוני מבתי המשפט הוא שלגבי בתי המשפט יש לך הסדרים מפורטים.
 
ח"כ אברהם מיכאלי: אנחנו כנסת, אנחנו לא ממשלה, אנחנו שואלים שאלות כדי שאם מחר ישאלו מה ההיגיון החוקתי – – –
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): עכשיו השאלה היא, אם אתה כמחוקק רוצה במסגרת החוק שאתה קובע להותיר גם מרחב לממשלה להחליט החלטות או לקבוע את זה בצורה מפורשת, זאת שאלה לגיטימית. אבל פה אתם צריכים להחליט אם זה מה שאתם רוצים.
 
אני לא חושב שזה יוצר בעייתיות חוקתית אם קובעים בחוק שהממשלה, לגבי היבט מסוים של מי אחראי, הממשלה תוכל לקבוע. הממשלה לא מתערבת פה בדין הדתי, לא מתערבת פה בשאלה מה בתי הדין יפסקו – אתה משאיר לה פתח להחליט אם מי שיהיה ממונה על המערך הוא גורם מסוים או גורם אחר.
 
היו"ר שולי מועלם-רפאלי: השאלה, אלעזר, אם אנחנו עכשיו עושים את החוק הזה, האם לא נכון יהיה לעשות את הדבר הנכון ולא להשאיר את זה להחלטת ממשלה?
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): זה מה שאמרתי – זאת שאלה לכם, שאלה של מדיניות, מה שאתם רוצים להחליט. אפשר להותיר את זה להחלטת ממשלה ואפשר לקבוע את זה במפורש בחוק.
 
היו"ר שולי מועלם-רפאלי: חבר הכנסת שטרן, תן לי את העמדה שלך בעניין הזה.
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): הנוסח שהונח קובע בצורה ברורה מי זה יהיה ולא מותיר את זה להחלטת הממשלה. אפשר ככה ואפשר ככה.
 

 
רני נויבואר (המשרד לשירותי דת): אדוני, אני רוצה לחדד: פקודת העדה הדתית (המרה) היא לא פקודה דתית במובן הזה שהיא קובעת פונקציה מסוימת שהיא פונקציה, היא במקרה גם פונקציה דתית בגלל שזה ראש העדה הדתית, וכך עשו: שראש העדה הדתית הו אזה שחותם על תעודות האישור.
 
לצורך העניין, הממשלה מוסמכת גם מוסמכת לקבוע שאחד מהרבנים הראשיים הוא זה שיישא בתפקיד – – –
 

 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: חייל, בוא נדבר על הגדרת "חייל".
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): אמרנו כבר חייל קודם, זאת אותה הגדרה.
 
הגדרה נוספת שלא נמצאת בנוסח שמונח לפניכם אבל בנוסח המוסכם היא נמצאת זה "מערך הגיור".
 

 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): אני עובר להגדרה של "נתין זר": "מי שאינו אזרח ישראלי או אינו בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 או אינו זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950;".
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: בסדר, בסדר.
 
רינה נשר (משרד הפנים): בהגדרה הזאת אפשר לפתור את השאלה ששאלנו קודם, שהזכאי זה לא מי יקבע או איך, לכן חשבנו שנכון להגדיר "מי שנמצא זכאי לפי חוק השבות". זאת אומרת, הוא לא צריך לקבל אשרת עולה, אבל שיהיה ברור שזה לא רק שהוא טוען שהוא זכאי.
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: מי שנמצא זכאי.
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): הגדרה של רב עיר.
 
"רב עיר" – כל אחד מאלה:
 
    (1)    רב עיר, כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב],         התשל"א–1971;
 
    (2)    רב יישוב ורב אזורי, כהגדרתם בסעיפים 7(3) ו-(4) לחוק הרבנות הראשית             לישראל, התש"ם–1980, בהתאמה;".
 
בנוסח המוסכם יש קצת שינויים.
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: נכון.
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): בנוסח המוסכם הכנסתם דברים שהם לא הגדרה – הם יותר תנאי כשירות שמתאים שיהיו במסגרת סעיף הכשירות ולא במסגרת ההגדרה, לדוגמה: בנוסח המוסכם הוספתם שהוא עבר בחינה וכולי. זה בסדר גמור, אבל מבחינת המיקום, זה מתאים להיות בסעיף הכשירות ולא בסעיף ההגדרה.
 
בהגדרה אנחנו מגדירים מונח מסוים שאנחנו משתמשים בו בהמשך ופה זאת הוראה אופרטיבית של מה צריכה להיות הכשירות של אותו רב עיר. זה פשוט יותר מתאים להיות בסעיף כשירות.
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: אבל יש תוספת שכתבנו: "המכהן בפועל כרב עיר". בסדר? כלומר לא בעל כשירות בלבד.
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): אני לא חושב שצריך את זה. אני חושב שזה מה שעולה מההפניה לגדרה. ההגדרה בחוק שירותי הדת היהודיים היא של רב של יישוב שהוא עירייה או מועצה מקומית. לא מדובר על כשירות, לא צריכים לכתוב את המילה "בפועל", זה עולה ממילא מהגדרה של רב עיר לפי סעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים.
 

