ועדת הפנים והגנת הסביבה: דיון בנושא ההתנכלות לאנשי דת נוצרים המעודדים גיוס לצה"ל

הדיון עוסק בתופעה של התנכלות לאנשי דת נוצרים המעודדים גיוס לצה"ל.
מדובר בתופעה אשר מתרחשת בעיר נצרת. מעבר לטענות להתנכלות לאנשי דת נוצרים שמעודדים גיוס לצה"ל, ישנם עדויות גם להתנכלות לנוצרים שבוחרים להתגייס.
מטרת הדיון היא להבין את היקף התופעה והבעיה ולחתור למציאת פתרון מקיף בעזרת מעורבותם של גורמים רלוונטיים רבים.
בדיון השתתפו ח"כים, נציגים של אגפים ומשרדים ממשלתיים שונים, נציגים מקבוצות נוצריות שונות ועוד. 

סדר היום:
 
התנכלות לאנשי דת נוצרים המעודדים גיוס לצה"ל

פרוטוקול:

היו"ר מירי רגב: בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בסוגיית התנכלות לאנשי דת נוצרים המעודדים גיוס לצה"ל. לצערי, הכומר גבריאל לא נמצא פה היום למרות שהוא נשוא הדיון שלנו היום יחד עם הסוגיה של גיוס אזרחים נוצרים לצה"ל.
אני הכרתי את הסוגיה הזאת והתוודעתי אליה לאחר שביקרתי כמה פעמים בנצרת. פגשתי את הכומר גבריאל ושמעתי את האיומים על חייו ואת האיומים על חיי קצינים שמתגייסים לצה"ל. כמובן, אני רואה בזה אמירות והתנכלות והתנהלות שאינה מקובלת במדינה דמוקרטית, ובוודאי לא במדינה שבה אנחנו צריכים לעודד גיוס של אזרחי המדינה ושוויון בנטל. בוודאי אזרח נוצרי שרוצה להתגייס לצבא ורוצה להשתלב אחר כך בחברה הישראלית ורואה בצבא כלי שבאמצעותו הוא יכול להשתלב בחברה הישראלית לא יכול להיות שהוא מרגיש מאוים. הם צריכים להוריד את המדים ואת הנשקים שלהם בחניון כדי שבנצרת לא יאיימו על חייהם. המצב בנצרת הוא מאוד בעייתי בין הנוצרים לבין המוסלמים. לצערי, גם חברי כנסת ערבים מעודדים התנכלות לחיילים הנוצרים ולכומר גבריאל נדאף, וזה מצב שאנחנו לא יכולים לאפשר אותו. ודאי המשטרה לא יכולה לעבור על זה בשקט. מצד אחד הם אומרים, בואו לא נעלה חברי כנסת יהודים לנצרת כדי לא לעשות שם תחושה של חיכוך בין שתי האוכלוסיות, אבל מצד שני כשחברי כנסת ערבים מתנהגים כמו שהם מתנהגים כלפי אוכלוסייה נוצרית המשטרה לא עושה עם זה כלום. זה בעיניי דבר שלא יעלה על הדעת. מאידך גם הכומר שאמור לקבל גיבוי מהפטריארך על כך שהוא מבצע את תפקידו בצורה נאותה כחלק מהחברה הישראלית בצורה מתונה ולא קיצונית לא מקבל את הגיבוי מהפטריארך, ולא רק שהוא לא מקבל גיבוי מהפטריארך אלא גם סוגרים לו את הכנסייה שזה הבית שלו. זה כמו לסגור לרב את בית הכנסת. זאת סוגיה שאני מבקשת לשמוע מנציגי הפטריארך במשרד החוץ כיצד הדבר הזה בכלל עולה בקנה אחד עם מישהו שחתום על אמנה מול מדינת ישראל. האם דבר כזה יכול לקרות?
אני פותחת את הנושא הזה לדיון, ואני אפתח דווקא עם שאדי שהוא נציג הפורום לעדה הנוצרית.

