ועדת העלייה הקליטה והתפוצות: העולים מאתיופיה ושהות ממושכת במרכזי הקליטה

הדיון שהתקיים הבוקר (23.12.13) בוועדת העלייה הקליטה והתפוצות דן בהצעה לדיון מהיר של ח"כ שמעון סולומון בנושא עולים מאתיופיה שנמצאים תקופה ממושכת במרכזי קליטה שונים.
 
תהליך הקליטה במרכז הקליטה הינו תהליך ממוקד מאוד כדי לסייע בקבלת ידע ויכולת לנהל חיים עצמאיים מחוץ למרכז הקליטה. כל משפחה מאתיופיה שיוצאת ממרכז הקליטה יוצאת עם מענק שהיא מקבלת. המענק נע בין 282 אלף ברמה הנמוכה ועד 700 אלף שקל ברמה הכי גבוהה. הם רוכשים דירות ויוצאים. אך בפועל ישנם קבוצות כגון קשישים ויחידים שאין זה מספיק להם על מנת לקיים חיים עצמאים
 

יום שני, כ' בטבת התשע"ד (23 בדצמבר 2013), שעה 12:40
 
סדר היום: עולים מאתיופיה שנמצאים תקופה ממושכת במרכזי הקליטה השונים, דיון מהיר של חה"כ שמעון סולומון
 
 
היו"ר יואל רזבוזוב:  שלום לכול המשתתפים, אנחנו מקיימים היום דיון מהיר, הצעה של חברי, חה"כ שמעון סולומון, בנושא  עולים מאתיופיה שנמצאים תקופה ממושכת במרכזי הקליטה השונים. אני מבין שהנושא בעייתי, ואני מניח שיהיו הרבה אמוציות, אני אבקש לנסות לשמור על הדיון. המטרה של וועדת העלייה הקליטה והתפוצות היא להקל על העולים בתהליך הקליטה בארץ וכדי לעשות אינטגרציה כמה שיותר טובה.
 
אבקש את נושא הדגל, חברי חה"כ שמעון סולומון להציג את הנושא ואחר כך ניתן לדוברים האחרים את זכות הדיבור.
 

 
ח"כ שמעון סולומון:  תודה ליושב ראש, תודה לחבר הכנסת שכל הזמן טורח ועושה, תודה לכל הארגונים, לכל מי שהגיע, לעולים שנמצאים כאן. יושב איתנו אשר סיום ראש המשלחת של הסוכנות היהודית באתיופיה בנושא העלייה. בזמנו החופשי הוא בא לבקר ומכבד אותנו, אולי הוא יאמר לנו כמה מילים, תודה לאגודה הישראלית ולכל האנשים שנמצאים כאן.
 
מתוקף תפקידי כמנהל מרכז קליטה אני מכיר את הסוגיה לעומק. הסוגיה הזאת הזו קיימת במשך הרבה שנים. בעוד שיש נוהל מסודר למשל בנושא המשכנתאות לעולים חדשים מ- 200 עד 700 אלף, לפי גודל המשפחות ועל פי קריטריונים מסודרים, לבודדים בין אם קשישים ובין אם צעירים אין להם פתרון, אין להם משכנתא ואולי  יש בסכום זעום. לדעתי פה זו במה לשמוע ולהשמיע מה ניתן לעשות.
 
התחילו לקיים פגישות עם האוצר, עם משרד העלייה והקליטה שאמור להוביל את נושא העולים החדשים. נשמח מאוד לשמוע ולראות את תמונת המצב. בשבוע שעבר כשהתחלנו את השיחות במשרד האוצר, הבנתי שיש משכנתא קטנה ויש סיוע בשכר דירה, יש דברים נוספים שלא לגמרי אנחנו בקיאים בהם ולא מכירים את התמונה. כדי שנוכל להתקדם באופן רציני בהמשך ולברר מה ניתן לעשות עדיף לקבל את תמונת המצב הקיימת היום, מה ניתן לצעירים ולמבוגרים. חשוב לציין שלא מדובר רק בצעירים, יש גם קשישים ומבוגרים שמגיעים. הגיע יהודה שרף מהסוכנות היהודית שחזר כעת מאתיופיה. אשמח לקבל תמונה גם מחביב קצב וגם מזיוה מקונן ולאחר מכן ניכנס לדיון. כדאי לדבר בקצרה כדי שכמה שיותר אנשים ידברו. אני מאוד רגיש לאנשים שמגיעים מבחוץ ומבקש לתת לכמה שיותר אנשים לדבר, בעיקר אבקש לא לחזור על הדברים שנאמרו.
 
