ועדת העליה הקליטה והתפוצות: קליטת צעירים יהודים מהתפוצות במכינות קדם צבאיות. ח"כ יואל רזבוזוב: "שילוב במכינות קדם צבאיות מהווה האמצעי הטוב ביותר לקליטה טובה".

הדיון שהתקיים היום (18.11.13) בוועדת העלייה הקליטה והתפוצות נערך בנושא קליטת יהודים מהתפוצות במכינות הקדם צבאיות. מטרות הדיון עסקו בשאלות כיצד ניתן לעזור ולתמוך מול המשרדים הקשורים, אם זה עניינים כספיים או הסברתיים, מהם הדרכים בהם משתמשים בכדי להביא עולים, וכיצד ניתן לתהליך לפרוח ולשגשג.
המכינות הראשונות החלו לפעול בסוף שנות ה-80 ופעילותן עוגנה בחוק המכינות הקדם-צבאיות בשנת 2008 ובתקנות שנה לאחר מכן. מטרות המכינות היא הכנת החניכים לשירות מלא בצה"ל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית. בשנת הלימוד הנוכחית, תשע"ד, פועלות 40 מכינות מוכרות, 17 מהן תורניות -23 כלליות.  לפי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים הנוכחית לומדים 3,038 תלמידים במכינות המוכרות.

יום שני, ט"ו בכסלו התשע"ד (18 בנובמבר 2013), שעה 11:30
 
סדר היום: קליטת יהודים צעירים מהתפוצות במכינות קדם צבאיות
 
 
היו"ר יואל רזבוזוב: שלום לכולם, אני פותח את הישיבה. הוועדה מקיימת היום דיון בנושא קליטת יהודים צעירים מהתפוצות במכינות קדם צבאיות. כמובן, אני מברך את כל הנמצאים כאן – את חברי הכנסת שיושבים כאן, את כל האורחים.
 
אני רואה חשיבות רבה בהכנת בני נוער עולים לשירות משמעותי בצה"ל במהלך הלימודים במכינות קדם צבאיות, וכן אני מברך את היוזמה לגייס יהודים צעירים מהתפוצות ולשלב אותם במכינות כהכנה לעלייתם ארצה ולשילובם בצבא. זה מהווה את האמצעי הטוב ביותר לקליטה טובה יותר. אני אוהב מסגרות, מסגרת עושה טוב. ברגע שיש מסגרת, ועוד מאוד מסודרת כמו מכינה קדם צבאית, זה יכול לתרום ישירות לאינטגרציה. אחרי זה יש את הצבא, אז יוצא שעוברים פרק זמן במסגרת מאוד מסודרת, והערכים שרוכשים שם יכולים לעזור לעניין הקליטה.
 
קיבלנו נתונים של הממ"מ, עוד מעט נשמע אותם מגדעון. את הדיון יזם חבר הכנסת מוטי יוגב. הוא ביקש ממני לקיים אותו וישר נעניתי, כי אני חושב שהדיון הזה חשוב ביותר. אנחנו צריכים לראות – אחרי כל הנתונים והדיון הזה, אחרי שנשמע פה את הכול – איך אנחנו כוועדה יכולים לעזור ולתמוך מול המשרדים הקשורים, אם זה עניינים כספיים או הסברתיים או איך שאנחנו מביאים את העולים ואיך אנחנו עוזרים לכל התהליך הזה לפרוח, כי התהליך הוא באמת מבורך.
 
 
גדעון זעירא (מחלקת המחקר והמידע, הכנסת): תודה, כבוד היושב-ראש. לצורך הדיון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת התבקש לכתוב מסמך ובו מידע על נוער מהתפוצות ועל עולים במכינות קדם צבאיות. נדגיש שמדובר בשתי קבוצות נפרדות, ולכל אחת מהן התייחסות שונה של הגורמים הנוגעים בדבר.
 
רצינו לבחון את היקף שתי קבוצות אלה – העולים ובני הנוער מהתפוצות – במכינות, את היקפי גיוסם ואת מאפייני השירות שלהם בצה"ל. עם זאת, למשרד החינוך ולמשרד הביטחון, המשרדים האחראים על פעילות המכינות מטעם המדינה, יש מידע חלקי בנושא ונראה שהדיון הזה הוא שלב ראשוני בבחינת הסוגיה.
 
