ועדת העלייה הקליטה והתפוצות: קשיים בקליטת צעירים יהודים. היו"ר יואל רזבוזוב: "כל צעיר שהתחיל בתהליך גיור והוארוצה להיות יהודי ולהיות חלק מישראל, אני הייתי פותח בפניו את הדלת"

ועדת העלייה הקליטה והתפוצות קייהמ היום (25.2.14) דיון בהצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת נחמן שי בנושא קשיים בקליטת צעירים יהודים אשר לקחו חלק בתכניות חינוכיות בישראל. צעירים יהודיים שמשתתפים בתכניות כמו מסע ותגלית ולאחר התכנית מבקשים להישאר כאן, או ללמוד או לעבוד, נתקלים בקשיים לקבל אשרת עבודה ולימודים, מכיוון שהם מתקשים להוכיח את יהדותם.
ח"כ נחמן שי:" זה מקרה קלאסי שהגולם קם על יוצרו. במקום שאנחנו רצינו אותם איתנו, כשהם הולכים לבקש את האישור לתעסוקה הם צריכים להתחיל להביא מהבית מכתבים, מהרב, מהקהילה, על הגיור, אם היה גיור, על אי גיור אם לא היה גיור. בקיצור עושים את הדבר ההפוך ממה שרצינו, יוצרים בהם חוויה הפוכה. עכשיו דוחים אותם. אותה חוויה של קבלה וחיבוק ורצון לאסוף אותם אלינו התהפך. עכשיו אנחנו אומרים להם 'לא, לא, אתם לא יהודים שלמים', או יהודיות, זה לא משנה, 'יש בכם פגם', אתם לא עברתם גיור כזה, לא עשיתם כך, אתם יהודים רק ב-50%, אתם לא יכולים להישאר עכשיו בארץ, לא ניתן לכם, בטח לא ניתן לכם חס וחלילה להישאר פה, כי אתם לא עומדים בקריטריונים של חוק השבות. זה דבר שצועק לשמים.

יום שלישי, כ"ה באדר א התשע"ד (25 בפברואר 2014), שעה 11:30 
 
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): קשיים בקליטת צעירים יהודים אשר לקחו חלק בתוכניות חינוכיות בישראל, של חה"כ נחמן שי
 
 
היו"ר יואל רזבוזוב: שלום לכולם. אנחנו מקיימים היום דיון בהצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת נחמן שי בנושא קשיים בקליטת צעירים יהודים אשר לקחו חלק בתכניות חינוכיות בישראל. איך שאני מבין ואיך שראיתי בשטח, צעירים יהודיים שמשתתפים בתכניות כמו מסע ותגלית ולאחר התכנית מבקשים להישאר כאן, או ללמוד או לעבוד, נתקלים בקשיים לקבל אשרת עבודה ולימודים, מכיוון שהם מתקשים להוכיח את יהדותם. אנחנו נקיים דיון בנושא, נשמע את כל הגורמים הרלוונטיים, נגבש מסקנות ונביא לאישור הוועדה בהקדם, לפני הנחתן על שולחן הכנסת. 
  
ח"כ נחמן שי: אני נתקלתי במידע הזה בעיתון 'הארץ', שהקדיש לכך סיקור נרחב. מה הרעיון הבסיסי? ישנן תכניות חשובות, הבולטת שבהן היא תגלית, השנייה היא מסע, ויש עוד תכניות כאלה, שמביאות לארץ צעירים יהודיים מחוץ לארץ, התפוצות, ומאפשרות להן ניסיון ישראלי. בתגלית הניסיון הוא קצר, הוא 11 יום, במסע הניסיון הוא יותר ארוך, של כמה חודשים עד שנה. שתיהן ואולי אחרות נועדו בעצם לעשות את אותו דבר, לקשור בין האנשים האלה לבין ישראל ולהראות להם שישראל היא עובדה קיימת והיא בית לכל יהודי. אלה לא תכניות לעלייה בצורה כזו או אחרת, לפעמים זה מוליד עלייה, אבל בעיקרון זה נועד לעשות להם איזה שהיא חוויה ישראלית שהיא מאוד חשובה ולפעמים היא חוויה מכוננת אצלם, בחיים הכלליים והיהודיים שלהם.
 