שאדי חלול (דובר הפורום, פורום קצינים נוצרים): בוקר טוב לכולם. אני רוצה להודות לך, מירי, ולוועדת הפנים שהזמינה אותנו לדיון כזה. מאוד חשוב להעלות את הסוגיה ולדבר על הנושאים האלה כי מה שעוברים בחצי השנה האחרונה זה פשוט טרור פנימי בתוך מדינת ישראל. אנחנו חיים כאילו במדינה אחרת ולא במדינה יהודית ודמוקרטית שיש לכל בן אדם חופש ביטוי ויכול להגיד כל מה שיש לו להגיד וגם לחשוב מה שהוא רוצה לחשוב, וגם להזדהות עם מי שהוא רוצה להזדהות. 
כתושבי ישראל נוצרים דוברי ערבית – יכולנו להיות גם דוברי עברית וגם דוברי ארמית וגם דוברי יוונית, אבל אנחנו דוברי ערבית מאז 622 לכיבוש הערבי באזור הזה. הם קוראים לזה "פותוחאת" – אנחנו קוראים לזה כיבוש, ומאז אנחנו חיים בפחד. היום המצב שלנו הגיע לכך שחשבנו שאנחנו חיים במדינה יהודית שבה אנחנו יכולים להתבטא כמו שאנחנו רוצים ולא כמו במדינה ערבית כמו בסוריה, בירדן, בעיראק ובלבנון ששם מתנכלים לנוצרים, ואין להם זכות דיבור.
הפורום קם על-ידי קצינים – רב סרן אחד מנצרת, ואליו הצטרפו חיילים וקצינים וקצינות מהצבא – כדי לעודד את הגיוס ולהראות מנהיגות טובה לאזרחים הנוצרים – איך צריך להשתלב במדינת ישראל, ולעודד אותם. זה מה שהתחלנו לעשות. התחלנו לעשות את הפעילות. הצטרפו אלינו שלושה כוהני דת. אחד הכוהנים חטף איומים והתקפל; לאחד אחר ניקבו את הצמיגים של הרכב וזרקו לו טלית עם דם ליד פתח ביתו, והוא גם התקפל – –

היו"ר מירי רגב: את זה המשטרה יודעת?

שאדי חלול: היא יודעת, יש תלונות.

היו"ר מירי רגב: המשטרה טיפלה בזה?

שאדי חלול: במידה מסוימת הוגשו תלונות ולא שמענו כלום אחרי זה. אז אנחנו לא יכולים להגיד שהמשטרה הגיעה לכתב אישום בעניינים האלה. איומים אין ספור בפומבי ובפרהסיה, בפייסבוק. אחרי שנחקרים במשטרה פעם אחת חוזרים, ושוב אומרים להם שהם מואשמים בפעילות טרור ובהסתה לטרור, ואז הם חוזרים ומסיתים שוב, ואנחנו לא שומעים כלום ולא רואים טיפול רציני. אנחנו מבקשים טיפול רציני על-ידי המשטרה והשוואתו לכל פעילות טרור שגם היא מתבצעת בירושלים או בשטחים. גם בתוך ישראל יש פעילות טרור. היום מאיימים עלינו כי אנחנו מזדהים עם ישראל – מחר הם יאיימו גם על יהודים ועל אוכלוסיות אחרות. זה יגיע גם לתל-אביב וגם למקומות אחרים. ברגע שיש פיצוץ קטן אתם תראו את זה מתפוצץ לכם בפנים. אסור למדינה לעזוב את הסיפור הזה; צריך לתקוף את הנקודות האלה במלוא הכוח. עם כל הכבוד לכל האיומים אנחנו המשכנו את הפעילות. כהן הדת גבריאל חוטף איומים משמאל ומימין; מחברי כנסת שכותבים לו מכתבים מכנסת ישראל – המכתב יוצא בשם כנסת ישראל ומאיימים עליו שיפסיק את הפעילות שלו. כמו המכתבה של חנין זועבי, כמו המכתב של באסל גטאס שמאיים עליו בתקשורת להפשיט לו את הגלימה שלו. אלה אמורים להיות חברי כנסת ישראלים שיש להם לויאליות למדינה שהם חיים בה, למדינה שהם מתפרנסים ממנה וחיים בה בכבוד, ויש להם חופש ביטוי.
אנחנו בסך הכול מבקשים שיהיה לנו חופש הביטוי שמגיע לנו כמו לכל אזרח – לא רק אנשים שהם מתנגדים לישראל יהיה להם חופש ביטוי, ואנשים שמזדהים עם ישראל, בעד ישראל ומתגייסים צריכים להשתיק אותם ולסתום להם את הפיות. זה מצב אבסורדי שצריך להשתנות. זכויות יש גם לנוצרים, לא רק לערבים – –