חביב קצב (משרד העלייה והקליטה):  אנחנו מנהלים 17 מרכזי קליטה לעולים מאתיופיה בהם נמצאים כ- 7,000 נפש. הפתרון שאנחנו מציעים לעולים המגיעות ישירות משדה התעופה, בעיקר למשפחות עולים המגיעות ארצה ונקלטות בשדה התעופה.
 
הפתרון הניתן למשפחות העולים – זו הקבוצה היחידה הזכאית למענק, המענק שלהן נע בין 282 אלף שקל עד 700 אלף שקל, תלוי במספר הנפשות ובמקום הרכישה ומועד הרכישה, כלומר שעת הביצוע.
 
חביב קצב (משרד העלייה והקליטה):  המטרה שלנו היא לעודד. בשנתיים הראשונות הסיוע הוא גבוה, זאת הקבוצה היחידה הזכאית למענק, משפחת עולים מאתיופיה שלא נמצאת במרכז הקליטה לא זכאית למענק. המשפחה היחידה הזכאית למענק היא משפחת עולים מאתיופיה הנמצאת במרכז הקליטה.
 
המטרה שלנו פשוטה והיא לסייע לעולים בזמן הגעתם למרכז הקליטה, בנוסף לתהליך האולפן והגיור שהם עוברים והכנה לחיי היום-יום, מטרתנו שתוך שנה וחצי עד שנתיים הם ימצאו את דרכם, בעז"ה ויעברו לדיור קבע.
 
כולנו יודעים שמרכז הקליטה הוא מקום זמני, זה לא מקום קבוע. תהליך הקליטה במרכז הקליטה חייב להיות ממוקד מאוד כדי לסייע להם בקבלת ידע ויכולת לנהל חיים עצמאיים מחוץ למרכז הקליטה. כל משפחה מאתיופיה שיוצאת ממרכז הקליטה יוצאת עם מענק שהיא מקבלת. המענק כפי שציינתי נע בין 282 אלף ברמה הנמוכה ועד 700 אלף שקל ברמה הכי גבוהה. הם רוכשים דירות ויוצאים. אנחנו מסייעים בידם, עוזרים להם המון בבדיקת הדירות. אנחנו יודעים שיש אנשים רבים שמנסים להפיל אותם מתוך מחשבה שהם קבוצה חלשה, מנסים להכשיל אותם, לרמות אותם. אנחנו מקפידים מאוד ללוות אותן הן בהכנת החוזה והן בדיקת השמאויות. הם מקבלים בשפתם מידע מלא. יש להם תקליטון שמנחה אותם ממה להיזהר כשרוכשים דירה. אנחנו עושים כל מה שניתן כמערכת וכממשל על מנת לסייע בידם.
 
באמצעות מענקי הדיור הצלחנו בשנים האחרונות לאפשר הבאתם של כל אלה שהיו, לבצע החלטת ממשלה ולהביא לארץ את האנשים שהיו בגונדר. באמצעות "המיטה החמה" הצלחנו, משפחה יוצאת משפחה נכנסת. באמצעות המענקים הצלחנו לקלוט ולסיים את העלאת הפלשמורה מגונדר ולבצע החלטת ממשלה. זו הנקודה של משפחות העולים. הרוב המכריע של משפחות העולים עוזבות תוך שנתיים, מעטות נשארות לשנה שלישית ויש מעטים שנשארים גם לשנה רביעית וגם לשנה חמישית וזאת בעיקר בגלל שיקולים אישיים, בגלל צנעת הפרט לא אפרט. הסיבות הן פירודים, איחוד משפחה ויכוחים בין בעל ואישה וכך וכך מקרים. 
 