תגלית היא הצלחה מסחררת ומסע היא הצלחה. מסע קצת הולכת אחרת, היא תרגום של תכניות אחרות, אבל לא ניכנס לזה עכשיו. בעיקרון הרעיון הוא נכון והוא מקיף עשרות אלפים. הנקודה היא שלפעמים התכניות מצליחות יותר מדי. מה זה נקרא מצליחות יותר מדי? שהצעירים האלה אומרים, 'וואו, מצא חן בעיניי, עכשיו אני רוצה להישאר פה עוד כמה חודשים ולעבוד', אולי אפילו הוא ירצה לחיות פה בישראל. זה באמת אסון, צריך לחשוב איך למנוע את התופעה הזאת, לא עולה על הדעת שהם עוד ירצו לחיות פה, כי אנחנו התכוונו רק שיבואו ל-11 יום, אם מדובר בתגלית, או במסע לכמה חודשים, וילמדו וייסעו. בקיצור לפעמים ההצלחה מבלבלת.
 
התופעה מוכרת, שמספר קטן, אחוז קטן, אני הייתי שמח אם הוא היה גדל יותר, אומרים: אנחנו רוצים להתחבר יותר, אנחנו רוצים להעמיק את ההיכרות שלנו ואת הקשר שלנו ואולי מצאנו פה אהבה ואולי מצאנו פה משפחה ואולי מצאנו פה עתיד ואולי מצאנו משהו שחיפשנו כל חיינו, מהות, משמעות, אולי נחיה פה, ואנחנו רוצים לעבוד. ואז מתחילים להטיל עליהם קשיים שלא היו קיימים כשהם נכנסו לתכנית הראשונה, פתאום הם צריכים להוכיח את יהדותם המלאה והמושלמת לפי כללים של חוק השבות. לפני כן לא בחנו אותם לפי הקריטריונים האלה.
 
כאן הגולם קם על יוצרו. זה מקרה קלאסי שהגולם קם על יוצרו. במקום שאנחנו רצינו אותם איתנו, כשהם הולכים לבקש את האישור לתעסוקה הם צריכים להתחיל להביא מהבית מכתבים, מהרב, מהקהילה, על הגיור, אם היה גיור, על אי גיור אם לא היה גיור. בקיצור עושים את הדבר ההפוך ממה שרצינו, יוצרים בהם חוויה הפוכה. עכשיו דוחים אותם. אותה חוויה של קבלה וחיבוק ורצון לאסוף אותם אלינו התהפך. עכשיו אנחנו אומרים להם 'לא, לא, אתם לא יהודים שלמים', או יהודיות, זה לא משנה, 'יש בכם פגם', אתם לא עברתם גיור כזה, לא עשיתם כך, אתם יהודים רק ב-50%, אתם לא יכולים להישאר עכשיו בארץ, לא ניתן לכם, בטח לא ניתן לכם חס וחלילה להישאר פה, כי אתם לא עומדים בקריטריונים של חוק השבות. זה דבר שצועק לשמים.
 
היו"ר יואל רזבוזוב: מי שלא עומד בקריטריונים של חוק השבות זכאי להיות חלק מתגלית ומסע?
 
