ועדת חוקה, חוק ומשפט: דיון בנושא העלאת גיל הנישואין לגיל 18

לאחר שהועלתה הצעת החוק להעלאת גיל הנישואין בכנסות הקודמות, עלתה שוב ההצעה לדיון במסגרת ועדת חוקה. במהלך הדיון הועלו הסתייגויות מטעם ח"כ אורי מקלב וסיעת יהדות התורה באשר לחוק. לטענתו של ח"כ מקלב, קיימות קהילות מסויימות שהעלאת גיל הנישואין תקשה עליהם מאד ויש להתחשב בהם. כמו כן, הועלתה אפשרות ע"י ח"כ מקלב לאפשר לקהילות מסוג זה לפנות לבית הדין הרבני הגדול כערכאה מקבילה, על מנת לאשר את הנישואין לפני גיל 18. שתי ההסתייגויות נדחו על הסף והצעת החוק עברה לאישור במליאה.

סדר היום: הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון מס' 6) (העלאת גיל הנישואין המותר), התשע"ב-2012

פרוטוקול:

היו"ר דוד רותם: בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון מס' 6) (העלאת גיל הנישואין המותר), התשע"ב-2012 של חבר הכנסת דב חנין, זהבה גלאון, ניצן הורוביץ, חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה, יריב לוין, עפו אגבאריה, מוחמד ברכה, חנא סוויד ואילן גילאון. בבקשה אלעזר.

אלעזר שטרן: במסגרת הדיונים הקודמים נשארו מספר נושאים שצריך להבהיר אותם. נעבור עליהם אחד-אחד. הנושא הראשון שדובר עליו – הדבר הזה סוכם, אני רק מציין את זה – הוא נושא העברת הטיפול בתיקים של עבירות לפי חוק הנישואין מהמשטרה לפרקליטות. זאת לנוכח האופי של העבירות ולנוכח העובדה שהפרקליטות גם ככה מטפלת בעבירות נושקות כמו ביגמיה וכולי. נמסר ממשרד המשפטים שזה מקובל גם עליהם. זה תיקון נוסף שנוסיף להצעת החוק. הנושא השני הוא נושא שעלה כמה פעמים בדיונים ולא מוצה עד הסוף. זה נושא החובה של בתי משפט לבקש תזכיר מעובד סוציאלי בכל פעם שיש בקשה להיתר לפי סעיף 5. משרד הרווחה מסר לנו שמסיבות שונות של עומס וכדומה, לא ריאלי להחיל את זה בצורה מלאה על כל המקרים מגיל 16 והלאה, אלא הם מבקשים שחובת התזכיר תהיה מגיל 16 עד גיל 17. מגיל 17 זה לא יהיה חובה, אבל לבית המשפט עדיין יש סמכות בשיקול דעת לבקש תזכיר.

היו"ר דוד רותם: אבל אין מתחת לגיל 16.

אלעזר שטרן: לא. זו הנקודה הבאה. אחת המחלוקות המרכזיות שהייתה, הייתה לגבי השאלה האם גיל 16 הוא הגיל המינימלי לחלוטין, והאם תהיה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת להתיר גם מתחת לגיל 16. בהקשר הזה, רוב מכריע של חברי הכנסת, של חברי הוועדה, וגם של נציגי הממשלה, היה בעד העמדה שגיל 16 הוא גיל המינימום. הייתה פה מחלוקת גם בין משרד המשפטים לבין משרד הרווחה. לפי מה שנמסר לנו, העמדה של הממשלה לפחות, נכון לעכשיו, היא ללכת עם הקו של מרבית חברי הכנסת ושל משרד המשפטים שגיל 16 הוא גיל המינימום, ואין מתחת אליו אפשרות. לא יהיה לבית המשפט שיקול דעת להתיר מתחת לגיל 16. זו הסוגיה השלישית.

יריב לוין: חנין, מבחינתך זה בסדר?

חנין זועבי: כן, אחרת אין טעם.