בשנים האחרונות הסיוע במענק הדיור הוכיח את עצמו, זה מסלול ארוך טווח שהעולה בוחר איפה לגור, הוא רוכש את הדירה במקום שהוא מעוניין. כמובן שהמענק מוגבל ואינו מאפשר לו לרכוש בישובים הכי חזקים, אבל העובדה שהעולים מאתיופיה הנמצאים במרכזי קליטה לוחצים אותנו מאוד לרכישת הדירה בסמוך למשפחה שלהם, קרוב לחברים שלהם וביישובים שיש להם חיי קהילה, בית כנסת וכל המשתמע מכך.

חביב קצב (משרד העלייה והקליטה):  כן. מי כמוך יודע חבר הכנסת שמעון סולומון שהיית מנהל מרכז קליטה, זה לא דבר פשוט. לרוב אנחנו הולכים בנושא זה לקראת העולים.
 
לבקשת היושב ראש וחבר הכנסת מר שמעון סולומון בנושא היחידים, אדבר בקיצור. ייצרנו, קבוצה חריגה בתוך קבוצת העולים, קבוצה של עולים שהם יחידים שנמצאים הנמצא במרכז הקליטה. יחיד זכאי לקבל סיוע חריג בשכר דירה בסך של  1,500 שקל לחודש לתקופה של חמש שנים, דהיינו, מענק של 90 אלף שקל. נקודה חשובה מאוד שהסיוע הוא תוך שמירת הזכאות שלו, כאילו הוא גר במרכז הקליטה. כלומר, גם אם הוא עוזב את מרכז הקליטה, התחתן, שינה את הסטאטוס המשפחתי שלו אם הוא רוצה לקבל הלוואה כמשפחה הוא כן יקבל במסגרת החמש השנים.
 
הנושא השלישי, היחידים זכאים גם להלוואה, לא מענק, הלוואה בסכום של 281 אלף שקל. אנחנו יודעים שהמשפחה הזכאית ביותר, הוותיקה עם עשר נפשות ויותר זכאית עד 160 אלף שקל, הם זכאים כיחידים לסכום של 281 אלף שקל, 800 שקל הלוואה.
 
קשישים – מהקשישים אנחנו לא מבקשים לצאת לשכר דירה, לא מבקשים מהם ללכת לקנות דירה. לקשישים שתי אפשרויות  האחת להצטרף למשפחות שלהם ברכישת דירה ולקבל כיחיד מענק 84 אלף שקל והשלמה עד 97 שקל כהלוואה, זאת אומרת, 97 שקל מתוכם 84 אלף מענק. הרבה מאוד משפחות נעזרות באפשרות הזאת, הן לוקחות את ההורה, אבא או אמא ומשפרות את היכולת שלהן לקנות דירה גדולה יותר. זה טוב גם להם וגם לקשיש.
 
לקשישים אנחנו נותנים עדיפות מוחלטת בפתרונות דיור בדיור מוגן, הוסטלים ובמקבצי דיור. מטבע הדברים הם לא מסוגלים לרכוש דירה. אנחנו לא מכוונים אותם לקניית דירה, יתרה מזאת, אנחנו לא מציעים להם ללכת לשכור דירה.  זו קבוצה חלשה אותה אנו רוצים ללוות, אנחנו רוצים שמישהו יסתכל ויטפל בהם על פי הצורך.
 
זו המסגרת של כללי הזכאות שאנו נותנים לעולי אתיופיה במרכזי הקליטה.
 