קצת רקע. המכינות הראשונות החלו לפעול בסוף שנות ה-80 ופעילותן עוגנה בחוק המכינות הקדם-צבאיות בשנת 2008 ובתקנות שנה לאחר מכן. מטרות המכינות היא הכנת החניכים לשירות מלא בצה"ל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית. בשנת הלימוד הנוכחית, תשע"ד, פועלות 40 מכינות מוכרות, 17 מהן תורניות -23 כלליות. נוסף עליהן פועלות שש מכינות בתהליך של הכרה. לפי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים הנוכחית לומדים 3,038 תלמידים במכינות המוכרות בלבד – בניגוד למה שנכתב במסמך – כמעט 80% מהם במסלול שנה א', מסלול האורך עשרה חודשים, וקצת יותר מ-20% במסלול שנה ב', מסלול האורך לא יותר מ-22 חודשים.
 
כמוגדר בתקנות, אפשר לחלק את הלומדים במכינות לשתי קבוצות: קבוצה אחת, של חניכים. כלומר, אזרחי ישראל, כולל עולים, שהגיוס שלהם נדחה לצורך הלימודים במכינה. אלה מתוקצבים על-ידי משרד הביטחון ועל-ידי משרד החינוך. בשנת הלימודים הנוכחית התקצוב שלהם הוא 25,628 שקלים, כמחצית מעלותו של תלמיד. יתר העלות מכוסה על-ידי שכר לימוד ותרומות. הקבוצה השניה היא לומדים שאינם בגדר חניכים, ביניהם בני נוער מהתפוצות שאין להם אזרחות ישראלית או בעלי אזרחות שאינם מיועדים לשירות ביטחון. תלמידים אלה אינם מתוקצבים, אבל הם עשויים להיות מתוקצבים אם במהלך הלימודים הם הופכים להיות אזרחים שצה"ל מגדיר אותם "מיועדים לשירות ביטחון". אבל בנוסף, הם צריכים לעמוד בכמה תנאים שלא אפרט, אבל אפשר לראות אותם בעמוד 5 של המסמך. בכל מקרה, לא יינתן עליהם תקצוב אם הם חורגים ממכסת החניכים שקבע משרד הביטחון לכל מכינה ומכינה. בשנת הלימודים הנוכחית 354 לומדים אינם מוגדרים חניכים, כ-12% מכלל הלומדים במכינות המוכרות.
 
כאמור, לגורמים המקצועיים במשרד החינוך ובמשרד הביטחון אין נתונים מלאים על מספר העולים ועל בני הנוער מהתפוצות, אבל לאורך תהליך ההכנה הובעה בפנינו כוונה לאסוף נתונים בנושא באופן שיטתי.
 
במענה לפנייתנו, משרד החינוך אסף לקראת הדיון נתונים מ-18 מכינות שבהן לומדים כ-37% מכלל הלומדים. לפי המשרד, מתוך 1,116 התלמידים האלה 134 משתייכים לקבוצה רחבה. תלמידים עולים – תלמידים שהוגדרו בעבר בתור עולים או בני נוער מהתפוצות. בסך הכול כ-12% מהתלמידים במכינות המוכרות.
 

 
ח"כ מרדכי יוגב: יש מספר מכינות בארץ שאימצו עולים: "נחשון" – חילונית, "קשת" – דתית, ואולי גם אחרות. כל מי שלומד במכינות לומד על מנת ללכת משם לצבא. זו מטרת המכינות. ואז ביקש יושב-ראש הוועדה לעשות מחקר באלו מכינות מאמצים עולים שכאלו. כפרויקט, אמרנו שזה פרויקט נהדר. עכשיו בואו נראה איך מכניסים לתוך המערכת – משרד הקליטה, משרד הביטחון, משרד החינוך.
 

 
גדעון זעירא (מחלקת המחקר והמידע, הכנסת): על פי התקנות – נכון. מי שלא מוגדר חניך אינו מתוקצב.
 

 
גדעון זעירא (מחלקת המחקר והמידע, הכנסת): בשנת הלימודים תשע"ד 88% מ-3,038 תלמידים מתוקצבים. בשאיפה הם מתגייסים. אנחנו לא יכולים לדעת, הם עדיין לומדים. 354 לא מתוקצבים.
 

 
גדעון זעירא (מחלקת המחקר והמידע, הכנסת): קצת על האוכלוסייה של בני הנוער מהתפוצות הלומדים במכינות. חלקם זכאי עלייה לפי חוק השבות וחלקם מחזיקים באזרחות ישראלית, ביניהם כאלה שנולדו בארץ ועזבו עם משפחותיהם לחו"ל, עולים לשעבר שעזבו, אחרים נולדו בחו"ל להורה ישראלי. חלק מהתלמידים המגיעים מחו"ל מגיעים באופן עצמאי, ויש כאלה שמגיעים בתוכניות מיוחדות. נציין שתיים מהן, אבל יתכן כי קיימות נוספות.
 