ח"כ נחמן שי: כן, זה הוא יכול. אריק יספר, הוא יכול וטוב שעושים את זה. מה, אנחנו מדברים היום על עם יהודי שבארצות הברית יש קרוב ל-60% נישואי התבוללות ובקהילות היהודיות האחרות עוד יותר, אז עוד זה חסר לנו שנתחיל לבדוק שהם חצאי יהודים או יהודים, הבית יהודי או – – –
 

 
היו"ר יואל רזבוזוב: שאול, אנחנו נתייחס לבעיות. חבר הכנסת נחמן שי, ברשותך, עמוס, תענה לנו על השאלה, האם הוא חייב להיות זכאי חוק השבות בשביל להשתתף בתכנית?
 
עמוס ארבל (מנהל אגף מרשם ומעמד רשות האוכלוסין, משרד הפנים): לא כל התכניות, אדוני, מחויבות בבדיקת זכאות שבות לפני שאתה נכנס לתכנית. לדוגמה, תגלית, אתה לא חייב להיבדק יסודית כמו מעמד עולה כדי להיכנס לתכנית. אני לא מכיר את תגלית לעומק, אבל נדמה לי שמחויב רק תצהיר של הבן אדם שהוא חותם שהוא זכאי שבות. לא עושים לו שום בדיקה, הוא עולה על האוטובוס ובא לישראל -11 יום.
 

 
ח"כ נחמן שי: אני חושב שצריך להפוך את האדמה כדי לתת להם מעמד ולהכניס אותם לתוך הקהילה שלנו. זה מה שאני חושב, של נאבד אותם, כי אנחנו נחפש אותם אחר כך. הם חוזרים לקהילות שלהם ואנחנו מאבדים אותם, אנשים בראשית חייהם, ועם החוויה המכוננת שמדינת ישראל נתנה להם.
 
אני רוצה לסיים. אני למדתי על הבעיה, אני אומר, דרך הפרסום הזה. אני לא יודע באיזה היקפים מדובר, אבל עצם הרעיון שהיא קיימת מקומם אותי מאוד. אני יודע שלוועדות כנסת יש מעמד מוגבל וסמכויות מוגבלות, אנחנו צריכים לצאת מפה בקריאה להסיר את המכשולים האלה לפחות לפרק של מעבר. מי שהשתתף בתכניות כאלה, אם זה תגלית, אם זה מסע, תכניות כאלה ארוכות טווח, ונמצא בארץ, אפשר לקבוע בעיקרון שהיא או הוא יכול לקבל חצי שנה או שנה לפחות אישור עבודה בישראל. נתמודד עם הבעיות האלה הלאה, נדחה את זה הלאה לפחות, אבל את הניסיון הנוסף, העמוק יותר, שהם רוצים לעשות פה, צריך לאפשר להם. את זה לפחות הייתי עושה, לפני שאני מתמודד עם שאלות היסוד, אני מכיר אותן, בין מי הוא יהודי לבין חוק השבות. אלה באמת עמודי התווך שלנו. עד כאן, יואל.
 

 
עמוס ארבל (מנהל אגף מרשם ומעמד רשות האוכלוסין, משרד הפנים): הבעיה עולה מהתכניות השונות והמגוונות. ניקח את תגלית, שוב, אני לא מכיר אותה ממש לעומק, שמביאה לפה אנשים על מנת להכיר את הארץ בלי בדיקה בסיסית יסודית שאכן הוא זכאי שבות. אם רוצים שכולם יהיו זכאי שבות אז צריך לחייב אולי את תגלית להגיד 'תעשה בדיקת זכאות שבות לפני שאתה נכנס לתכנית, לפני שאתה עולה על המטוס מניו יורק למדינת ישראל', ואז לא תיווצר בעיה. מרגע שהשארת את זה פתוח, על חתימת תצהיר, על גיור כזה, גיור אחר וכן הלאה, אמא גויה, לא גויה, זה לא חשוב, אתה לא עונה על התנאים של זכאות שבות, וברגע שבאת לארץ ואתה רוצה להישאר כאן מעבר לתכנית עצמה, אז כבר אתה עובר לסקטור אחר, עובר לכללים אחרים של בדיקה. זה לא אותם כללים ותנאים של כניסה לתגלית, אלא כרגע כללים ותנאים של לקבל מעמד עולה, לקבל מעמד עובד במדינת ישראל, א'1, א'5, זה לא חשוב בכלל, וזה יכול לעבוד רק על פי אותם תנאים של חוק השבות והכללים שנקבעו לכך ולא על פי התנאים שנכנסת לתגלית.
 