שאדי חלול: רק רציתי להגיד בשם הפורום שאנחנו דאגנו ואנחנו רוצים כמה בקשות כחיילים בצה"ל. אני אישית קצין במילואים בצנחנים, והיה חסר לי בצבא איש דת כמו שיש לדרוזים, לבדואים, ליהודים ולצ'רקסים; שיהיה לנו איש דת מלווה שילווה אותנו כמו כולם. אם חס וחלילה אני אפול במלחמה אני רוצה לדעת שיקברו אותי קבורה הולמת על-ידי איש דת נוצרי ולא יתייחסו אליי כמו איזה עוד אחד ששמים אותו בפינת בית הקברות.

יצחק הרצוג: … להפריד בין המאבק הפנים חברתי בציבור הערבי על גיוס לצה"ל שהוא קריטי וחיוני, ואנחנו מגבים אותו – ויש לי עוזרים שליוו את התהליך הזה, והם חברים בפורום – לבין היריות לכל הכיוונים. אז בואו נשים את הדברים בקונטקסט.

היו"ר מירי רגב: …אין לי ספק שאנחנו צריכים לשמור על מוסד הפטריארך ולוודא שבאמת מערכת היחסים אתו תהיה תקינה. עם זאת לא יכולה לצאת הודעה מטעמו שאין לה הכחשה אחר כך, לא ממשרד החוץ ולא ממשרד הפנים. תכף נשמע את הדברים. עם כל הכבוד לפטריארך – ויש לי כבוד גדול אליו – גם האפיפיור עושה טעויות. אנחנו צריכים לוודא שנגיע למצב שאף כומר לא ירגיש מאוים בגלל שהוא קורא למישהו להתגייס לצבא.

יצחק הרצוג: הוא לא מאוים מהפטריארכיה, הוא מאוים על-ידי אזרחים שתוקפים אותו, שצריך לחקור אותם ולזרוק אותם לכלא.

היו"ר מירי רגב: אין לי בעיה, אבל הפטריארך צריך לצאת ולתת לו גיבוי. אם הוא לא מסוגל לעשות את זה אז משרד החוץ יעשה את זה.

פנחס גנון (ראש תחום הפעילות במגזר הבדואי והנוצרי, משרד הביטחון): אני פיני גנון, מרכז הפעילות במגזר הבדואי, הנוצרי והמוסלמי במשרד הביטחון. ב-16 באוקטובר התקיים כנס בנצרת עילית שיזם אותו פורום הקצינים הנוצרים. בכנסת השתתפו גם שלושה כמרים שהביאו גם פסק הלכה מהוותיקן שמאשר לערבים הנוצרים ונותן להם את ההכשר הדתי מטעם הוותיקן להתגייס לצה"ל. בבוקר למחרת התחילה הסאגה הזאת באתרי האינטרנט הערביים ובתקשורת המקומית, והתחילו איומים גם באינטרנט וגם על אנשים שהשתתפו בכנס. הוגשו, למיטב ידיעתי, למעלה מ-14 תלונות למשטרת נצרת גם על איומים וגם על ניקובי צמיגים וגם על מכות ואלימות. בעניין הזה התערב ראש האגף הביטחוני-חברתי לשעבר חיים בן-עמי ז"ל, דיבר עם ראש השב"כ, דיבר עם מפקד מחוז צפון, דיבר אפילו עם מפקד תחנת נצרת, וניסינו להרגיע את המצב.     
התהליך אמנם דעך קצת, אבל הוא המשיך עד לכנס שהתקיים לפני כשלושה שבועות בגלל העובדה שמשרד הביטחון גייס מפורום הקצינים רכז נוצרי שיבצע את הפעילות של עידוד הגיוס בקרב הנוצרים.

היו"ר מירי רגב: כמו שקורה גם אצל הבדואים ואצל הדרוזים.

יוסי מצליח: … לגבי סוגית הדת – מי שמרכז את הדת בצבא זה הרב הצבאי הראשי. הוא הרב של כל הדתות. לצורך העניין אנחנו לא מגייסים לו כהן או שיח' דרוזי. בסוגיות מסוימות מתייעצים.

