ועדת הפנים והגנת הסביבה: הצעת חוק הרבנות הראשית- גביית אגרות

 
על-פי חוק הרבנות הראשית, בין שאר התפקידים של מועצת הרבנות לתת כשירות לכהונה של דיינים, רבנים, רבני עיר, רושמי נישואין. הצעת החוק מבקשת להסמיך את השר לשירותי דת לקבוע אגרות עבור הבחינות שעורכת מועצת הרבנות במסגרת התפקידים שלה. הרבנות הראשית הוסמכה על-פי חוק לתת כשירויות בתחומים שונים ולהסמיך בתחומים שונים. רוב ההסמכות נמצאות בסעיף 2 לחוק הרבנות הראשית, ובין השאר: כשירות לכהונת דיין, רב עיר, רושם נישואין. מעבר לכך, יש הסמכות גם בחוקים נוספים.
לצורך מתן הכשירויות האלה יש לערוך בחינות. רוב הבחינות הן בחינות בכתב, כשבסוף התהליך של הבחינה בכתב יש גם בחינה בעל-פה, וחלק מהבחינות כוללות גם מבחן מעשי. לצורך מימון הפעילות הזו, אחת מהשתיים: או שהציבור יממן את זה מכספי משלם המסים, מתקציב המדינה, והאפשרות השנייה היא שמי שיישא בתשלום הזה הוא הנבחן עצמו.
בעוד שבחוקים אחרים יש הסמכה מפורשת לגביית אגרות, בחוק הרבנות הראשית אין הסמכה מפורשת לגביית אגרות. יש הסמכה לקביעת תקנות, אבל לא ספציפית לגביית אגרות. ולכן הצעת החוק מבקשת להסמיך את השר לשירותי דת לקבוע אגרות עבור הבחינות שעורכת מועצת הרבנות במסגרת התפקידים שלה.
 

יום רביעי, כ"ח בשבט התשע"ד (29 בינואר 2014), שעה 10:00
 
סדר היום: הצעת חוק הרבנות הראשית (תיקון מס' 4) (אגרות), התשע"ד-2014
 
 
 
היו"ר זבולון קלפה: אני מתכבד לפתוח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: הצעת חוק הרבנות הראשית, בנושא גביית אגרות, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
 
על-פי חוק הרבנות הראשית, בין שאר התפקידים של מועצת הרבנות לתת כשירות לכהונה של דיינים, רבנים, רבני עיר, רושמי נישואין. הצעת החוק מבקשת להסמיך את השר לשירותי דת לקבוע אגרות עבור הבחינות שעורכת מועצת הרבנות במסגרת התפקידים שלה.
 
מה שהיה נהוג בפועל עד היום הוא שהרבנות הראשית כן גבתה בפועל אגרות כאלו ואחרות בעד הבחינות, ואם אני מבין נכון, לא היתה את הסמכות לכך לכאורה.
 
אל"ף, אבקש מנציג הרבנות פה להציג בפנינו את ההצעה, ולפרט את כלל נושא האגרות; מהם הסכומים, עבור אלו שירותים, מה קורה בפועל היום. וגם, ככל שנאשר את הצעת החוק, אנחנו מבקשים לקבוע שקביעת סכום האגרות ייעשה באישורה של הוועדה. רשות הדיבור שלך.
 
הראל גולדברג (יועץ משפטי, הרבנות הראשית): הרבנות הראשית הוסמכה על-פי חוק לתת כשירויות בתחומים שונים ולהסמיך בתחומים שונים. רוב ההסמכות אכן נמצאות בסעיף 2 לחוק הרבנות הראשית, ובין השאר: כשירות לכהונת דיין, רב עיר, רושם נישואין. מעבר לכך, יש הסמכות גם בחוקים נוספים, לצורך הדוגמה: חוק בשר ומוצריו, משנת 1994; ניתן לייבא לישראל רק בשר שקיבל אישור כשרות של מועצת הרבנות הראשית או מי שהסמיכה לכך. דוגמה נוספת היא חוק איסור הונאה בכשרות, סמכותה של מועצת הרבנות הראשית להסמיך שוחטים.
 
לצורך מתן הכשירויות האלה יש לערוך בחינות. רוב הבחינות הן בחינות בכתב, כשבסוף התהליך של הבחינה בכתב יש גם בחינה בעל-פה, וחלק מהבחינות כוללות גם מבחן מעשי.
 