תוכנית "אינטגרציה" במכינה התורנית "קשת יהודה" יכולה להיות מקרה בוחן לתוכנית לעידוד עלייה הפועלת במסגרת של מכינה קדם-צבאית. יש לציין שהמידע שאציג נסמך על שיחה עם מנכ"ל המכינה, מר יוגב גלבוע. תוכנית "אינטגרציה" מיועדת לצעירים מארצות דוברות אנגלית שרוצים לעלות לארץ ולעשות שירות צבאי מלא. לפי המנכ"ל, בשבע השנים האחרונות למדו בתוכנית כ-80 צעירים, רובם מארצות-הברית. במהלך הלימודים הם משתלבים באופן מותאם בפעילות הרגילה של המכינה, וכ-70 מהם הפכו לעולים ושרתו בסופו של דבר שרות מלא.
 
המנכ"ל העלה בפנינו קשיים הנובעים מהפעלת תוכנית  מיוחדת המיועדת לעידוד העלייה במסגרת של מכינות קדם-צבאיות, שזה לא הייעוד שלה: קושי בקבלת תקצוב על כל משתתפי התוכנית; הוצאות של המכינה, משום שהיא למעשה המשפחה של משתתפי התוכנית לאחר גיוסם; קושי בקידום מתן זכויות למשתתפי התוכנית מעצם הכוונה שלהם לעלות ולשרת בצבא.
 
נציין בנוסף כי כיום מועצת המכינות הקדם-צבאיות מפעילה במכינות תוכנית בשיתוף עם "מסע", חברה-בת של הסוכנות היהודית. התוכנית מציעה לבני נוער שחיים בתפוצות והם בעלי רמת דיבור סבירה בעברית לחוות שנה במכינה קדם-צבאית. השנה השתלבו במסגרת התוכנית 19 תלמידים בשמונה מכינות, תשעה מהם בעלי אזרחות ישראלית. תוכנית דומה הופעלה במכינת "נחשון" מאז 2066, ולדברי ראשי המכינה, על אף שהתוכנית שווקה בתור שנת התנסות בחוויה ישראלית ייחודית, בסופו של דבר ה-65%–70% מהם עלו או חזרו לארץ והתגייסו לצבא.
 
מהעיסוק בנושא עלתה השאלה: האם המכינות עשויות להיות מכשיר לעידוד עלייה? התרומה של הבחינה שלהן לעידוד העלייה היא תהליך שנמצא בחיתוליו. הגורמים המקצועיים אתם שוחחנו – משרד הביטחון, משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה ומועצת המכינות הקדם-צבאיות – הביעו נכונות רבה לבחון את חשיבותו של כלי זה. אני מניח שהנציגים שלהם יתייחסו לסוגיה בהמשך.
 
כאמור, אין בידינו מידע שלם על הנושא והעבודה על המסמך והפניות לגורמים השונים העלו צורך במידע הזה. כלומר, מידע על היקף העולים ובני הנוער מהתפוצות במכינות, הצלחה שלהם בתוכנית ונתונים על גיוסם ושירותם הצבאי. נראה שאיסוף מידע שכזה חשוב בבחינת השאלה האם המכינות יכולות להיות מכשיר לעידוד עלייה.
 

 
ח"כ ישראל חסון: החניך משלם 13,000 עד 15,000 דולר או שהסוכנות?
 
דוריס קריאף (משרד העלייה והקליטה): החניך.
 

 
ח"כ מרדכי יוגב:  נחשפתי לתופעה שיש לה פיילוט בשלושה מקומות, שבעיני היה פיילוט מדהים. סברתי שאת הפיילוט המדהים הזה ראוי למנף, עם הביטחון והחינוך שבתוכו כבר הרבה שנים – האגף הביטחוני-חברתי, שנמצא פה אודי דרור כנציג שלו. סברתי שראוי למנף אותו כפרויקט, כמו "תגלית" וכמו "מסע". אם הוא מצליח ככה, במספרים קטנים, אז הוא ראוי למינוף הרבה יותר גדול. זה מה שסברתי. חשבתי שזה פרויקט יפה שגיליתי שהוא נמצא במכינת "נחשון" ובמכינת "קשת", לא ידעתי על פרויקט "מסע". באתי בשביל לראות איך אפשר לעודד ולמנף את זה, ועם משרד הקליטה לראות בזה עוד פרויקט שיביא עוד כמה עשרות. אולי חבר יביא חבר ואח יביא אח ונחבר את הקצוות. זו היתה כל מטרת הדיון.
 