היו"ר מירי רגב: הרב הראשי צריך שיהיה לו גורם מתחתיו שיתעסק עם העדה הנוצרית.

יוסי מצליח (סגן מפקד מיטב, משרד הביטחון): חד-משמעית. הוא לא חייב להיות בצבא, הוא יכול להתייעץ במידת הצורך כמו שהתבצע בעבר – עם כל הגורמים המתאימים.

איילת שקד: …הם אמרו לי שאחרי שהם משתחררים דווקא הם מוצאים קושי להיכנס לתפקידים ציבוריים. כי למשל בחברת חשמל ובמשרד הפנים יושבים ברמות בכירות אנשים שמתנגדים לגיוס, והם מעדיפים לקחת מי שלא היה בצבא. מירי, זה מצב אבסורדי. החוק של יריב לוין, דרך אגב, בא לתקן. המדינה צריכה למצוא דרך לתגמל מתוך העדה הנוצרית את מי שמתגייס.

פנחס גנון: הסוגיה הזאת נדונה עם נציבות שירות המדינה בעקבות תלונה שלנו לאו דווקא כלפי הנוצרים, אלא כלפי המוסלמים שמשרתים וכלפי הבדואים. ישבנו עם נציבו שירות המדינה יעקב הולנדר בדיון ספציפי על העניין גם בזכאות למגרשים וגם במשרות ממלכתיות, ונאמר לנו שהדבר הזה הוא בניגוד לסמכותו בגלל הדמוקרטיה.

נחמן שי: "בגלל הדמוקרטיה".

איילת שקד: שהדבר הזה, מה?

היו"ר מירי רגב: יש כאן בעיה שהם לא יכולים לעשות העדפה מתקנת.

איילת שקד: הם לא יכולים?

היו"ר מירי רגב: הם לא יכולים, יש חקיקה במדינת ישראל. זה לא רק בזה – גם חיילים שמשתחררים לא מקבלים כל מיני עדיפויות, ואחד שלא התגייס מסיבה כלשהי מתמודד לאיזשהו תפקיד ומצליח, וזה שהתגייס – לא. פה בכלל אנחנו צריכים לעשות העדפה מתקנת.

איילת שקד: אז דווקא פה זה עוד יותר חשוב.

היו"ר מירי רגב: אנחנו נעביר הצעת חוק ומכתב לשרת המשפטים. נדבר על זה אחר כך בסיכום. תודה. כל הגורמים הממשלתיים יענו אחר כך על כל השאלות שעלו כאן…

נחמן שי: אני רוצה לשאול שאלה: מי בצה"ל מופקד על צורכי הדת של החיילים הנוצרים?

יוסי מצליח: הרבנות הצבאית אחראית על כל מה שקשור בדת בצבא. 

נחמן שי: זה הבנתי. האם יש כוהני דת מוסלמים שמשרתים בצה"ל?

יוסי מצליח: לא. גם לדרוזים אין.

נחמן שי: לאף אחד אין.

פנחס גנון: בצה"ל קיימת הרבנות הצבאית, ובני העדות השונות: דרוזים, צ'רקסים, מוסלמים, נוצרים מקבלים את השירות הדתי הזה ממשרד הדתות. אבל הרבנות הצבאית מלווה.

נחמן שי: איך היא יודעת לטפל בצרכים של דתות אחרות?

יוסי מצליח: מאנשי הקשר האלה שציינו שנמצאים. לדרוזים יש השיח' טריף – –

יוסי מצליח: הרבנות הצבאית מטפלת בכלל הדתות. היא מתואמת עם נציגים שיש במגזר. נתתי לדוגמה את השיח' של הדרוזים שמדבר דרך מנהל האוכלוסיות. יש מחלקה שלמה ברשות אלוף משנה שמרכזת את כל האוכלוסיות של המיעוטים בצבא – צ'רקסים, דרוזים, בדואים, נוצרים. אם יש סוגיות שקשורות בדבר הזה הן מועברות גם דרכה. במידת הצורך אם יש תהיות שאנחנו לא יודעים אז מנהלים את השיח מול הגורמים הספציפיים. ימונה הכומר גבריאל בנושא אז יתייעצו אתו כמו שיש השיח' מועאף טריף אצל הדרוזים.

ישראל חסון: האם מישהו מהמשפחות השכולות הנוצריות בכפרים מעורבים סובלים מאיזושהי בעיה פנימית? אני אומר לך, התשובה היא חדה וחלקה – לא.