לצורך מימון הפעילות הזו, אחת מהשתיים: או שהציבור יממן את זה מכספי משלם המסים, מתקציב המדינה, והאפשרות השנייה היא שמי שיישא בתשלום הזה הוא הנבחן עצמו.
 
היו"ר זבולון קלפה: כך נהוג גם בתחומים אחרים במדינה, למשל, הנדסאים?
 
הראל גולדברג (יועץ משפטי, הרבנות הראשית): כן, בלשכת עורכי-הדין, בלשכת רואי החשבון, למשל, אדם משלם אגרה ונבחן. בלשכת השמאים אותו הדבר – אדם רוצה לקבל הסמכה מהמדינה כשמאי, הוא מגיע, משלם אגרה. בעוד שבחוקים אחרים יש הסמכה מפורשת לגביית אגרות, בחוק הרבנות הראשית אין הסמכה מפורשת לגביית אגרות. יש הסמכה לקביעת תקנות, אבל לא ספציפית לגביית אגרות.
 
אנחנו חשבנו שנכון יותר לתת הסמכה בחוק לגביית אגרות, וזאת על בסיס האמור בחוק-יסוד משק המדינה – – –
 
היו"ר זבולון קלפה: איך זה התנהל בפועל עד היום?
 
הראל גולדברג (יועץ משפטי, הרבנות הראשית): עד היום נגבה דבר שנקרא: מחיר. "מחיר" זה עלות שמממנת את השירותים, ותו לא. עד היום היו עושים תחשיב, תמחור של העניין, והרבנות, לפי מיטב ידיעתי, לא גבתה ולו שקל מעבר לתמחור, מעבר לעלות השירותים.
 
היו"ר זבולון קלפה: סבר לנו את האוזן.
 
הראל גולדברג (יועץ משפטי, הרבנות הראשית): למשל, בחינות לרבנות, עד היום לקחו 255 שקלים לאגרת נבחן; בחינות לדיינות כ-500 ש"ח, וזו בחינה גדולה יותר. זה לסבר את האוזן.
 
היום, למשל, עלות הבחינות לרבנות עלתה עליית מחירים לאורך השנים. עכשיו עלות בחינה היא 315 שקלים לפי החישוב.
 

 
הראל גולדברג (יועץ משפטי, הרבנות הראשית): מוהלים זה סיפור אחר, כי הרבנות עושה את זה באופן וולונטרי לחלוטין, אין צורך בגביית אגרות לצורך העניין. מוהלים זה וולונטרי לחלוטין. אין היום שום הסדר חקיקתי ביחס למוהלים, ולכן השירות שניתן הוא שירות וולונטרי.
 
היו"ר זבולון קלפה: למה לא להכניס את הכול למסגרת?
 
הראל גולדברג (יועץ משפטי, הרבנות הראשית): כי אז זה אומר שצריך לחוקק חוק הפיקוח על המוהלים. זו אסדרה שלמה, כשאגרות זה רק השלב הסופי. אחרי שבנינו מהי מסגרת הפיקוח בחקיקה, מהי מסגרת תנאי הכשירות, מהי מסגרת הפיקוח, ההסמכה, אז אנחנו קובעים גם אגרות. פה כל העיקר חסר מן הספר, אז אין שום טעם לקבוע את האגרות בלבד.
 
אני רוצה רק לציין בקשר לשאלה מקודם – בזמן האחרון יש לנו התקשרות עם יועץ חיצוני לגיבוש מכרז למיקור חוץ של כל מערך הבחינות, כפי שנעשה, למשל, במשרד התמ"ת ביחס להסמכות מקצועיות, וכפי שנעשה היום ביחס למשרד החינוך; כל מערך בחינות הבגרות, הכול נעשה במסגרת מערכים של מיקור חוץ. ואנחנו עכשיו בשלבי כתיבת מכרז לבחירת אדם, גורם, גוף, תאגיד, שיוכל להחצין את כל השירות הזה, ויוכל לנהל את כל מערך מיקור החוץ של הבחינות, החל מהכתיבה, שכירת אולמות, כל המערך שדיברנו עליו, שייעשה בצורה חיצונית על-ידי זכיין פרטי. כמובן, בפיקוח של הרבנות, עם שלבים של מעורבות של הרבנות באמצע, לגבי אישורים כאלה ואחרים. ואני חושב שזה מה שייתן את המענה לעיכובים שעליהם דיברת, יושב-ראש הוועדה.
 

