יום שני, ה' בשבט התשע"ד (06 בינואר 2014), שעה 10:30
סדר היום: ילדים חסרי מעמד במשפחות עולים
היו"ר יואל רזבוזוב: שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות, בנושא ילדים חסרי מעמד במשפחות עולים. זה נושא מאד חשוב וגם חשוב להדגיש שהם ממשפחות עולים, כי הוועדה אמונה על בעיות עולים ואנחנו לא גולשים לתחומים אחרים, למרות שכולם ילדים.
הנושא קשה, משום שמדובר בילדים שחיים בארץ ללא מעמד חוקי כלשהו, משמעות הדבר היא שהם לא זכאים לזכויות המוקנות לפי חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. ועדת העלייה דנה בנושא מספר רב של פעמים, אפילו קיימה דיון בנושא עם ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, ב-11 באוגוסט 2004.
ידוע לי, שמשרד החינוך מצא דרך לטפל בבעיה באמצעות מתן מספר זהות פיקטיבית, מספר רישום, כדי לאפשר להם ללמוד כמו כל תלמיד ולגשת לבחינות הבגרות. ישנם מסמכים, אמנם ישנים, אנחנו לא בדיוק יודעים על איזו כמות מדובר.
עיקר הקושי מתבטא בכך שאין להם ביטוח בריאות. גם אם הם גדלים בארץ ומרגישים ישראלים לכל דבר, הם אינם מגויסים לצה"ל, גם אם הם רוצים בכך. הם חיים באי שקט נפשי כי הם יודעים שיבוא יום ויגרשו אותם. גם כאשר אין להם אף אחד בארץ המוצא, מהיכן שהם עלו והבנתי שיש כאלה גם שנולדו בארץ ואין להם לאן לחזור. הם פשוט חיים ללא שום מעמד בשום מדינה.
…
אלי זרחין: ב-2003 משרד הפנים פרסם הודעה, שבמשפחות עולים יש 83,000 ילדים כאלה, במגזר הערבי יש 270,000. ב-2004 ישראל מימון, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוציא הוראה מהממשלה למשרד הפנים, לא לשתף יותר במספרים. לכן מאז לא מפרסמים מספרים.
…
יצחק קדמן (המועצה לשלום הילד): נתחיל במספרים, לפי הנתונים שקבלנו ממשרד הפנים, במרץ 2013, התאריך האחרון שיש ממנו נתונים, שהו בישראל 85,684 ילדים ללא מעמד חוקי כלשהו. שהם חסרי מעמד, גם לא א-5, גם לא תושב קבע, גם לא אזרחות. חסרי מעמד כלשהו. לא כולם עולים. רובם הגדול נמצאים פה במעמד שנקרא: תיירים שתוקף האשרה שלהם פג.
אבל אני רוצה מיד להדגיש, לא מדובר בתיירים שבאו לביקור באילת אלא מדובר על ילדים, שהגיעו לבד, או עם המשפחות שלהם, קבלו אשרת תייר לצורך כניסתם לישראל, כי לא היו זכאים לאשרה אחרת, ונשארו פה בארץ, כי הם לא באו לטיול ולא באו לסיור, האשרה שלהם פגה והם נשארים פה ללא מעמד.
….
יצחק קדמן (המועצה לשלום הילד): אני רוצה לומר כמה מילים על המשמעות של העדר מעמד אזרחי פה. זה לא רק עניין של יוקרה, שאתה מחזיק אזרחות ישראלית, תעודת זהות, דרכון ישראלי. אם כי, אצל חלק מבני הנוער המתבגרים זה בהחלט כך. אנחנו יודעים על מקרים של בני נוער, תלמידים ישראלים בתיכון ישראלי, שרצו לנסוע עם כל הכיתה לפולין, יש מסעות חינוכיים מאד לפולין, כל הכיתה נסעה והם לא יכלו לנסוע כי אין להם דרכון.
מעבר להרגשה של מעמד בארץ, יש לעניין הזה השלכות. הכי חשוב הוא העניין של ביטוח רפואי. אמרת נכון, אדוני היושב ראש, הביטוח הרפואי תלוי במעמד שלך בביטוח הלאומי. אני לא מדבר על זה שהם לא מקבלים קצבאות ילדים. אם הם ילדים נטושים ויש לנו ילדים כאלה, יש דוגמה של ילד נטוש, שנמצא פה לגמרי לבד, הוא לא יכול לקבל קצבת ילד נטוש, למרות שהוא עונה לכל הקריטריונים, כי הביטוח הלאומי לא מכיר בו, כי אין לו אזרחות. הוא לא יכול לקבל ביטוח רפואי, הוא לא יכול ללכת לרופא, אלא אם הוא משלם פרטי. הוא לא יכול לקנות תרופות, כל הדברים האלה הם דברים, שלפעמים באמת פיקוח נפש. נכון שפה ושם מעלימים עין. כולנו אנשים טובים וכשאנחנו פונים, במקרה כזה או אחר לרופא, תעשה טובה תראה אותו, תעשה טובה תרשום מרשם, לפעמים עושים את זה, אבל זו לא שיטה.
יש דבר נוסף, מעצבן בצורה בלתי רגילה, בשינוי ממשרד החינוך, שצריך לומר לשבחו, משרד החינוך קיבל החלטה, שהוא רושם את הילדים האלה בבתי הספר.