היו"ר מירי רגב: בנצרת כן.

שאדי חלול: השאלה מה זה "סובלים".

היו"ר מירי רגב: מאיימים עליהם, מתנכלים להם? בוודאי שהם סובלים. בנצרת כן. אולי בטורעאן לא.

שאדי חלול: בטורעאן ירו עליהם גם.

היו"ר מירי רגב: אפשר להסתיר את הדברים ולהגיד שאין בעיה. אבל יש בעיה.

ישראל חסון: אני מבין את רוח הדברים שלך, אני מבין את רוח הדברים שלו. אני אומר לכם – אתם עושים טעות ענקית.

היו"ר מירי רגב: אוקיי.

ישראל חסון: לא "אוקיי", תני לי עכשיו להגיד לך למה אתם עושים טעות ענקית. אני אגיד את זה בדקה. הטעות הענקית היא שיש פה מהלך של מיעוט בתוך מיעוט בתוך מיעוט, והוא לא יכול להתרומם ולשהות בצורה חדה וישירה, כי אז את תעוררי התנגדות.
אם המטרה שלנו היא לדחוף את הנוצרים כעדה לפינה – וזאת עדה אינטליגנטית, עדה מכובדת ועדה שיודעת לתמרן את עצמה. דרך אגב, כשאת בוחנת את סך כל המינויים הציבוריים הנוצרים – ברוך השם.

מנצור בהיש (מנהל מחלקת דתות, משרד החוץ): הם מובילים.

ישראל חסון: הם יותר ממובילים – וברוך השם, עיני לא צרה בהם. ולא רק שעיני לא צרה – הלוואי שזה גם יגבר. אני אומר לכם, חבר'ה, אתם עושים פה מהלך של ניתוח מוח עם פטיש. תיזהרו מזה. יש פה דחיפה מוגזמת. מי יתערב פה בפטריארכיה? תגידו, אתם בסדר?

שאדי חלול: סליחה, ברשותך, אני רוצה להגיד משהו. הפטריארכיה מיוצגת על-ידי יוונים שלא קשורים לכאן. אנחנו אזרחי המדינה הנוצרים שסובלים מרדיפות, מנציג של הפטריארכיה מבית צ'חור שמהלל את חנין זועבי ואת באסל גטאס שרוצים להפשיט את הגלימות לכהן הדת שתומך במדינת ישראל ורוצה לשלב את האוכלוסייה במדינת ישראל. אנחנו לא מבקשים לתקוף את הפטריארכיה. מה פתאום? אנחנו רוצים לתקוף את הפטריארכיה שלנו? מי אמר את זה בכלל? שמעתם אותי אומר שאני רוצה לתקוף את הפטריארך? אני רוצה את הזכויות שלי במדינה, שיהיה לי חופש ביטוי. אם תגידו לי, דו-קיום או חופש ביטוי או החופש שלי – אני מעדיף קודם כול חופש ואחר כך שיהיה דו-קיום. קודם כול לכבד אותי כמו שאני, ובמה שאני מאמין. לא לבוא ולכפות עליי מה שאני צריך כדי להיות ערבי כדי לקבל אותי.

שוקי אמרני (ד"ר, המשנה למנכ"ל משרד הפנים): … ברמה העקרונית המשרד שלנו תומך בכל אחד שמתגייס לצבא וכל אחד שמעודד לשרת בצבא כי זאת זכות, ואנחנו מגנים כל פעילות נגד אנשים שפועלים נגד מימוש הזכות הזאת. במשרד שלנו, כפי שציינתי, יש לנו אגף בכיר לעדות שמרכז את הטיפול בעדות הלא יהודיות בכל מה שקשור להבטחת אספקת השירותים השונים ופעילות כזאת או אחרת שמבוצעת. ככל שאנחנו מטפלים בסוגיה הספציפית הזאת הרי שאנחנו לא רואים את זה כמשהו בפן הדתי עצמו, אלא מדובר בפעילות שנעשתה בידי הכומר. הייתה התייחסות מסוימת, ומנהל האגף שהתבקש על-ידי המשרד נפגש עם הפטריארך – –