 
אשר זימבל (חייל, מועצת המכינות הקדם צבאיות): עשיתי עלייה ב-2010 מבוסטון, ארצות-הברית. התגייסתי ביולי 2011 וסיימתי מסלול יהל"ם. התחתנתי במרץ 2013, ועל זה אני רוצה לדבר. אני רוצה לדבר על הזכויות של חייל בודד שהתחתן. הסיבות שחייל בודד מקבל זכויות נוספות עדיין קיימות כשחייל בודד מתחתן, אם הוא עולה חדש.
 

 
אשר זימבל (חייל, מועצת המכינות הקדם צבאיות): סבבה. כשעליתי לא ידעתי עברית, למדתי במכינה. זה הדבר הכי חשוב שלמדתי. גם פגשתי ישראלים אמיתיים, החבר שלי בחדר היה מישהו משדה אליהו, שממנו למדתי את כל העברית שלי כי הוא לא ידע אנגלית. עשיתי אינטגרציה טובה – אני יכול לדבר, התגייסתי, הגעתי לסיירת, דבר שלא ידעתי שקיים לפני שהגעתי ל"קשת".
 
היו"ר יואל רזבוזוב: למה בכלל בחרת לבוא? מאיפה בא לך הרעיון? קיבלת בבית חינוך יהודי ורצית לבוא לשרת?
 
אשר זימבל (חייל, מועצת המכינות הקדם צבאיות): גדלתי על חינוך יהודי די ציוני, אבל חשבתי, כמו רוב האנשים בכיתה שלי, שאולי אעשה עלייה מתישהו. אולי ומתישהו – זה לא קורה בדרך כלל. אבל עשיתי פה שנה חופש בין התיכון לקולג' – הייתי אמור ללכת לברנדייס בבוסטון, משהו קרוב לבית, נחמד. אבל אמרתי לעצמי שאם אני רוצה לעשות משהו משמעותי ולעשות את זה באמת אז אני צריך לעשות את זה עכשיו. אמרתי את זה לעצמי בגיל 18 ועשיתי עליה בגיל 19. אבל הייתי קצת חסר דרך. רציתי לקחת עוד שנה לפגוש ישראלים, להתחבר עם חברים, ללמוד את השפה ולראות איך זה בארץ. את כל זה קיבלתי ב"קשת". הכרתי את רמת הגולן, שלא הייתי שם לפני כן.
 
היו"ר יואל רזבוזוב: היו אתך עוד עולים?
 
אשר זימבל (חייל, מועצת המכינות הקדם צבאיות): כן.
 
היו"ר יואל רזבוזוב: ואיך הם השתלבו?
 
אשר זימבל (חייל, מועצת המכינות הקדם צבאיות): אחד הוא מ"כ בגולני, עוד אחד התגייס עכשיו. יש אנשים טובים מהמחזור שלי, כולם עדיין פה. עוד אחד בצנחנים, קיבל מצטיין מח"ט.
 

 
יוסי אלדר (מנכ"ל איגוד המכינות הקדם צבאיות): היושב-ראש, המכינות הקדם-צבאיות פרושות בכל מדינת ישראל, מפרן בערבה ועד קשת בצפון. מי שמגיע למכינה במשך השנה פוגש את רוב הקבוצה, זו קבוצה של חבר'ה שגדלו בארץ. באינטגרציה בין אלה שגדלו בארץ לבין אלה שבאים לכאן, השנה הזאת יוצרת את מה שסיפר הבחור הנחמד. השוני בין המכינה לבין תוכניות אחרות זה המשך של החניך שנמצא עם קבוצה שוות ערך אליו בגיל. כל התוכניות האחרות הן בסדר, חס וחלילה אין לי אף מילה רעה להגיד עליהן. אני חושב שאם נשמע את מנכ"ל "קשת" ואת גלעד ממכינת "נחשון", הם מנוסים מאוד בקליטת החבר'ה האלה, מה קורה עם החבר'ה שמגיעים למכינות ולמה לאחר מכן הם נשארים. אז ברשותך.
 
היו"ר יואל רזבוזוב: בבקשה.
 
יוגב גלבוע (מנהל מכינת "קשת יהודה", מועצת המכינות הקדם צבאיות): אני מנכ"ל המכינה ב"קשת", אשר הוא תלמיד שלנו. אספר בקצרה על תוכנית "אינטגרציה" שיש אצלנו ותומצתה בדפים של הממ"מ. יש אצלנו 130 תלמידים ישראלים בשנה א' ו-ב', ולפני שבע שנים פתחנו תוכנית לדוברי אנגלית. המטרה של התוכנית היא לקלוט בין 15 ל-20 חניכים שמגיעים מארצות-הברית בלי המשפחות שלהם. אנחנו דוחפים אותם, אצלנו במכינה, לעלייה ואחר כך לגיוס לצבא.
 