 
רני נויבואר (המשרד לשירותי דת): אפשר לקרוא לו רב עירוני.
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: רב עירוני?
 
רני נויבואר (המשרד לשירותי דת): או רב מקומי – כל דבר אפשר לקרוא לו.
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: אולי באמת רב מקומי. אתם רוצים רב מקומי?
 

 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): אני אקרא שוב.
 
"מערך הגיור הממלכתי
 
2.    (א)    השר לשירותי דת יקים במשרד לשירותי דת מערך גיור ממלכתי (להלן – מערך         הגיור), שבראשו יעמוד ראש מערך הגיור.".
 
רינה נשר (משרד הפנים): זה צריך להיות רק "השר" כי הגדרנו את השר כ"שר לשירותי דת".
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: נכון.
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי):
 
    "(ב)    תפקידי מערך הגיור הם:
 
(1)    טיפול שוטף בתיקי גיור, ובכלל זה הענקת שירותי מילה, טבילה והכשרה לגיור למתגיירים;
 
        (2)    מתן כל שירות אחר הנדרש למתגייר לצורך גיורו;
 
        (3)    הנפקת תעודת אישור לפי סעיף 2(2) לפקודת העדה הדתית (המרה);
 
        (4)    גביית אגרות;".
 
בפסקה (3) יהיה "הפקודה" כי הגדרנו את הפקודה.
 
בדיון הקודם עלתה השאלה לגבי רישום נישואין. הוסכם שזה יהיה – – –
 

 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי):
 
"ראש מערך הגיור
 
3.    (א)    כשיר להתמנות ראש מערך הגיור מי שכשיר להתמנות דיין גיור.".
 
בדיון הקודם הייתה פה שאלה, לפי איך שאני הבנתי את התוצאות של הדיון פה, הייתה הסכמה שזאת אמורה להיות הכשירות של ראש מערך הגיור.
 
סגן שר הדתות אלי בן-דהן: הכשירות שלו היא, אמרנו: או כשיר להתמנות כדיין או כשיר להתמנות כרב עיר.
 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): זה בנוסח המוסכם שלכם. אני מדבר על הנוסח שאני הנחתי – זה בעצם אותו דבר: הוסכם שהוא יהיה כשיר להתמנות כדיין – – –
 

 
אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): הרעיון הוא שההצעה שלכם מגבילה, מצמצת – היא לא מרחיבה. להגדרה של מי שכשיר להתמנות דיין גיור לפי הנוסח בהמשך יש כמה חלופות, אתם בחרתם רק שתיים מתוך שלוש החלופות.
 

 
בת-שבע שרמן-שני (מנהלת יד לאישה ויו"ר הוועדה המשפטית): בבתי הדין הרבניים, את ועדת המינויים לפחות תיקנו. פה – עוד נגיע לזה בהמשך – גם העניין של ועדות האיתור. אבל אני אומרת שראש מערך הגיור זה לא תפקיד שיפוטי. זאת מערכת שבניגוד לבתי הדין הרבניים, שזה חצי-חצי, פה זה 70% נשים המתגיירות לעומת 30%. מדוע שלא יאמר בצורה ברורה שזה תפקיד שצריך להיות גם לנשים?
 
שמעון יעקבי (יועץ משפטי, בתי הדין הרבניים): אני רוצה להזכיר את מה שדובר בדיון הקודם, דובר על שני תפקידים: יש את התפקיד המנהלי הטהור, האדמיניסטרטיבי, שזה ראש אגף ובזה אין הבדל בין גבר לאישה, כל אחד מהם יכול להגיש מועמדות ולזכות בתפקיד.
 
לתפקיד של ראש מערך הגיור יש ערך מסוף והוא: הסמכות ההלכתית שלו. בגלל שרוצים שבראש מערך הגיור, מי שינהל באופן שוטף את בתי הדין המיוחדים לגיור, תהיה לו סמכות הלכתית – יש לזה משמעות לגבי ההנחיות שהוא מקבל, ההנחיות שהוא נותן. כל התחושה הציבורית של מי שעומד – – –
 
בת-שבע שרמן-שני (מנהלת יד לאישה ויו"ר הוועדה המשפטית): תחושה ציבורית זה הדבר שאני מדברת עליו.
 
שמעון יעקבי (יועץ משפטי, בתי הדין הרבניים): כן, אז זה עניין של איזון ועניין של עדיפויות. כשאנחנו מדברים על תפקיד שהוא מנהלי טהור, וזה התפקיד של ראש אגף הגיור, באמת אין הבדל מגדרי – – –
 

 
היו"ר שולי מועלם-רפאלי: תודה רבה לכולם. הדיון נסגר.
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 12:40.
 

שינוי גודל גופנים