היו"ר דוד רותם: אני יודע. אין בתי משפט.

אלעזר שטרן: הסוגיה האחרונה שדובר עליה – בעקבות הדיונים הרבים על נושא האכיפה שעלו בוועדה, מה שהתגלה הוא שיש קשיים מרובים בנושא האכיפה בחלקים שונים של השרשרת. הוצע להחיל חובת דיווח על כל הגורמים הממשלתיים המעורבים בתהליך. הנחנו על השולחן נוסח שמתאר את חובת הדיווח של הגורמים השונים. כל גורם, שידווח על הדברים שבתחום אחריותו. כך תהיה לוועדה פעם בשנה תמונה מקיפה על כל שרשרת הגורמים שמטפלים בנושא. יהיה אפשר לבדוק איפה הכשלים ואיפה דברים טעונים טיפול.

היו"ר דוד רותם: אפשר לעבור להצבעה רבותי?

זהבה גלאון: כן.

היו"ר דוד רותם: אני שמח. כן, חבר הכנסת מקלב.

אורי מקלב: אני רוצה לחזור על הדברים שאמרנו גם לקריאה ראשונה. דברים שלא נאמרו על-ידי אלעזר, מטבע הדברים. ואני רוצה לחזור ולהביע את העמדה שהבאנו ודיברנו עליה לקראת הקריאה הראשונה ובדיונים הקודמים. דווקא עכשיו אני אומר את זה אפילו ביתר שאת. טבעם של דברים, אחרי שהם מתפרסמים, יש פניות. אני נחשפתי לפניות בנושא הזה של העלאת גיל הנישואין שתפגע באוכלוסיות נורמטיביות מסוימות שנוהגות להתחתן בגיל מוקדם יותר מגיל 18.

זהבה גלאון: מה זה יותר מוקדם?

אורי מקלב: כמו החוק היום, 17. בין 18-17. 17.5. אבל עוד לפני 18. שמעתי גם מהמציעים וגם מהמציעות את הסיבות שהביאו אותם לחוקק את החוק הזה – הן לא מתוך האוכלוסיות שאני מדבר עליהן, מתוך אוכלוסיות אחרות. יש בעיה. אני מזדהה עם הבעיה. אני מכיר בה. אני גם מבין את הבעייתיות שיש באוכלוסיות האלה ומסכים אתה. בכל אופן אני רוצה להציג בפני הוועדה – – –

היו"ר דוד רותם: אתה מבין שאנחנו מדברים על לא דתיים.

אורי מקלב: אני לא יודע אם זה קשור לדתיים או לא דתיים. יכול להיות שהם דתיים. הבעיות שהם מציגים, יכול להיות בהחלט שזו קבוצה דתית. יהודית או לא יהודית אתה יכול להגיד, או מגזרים כאלה או אחרים. בכל אופן, יש חוגים או קבוצות – הם לא רבים. אלו לא מקרים רבים. אני לא אגיד שאני נמצא בחוג הזה, אבל כאלה שאני התוודעתי להם. דיברתי עם אנשים. ראיתי והתרשמתי גם, ואני רוצה להביא את זה בפני הוועדה. שם לא קיימות כל הבעיות שהעלו כאן. אני מבין גם את הבעייתיות – אם אפשר להתיר לשופט לפני גיל 16 או שאי-אפשר.

זהבה גלאון: על סמך מה נקבע שלא קיים? הן חופשיות? הן מאושרות? הן מחליטות על דעת עצמן שהן רוצות להינשא? הכול בהסכמה? מה זה לא קיים?

עדי קול: זו אמירה קיצונית מדי לא קיים.