אנחנו עושים עם החבר'ה האלה אינטגרציה מלאה, אנחנו משלבים אותם עם החניכים הישראלים. אין כזה דבר בפנימייה חדר של אמריקנים, תמיד יש עולה או שניים יחד עם כל הישראלים. בסופו של דבר, התוצר הוא שלמעלה מ-85% מהחניכים שלנו שמגיעים מארצות-הברית מתגייסים לצבא ליחידות קרביות לשלוש שנים, ורובם – גם כ-85% – נשארים בארץ, מקימים משפחות, עושים עלייה באופן מלא. אפשר לראות את אשר, שזה התוצר הכי טוב של האינטגרציה שלנו. אם הוא יודע להתחיל משפט בדיון במילה "סבבה", אז זה התוצר של האינטגרציה. כלומר, אם חניך לומד רק עברית אז הוא יודע לדבר כמו שסבא שלי היה מדבר עברית, אבל חניך שנמצא בתוך חדר עם ישראלים ולומד את הסלנג אז אחר כך, כשהוא מגיע לצבא, הוא לא מרגיש זר. הוא מרגיש חלק מהחברה.
 
אענה לחבר הכנסת חסון על השאלה שלו לגבי התקצוב, לפי מה שאנחנו מכירים מהשטח אצלנו.  חניך שמגיע אלינו, כמו אשר, מגיע עם דרכון. הוא עוד לא עלה. הוא נמצא במכינה שנה, כאשר ברור מאוד מתחילת השנה, מספטמבר שאז הוא מגיע אלינו, שבאוגוסט או מקסימום במרץ שאחר כך הוא יתגייס לצבא. ההליך של הקליטה – עד שהוא עושה תעודת זהות ועד שהוא הופך להיות בלמ"ס ועד שהוא מקבל צו ראשון – בכל התהליך החניך הזה לא מתוקצב. אבל לשאלתך, חבר הכנסת חסון, הוא כן חניך מבחינתנו. כלומר, הוא מקבל את כל השירותים של המכינה. הוא מקבל לא רק את השירותים הרגילים של המכינה אלא שירותים אקסטרה, בגלל שאנחנו צריכים להשקיע בחבר'ה חוצניקים הרבה יותר מאשר אני צריך להשקיע בישראלים – אם זה בלימוד השפה העברית, אם זה ביחס אישי. אתן דוגמה. אצלנו במכינה, בקבוצה ישראלית על כל 20 חניכים יש ר"מ – מורה – ובתוכנית האמריקנית על 15 חניכים יש לי שלושה-ארבעה ר"מים, כי צריך יותר יחס אישי. החבר'ה האלה אין להם שבת חופשית ללכת הביתה פעם בשבועיים. הם נשארים אתנו במכינה גם פעם בשבועיים, גם בחגים – פסח, ראש השנה. הם תמיד נמצאים. אנחנו נותנים להם יותר קורסים של ידיעת הארץ, טיולים, ניווטים. התוכנית הזאת היא תוכנית אקסטרה.
 
ח"כ ישראל חסון: הוא חניך – – –
 
יוגב גלבוע (מנהל מכינת "קשת יהודה", מועצת המכינות הקדם צבאיות): הוא חניך לכל דבר ועניין, והוא חניך פלוס. אבל מבחינת התקצוב, הוא יקבל את התקצוב מהיום שהוא יקבל את הצו הראשון. לפעמים, אם הוא מתגייס באוגוסט, יכול להיות את הצו הזה הוא יקבל ביולי ובמשך כל השנה הוא היה מיני חניך.
 
לשאלתך כמה הם משלמים – בעקבות זה אנחנו נאלצים לדרוש מהחניכים החוצניקים השתתפות בשכר לימוד שהיא גבוהה יותר מאשר אנחנו מבקשים מהישראלים. יחד עם זאת, רוב החניכים החוצניקים לא תמיד יכולים ולא תמיד ההורים שלהם רוצים לשלם את שכר הלימוד.
 
יעקב דנון (משרד העלייה והקליטה): אתה יכול להגיד כמה גובים מאותו חניך?
 
יוגב גלבוע (מנהל מכינת "קשת יהודה", מועצת המכינות הקדם צבאיות): אנחנו מבקשים 12,000 עד 15,000 דולר לשנה. בפועל אנחנו לא מקבלים את זה, אנחנו אפילו לא מתקרבים לקבל את זה.
 