אני רוצה לציין בקצרה שתי נקודות. האחת, אני מדגיש, הפתרונות הללו הוכיחו את עצמם, הם מאפשרים לנו להמשיך לקלוט עולים אחרים שמגיעים או אמורים להגיע. הנקודה השנייה והיא החשובה, אנחנו לא מסתפקים בעשייה בנושא הדיור, אנחנו במרכזי הקליטה משקיעים בהם המון המון, כולל השקעה כספית. זו הקבוצה היחידה שישר משדה התעופה מגיעה למרכז הקליטה. זו הקבוצה היחידה שבתוך מרכזי הקליטה מקבלת את הלווי. יש לנו המון עובדים דוברי השפה שמלווים אותם בחיי היום-יום, ליווי לביטוח הלאומי, לבתי הספר, לווי למוסדות החינוך, קופת חולים ובכל מה שצריך הם מקבלים סיוע. אנו משקיעים את כל מה שאנחנו יכולים. יש לנו מטרה אחת ויחידה והיא להכשיר אותם ליציאה כשהם מוכנים לדיור קבע עד כמה שהם מסוגלים לקלוט ועד כמה שניתן שהם יהיו מוכנים לכך וכמובן עד כמה שאנו יכולים. לרוב אנו לא מסתפקים בזה.
 
למשרד העלייה והקליטה יש מוקדי קליטה בכל מוקדי היישובים שהעולים מגיעים אליהם. אנחנו ממשיכים ללוות אותם גם בישובי הקבע לאחר שהם עוזבים את מרכז הקליטה. יש לנו עובדים שהם דוברי השפה שמטפלים בהם. אנו מקווים שהם יצליחו. המנכ"ל הגיע והוא יפרט נושאים אחרים ורבים. התוצאות מדברות בעד עצמן. ברוך ה' אנו רואים את המספר הסטודנטים שלומדים, מספר החיילים שמשרתים, וברוך ה' אנו רואים גם חברי כנסת.
 

 
חביב קצב (משרד העלייה והקליטה):  היום בפועל, יחידים עולים שגרים במרכזי הקליטה מספרם כ- 450 נפש. יש בשנה האחרונה בנוסף להם מאה שמימשו את הסיוע לשכר דירה. בדרך יש עוד 15-20 שיממשו. התחלנו לפני כשנה וחצי בתהליך שינוי תודעה. הכל תודעה. בתחילה כשהצענו להם את ה- 1,500 שקל אף אחד לא היה מוכן לשמוע, לאט לאט אנשים מממשים ועוזבים. אין סיבה אדוני שיחיד שיכול לקבל 1,500 והוא ברוך ה' עובד ומתפרנס, אני לא מדבר על נכה ולא על חולה במחלה מיוחדת, אני לא מדבר איתך על מישהו שחי מקצבת המוסד לביטוח לאומי, לא עליהם אני מדבר. אני מדבר איתך על אנשים שברוך ה' עובדים ומתפרנסים בכבוד, מקומם אינו במרכז הקליטה. הם תופסים מקום של אחרים על חשבון קופת המדינה. זה עולה לנו הון תופעות. הם שם במקום שנקלוט אנשים אחרים שיכולים לקבל את הסיוע, צר לנו, אנחנו עובדים על מחזור – – –
 

 
עודד פורר (משרד העלייה והקליטה): יש הבדל בין עלייה שהיא עלייה מאורגנת למרכזי קליטה, לבין עלייה בקליטה ישירה כמו שמתבצעת רוב העלייה היום. יכול להיות שהיינו יוצאים לאיזה מבצע של עידוד עלייה. יושב כאן יהודה שרף שעסק בכמה וכמה פרויקטים של עליית הצלה – זה לא המצב היום. עלייה כשהיינו צריכים לשכנע אותם בכל מיני צורות לעלות, בחלק מהמקרים אנו מציעים להם גרעינים בישובים, גרעינים כאלה ואחרים. יכול להיות, אני לא אומר, אבל יכול להיות שגם היינו המציעים להם מרכז קליטה זה או אחר, אני לא בטוח שזה המיטבי וכולם היו מעדיפים לפנות לשם.
 
זיוה מקונן-דגו (האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה): קליטת העולים יוצאי אתיופיה במרכזי הקליטה זו סוגיה לא פשוטה. עצם העובדה שזו האוכלוסייה היחידה שנקלטת בזמן די ממושך במרכז הקליטה – זו בהחלט סוגיה שצריך לדון עליה.
 