אורי מקלב: הרי אתם מציעים את הדברים – איך אתם יודעים? כיוון שהתברר. רשויות הרווחה, המציאות מוכיחה. אין מי שאומר שבאוכלוסייה הזאת או בקבוצה הזאת שזה קיים אצלן יש בעיות כאלה. התגלו בעיות כאלה. אני חושב שהפוך. אולי באחוז שקיים, הם דווקא מראים על יציבות מיוחדת במשפחה בכל הנושאים, כולל המוכנות והבשלות שלהם. מכינים אותן והן בשלות להגיע לגיל נישואין גם בגיל הזה. זה חלק מתהליך של שושלת, חלק של מסורת. מדובר בעיקר במשפחות של האדמו"רים, שם החצר תומכת, מכינה ומלמדת. כשמגיעים לתהליך הזה של נישואים מוקדמים, זה לא רק בהסכמה, אלא זה בתמיכה. זה חלק מהווי וחלק מהמסורת שקיימת במשך שנים רבות.

חנין זועבי: אולי לא נתנו להן לצאת מהמסורת. אולי לא נתנו להן בכלל אופציות אחרות.

אורי מקלב: אז אם זאת הבעיה, אני מוכן שזה יהיה גם עם תזכיר של עובד סוציאלי. אם יש בעיה כזאת, שיהיה גם מסמך. אבל אני יודע שמי שיענה לי – ואני ציפיתי לתשובה הזאת – אולי שיבואו בפני שופט ויסבירו. שופט הרי יכול להתיר. ד"ר קדמן, אולי אתה הצעת לי בזמנו – אני כבר לא זוכר מי זה היה – החוק מאפשר לפנות לשופט ולבקש – – –

זהבה גלאון: במקרים חריגים.

היו"ר דוד רותם: לא מתחת לגיל 16.

אורי מקלב: לא, אני מדבר על בין 18-17.

ד"ר יצחק קדמן: הוא מדבר על 17.

קארין אלהרר: הוא מדבר על בין 18-17. אבל אני לא מבינה מה הבעיה – – –

אורי מקלב: אני לא בא להתיר מוקדם יותר מהחוק הקיים היום. אני אומר ששינוי בחוק היום פוגע באוכלוסיות שהן לא הבעייתיות, הן הנורמטיביות. אין שום בעיה איתן. חופש האזרח וזכויות האזרח שקיימות – אנחנו לא מאפשרים להם להינשא כחוק. החוק הגביל כאן שלא תהיה הורות לפני גיל 18? מישהו הגביל? או לא לפני 19? אם אפשר להינשא בגיל 18, לכאורה החוק צריך להתיר הורות בגיל 19. מישהו מהמציעים כאן חשב לחוקק איזה חוק? אף אחד לא חשב על דעתו לחוקק איזה חוק. הפועל היוצא מהעניין הזה הוא שאנחנו פוגעים בזכויות אזרח, פשוטו כמשמעו בעניין הזה. זכויות אזרח, כשאין שום בעיה לא סוציאלית ולא סביבתית, ולא אישית במקרים האלה. ומי שיגיד שיש בעיה כזאת הוא לא צודק. אני הצעתי פתרון. אני לא רק העליתי את הבעיה, גם הבאתי פתרון. ביקשתי שאישורים כאלה יכולים יהיו להיות מאושרים על-ידי בית הדין הרבני הגדול. בית הדין הגדול לערעורים, שיושבים שם אנשים בעלי ניסיון ומומחים.

מרב מיכאלי: הם רק גברים?

קארין אלהרר: שהם במקרה גם מאוד מכירים את המסורת.

אורי מקלב: שמייצגים את הציבור והציבור הזה מאמין בהם. זה שונה.

זהבה גלאון: אנחנו יוצרים עכשיו ערכאה מקבילה?

אורי מקלב: הציבור הזה מאמין בהם. אני חושב שגם אנחנו. בכל אופן, הם עובדי ממשלה. עם כל הכבוד, צריך גם לא לבזות ולשמור על הכבוד של בית הדין הרבני הגבוה. יש לו את המעמד – – –

זהבה גלאון: עכשיו אתה נותן להם סמכות של ערכאה מקבילה?