 
היו"ר יואל רזבוזוב: רגע, נחמן, אני רוצה להבין. המהות של התכניות, תגלית ומסע, עד עכשיו, ממה שהבנתי בשנה שאני כאן בכנסת, זה לחבר את היהודים מהתפוצות לישראל. אם אנחנו רוצים לחבר אותם, השאלה איך אנחנו מתחילים פתאום על אלה שהם לא זכאי חוק השבות. אנחנו לא יכולים לתת טיול לתיירים, לכל אחד מהעולם שרוצה לבוא.
 
ח"כ נחמן שי: תגלית מביאה, אז שיחליטו.
 
היו"ר יואל רזבוזוב: אנחנו רוצים שהיהודים, מי שהוא זכאי חוק השבות.
 
עמוס ארבל (מנהל אגף מרשם ומעמד רשות האוכלוסין, משרד הפנים): זו בדיוק הבעיה, אדוני.
 

 
עמוס ארבל (מנהל אגף מרשם ומעמד רשות האוכלוסין, משרד הפנים): לא, אז אותו דבר גם תגלית. רוצים למלא אוטובוסים? תמלאו אוטובוסים כמה שאתם רוצים, זה לא אומר שהם זכאי שבות. אני אישית עסקתי במקרה של ילד בתגלית, לא ילד, בחור בן 21, ישראלי, צנחן ישראלי יהודי שהכיר בחורה בתגלית כי הוא הדריך אותה בתור חייל ואחרי זה הם התאהבו והתחתנו, או לפני החתונה היא נכנסה להיריון והוא ממשפחה דתית עם כיפה ובאו כדי להתחתן והכול בסדר, וגילו שהילדה גויה. שוד ושבר למשפחה הדתית לאומית הזו, איך עכשיו לסדר את העניין הזה. אז נכנסנו שם לסיפור קשה מאוד מאוד, איך אפשר לגייר אותה, בארץ, בחו"ל, לא ניכנס לזה.
 
….
 
היו"ר יואל רזבוזוב: אלה שמגיעים דרך התכניות והם לא זכאים ובגלל שהם עשו גיור לא כמו שמקובל כאן בארץ. למרות שאני, בוא נגיד ככה, פה אני יכול להתווכח, לדעתי כל צעיר שהתחיל בתהליך הגיור ולא משנה איך הוא התחיל והוא רוצה להיות יהודי והוא רוצה להיות חלק מישראל אני כן הייתי פותח את הדלת ואם אנחנו, על ידי כך שאנחנו מביאים אותם והם רוצים להמשיך כאן ואולי באמת לעשות כאן את הפרוצדורה הנדרשת בשביל להמשיך ולקבל פה איזה שהוא סטטוס, אני כן הייתי הולך לקראתם. בסופו של דבר אלה אנשים שעברו דרך וכן רוצים וזה לא מישהו מהרחוב שפתאום החליט 'אני החלטתי להיות יהודי ואני מגיע לישראל ונשאר בכל דרך'. אני בטוח שאנחנו מדינה שכמה שמדברים עליה יש הרבה שרוצים להיות כאן.
 