לפני כשנה וחצי הבאנו לדיון, וחבר הכנסת ישראל חסון קידם את הפתיחה של הישובים בכלל, כי משרד העלייה והקליטה הפנה את העולים לרכישת דירות ברחובות ספציפיים באזורים מסוימים. זו סוגיה שהיא סוגיה לא פשוטה. המצב בו האוכלוסייה הזאת צריכה להיות שנתיים במרכז קליטה כדי לעבור גם את תהליך הגיור, כאילו זו האוכלוסייה היחידה שנכנסת למדינת ישראל שהיא לא יהודית כהלכה וצריכה לעבור את תהליך הגיור במרכז הקליטה, גם זו סוגיה ששמים אותה פה.
 
לעצם העניין של העולים הנשארים הרבה זמן במרכזי הקליטה. נכון, בשנה וחצי האחרונות יצאו הרבה מאוד עולים בעקבות הגדלת המענקים על ידי משרד האוצר. אנחנו יודעים כמה מחירי הדירות בארץ עלו ויחד עם הענק של 286 אלף שקלים או 700 אלף למשפחה בעלת שש-שמונה או שתים עשרה נפשות יכולה, אני יודעת שזו אוכלוסייה שמקבלת, אבל עדיין המצב מקשה עליה לצאת ממרכז הקליטה. זו סוגיה בעייתית. 
 
אם נתסכל על אוכלוסיית הבודדים ואוכלוסיית הקשישים, כאילו שמדלגים עליה, אבל צריך לשים עליה את הפוקוס. הקשישים במרכזי הקליטה – יש סעיף שהם צריכים לקבל הלוואה וזה פשוט בעייתי, מקומם. קשיש שאמור לקבל הלוואה לרכוש דירה איך הוא אמור להחזיר בכלל את ההלוואה?
 

 
היו"ר יואל רזבוזוב:  בואו נתמקד ביחידים.  תנו רגע לסדר את הנתונים. יש להם 1,500 שקל מענק פלוס מה שהמדינה נותנת דרך קצבת זקנה והבטחת הכנסה. אתה מגיע כאן בערך ל-4,000 שקל.
 
זיוה מקונן-דגו (מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה): 4,000 שקל?
 
היו"ר יואל רזבוזוב:  אלו הסכומים שאני מכיר, קצבת זקנה + הבטחת הכנסה + 1,500 שקל. את מגיעה כאן לסכום.
 
חביב קצב (משרד העלייה והקליטה): אתה צודק. אני רוצה להשלים. פתחתי ואמרתי, אנחנו לא לוחצים על הקשישים היחידים לצאת לשכור דירה. אנחנו משכנעים אותם ללכת עם המשפחות או ללכת לפתרון של דיור מוגן. זאת הקבוצה היחידה שאנחנו מאוד מאוד שומרים עליה, כי לאוכלוסיית הקשישים יש בעיית שפה והיכולת שלהם ללמוד את השפה העברית קשה יותר. אנחנו מלווים אותם יותר, אנחנו שמים עליה דגש יותר מאשר על אוכלוסיית היחידים. יחידים דוברי השפה העברית מהרגע הראשון להם אין בעיה. אבל, אם קשיש יחיד רוצה לממש סיוע בשכר דירה, גם אצל המשפחה שלו, הוא זכאי ל- 1,500 שקל בחודש סיוע בשכר דירה לתקופה של חמש שנים. אם מדובר בזוג קשישים הסכום הוא  1,750 שקל בחודש למשך חמש שנים – המגבלות כאן ברורות.
 
אנחנו מאוד מאוד מעודדים את הקשישים יוצאי אתיופיה במרכזי הקליטה להצטרף למשפחות שלהם, לנו זה חשוב מאוד, להם זה חשוב מאוד. מי כמוך חבר הכנסת שמעון סולומון מבין מהי המשמעות שהם יגורו עם המשפחה שלהם ושתשגיח עליהם.
 