אורי מקלב: כשהם יושבים בדיונים, הסמל של מדינת ישראל והדגל נמצאים גם כן במקום הזה. לכבד את הדבר הזה. זו החלטה שלהם. אני קיבלתי תשובות מאנשים שלא רוצים לנגח, אלא התכוונו באמת. מי שרוצה לנגח את המעמד, את יכולות השפיטה ויכולות האישור של בית הדין הגבוה לרבנות, לו אני לא עונה.

זהבה גלאון: אף אחד לא רוצה לנגח אותם. אנחנו לא חושבים שהם ערכאה מקבילה.

אורי מקלב: אני מדבר כאן בכנות. אמרתי את הכול בשקיפות, לא בפוליטיקה. אני מעלה את הדברים האמתיים שיש. אמרו לי שאם אנחנו ניתן את האפשרות לבית הדין הגדול, אז באותה מידה יש בתי דין מקבילים – השרעיים וכדומה – ושם החשש שלא יאפשרו.

היו"ר דוד רותם: אפשר לתת לכולם לבית הדין הגדול.

אורי מקלב: אני חושב שזה דבר שיכול להיות ראוי. אם הם מוכנים. אבל בית הדין הרבני הגדול לא דן במקרים באוכלוסייה שהשרעיים דנים בה. לכן אני לא חושב שהבעיה תהיה שם, ולכן אני כן מבקש להחריג ולהתיר לבית הדין הרבני הגדול בצירוף של תזכיר סוציאלי, של עובד סוציאלי, להתיר את הנישואים. שתהיה לו סמכות בידיים שלו להחריג במקרים מסוימים אוכלוסיות ומגזרים כפי שאמרתי קודם.

היו"ר דוד רותם: רבותי, מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת מקלב? מקלב, תרים את היד. אתה בעד ההסתייגות.

אורי מקלב: רק שנייה, זו לא הייתה הסתייגות. יש לי כמה הסתייגויות.

אורי מקלב: אני לא אומר את הדברים רק כדי שזה יעבור או לא יעבור. אני יודע שרק מהמציעים פה רוב מוחץ נגד הדעה שלי. אני חושב שלאמת אין הרבה דורשים.

היו"ר דוד רותם: אני אענה לך את התשובה. אני מתנגד לתת לבתי דין רבניים – גם בית הדין הרבני הגדול – סמכויות שאין לו היום. אני לא רוצה להוסיף להם שום סמכות.

אברהם מיכאלי: מבחינתך אפשר לסגור אותם.

היו"ר דוד רותם: כן, זה נכון.

אורי מקלב: אתה לא מוסיף סמכויות, אתה פותר בעיה של זכויות אזרח. אתה פותר בעיה בזה. לא באנו לבקש סמכויות נוספות לבית הדין הגדול. לא זאת נקודת הפתיחה. נקודת הפתיחה היא לא לאסור על קבוצות אוכלוסייה מסוימות, על אזרחים מסוימים, את האפשרות להינשא לפני גיל 18.

ד"ר יצחק קדמן: הם יוכלו ללכת לבית משפט.

אורי מקלב: הם לבית משפט לא יכולים ללכת. כמו שאתם לא מכירים בבית הדין הרבני הגדול, הם לא מכירים – זה כמו להגיד להם לך תינשא בבית המשפט. זה באותה מידה.

היו"ר דוד רותם: כן, זה נכון.

מרב מיכאלי: זאת בחירה שלהם.

אורי מקלב: אתה מפקיע מהם את האפשרות הזאת.

מרב מיכאלי: זה לא נכון, האפשרות קיימת להם. זו בחירה שהם בוחרים בה. הם לא רוצים ללכת.

היו"ר דוד רותם: חנין, בבקשה.