היו"ר מירי רגב: מה זה "לא דתית"? יש כאן מכתב של חברת הכנסת זועבי אל הכומר שאומר: מה שאתה עושה זה לסכן את הנער הנוצרי כאשר אתה מפריד אותו מעמו והופך אותו לאויב של עמו. יש כאן עניין של מוסלמי, יהודי ונוצרי. אתה רוצה להגיד לי שזה לא עניין נוצרי? אני לא מבינה, אתם נרדמתם בשמירה. לא מעניין אותי מה המשרד שלך עושה. אנחנו באנו לכאן לדיון בנושא הכומר גבריאל, וכיצד אנחנו מאפשרים לאזרחים נוצרים שרוצים להתגייס לצבא, להתגייס בלי איומים. יש כאן חברת כנסת ששולחת מכתב לכומר ומאיימת עליו מכיוון שהוא מעודד נוצרים להתגייס. האם זה קשור לדת או לא קשור לדת?

שוקי אמרני: גברתי הנכבדה, משרד הפנים לא מטפל בחברי כנסת, אין לנו סמכות לטפל בחברי כנסת, ואין לנו סמכות לטפל באנשים שמאיימים. זה המשטרה צריכה לעשות.

היו"ר מירי רגב: תכף נשאל את המשטרה מה היא עשתה, אבל אתה כאחראי על הדתות צריך להבין שיש כאן בעיה עם נוצרים ומוסלמים בנצרת, וצריך לטפל בה.

שוקי אמרני: אם יורשה לי לומר את דבריי – המשרד שלנו במסגרת הסמכויות לא יכול לטפל לא בחבר כנסת ולא במישהו מאיים, אלא גופים אחרים. במסגרת הטיפול שלנו מנהל אגף בכיר לעדות יעקב סלאמה שיושב כאן, נפגש עם הפטריארך, נמצא בקשרים טובים איתם, וקיבל ממנו תשובה די ברורה שאין שום כוונה לפגוע בכומר. ככל שזה תלוי בנו אנחנו לא ניתן ידנו לעשות זאת. ככל שאנחנו יכולים לעשות לא ניתן לדבר הזה שייעשה.

היו"ר מירי רגב: סלאמה, מכיוון שאתה דיברת אישית עם הפטריארך, יש לך מושג מדוע הדובר של הפטריארך הוציא הודעה שהכומר יודח מתפקידו בעקבות זה שהוא מעודד אזרחים נוצרים להתגייס לצבא?

יעקב סלאמה (מנהל אגף בכיר לעדות, משרד הפנים): הכומר לא יודח מתפקידו, וגם לא ייפגע. זאת הבטחה של הפטריארך.

היו"ר מירי רגב: זה חשוב לי לשמוע – הכומר לא יודח מתפקידו.

יעקב סלאמה: לא יודח ולא ייפגע. זאת עמדתו של הפטריארך.

היו"ר מירי רגב: זאת אומרת שמישהו כאן הוציא הודעה שלא תואמה עם הפטריארך.

יעקב סלאמה: לא ייצאו עוד הודעות כאלה.

קריאה: האם הוא יקבל אישור כניסה לכנסיית הבשורה בנצרת?

היו"ר מירי רגב: מה שאלת?

אליאס עובייד (סגן יו"ר הפורום, פורום קצינים נוצרים): הכומר מודח מנצרת, אסור לו להיכנס לכנסייה. האם הוא יוכל להיכנס לכנסיית הבשורה?

היו"ר מירי רגב: האם הכומר לא יכול להיכנס לכנסיית הבשורה בנצרת?

יעקב סלאמה: הכומר הוא עדיין ראש הקהילה ביפיע – תפקיד שהיה בו בעבר – והוא לא יזוז מהתפקיד הזה.

היו"ר מירי רגב: האם הוא יכול להיכנס לכנסיית הבשורה בנצרת?

יעקב סלאמה: לא – – – על הכנסייה. הוא היה בתפקיד של ראש קהילה ביפיע, והוא ממשיך להיות ראש הקהילה ביפיע.

עמית ברק (ראש אגף מדיניות והסברה ואחראי תחום מילואים בתנועת "אם תרצו", מוזמנים שונים): והוטל עליו חרם בנצרת שלא יקיים שם טקסים דתיים. 

ישראל חסון: תגידי, כל רב יכול להיכנס לכל בית כנסת?

היו"ר מירי רגב: כן, כן.