 
ח"כ שמעון סולומון:  הוא לא מדבר עליהם, בואו לא נדבר על המקרים הבודדים חריגים. אני גם רוצה לשים בפרופורציה את כל הטיפול בעולי אתיופיה. לא בכדי בחרו לשים אותם במרכזי קליטה ועולים אחרים יוצאים, לא בכדי הסוכנות משקיעה הון תועפות, לא בכדי יהדות אמריקה מתגייסת לסייע. יש לשים את זה בפרופורציה. אין כאן קבצנות, אין נותן ומקבל. יש כאן סוגיה אזרחית כי בסופו של דבר הם אזרחים במדינת ישראל. נבחרה הדרך כיצד לשלב אותם כעולים בחברה בדרך מוצלחת. אל תלכו מלמטה של מה הם מקבלים וכדומה, אלא מלמעלה, כלומר איזה סוג אזרחים אנחנו רוצים במדינת ישראל. בואו לא נדבר על הבודדים שהם שורכים, שטסים. נדבר על הרוב שמאוד רוצה לצאת.
 

 
ספאנו רטה:  שלום, אני גר במרכז קליטה מבשרת ציון כעשר שנים. זה "מבאס" אותי ומשפיל אותי.
ראשית אני לא מדבר רק בשמי, אני מדבר בשם רבים. קודם כל העלייה של כל הבודדים עקומה. למה אני אומר עקומה? אני אסביר.
אדוני היושב ראש, סליחה, לא סתם התחלתי 'עלייה עקומה'. אני נולדתי בכפר והייתי באוניברסיטה באדיס אבבה וגם פה למדתי לימודי הנדסאי. לא ישנתי, הייתי נשוי, עדיין נשוי, אבל עכשיו אני בודד, מבודד מהמשפחות שלי. הסוכנות היהודית נתנה לנו את הנסיעות, לא פה, אלא שהינו שם במחנה. הבת שלי כעת בת 12, קודם אמר – – –
אני מספר כדי להסביר למה אני בודד כאן. הוא אמר עשר-אחד עשר פעם, 'הם נוסעים לאתיופיה לזה יש להם כסף למה הם לא יוצאים ממרכז הקליטה'. אני עשר שנים ואחד עשר חודשים פה, פעם אחת ראיתי את הבת שלי וגם זה היה בקושי. אני עדיין נשוי, אבל בודד. כמו שאמרו נתנו לנו בידוד, בודד שנשאר במרכז הקליטה עשר שנים זה לא בריא, צריך להיות שנה או שנה וחצי – – –
רציתי לציין שהעלייה עקומה כי לאדם נשוי, יש לו ילדים, מפרידים את הילדים בגלל שהאם לא יהודיה והיא נשארה שם וגם הבת שלי נשארה. פה לא התחתנתי ואני בתור בודד פה. השם הנכון הוא יחיד. אשתי באדיס אבבה, אני לא גרוש.
 

 
עודד פורר (משרד העלייה והקליטה): ברמת המדיניות אומר כמה מילים כי חשוב שהוועדה תשמע, המדיניות שלנו היא שאחרי שנתיים עולים יצאו ממרכזי הקליטה וישתלבו בחברה. ההצלחה שלנו בקליטת העלייה היא ברגע שהעולה משתלב. תמיד אני אומר שברגע שהם לא צריכים אותי יותר סימן שהצלחתי. לשורש העניין ולנקודה, בין 300 אלף שקל ל-700 אלף שקל מענק שניתן למשפחה או ליחיד שיוצא ממרכז קליטה, ולחלופין העובדה שמקבלים 1,500 שקל לחודש למשך חמש שנים לשכר דירה, אני חייב לומר שאלו צעדים חסרי תקדים שהמדינה נוקטת בהם כדי לאפשר לעולים לצאת ממרכזי הקליטה ולהתחיל את חייהם. נכון שאם אם ניתן 370 אלף שקל מחר יבואו לכאן ויאמרו שב- 370 אלף שקל אי אפשר לרכוש דירה, צריך חצי מיליון שקל וצריך 600 אלף שקל וצריך 700 אלף שקל.
 