חנין זועבי: חבר הכנסת מקלב, אני רוצה להגיד לך משהו. אם רוצים להיות כנים, אז אמת, החוק הזה לא מגן על המסורת. המסורת בשבילי היא לא העניין. הזכויות שמדובר בהן פה הן לא זכויות של קבוצת אזרחים. אני לא רוצה להגן פה על הזכויות של ההורים, ולא על הזכויות הרב, ולא על הזכויות של הקאדי השרעי. אני רוצה להגן במפורש על הזכויות של הקטינים. במפורשות של הקטינות. להינשא זו לא זכות של ההורים. זה לא זכות של קבוצת אזרחים. זו הזכות היחידה של הקטינה. ובמשוואה הזאת, מי יותר חזק – הקטינה וחופש הדעה של הקטינה או חופש הדעה של ההורה שלה, האם שלה או האבא שלה, או הרב שלה – אז אתה יודע שפה היא החוליה החלשה. חופש בחירה בסופו של דבר לא יהיה לקטינה ולקטין, הוא יהיה להורה שלה או להורה שלו. במפורשות, החוק הזה בא להגן על קבוצת אזרחים. לא על קבוצה, הוא לא חוק קולקטיבי. הוא לא חוק של זכויות קולקטיביות. הוא חוק שמגן על זכות אינדיבידואלית של הקטינה ושל הקטין. ואתה יודע שפה אין לו חופש דעה. כאשר הוא מתחת לגיל 18, אין לו חופש דעה. יש מסורת, אז הוא הולך בתלם. אתה לא נותן לו אופציות. אנחנו פה רוצים להגן על הקטינה. אני רוצה להגן על הקטינה מתחת לגיל 18, לא על קבוצת אוכלוסייה ולא על המסורת.

אורי מקלב: אבל אי-אפשר להגיד שאין זכות בחירה מתחת לגיל 18. יש זכות. הוא אחראי למעשיו. הוא נשפט מתחת לגיל 18.

היו"ר דוד רותם: אורי, אל תתחיל עוד פעם.

אורי מקלב: כל אחד מגיע מעולם התרבות שלו, מעולם הדימויים שלו ומהניסיון שלו.

זהבה גלאון: הנקודה ברורה, אנחנו מתקדמים.

היו"ר דוד רותם: אורי, יש לך עוד איזו הסתייגות?

חנין זועבי: תן לו לשנות את המסורת. תן לו לקדם את המסורת.

היו"ר דוד רותם:

מיכאלי, יש לך איזו הסתייגות?

אברהם מיכאלי: אני מצטרף להסתייגות הזו.

היו"ר דוד רותם: אני יודע שאתה מצטרף.

אברהם מיכאלי: אם אפשר, אני רק רוצה להגיד משפט אחד בבקשה. תרשום את זה כהסתייגות. אנחנו מעודדים היום חתונות פיראטיות. לצערנו, יש אוכלוסיות שלא יעמדו בגזירה הזאת שאנחנו גוזרים עליהם. בסוף אנחנו נגיע למצב – – –

היו"ר דוד רותם: בסדר, השבוע אנחנו הפכנו את זה לעבירה פלילית של שנתיים מאסר.

אברהם מיכאלי: כן, ראינו את זה.

אורי מקלב: הוא צודק. לאור מה שאתה אומר עכשיו, אדרבה, בגלל – – –

היו"ר דוד רותם: אז שלא יתחתנו בנישואים הפיראטיים.

אורי מקלב: אתה יודע שההסתייגות הייתה הסתייגות שלי ושל עוד קבוצת חברי כנסת. ביקשנו את זה וקיבלנו את זה אתמול. יש לנו שלוש הסתייגויות. אם אתה כבר מקבל את ההסתייגות, אז יש לנו שלוש הסתייגויות.

היו"ר דוד רותם: אני לא מקבל אף הסתייגות. אני לא אבקש מכולם לדחות את כולן.

אורי מקלב: אם הגדרת את דברי כהסתייגות, אז אני מוסיף, זה לא רק זה הנושא. אני מגיש את זה כשלוש הסתייגויות. גם להשאיר את הגיל כמו שהוא קיים.

