ועדת חוקה, חוק ומשפט התכנסה לדון בסוגיית יהדותם של ילדים מתרומת זרע. ח"כ מיכל רוזין: "יש תחושה של שיקולים זרים והחלטות שרירותיות שלא נוגעות להלכה או לסמכויות הרבנות".

כזכור, בחודש יולי פורסם בחדשות "וואלה" כי רב בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב סירב לאפשר לבנן של זוג אימהות לסביות לקבל היתר נישואים כדת משה וישראל בטענה שאינו מוכן לתת יד ל"משפחות חדשות". כתגובה לפרסום, פנתה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) לנשיאות הכנסת בבקשה לקיים דיון דחוף בנושא בוועדת הפנים של הכנסת.

לטענת חברות הכנסת, האיסור ניתן בניגוד לנוהל שנועד להקל על ילדים לאימהות יחידניות, שנולדו מתרומת זרע, להינשא בהתאם להלכה, לאחר שבהליך בירור יהדותו של הילד, הרב תחקר את האם על חייה האישיים וכשהבין שהיא מקיימת הורות משותפת עם אישה, פסל במקום את כשירותו של ילדן להתחתן כהלכה.

ממלא מקום יו"ר הוועדה ח"כ בני בגין (הליכוד) : "יש חשש כי הדיון יזיק לעותרת שמא ייווצר אקלים מסוים בעקבות דברים שיישמעו בדיון. ביקשתי אישור מפורש של העותרת שביקשה בכל זאת לקיים את הדיון. היות ורבים מהמקרים גבוליים, איך ידע אדם שאינו בקי בהלכה מראש, מהן הסוגיות בהן הוא עלול להיתקל. האם יש סוגיות נוספות מלבד ממזרות והאם יש מניעות נוספות מלבד זאת לתת את התעודה".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "אין פה עניין של התערבות בהליכים בביה"ד אלא בסוגיה עקרונית. אתמול הייתי בדיון על מניעת העסקת עובדים אתיופים ביקבי ברקן – יש תחושה של הקצנה, של לקיחת סמכויות, שיקולים זרים והחלטות שרירותיות שלא נוגעות להלכה או לסמכויות הרבנות. אישה שקיבלה תרומת זרע, על פי כל דיני ההלכה ברגע שהיא יהודייה הילד יהודי, אבל פתאום אורחות חייה לא נראות לרב, והוא מונע את רישום הילד כיהודי. האם יש נהלים ברורים לרבנות לגבי רישום של ילדים מתרומת זרע והאם זה הכלל?".

 חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "הדיון נחוץ ועולה ממנו שאין כללים או קריטריונים למעט ממזרות. האם אין שום קריטריון נוסף? זה עלול להגיע למצב בו אם שקיבלה תרומת זרע תישאל אם היא מקיימת את ההלכות ועל פי זה יקבעו. האם גדר הסמכות הוא רק למנוע ממזרות והאם ביה"ד לא חורג מסמכותו?".

חה"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): "מאחר ומדובר בנושא שתחת ערכאה משפטית בביה"ד הרבני, עקרון הסוביודיצה מחייב. לדיון עלולה להיות השפעה פסולה על ההליך המשפטי ועל פי הכללים הנהוגים צריך לתת למערכת השיפוטית לסיים עבודתה ולפסוק דינה. אסור לכנסת להתערב בשלב זה. את הדיון המהותי יש לקיים ולפי היכרותי עם בתיה"ד והרבנות הראשית הם עושים כל מאמץ לחפש החלטה מקילה. יש מגבלות של הלכה שאי אפשר לפרוץ אותן. מי שבא להתחתן היום נולד לפני 30 שנה כשהנושא לא היה מוסדר ולא יודעים מי התורם. זה לטובת הילד כי אם הוא ירצה בעתיד לחיות כדתי הוא ייתקע. זה תהליך שחייבים לעבור, מדובר על דיני נפשות".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "אנחנו בעידן מודרני ומדובר על שאלות של תרומת זרע והפרייה חוץ גופית. האם הרבנות מתייחסת להעדפות מיניות? חייבים לברר איפה גבולות הגזרה. נציג בתיה"ד שהגיע אינו בעל סמכות ואני מציעה שהיועמ"ש לוועדה יעביר שאלות מסודרות לבתיה"ד ונחזור לדיון נוסף מסודר".