צריך להבין שהפתרון הוא לא שמדינת ישראל תרכוש דירות לכולם, הלוואי שזה היה אפשרי. אי אפשר, אני גם חושב שלא לכל היושבים פה, בין אם הם עלו מאתיופיה ובין ממקום אחר, יש דירה רשומה  בטאבו. הרעיון והמשימה שלנו הם לתת לעולים את הכלים להשתלב, לצאת ממרכזי הקליטה ולהתחיל להתפרנס כולל את כל המעטפת השירותים שאנחנו נותנים כמו הכשרה מקצועית, לימודי עברית על מנת לשלב את האנשים האלה. בסופו של דבר יתכן שלא כולם יהיו בעלי דירות, חלקם יהיו בעלי דירות, חלקם ישכרו דירות וחלקם אולי יקנו דירות בעוד עשר-חמש עשרה שנה אחרי שהם ישתלבו בארץ. המדיניות היא באמת מדיניות להוציא את האנשים והעולים ממרכזי הקליטה. לדעתי כל מי שיושב כאן רואה את העניין הזה עין בעין. תבוא מדינת ישראל ותאמר שמעכשיו היא משקיעה את כל כספנו ברכישת דירות ונשלם מיליון וחצי שקל לכל עולה שיוצא ממרכז הקליטה ונסגור דברים אחרים שאנחנו עושים, בסדר. אני לא חושב שזו המדיניות הנכונה. לדעתי היום המענקים בהחלט סבירים, ובהחלט העובדה שמאפשרים גם נתיב של שכירות וגם נתיב של רכישת דירה והזכאויות נשמרות לאורך התקופה, אלו באמת פתרונות חסרי תקדים.
 
ח"כ נסים זאב:  אני רוצה לומר לאדוני, שגם זכאים, לא עולים, שהם משפחות ברוכות ילדים או אחרים יש להם שני מסלולים. האחד, סיוע בשכר דירה שגם הוא ניתן למספר שנים ומצפים שבמהלך השנים אולי המשפחה תוכל להתמודד ולרכוש דירה בסיוע המענק והלוואה. אני מסכים איתך ברמה העקרונית ש- 1,500 שקל לא מאפשרים לשכור דירה למי שאינו עובד, אבל מי שעובד זה סכום שהוא יכול להתמודד איתו. אולי אפשר להתווכח על העלאת הסכום ל- 1,800, 2,000 אבל לא לומר שלקחת את כל המענק ולהפוך אותו עבור רכישת דירה. למי שאין אפשרות לרכוש דירה ב- 281 אלף גם לא ב- 350 הוא יוכל לרכוש, כי הדירות הן הרבה מעבר לכך. צריך לתת את האפשרות להתמודד עם החיים.
 

 
אוסנת שוורץ:  עם כל הכבוד, אני מלווה את המרכז שבמבשרת ציון ואני מאוד מבקשת לומר בקצרה את הדברים. ראשית אני רוצה להעיר שהתמונה שסמנכ"ל משרד הקליטה ניסה לצייר כאן, הלוואי והייתה אמת אז לא היינו נזקקים לדיון הזה.
 
שנית, חייבים באמת להיות הוגנים ולהגיד שבמרכז הקליטה המסוים הזה יש אנשים כמוהו שכבר עשר שנים ובשנת 2003 כשהייתה להם אפשרות לקבל את אותם 300 שקל כמשכנתא, גם אתם יודעים מה היה מצב הדירות שבאמת ב- 300 אלף שקל להגיע לדירה. אף אחד מכל הגורמים הממלכתיים לא השכיל לעזור לאותן משפחות שהגיעו לישראל ותקעו אותם במרכזים האלה במשך שנים. אני אגיד לך למה. יש הרגשה, אני אגיד לך שוב פעם, יש תחושה שהמקומות האלה הפכו להיות כעין מכונת כסף משומנת שבכל שבוע או פעם בחודש מגיעים תורמים מאמריקה, כמובן שאפשר להראות להם מצב של מרכז קליטה עם כל מיני אנשים מסכנים, הם גם שחורים וזה עוד יותר נוגע ללב, ואז מזרימים כספים. דרך אגב, אף פעם הם לא הגיעו לעולים האתיופים.
 