היו"ר יואל רזבוזוב: אתה אומר שאם היה לך תקצוב היו לך הרבה יותר תלמידים? יש לזה ביקוש ומה שעוצר זה הכסף?
 
יוגב גלבוע (מנהל מכינת "קשת יהודה", מועצת המכינות הקדם צבאיות): בוודאי.
 
….
 
היו"ר יואל רזבוזוב: ממה שאני רואה כאן, באמת צריך להיות גוף אחד שירכז את כל הנושא הזה וגם יבוא עם הנתונים המדויקים, מה צריך להשקיע ומה החזון – כמה צריך להביא – ואז לחבר את כל הגופים, כי יש פה גם את הסוכנות, גם את "מסע", את המכינות, הצבא, משרד הביטחון, משרד החינוך. לראות מה הסכום הכולל, מה החזון ואז לשלב את כל הגופים שצריכים לתקצב.
 
ח"כ אברהם מיכאלי: גם בנעל"ה, אפילו שהם גילאים יותר צעירים, צריך תקצוב נוסף אם אנחנו רוצים להביא עוד ילדים לארץ. אותם ילדים שלא נשארים פה, חלק מהם זה בגלל בעיות תקציביות, כי אין להם מישהו שדואג להם.
 
 
דוריס קריאף (משרד העלייה והקליטה): לעניין גרעין "צבר" – הוא מתוקצב ב-4.5 מיליון שקלים על-ידי משרד העלייה והקליטה מכיוון שזו תוכנית קליטה. כלומר, זו הכנה לקליטה, עובדים אתם עוד בחו"ל ומביאים אותם לפה.
 
עכשיו מששונה שמנו ל"משרד העלייה והקליטה" וקיבלנו את המנדט לעסוק גם בתוכנית עידוד עלייה מעבר לים, אנחנו בוחנים ממש בימים מספר תוכניות כדי לבדוק איזה תוכניות אנחנו יכולים לעשות. זו אחת התוכניות שיכולה להיות נפלאה ועושה את העבודה כתוכנית לעידוד עלייה, וגם אותה אנחנו נשקול. אקח מהם כרטיסי ביקור. כלומר, נחשוב גם על הצורה הזו של – – – 
 
….
 
יעקב דנון (משרד העלייה והקליטה): אדוני היושב-ראש, כל מי שנוכח כאן יודע שהכנה לגיוס משפיעה מאוד על מה שקורה במהלך השירות ואחר כך, בהשתלבות באזרחות. בהיבט הזה, במיוחד לגבי העולים החדשים ובני חו"ל, מכינות קדם-צבאיות הן משמעותיות.
 
לפני קיומו של הדיון הזה קיימנו דיונים בתוך המשרד, הנושא עלה בין מנכ"ל המשרד לרח"ט תומכ"א שנדרש לנושא הזה. אנחנו מקיימים סדרה של מפגשים, ביניהם גם עם יוס, כדי לבחון את הסוגיה הזו לעומקה.
 
ברשותכם, אני רוצה לומר משפט אחד על המספרים שעליהם דובר כאן, כי יש פה בלבול מושגים. על מנת לצלול לעומק העניין ולהבין את הנתונים עד הסוף צריך לשתף פעולה עם הגברת דוריס שיושבת כאן, שהיא מנהלת המחלקה לתיעוד וזכאות. כל המונחים שמשתמשים כאן: עולים, אזרח עולה, קטין חוזר, תושב חוזר, בני מהגרים – הכול יכול להתברר במערכות המידע שקיימות אצלנו במשרד, ונקבל תמונה מדויקת מה היתה תרומתו של כל גורם לתהליך הזה, מהיום שבו הוא נרשם באחת המכינות ומה קרה בהמשך, אחרי שהוא קיבל את צו הגיוס.
 
ברשותכם, עוד הערה לגבי הבחור הצעיר שיושב כאן, שהשתתף במכינה. אין בעיה כזו, ממה שידוע לי, לגבי חייל בודד שמשנה סטטוס לנשוי – –
 

 
סא"ל אמיר חי (סגן מפקד מיט"ב (מינהל גיוס) אכ"א): צהרים טובים. מהניסיון שלנו – והזכירו את מסלול "צבר" – אנחנו רואים בעניין הזה מודל מצליח, מכיוון שהמסלול הזה מתחיל עוד כשהחבר'ה בחו"ל וכבר שם עושים סוג של הכנות, ממשיך בפרק הסתגלות בארץ של שלושה חודשים, ולאחר מכן גיוס לצבא. בכל התחנות האלה אנחנו גם צוברים מידע על החניך ועל התאמתו בדרך – ואני מדבר בראיית הגיוס. יש סגל שמלווה אותו כבר בפרק חו"ל. בפרק הארץ יש כבר התאמה של מעטפת הליווי, עד הגיוס. יש משתתפים מסוגים שונים, מרצונות שונים – חלקם מציונות, חלקם מהחוויה וחלקם מסיבות אחרות. אני חושב שזה צריך להיות מודל.
 
