ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: הצעת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה

ועדת העבודה והרווחה והבריאות דנה בנושא: הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 19). הכנה לקריאה השנייה והשלישית. המטרה של הצעת החוק הזאת, היא לקחת את הגוף החשוב הזה שאמור לייעץ לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ולגוון את ההרכב שלו באופן שיבוא לידי ביטוי כל האוכלוסיות שהגוף הזה אמור לטפל בהן ולדאוג להן. 
במסגרת הזאת יש בקשה להסדיר בפעם הראשונה ייצוג לקבוצות אוכלוסייה שעד היום לא זכו שקולן יבוא לידי ביטוי בתוך המסגרת הזו, החל ממתן ייצוג לאוכלוסייה הנוצרית, הדרוזית והצ'רקסית באופן נפרד, בנוסף לייצוג הקיים לאוכלוסייה המוסלמית, דרך ייצוג לאוכלוסייה החרדית שלא היה עד היום, מתן ייצוג לעולים, לארגונים שעוסקים בקידום תעסוקה של משרתים במילואים, תעסוקת מבוגרים, נשים כמובן, באופן שבאמת ייתן מענה רחב. ח"כ אילן גילאון:" ההצעה לא נכונה ברוחה".
להלן עיקרי הדברים
 

יום רביעי, ה' באדר א התשע"ד (05 בפברואר 2014), שעה 10:15
 
סדר היום:
הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 19) (הרכב הוועדה המייעצת), התשע"ד-2014
 
 
היו"ר חיים כץ: בוקר טוב, בוקר טוב – עדיין בוקר – יום רביעי בשבוע, ה' באדר, 5 בפברואר 2014. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות בנושא: הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 19). הכנה לקריאה השנייה והשלישית.
 

 
ח"כ יריב לוין: המטרה של הצעת החוק הזאת, כפי שהובהר גם כאשר הכנו את החוק לקריאה הראשונה, היא לקחת את הגוף החשוב הזה שאמור לייעץ לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ולגוון את ההרכב שלו באופן שיבוא לידי ביטוי כל האוכלוסיות שהגוף הזה אמור לטפל בהן ולדאוג להן.
 
במסגרת הזאת אנחנו מסדירים בפעם הראשונה ייצוג לקבוצות אוכלוסייה שעד היום לא זכו שקולן יבוא לידי ביטוי בתוך המסגרת הזו, החל ממתן ייצוג לאוכלוסייה הנוצרית, הדרוזית והצ'רקסית באופן נפרד, בנוסף לייצוג הקיים לאוכלוסייה המוסלמית, דרך ייצוג לאוכלוסייה החרדית שלא היה עד היום, מתן ייצוג לעולים, לארגונים שעוסקים בקידום תעסוקה של משרתים במילואים, תעסוקת מבוגרים, נשים כמובן, באופן שבאמת ייתן מענה רחב.
 

 
ח"כ אילן גילאון: אני לא נוטה להגיע לוועדה כדי לעשות שינויים בסעיפים. אני לא מתנגד, אגב, לחוק, אני רק רוצה שינוי דווקא במה שחבר הכנסת יריב לוין דיבר עליו משום שיש פה בעיה חמורה ביותר, לדעתי, על פי הגדרה שהיא לא הגדרה עצמית של אוכלוסייה, של קהילה.
 
עד איפה אנחנו באים? זאת אומרת, אם ככה אנחנו מדברים, אז מדוע שאצל היהודים אנחנו לא נגדיר לפי קבוצה של תימנים ושל ספרדים ושל אשכנזים. ואם אנחנו כבר מאפיינים את זה לנוצרים, אז יש נוצרים אורתודוקסים ונוצרים קתולים.
 
הבעיה המרכזית היא: מה עם ה- self-determination– הגדרה עצמית? יש כאן מגמה שלא לשלב – ואני מאוד מעריך את חבר הכנסת יריב לוין, הוא יודע את זה, אני לא אומר את זה במירכאות – אבל אני חושב שכאן יש שגיאה גדולה וגם טעות גדולה שנובעת מתוך איזשהם מניעים שלא נראה שהם מניעים של שילוב, אלא להפך: של סגרגציה, של הפרדה, מתוך תפיסת עולם של הפרד ומשול, שהיא איננה נכונה, היא לא בעתה, היא לא במקום – – –
 
ח"כ אילן גילאון: אני תומך בכל החוק חוץ מהסעיף הזה של ההפרדה. אתה מבין? זו ליבת החוק. אני תומך בחוק חוץ מאשר בליבתו. אני לא מגיע לכאן כדי להתנגד לחוקים של חברי, לכן אני באתי לשנות את החוק ולומר שהאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל היא אוכלוסייה ערבית על פי הגדרתה – כך היא מגדירה את עצמה.
 
לא שמעתי את הקהילה הנוצרית בישראל אומרת: רק רגע, אנחנו לא ערבים, אנחנו ערבים-נוצרים או דברים אחרים. לא שמעתי דברים כאלה ואני חושב שאת הדבר הזה צריך לכבד בדיוק כמו שאנחנו מכבדים כל אוכלוסייה.
 