 
הראל גולדברג (יועץ משפטי, הרבנות הראשית): אז השמות שאמרתי, אלו השמות: יש בחינות לרבנות שכוללות סט של בחינות; יש בחינות לרבנות עיר שכוללות 12 בחינות; יש בחינות לדיינות של חמישה מבחנים; יש את הבחינות לרישום נישואין, למשל, אדם שנבחר כרב עיר, והוא עכשיו צריך לקבל אישור להיות מורשה רושם נישואין, אנחנו עושים לו בחינה, זו בחינה נוספת. יש בחינות לשוחטים; ויש בחינות לחברי צוות שחיטת חו"ל, שזה מכוח הסמכה של חוק בשר ומוצריו – אנחנו עורכים בחינות לכל חברי הצוות שיוצאים לחוץ-לארץ עם מסגרת שחיטת חו"ל, הווה אומר, משגיח, שוחט, בודק פנים, בודק חוץ, ראש צוות. ואלה הבחינות שאנחנו רוצים, לכל אחת מההסמכות באופן נפרד.
 
אנחנו עושים גם בחינות למשגיחי כשרות. המועצה, מכוח תפקידה כנותנת, לפי סעיף 2(3) לחוק הרבנות הראשית, מתן תעודות הכשר על כשרות. במקום שכל רב מקומי יבחר לעצמו עכשיו משגיח כשרות, שאנחנו לא יודעים בדיוק, מבחינת האחריות הפיקוחית שלנו, איך הוא בוחר את משגיח הכשרות, מהן הידיעות של אותו משגיח כשרות, אנחנו הולכים על מהלך של הסמכת משגיחי כשרות. אנחנו בוחנים את משגיחי הכשרות אצלנו, ולמעשה אנחנו אומרים לרב המקומי שעכשיו רוצה לבחור משגיח כשרות: המשגיח הזה עבר בחינות, הוא מכיר את דיני הכשרות. זה גם סוג נוסף של בחינה שאנחנו עורכים.
 
מעבר למה שציינתי עד עכשיו, לא מוכרות לי עוד בחינות שאנחנו עורכים.
 
……
 
 
"הצעת חוק הרבנות הראשית (תיקון מס' 6) (אגרות), התשע"ד-2013
 
הוספת סעיף 31א    1.    בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980, אחרי סעיף 31 יבוא:
        31א.    השר רשאי לקבוע, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אגרות בעד בחינות שעורכת המועצה במסגרת תפקידיה כאמור בסעיף 2."
 
 
היו"ר זבולון קלפה: משרד המשפטים, תרצו להתייחס בעניין הזה?
 
אוגי פז (משרד המשפטים): לא, אין לנו התנגדות לנוסח המוצע.
 
היו"ר זבולון קלפה: רק באים להסדיר פה בעצם מציאות מסוימת.
 
אוגי פז (משרד המשפטים):שפועלת גם היום, וזה גם לא עניין משפטי.
 
 
אוגי פז (משרד המשפטים): העניין של קביעת אגרות – אם אגרה כזאת או אגרה אחרת, זה לא עניין משפטי; גובה האגרות וכולי, זה מה שאני מתכוון.
 
היו"ר זבולון קלפה: מקובל על חברי הכנסת?
 
ח"כ ישראל אייכלר: מה המחיר של האגרות האלה?
 
גלעד קרן: הם יצטרכו לבוא לפה לאשר. זו רק הסמכה, באישור הוועדה.
 
היו"ר זבולון קלפה: אז מי בעד הנוסח כפי שהוקרא פה?
 
 
הצבעה
 
                            בעד הצעת חוק הרבנות הראשית (תיקון מס' 6) (אגרות), התשע"ד-2013 – פה אחד
                                                                        הצעת החוק נתקבלה.
 
היו"ר זבולון קלפה: תודה רבה. נגד – אין אף אחד. אין נמנעים. אני מכריז על זה שהצעת החוק התקבלה בנוסח שלה פה בוועדה, והיא תוכן לקריאה שנייה ושלישית. רק ברשותך, בבקשה, את הרשימה, כולל הסכומים, אפשר להעביר אלינו.
 
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 10:20.
 

שינוי גודל גופנים