ממה שאני מתרשם פה, דווקא הפיזור הוא אולי עם הרבה רצון טוב אבל הוא עושה משהו לא טוב בארגון ובהסדרה של הדבר הזה.
 
החבר'ה האלה הם איכותיים, הפער היחיד שלהם הוא השפה. בכל יתר המדדים, כשאנחנו מסתכלים עליהם גם בהשוואה לישראלים שנולדו פה, הם איכותיים ואנחנו ממש רוצים את האנשים אצלנו.
 
אנחנו רואים סוג של מתכונת דומה, שהיא אפילו סוג של מכינה ייעודית. אני מבין את נושא האינטגרציה והרצון לחבר אותם. יחד עם זאת, אני מניח שזה גם מעורר קשיים, כי אתה צריך לתת לקבוצה מסוימת יותר. אנחנו בוודאי רואים צורך במשהו ייעודי שנותן מענה, עם פרקי הכנה, עם גוף שלוקח את זה על עצמו, גוף רשמי, שזה מתחיל כבר עם האיתור שלהם בחו"ל, ובטח שלוקח אחריות בארץ על פרק שמכלכל אותם וגם נותן להם את כל מה שהם צריכים בדרך. כפי שנאמר פה, אנחנו מתחילים לקיים קשר עם משרד העלייה והקליטה.
 
סוגיית התקצוב – אני מניח שעוד ידובר פה, גם יתייחסו לזה מהאגף הביטחוני-חברתי. אנחנו בהחלט נהיה בעד ופתוחים. אנחנו כבר מקיימים את המנגנון הזה. ההסתכלות האם הוא עולה ותיק או עולה חדש – בסוף אנחנו מחברים את כולם בהיבט של הצרכים ובהיבט של השיבוץ.
 

 
דורית בר חי (ממונה על מכינות קדם צבאיות הכנה לשירות, משרד החינוך): משרד החינוך רואה ערך ממדרגה ראשונה לכל הנושא של קידום ושילוב עולים וטיפול בהם בצורה הטובה ביותר, תומך בכל תוכנית שתקדם את הנושא. אני חושבת שצריך להקים שולחן מקצועי, שיבחן את כל האפשרויות ויביא את הדברים לידי מיצוי מבחינה מקצועית ויגיד מה עדיף. וכן, לתמוך, להוביל, לקדם את הנושא הזה בכל היבט אפשרי.
 
אילן וגנר: נאמר גם קודם על-ידי דוד, מבחינת תוכנית "מסע" ותוכנית החוויה באופן כללי, אנחנו רואים בתוכניות כאלה הדרך הכי טובה לעודד עלייה עתידית, גם אם התוכניות אינן תוכניות עלייה או תוכניות עידוד עלייה באופן רשמי. אנחנו רוצים למשוך מספר הכי רחב של אנשים להגיע לארץ לחוויות כאלו. השנה מדובר ב-11,000 אנשים ב"מסע", עוד 1,000 אנשים שמגיעים בקיץ לתוכניות בינוניות. בתוך המאגר הגדול הזה, שבא כדי לעשות חוויה בישראל, באמת לעשות פעילות ממוקדת שמעודדת עלייה עתידית.
 
השנה בחברת "מסע" משקיעים יותר מאמצים גם בהכשרת המארגנים איך לנצל את תוכנית החוויה כקרש קפיצה לעלייה עתידית, גם דואגים יותר לחשיפת המשתתפים שרוצים בכך לאפשרויות המשך בישראל. אנחנו מראים איזשהו רצף, שהמכינות הן חלק מזה. אבל יש כאן סיפור הרבה יותר גדול, של הקשר בין תוכנית חווייתית עבור צעירים מחו"ל לבין עלייה עתידית. רק לסבר את האוזן, מברית-המועצות לשעבר, 70% ממשתפי "מסע" עלו ארצה אחר כך, ומצרפת אנחנו רואים מספרים דומים. מארצות-הברית זה פחות.
 