אלעזר שטרן: אי-אפשר. זו הסתייגות ששוללת את מהותו של החוק. כל מטרתו של החוק היא להעלות את זה ל-18. אי-אפשר לכתוב הסתייגות ששוללת את מהות החוק.

אורי מקלב: אז אני אומר 17 ויום אחד.

היו"ר דוד רותם: אין בעיה.

זהבה גלאון: אוקיי, בסדר.

אורי מקלב: אם זה פורמלי, לתת אפשרות לבית הדין הגדול – זו הסתייגות שנייה.

זהבה גלאון: זו שנייה.

אלעזר שטרן: אז הסתייגות אחת על הגיל והסתייגות שנייה בית הדין הרבני.

זהבה גלאון: והשנייה בית הדין הרבני הגדול.

אורי מקלב: כן, לתת אפשרות לבית הדין הרבני. אני מוסיף גם שזה יהיה בתוספת של תזכיר של עובד סוציאלי.

אברהם מיכאלי: אני מצטרף בשם סיעת ש"ס.

היו"ר דוד רותם: כל הסיעה. אני לא מבין, אני אתן ל-12 חברי כנסת של ש"ס לדבר?

אברהם מיכאלי: אם אתה חבר הכנסת ה-12, זה בסדר.

זהבה גלאון: איך הגדלת אותם ל-12? הם 11 בינתיים.

היו"ר דוד רותם: 11, אני יודע.

דורית ואג: אלעזר, כל יהדות התורה.

אלעזר שטרן: בשם כל יהדות התורה גם?

דורית ואג: כן, הוא אמר.

אורי מקלב: את האדמו"רים יש כאלה שיציגו יותר טוב ממני. גם בתוך המפלגה שלי יש כאלה שיידעו להציג את זה יותר טוב.

זהבה גלאון: אתה רהוט, עשית את זה מצוין ולא שכנעת אותנו.

היו"ר דוד רותם: על שלוש ההסתייגויות. את הכול בהצבעה אחת. על ההסתייגויות של חבר הכנסת מיכאלי וסיעת ש"ס, ושל חבר הכנסת מקלב ויהדות התורה. פרץ, אתה גם מצביע? אתם אמנם אנשים מאוד חשובים, אבל עדיין, כאן, אתם לא מצביעים.

ד"ר פרץ סגל: אני רציתי לשאול האם אתה רוצה עכשיו את כל ההסתייגויות או רק את ההסתייגות הזאת?

היו"ר דוד רותם: את כל ההסתייגויות.

ד"ר פרץ סגל: בשם שרת המשפטים, אנחנו רוצים לרשום את הזכות שלה להסתייג מדבר מסוים.

היו"ר דוד רותם: תביא לי הסתייגות שלה. תגיד לי על מה היא רוצה להסתייג, ותעבירו לי את זה בכתב עוד היום בחתימתה, כי אני מצביע עכשיו על כל ההסתייגויות. ואני גם מאשר את החוק.

אלעזר שטרן: מעבר לזה, לפי התקנון ניתן להכניס הסתייגויות כל עוד זה לא הונח על שולחן המליאה. זה יונח היום על שולחן המליאה.

זהבה גלאון: מה ההסתייגות?

היו"ר דוד רותם: מה ההסתייגות של שרת המשפטים?

אלעזר שטרן: רק שנבין מה נושא ההסתייגות, שנוכל להצביע על זה.

ד"ר פרץ סגל: עוד אין הסתייגות של שרת המשפטים, אבל כיוון שיש בתוך משרד המשפטים מי שפנו אליה להסמיך גם את בתי הדין הדתיים – הרבניים והשרעיים – –

היו"ר דוד רותם: הבנתי. אז יש כבר הסתייגות של מקלב.

זהבה גלאון: מה? זאת הסתייגות של שרת המשפטים?

ד"ר פרץ סגל: – – אז היא אמרה שהיא תחליט בעניין.

היו"ר דוד רותם: היא יכולה להחליט מה שהיא רוצה. זו ההסתייגות שלה. אין שום בעיה.