..
יצחק קדמן (המועצה לשלום הילד): מה שלא קיים, למרות אמנה בין-לאומית אחרת, שעוסקת בזכויות הילד, משרד הרווחה לא מוכן להכיר בילדים האלה. הוא מכיר, ויש התכתבויות ענפות אתם, זה נדון בוועדה אחרת של הכנסת, הוא הודיע שהוא מטפל במקרי קצה קיצוניים של סכנה או מצבי חירום. אבל כל היתר, זה הגיע עד לראש הממשלה, משרד הרווחה טוען שהוא לא מטפל בילדים ללא מעמד. נוצרים מצבי סכנה קשים ביותר לגבי הילדים האלה, שזקוקים להתערבות, זקוקים לטיפול וזקוקים לפעמים למעון יום ולא מקבלים את כל הדברים האלה. כולל לא הנחה במעונות יום, שקיימת למשפחות במצוקה וכדומה.
…
עירית בירן (משרד החינוך): אלה המספרים שיש לנו כרגע. מכיתה א עד י"ב, שרובם ילדים בגילאים היותר גבוהים, היום בדקתי, רוב הילדים שכן הולכים לבתי ספר, האחוזים הרבה יותר גדולים, ילדים מעל גיל 13, שאפשר להתייחס לזה שיש אחריות פלילית לילד מעל 13, אפשר לבקש מילד לבחור, אם הוא רוצה להיות כאן אזרח זמני, תושב ארעי ואז לא צריך לחפש. דוקטור קדמן עזר להם לקבל את הזכות לבחור גם אם הולכים לאיזה זרם ואיפה לומדים, אז אולי אפשר למצוא מסגרת, לפחות לגדולים, מסגרת משפטית מתאימה שאומרת, שהם בגיל שהם יכולים לבחור ואם הם רוצים להיות כאן, בינתיים, תהיה להם זכות בחירה ואז לא צריך לחפש אבא ואמא. עם הקטנים זה יותר מורכב.
ניקול מאור (מרכז פלורליזם יהודי): שמי ניקול מאור מהסיוע המשפטי לעולים, אני מתעסקת בזה המון שנים. הרבה מהבעיות נובעות מזה שאין דרכונים, אין תיעוד. ברגע שאין תיעוד, משרד הפנים גם לא מסוגל לתת מעמד. הרבה מהילדים פה, אם הם הגיעו כילדים של, תיירים, פג תוקפו של הדרכון הזר ולא יכולים לחדש אותו פה כי הם בלי מעמד. יש פה מעגל סגור ומשרד הפנים לא יכול לתת מעמד, או לא מוכן לתת מעמד, אם אין להם דרכונים. יכול להיות שהם ילדים של ונכדים של, אבל בלי דרכון לא יעזור כלום. זו בעיה שלא ברור לי איך פותרים אותה, כי גם אין מסמכים מזהים, כך שאי אפשר לבוא בטענות למשרד הפנים.
היו"ר יואל רזבוזוב: שמענו על המקרים ואנחנו יודעים אותם. המטרה להציג את הבעיה לנסות לפתור אותה. אני מסכם, בדיון דברנו על משפחות עולים, הכוונה במשפחות עולים היא שיש סבא, סבתא, אמא, אבא שהם כבר כאן, יש להם ילדים שלהם ונכדים שלהם, שהם חסרי מעמד.
אני אדאג לפרסם את המקרים, כל מקרה פרטני, שחושב שהוא נמצא בקטגוריה הזו, שיפנה לוועדה ואנחנו נעביר את זה למשרד הפנים. אם משרד הפנים רואה שיש פתאום הצטברות של הרבה תיקים, אולי צריך לגשת לשר הפנים ולבקש תקן, שיבדקו את הנושא הזה.
אנחנו לא מדברים פה על אזרחות, אלא על סטטוס, שיקנה להם את ביטוח הבריאות. מכל מה ששמענו כאן קשה וגם לא בסמכות מזל או בסמכותי לקבוע משהו. יש מדיניות של משרד הפנים, נתן לעצמנו חודש ימים לשבת על זה. אני אקיים ישיבות עם כל הגורמים הרלוונטיים, כולל המועצה, כולל אלי וכולל משרד הפנים, אז ניגש לשר הפנים עם הצעה וננסה לגייס תמיכה להצעה הזו.
אני לא רואה מצב של ילד, שיש לו פה קרובים והוא נמצא כאן ובמקום להביא אישורים, הוא צריך אנטיביוטיקה. אני גם לא רואה מצב של ילד, שגדל פה ומדבר את השפה ואין לו אף אחד במדינה אחרת וישלחו אותו לספסל באוקראינה, אני לא רואה את המצב הזה, שיקראו לזה הומניטארי, זה לא משנה לי איך יקראו לזה, רק שלילד הזה יהיה בית ואם הוא התרגל לבית הזה, לא להוציא אותו. כמו שיש מקרים סוציאליים, שחושבים על טובת הילד, אם להוציא ואתו או לא להוציא, זה בדיוק אותו מקרה.
אלו המסקנות מהדיון. אני מאמין שתוך חודש פחות או יותר, זו מסגרת הזמן שנגיע למסקנות, מה אנחנו עושים במצב הזה. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:50.