ישראל חסון: מה "כן, כן"?

היו"ר מירי רגב: כל רב יכול להיכנס לכל בית כנסת.

ישראל חסון: גם הוא יכול להיכנס.

היו"ר מירי רגב: אף פעם לא שמעתי שרב ראשי אומר למישהו, אל תיכנס לבית כנסת.

ישראל חסון: בסדר, אוקיי.

היו"ר מירי רגב: סלאמה, אני מבקשת שתבדוק את העניין של הכנסייה בנצרת.

יעקב סלאמה: מי שאחראי על הכנסייה בנצרת הוא מועצת העדה האורתודוכסית בנצרת. אם מישהו מנע ממנו זאת המועצה הזאת שראש המועצה קם נגד הכומר גבריאל.

היו"ר מירי רגב: מי זה ראש המועצה? למי הוא כפוף?

יעקב סלאמה: הוא לא כפוף לפטריארך.

היו"ר מירי רגב: אבל מי אחראי על הכנסייה הזאת?

קריאה: המועצה.

היו"ר מירי רגב: מי מסבסד את המועצה הזאת?

קריאה: יש להם נכסים בנצרת.

היו"ר מירי רגב: זאת אומרת הפטריארך והמדינה לא מסבסדים אותם.

קריאות: לא.

היו"ר מירי רגב: אוקיי, משרד הפנים אני מבקשת מכם לבדוק. שוקי, א', מי מממן את כנסיית הבשורה + המועצה? מתוקף מה המועצה קובעת איזה כומר יכול להיכנס לכנסייה ואיזה לא. אני מבקשת שמשרד הפנים יבדוק את זה.

עמר בר-לב: אז צריך לפנות למשרדים הרלוונטיים עם השמות ולדאוג שלפני שיש העדפה מתקנת שיהיה לפחות שוויון הזדמנויות.
שנית, אני בהחלט מצטרף לעניין של הפרופיל הנמוך. גם הוועדה הזאת הולכת על חבל דק וצריך לבחור את השביל הנכון. יש לנו, לצערי, דוגמה אחרת – רעיון מאוד חשוב של שוויון בנטל וגיוס חרדים. ראינו שברגע שוועדת פרי התחילה לעבוד – ושוב, מבחינת העיקרון אני מאוד בעד העיקרון הזה, כמובן – קרתה תופעה הפוכה בקרב החברה החרדית של התכנסות והתנכלות לחרדים שמתגייסים לצה"ל. לכן במובן הזה אני בהחלט מסכים לדברים שנאמרו. צריך ללכת מתחת לפני השטח, צריך לתת רוח גבית לתהליך הזה, צריך למצוא דרכים לעידוד אלה שמתגייסים לצה"ל, ומאוד להיזהר מלעבור קו שעלול לגרום לתופעה הפוכה.

היו"ר מירי רגב: אין שום בעיה, אפשר לבקש אישור מהיועץ המשפטי לממשלה. אני מתארת לעצמי שאם אלה היו חברי כנסת אחרים, מהימין הקיצוני, בוודאי צ'יק-צ'ק היינו פותחים בחקירה. אז אותו דבר כאן – כל חבר כנסת הוא שווה. כל חבר כנסת שמאיים על איש ציבור צריך להיחקר. הפעם אי אפשר להגיד כמו במרמרה, "לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי" כמו שאמרה חברת הכנסת זועבי. יש כאן מכתב של חברת כנסת זועבי וחבר כנסת גטאס שמאיימים על הכומר גבריאל משום שהוא בעד גיוס של אזרחים נוצרים לצה"ל. יש כאן מספיק אמירות חזקות; שהיועץ המשפטי לממשלה יחליט מה הוא עושה עם זה. גם נעביר את זה, כמובן, ליושב-ראש הכנסת. אני שמחה שמנכ"ל הכנסת נמצא כאן.

היו"ר מירי רגב: המכתב של חברת הכנסת זועבי נשלח מלשכתה בכנסת לאב גבריאל נדאף ב-1 בנובמבר 2012, והכנס של התנועה הקומוניסטית בנצרת בהשתתפות חבר הכנסת מחד"ש שקרא להם לא להתגייס היה ב-9 בנובמבר 2012. אני צודקת?

קריאות: כן.

ישראל חסון: אנחנו רק 10 חודשים אחרי.