זהבה גלאון: תגיד לה שאנחנו מציעים לה לשקול את ההחלטה שלה מחדש.

דב חנין: כדאי שתשקול את זה היטב-היטב. זו עצה שלנו.

אברהם מיכאלי: אני לא ידעתי שאתם מפחידים את שרת המשפטים. אסור לה לשקול דברים.

זהבה גלאון: אנחנו רוצים לראות ששרת המשפטים תגיש את ההסתייגות הזו. אנחנו מחכים להסתייגות הזאת.

היו"ר דוד רותם: רבותי, אני מצביע על ההסתייגות של שרת המשפטים – בהנחה שהיא תגיע הנה חתומה על ידה עד שזה יונח על השולחן – של מקלב ושל מיכאלי וכל הסיעות שלהם. מי בעד ההסתייגות? שניים. מי נגד ההסתייגות?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 2
נגד – 7
נמנעים – אין

לא אושר.

היו"ר דוד רותם: ההסתייגות נפלה, והיא תעלה במליאה.

זהבה גלאון: לא, אולי היא תשקול מחדש עד אז.

היו"ר דוד רותם: הם לא ישקלו.

אורי מקלב: אלו כמקשה אחת, חברת הכנסת גלאון.

זהבה גלאון: אתם, ברור.

אברהם מיכאלי: סוף-סוף שרת המשפטים חושבת שפוי. אתם מונעים את זה גם ממנה?

אורי מקלב: אל תדאג, הם ישכנעו אותה – אני כבר רואה את ה"עליהום" התקשורתי שיהיה עליה. אני כבר רואה מה יהיה.

היו"ר דוד רותם: בצדק. אבל לא צריך להיות עליה "עליהום" מסיבה אחת פשוטה, אנחנו הפלנו את ההסתייגות, גם את שלה.

אורי מקלב: כשאתם עושים את זה, אל תשכחו גם אותי.

דארין דניאל: השרה טרם הכריעה בדבר. יש עמדות שונות בתוך המשרד, וראוי להגיד את הדברים.

זהבה גלאון: אדוני, אני רוצה הערה. אין לי זכות הצבעה, אז תרשה לי הערה קצרה. אני לא מסכימה עם ההסתייגויות של חברי הכנסת מקלב וגפני. אני יכולה להבין את זה, אני לא מסכימה. הוועדה הביעה את דברה. אני חושבת שבנקודת הזמן הזו עצם העובדה שנציגי משרד המשפטים – אמנם הובהר כאן שיש חילוקי דעות – בכלל מעלים על דעתם לשקול הסתייגות כזו, היא פשוט מחפירה. פשוט מחפירה ולא יאה.

היו"ר דוד רותם: לא, אל תיתני קומפלימנטים לשרת המשפטים.

אברהם מיכאלי: איך העזו?

זהבה גלאון: כן. מחפירה ולא יאה בכלל למשרד לשקול להגיד ששרת המשפטים – – –

אברהם מיכאלי: במדינה נאורה איך העזו לחשוב בדעה אחרת ממה שאחרים חושבים?

זהבה גלאון: פתאום שרת המשפטים הולכת לתת ערכאה מקבילה לבית הדין הרבני הגדול? אני לא מאמינה למשמע אוזני.

קארין אלהרר: היא עוד לא נתנה, זהבה.

זהבה גלאון: אנחנו דואגים שהיא לא תיתן.

קארין אלהרר: היא לא תיתן.

היו"ר דוד רותם: רבותי, יש עוד מישהו שרוצה להסתייג ממשהו? לא. אני מעלה את החוק להצבעה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית? מי בעד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – 7
נגד – 2
נמנעים – אין

החוק אושר.

היו"ר דוד רותם: מי נגד? שניים נגד. שבעה בעד. תודה רבה. החוק אושר ויונח עוד היום לקריאה שנייה ושלישית.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45.

שינוי גודל גופנים