ניקול מאור (המרכז לפלורליזם יהודי): רק אם אני יכולה לתקן. מה שקורה, מה שעמוס אמר, נגיד בתגלית אתה צריך להצהיר שאתה יהודי ואז אם אתה רוצה להחליף ל-ב'1 אתה צריך להוכיח ואז מה שקורה שאותו בן אדם, ייתכן מאוד שהוא יהודי אבל הוא לא הביא את המכתב של הרב וכל המסמכים והכול, פה נמצא הקושי. זאת אומרת תקופת הביניים הזו שהוא לא הביא את כל המסמכים ואז הוא מגיע ואז הוא מקבל תחושה שלא רוצים אותו, כי דוחים אותו בהלוך – – –
 

 
נעה באוער (סמנכ"לית שיווק בינלאומי 'תגלית'): אני רק רוצה להגיד כמה דברים לגבי מה שהתחלת להגיד, ברמת הקושי להביא את האנשים האלה. אנחנו מביאים 40,000 איש בשנה וכל שנה אנחנו מנסים להביא יותר ויותר ילדים שהם מרוחקים מהעולם היהודי, בגלל הסיפור של ההתבוללות, שהוא מעל 60%. היום, בקרב הקהל שלנו, בין 18 ל-26, 50% מהילדים באים ממשפחה מעורבת, אנחנו מצליחים להגיע ל-30% שאנחנו מביאים אותם לארץ ואנחנו רוצים להגיע גם ל-50%. אי אפשר לבקש מהם את כל הדברים האלה לפני, כי הם לא יודעים שום דבר על מדינת ישראל, אין להם מושג שהם רוצים בכלל להיות פה. אנחנו נותנים להם אופציה לעשות extension לטיול שלהם לעוד כמה ימים על חשבוננו, שינוי הטיסה, הם נשארים עם מי שהם רוצים פה, 40% מהם מחליטים לעשות את זה ארבעה ימים בתוך הטיול שלהם בארץ. אז אין להם מושג בכלל, אי אפשר לבקש מהם דברים שהם בכלל לא יודעים שהם רוצים.
 

 
עודד פויר (ההסתדרות הציונית העולמית): שלום, עודד פויר, מהיחידה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית. אני מבין שלגבי הבעיה הזאת, היא די פורמלית בסופו של דבר. מי שזכאי, יקבל את הזכאות שלו וכל מה שנאמר כאן. לפי הכותרת אני חשבתי ששווה להרחיב את הדיון, כי בעצם הקשיים של מי שמשתתף בתכניות, כשאני מסתכל על המטרה שלנו להשאיר אותם פה לעלייה, אני חושב שהם קשיים אחרים. בהנחה שהם יכולים להישאר, עם כל הזכויות וכו' וכו', אנחנו מוצאים אנשים, וזו תופעה שאנחנו מדווחים עליה, שגומרים ארבעה, שישה או עשרה חודשים ואז בעצם נשארים בחלל אבודים, כי בעצם אין מי שמטפל בהם, אנשים שבאמת רוצים אבל לא יכולים. אני מדבר על הדברים הכי בסיסיים, שהם רוצים לקבל עבודה אבל הם לא יכולים כי הם לא יודעים איך להתעסק, אין להם קהילה. הדברים הידועים זה קהילה, עבודה ולימודים.
 

 
עודד פויר (ההסתדרות הציונית העולמית): אני לא מדבר על בעיה פורמלית כרגע, אני מדבר על אנשים שאנחנו רוצים שיתאהבו בישראל, הם רוצים לבדוק איך הם נשארים פה וחיים פה והם זכאים והכול בסדר, אין פה שום בעיה פורמלית. אני מדבר על בעיה מערכתית, של בן אדם שרוצה להישאר פה, או קבוצה של אנשים, ואנחנו לא מטפלים בהם היום, כרגע אין מערכת שמטפלת בהם מבחינת ה- follow upאחרי התכניות. את זה שמעתי ממארגנים רבים, שמעתי את זה מראשי מסע בעצמם, שהם כרגע לא מוסמכים לעשות את זה.
 