אנחנו רואים בעבודתנו קרש קפיצה והדרך הכי טובה, ואולי גם היחידה, לעודד עלייה עתידית.
 

 
ח"כ מרדכי יוגב: אני חושב שיש פה עוד דבר, ואני אומר את זה ביחס למה שאמר סגן אלוף אמיר חי – יש היום מנכ"ל לכל הדבר הזה, זו כבר לא מכינה אחת פה, מכינה אחת שם. הוא היה תת-אלוף בצה"ל, יוס אלדר, וגם משרד הקליטה. זאת אומרת, יש עם מי לדבר, יש מערכת. המערכת הזאת, כבר אפשר לעשות אתה דבר מערכתי, לתת לו יעד והוא ידע, גם אל מול הצבא. הוא ידע להגיד: יש לנו כרגע בקנה 27 מארצות-הברית, 12 מברית-המועצות לשעבר. יש פה מערכת, גם של שליחים וגם של יכולות קליטה. הוא יכול לקבל אינפורמציה ממשרד הקליטה – לנו יש שם אנשים שמבקשים.
 
האינטגרציה דרך שירות בצה"ל, אין כמוה לקליטה בישראל. זאת אומרת, אם אתה מקבל אותו אחרי לימודים בקיימברידג', הוא יבוא הנה ולא ימצא עבודה – יחזור. הוא עבר פה את התהליך של צה"ל ועוד דאגת לו אם אין לו פה משפחה שיכולה לסייע לו, אם נוצרה מערכת כזאת, זה מבטיח אחוזים כמו שקורה פה, של 70%–80%, ולא משנה אם הוא בן של יורד או אם הוא עולה חדש, או בן של צד אחד יורד. המספרים שמדברים עליהם פה הם גבוהים מאוד, גם ב"נחשון" וגם ב"קשת". זאת אומרת, כשהוא עובר פה את התהליך של שירות בצה"ל עם החברים שלו הוא רוצה להישאר פה עם החברים שלו. אתם שומעים שגם אם הוא חזר ללמוד בקיימברידג' הוא רואה את עצמו פה ועוד מביא את ההורים. זאת אומרת, התהליך הזה, כשיש לו היום מנהל מנגנון, אפשר לעבוד פה בריכוזיות. כמו מול אגודים אחרים, כשאתה עובד בריכוזיות ולא צריך לעבוד בבודדת ולהכריח דווקא שזה יהיה גרעין של עולי ארצות-הברית או גרעין אחר. להיפך, האינטגרציה הצבאית, שההוא ביהל"ם, ההוא בצנחנים וההוא בהנדסה היא מנגנון קליטה שמחבר אותו חיבור הכי חזק. אני חושב ששווה לייצר את השולחן העגול הזה של משרד הקליטה, משרד החינוך ומשרד הביטחון ומנכ"ל המכינות הקדם-צבאיות, עם שניים או שלושה הפיילוטים הראשונים הקיימים. השמיים הם הגבול. אפשר לבדוק את זה בעוד חצי שנה, בעוד שנתון, ולראות מה זה יביא לנו.
 
אשר זימבל (חייל, מועצת המכינות הקדם צבאיות): המכינה זה לא נגמרת בסוף השנה. יש שבתות מכינה, שכל המחזור חוזר יחד. יצא לי כמה וכמה פעמים בפעילות, בתרגילים, להיפגש עם בוגר מהמכינה. זה לא רק תוכנית לעלייה, זה גם סוג של קליטה, כי יש את המערכת הזאת, פתאום יש חבר שאתה רואה בפעילות באיו"ש. זה מעניין.
 
היו"ר יואל רזבוזוב: אין ספק. שמענו פה שהתוכנית היא טובה, גם לקליטת העלייה וגם לאינטגרציה של העולים. אני חושב שחבר הכנסת יוגב די סיכם את הנושא. אנחנו רואים שיש פה קצת אי-סדר. חשוב לעשות שולחן עגול, ואם אתם מתווכחים על איזשהו נושא, אם לעשות כך או כך, יש לכם פה אנשי מקצוע ותסכמו ביניכם.
 
שמחתי לשמוע ממשרד העלייה והקליטה שהם רואים בזה דבר שיכול לעזור והם רואים צורך להשקיע בזה ודרך זה לקלוט עלייה.
 
ניתן לכם חודשיים לדווח לוועדה מה עשיתם, אם יצרתם קשר עם כל הגופים הרלוונטיים, עשיתם שולחן עגול, איך אתם מתקדמים ומה אתם עושים עם זה הלאה.
 
….
 
הישיבה ננעלה בשעה 12:42.
 
 

שינוי גודל גופנים