היו"ר מירי רגב: אתה צודק – רק 10 חודשים. הוא שואל כאן גם שאלה נכונה. אני רואה שגם חבר הכנסת דב חנין נכח באירוע. ב-14 ביוני 2013 חבר הכנסת באסל מבל"ד דיבר נגד הכומר בישראל, והוא אמר שהוא יפשיט מעליו את בגדי הכהונה כי הוא משרת את צבא הכיבוש. בעקבות דבריו אלה הגיש האב נדאף תלונה לממשלת ישראל ואף שלח מכתב לוועדת האתיקה של הכנסת. תכף גם נבדוק מה קורה עם ועדת האתיקה של הכנסת – האם היא אכן דנה בעניין הזה.
כלומר יש כאן מספר תלונות, ו-10 חודשים נדרשת התראה כדי שחלילה לא יקרה משהו לכומר גבריאל רק מכיוון שהוא מעודד אנשים להתגייס לצבא –הוא לא עשה דבר נורא. מה המשטרה עשתה ב-10 חודשים האלה?

רויטל קרקו (רמ"ד סיוע חקירתי באח"מ, המשרד לבטחון פנים): מכיוון שהליך החקירה הוא הליך שעדיין מתנהל גם אם הוא בסיומו – החומרים יועברו לפרקליטות לבחינה שלהם. אני כבר מציינת כפי שציינתי בהתחלה – שגם הליך של אישור שניתן על-ידי היועץ המשפטי לממשלה כדי לפתוח חקיה הוא הליך ארוך יותר, ולפעמים הוא גם גורם לשיהוי. אבל בכל מקרה – –

ישראל חסון: למה את צריכה אישור בחשד להסתה?

רויטל קרקו: על-פי הנחיית פרקליט המדינה, אני חייבת אישור.

היו"ר מירי רגב: יש חברי כנסת שהסיתו כבר לפני עשרה חודשים. עשרה חודשים לא ניתן אישור של הפרקליטות למשטרה לבדוק האם חברי הכנסת האלה הסיתו?

רויטל קרקו:

– – –

שאדי חלול: זה נקרא התרת דמים. זה מה שנקרא. הם רואים את זה, והם ממשיכים את ההסתה עד שפוגעים בנו. רצחו ראש ממשלה על הסתה.

רויטל קרקו: אם אפשר להעיר הערה לעניין ביטחונו של – –

היו"ר מירי רגב: הבנתי.

ישראל חסון: מה הבנת?

היו"ר מירי רגב: שלא נקבל תשובה בעניין הזה – רק בעוד עשר שנים.

היו"ר מירי רגב: … הבנתי את תשובתך. תודה רבה.
חברים, אני רוצה לסכם. אני מודה על הדיון הזה וגם לשאדי ולפורום. חבל שהכומר גבריאל איננו. כמה פעמים נפגשתי איתו. לא יכול להיות מצב שאנשי דת וחיילים מאוימים על-ידי חברי כנסת ערבים או גורם אזרחי אחר רק בגלל שהם מעודדים גיוס לצה"ל. זה דבר שלא יעלה על הדעת. אנחנו רוצים לעודד את הגיוס לצה"ל, אנחנו רוצים לעודד את הגיוס של העדה הנוצרית לצה"ל. בעניין הזה אני רוצה להודות לצה"ל ולמשרד הביטחון על כל מה שהם עושים בסוגיה הזאת; ולפורום של הכנסת בדימוס מהעדה הנוצרית שלא פוחדים לצאת מול כל האיומים שיש עליהם בנצרת. זה דבר שלא יעלה על הדעת. אין לנו כאן שום דבר נגד הפטריארך. אנחנו מכבדים את הפטריארך ומבינים את המשמעות של תפקידו. ההודעה של הדובר שלו הייתה הודעה שהיא לא מורשית. אני מבינה את זה, והיא לא תצא יותר. לא יכול להיות שהודעה יוצאת מטעמו של הפטריארך שמגנה את הכומר ואומרת שהוא יודח מתפקידו על כך שהוא מבקש לגייס נערים צעירים לצבא. אני שמחה שזה לא מקובל על הפטריארך, ואני שמחה שהפטריארך אמר שזה לא יחזור על עצמו, וכמובן, שהכומר לא יודח מתפקידו.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.

שינוי גודל גופנים