אם מדברים על קושי שאנחנו יכולים לטפל בו כמערכת, אני הייתי רוצה להציע שנקים איזה שהוא גוף, שכולם ביחד, כל הגופים שמטפלים בזה, אם זה האנשים של מסע שמכירים את האנשים האלה, משרד הקליטה, הסתדרות ציונית, סוכנות, ארגוני עולים, כל מי שרוצה להתערב. ואז לאותם אנשים לבוא להציע את מה שהם צריכים, כדוגמת קהילה, יש את ConnecTLV שהתחיל בזה, היום הם במשבר רציני ולא כל כך יודעים איך הם ממשיכים, אבל זה דבר כזה, שנותנים לו קהילה, ייעוץ בכל נושא תעסוקה, קורות חיים, אולפנים בעברית שמותאמים להם, הם כבר ברמה אחרת של עברית, הם צריכים אולפנים שמדברים על חיפוש עבודה, אולי עם טרמינולוגיה יותר לכיוון השכלה גבוהה, ואז נוכל להשאיר כאן את מי שרוצים, לתת להם הרגשה שהם לא לבד. אגב, הם לא מחפשים כסף, רוב האנשים האלה, הם לא מחפשים מלגות ועזרה, הם מחפשים מישהו שידבר איתם ויכוון אותם למקום הנכון.
 

 
חיים ויטלי בן יעקב (הקונגרס היהודי): אני נציג בארגון הקונגרס היהודי היורו-אסיאתי. אנחנו גוף שמאחד בתוכו קהילות יהודיות מ-25 מדינות, חלקן בברית המועצות לשעבר, חלקן במדינות מערביות, ואז אם אנחנו מקיימים משהו בארץ אז יוצא, נגיד קבוצת צעירים שמגיעים לסמינר או לכנס או ללימוד, חלקם עוברים תהליכים שונים, חלקם צריכים לעבור בדיקה על פי חוק השבות, נגיד אלה שיוצאים ממדינות ברית המועצות, ואלה שיוצאים ממדינות המערב, אוסטרליה נגיד, אלה לא צריכים לעבור בדיקה. לפעמים באינטראקציה בין הצעירים, והיום העולם הוא גלובלי, גם העולם היהודי גלובלי, מתברר שמתייחסים ליוצאי אזורים שונים בצורה שונה. זו אי נעימות, זו פגיעה באנשים ויותר מזה, אלה שנולדו בברית המועצות לשעבר והיום מתגוררים בארצות הברית, או באוסטרליה או בגרמניה, באיזה שהוא שלב עוברים לבדיקה על פי המקובל לאלה שנולדו בברית המועצות, למרות שהם כבר לא דוברי רוסית, כי הם רק נולדו בברית המועצות והם גרים בארצות הברית והם אזרחי ארצות הברית. בארץ אין תחושה וחשיבה לגבי האנשים האלה.
 
כדאי וראוי לשים לב לזה. אנחנו מרגישים כל שנה יותר ויותר בעייתיות של המצב. האנשים המקצועיים במשרד הפנים ובסוכנות היהודית בוודאי מכירים את זה כבר כמה שנים. כדאי באמת לשים לב לדברים האלה וצריך להתייחס לצעירים באופן שוויוני. עכשיו אנחנו קיימנו פה עצרת כללית, אנחנו שמענו מראשי קהילות על העניין הזה והתבקשתי להביא את זה למקבלי ההחלטות.
 

 
היו"ר יואל רזבוזוב: … אז חברים, כולם באו עם דברים נכונים והישיבה הזאת הייתה יותר פרקטית והלוואי שכל הישיבות היו פרקטיות. מסקנות הוועדה: הוועדה קוראת לשר הפנים להתקין תקנה שתאפשר לבוגרי תכנית מסע ותגלית לקבל אשרה ב'1 מתום התכנית לשישה חודשים כדי שיוכלו להבין איפה הם עומדים ולהסדיר את כל עניין המסמכים.
 

 
הישיבה ננעלה בשעה 12:15.
 

שינוי גודל גופנים