 
ח"כ שמעון סולומון:  קודם כל זו סוגיה שנמשכת כבר זמן רב. אנחנו יכולים לשמוע את העולים, גם אם היינו שומעים אותם היינו שומעים עד כמה המצב גרוע וקשה. המצב ברור לנו ואנחנו יודעים.
 
הייתה הפגנה לא פשוטה ולכן גם עם כל הצער, בין שמסכימים ובין אם לא מסכימים, צריכים להקשיב. לכן התכנסו היום כדי לשמוע כי הנושא חשוב, חשוב שכולנו נדע מה קורה בשטח.
 
נאמר כאן שמרכזי קליטה באופן כללי יוצרים תלות. אין כאן חולק, אף אחד לא חולק שלא צריך לשהות מעל שנתיים במרכזי קליטה.
 
שמענו כאן כמה דברים, האחד שיש 1,500 שקל לחמש שנים שמגיע לסכום של 90 אלף שקל שהוא היום מענק למי שמממש אותו. מצד שני יש 281 אלף שקל הלוואה. לכן התחלנו תהליך שיחות עם האוצר, עם נציגי האוצר, עם סגן שר האוצר שבאמת פתח את הדלת וישבנו איתו פעמיים. נראה מה אפשר לעשות, איך לעשות מבלי לבטל את המאמץ שכל אחד מאיתנו צריך לעשות כדי לרכוש בית. זו בעיה של כל הצעירים בפריפריה, לעולים החדשים זה קל וחומר. למשפחות יש פתרון, אני חוויתי את זה על בשרי, 35 יחידים היו גרים אצלי וחלקם עובדים בחוץ. בכל פעם שאלו אותי 'האם יהיה מצב שנוכל לרכוש בתים'. הם רוצים פתרון, הם לא רוצים להיות פרזיטים. אני יודע שבאמת יש להם רצון לצאת ולהקים משפחה, לקנות בית ולהיות כמו כל אחד אחר. הבית הוא עוגן למשפחות יוצאי אתיופיה ובלעדיו בעצם הם בלי קרקע במציאות.
 
אני אמשיך לקיים את הדיון הזה. כמו שאמרתי יש 90 אלף שקל ועוד 281 אלף שקל. אנחנו נראה מה ניתן לעשות יחד עם האוצר. נציג האוצר היה אמור להיות פה, אך נבצר ממנו להיות כאן. הבוקר גם דיברתי עם סגן שר האוצר. אנחנו נכנס למסלול של דיונים ונראה איך ניתן לשפר את מה שקיים היום.
 
היו"ר יואל רזבוזוב: וועדת העלייה הקליטה והתפוצות קוראת למשרדי האוצר, העלייה והקליטה, משרד הבינוי והשיכון ולמשרד הרווחה להבין את המצוקה הקשה שחווים עולים יוצאי אתיופיה השוהים במרכזי הקליטה זמן רב ואינם משולבים בדיור קבע בקהילה.
 
אני מבקש להקים צוות בין משרדי בשיתוף האוצר, העלייה והקליטה, הבינוי והשיכון וחבר הכנסת שמעון סולומון למציאת פתרון למצוקת עולים אלה ושילובם בקהילה.
 
חבר הכנסת שמעון סולומון התחיל את התהליך הזה. אני חושב שבעזרת המשרדים ניתן למצוא פתרונות ופתרונות הוגנים. המטרה לעזור ולא לחבל. אני מסכים ששהייה ארוכה במרכז קליטה זה דבר לא נכון, צריך למצוא פתרון הוגן. יש לכולנו הרבה רצונות וחלומות, גם לי וגם לחבר הכנסת יחיאל בר אין דירות. צריך באמת למצוא משהו הגיוני.
 
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 13:13.
 

שינוי גודל גופנים