העניין של ההגדרה העצמית הוא זכות בסיסית בכלל בכל הכרה ובכל תפיסת עולם שהיא תפיסת עולם דמוקרטית. לכן כאן, אני חושב, שיש שגיאה ללא ספק, ללכת ולפרק את זה. אני מבקש ממך, חבר הכנסת לוין, איך אומרים – – –
 
 
ח"כ אילן גילאון: אני חושב שזאת הצעת חוק לא טובה, לא נכונה ברוחה. אני מאוד מקבל את הרעיון של לשלב כאן אוכלוסיות מתקשות ולהסיר מחסומים – מי כמוני בעד נגישות לתת לכל אחד את האפשרות הזאת? אבל אל תנסה לשים את עצמך במקום האחרים: לאנשים יש הגדרה עצמית.
 
אני יודע שהייתה כאן פעם נטייה במדינת ישראל, אדוני היושב-ראש – הייתה בחורה בשם גולדה מאיר שאמרה שפלסטינים לא קיימים. בסוף הסתבר שהם כן קיימים. ולא דיברנו עם אנשים עם שערות על הפנים – בסוף כן דיברנו אתם.
 
לכל אחד, לכל קבוצה יש את הזכות להגדיר את עצמה. לקחת רשות כזאת, להגדיר אנשים במקומם, נדמה לי שהמגמה לא נכונה, לא טובה. הבעתי הסתייגות כתובה לעניין הזה בסעיף 2 – אני אעביר אותה לאדוני תכף – וזאת עמדתי.
 

 
ח"כ עיסאווי פריג': בואו נגדיר, חברים, את המצב. על דעת רבים מהחברים בקואליציה שהם רוצים לתקן עוול היסטורי שנגרם לאוכלוסייה הנוצרית. אז בשביל מה ללכת מסביב לאוזן? זאת המטרה חברים – בוא נתקוף אותה. בשביל מה חוק שוויון זכויות? בשביל מה כל הדברים? זאת שאלת השאלות.
 

 
ח"כ עיסאווי פריג': אני אלך עכשיו לכיוון אחר. לפני יומיים בכנסת, חברים, שר הכלכלה, יושב-ראש הבית היהודי, אמר: לא קונים ערכים בכסף. יעני, שהאמריקנים וקרי לא יוכלו לקנות את הערכים שלנו בכסף. נכון, חבר הכנסת לוין? אמר.
עכשיו אתם רוצים לקנות לאום בהטבות? זה מה שמוצע כאן – באים לקבוצת אוכלוסייה שהיא חלק מהאוכלוסייה הערבית, מציעים לה שורת הטבות, ואומרים לה: בתמורה לשורת ההטבות האלו, אנחנו נשמר ונשמור עליכם, תשתקו ואל תבואו ואל תעשו שום דבר, אתם הלאום החדש שהעם היהודי המציא: הלאום הנוצרי.
 
מגדירים להם מה הלאום שלהם ולוקחים אותם – אבא וסבא היו אומרים תמיד – בשיטת "הפרד ומשול", יעני, לקחת חלק מחברה הערבית בכדי להתמקד. אני במקרה משתייך לעדה המוסלמית, אז אני צריך להיות בן העדה, ואם שמי מוחמד אז עוד יותר ואם אני פלאח עוד יותר, לאוכלוסייה האוטנטית שמוגדרת בפינה, שגם ערבי בסכנה שיישמט ממנה היא תישאר בגדר – – –
 
ח"כ יעקב מרגי: וגם היא מקופחת.
 
ח"כ עיסאווי פריג': מה שאני אומר, אדוני היושב-ראש, ישנן הרבה נקודות שאני רוצה להעלות אבל אני אסכם אותן בשני משפטים, ראיתי שקרן אברהם הוציאה נייר עבודה שכדאי לעיין בו על הסוגיה הזו. מה המטרה שלנו? להסיר חסמים מבני מיעוטים ישראליים כדי להשתלב ולתרום ולהיות חלק מהחברה הישראלית. זאת המטרה בחוק: שוויון בחוק.
 
להסיר את החסמים האלו – הערבים ככלל, ידועים החסמים שלהם: תחבורה ציבורית, תקציבים, אזורי תעסוקה. עכשיו אנחנו באים ועושים תת-קבוצות. אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש ופונה אליך, תרשה לי להגיד, קולגה, ידיד, חבר הכנסת לוין.
 

 
ח"כ חנין זועבי: אני רוצה לפנות אליך בצורה ישירה, חבר הכנסת יריב לוין, אנחנו הערבים לא צריכים את החוק שלך בשביל לדעת שנעשה אתנו עוול ושאנחנו מופלים בכל תחומי החיים, אבל אני מציעה לך ואחדד לך את ההשלכות החיוביות מבחינתי, לחוק שלך. אתה לא מתכוון אליהן, אבל הן השלכות חיוביות.
 
אני מייעצת לך להתייחס בכבוד לערבים באשר הם. אני רוצה לדרוש ממך גם להתייחס בכבוד לזהות שלנו. אתה לא יכול, גם אם נסית – ואתה נסית ואתה עוד תנסה ואחרים ינסו – לנתק אותנו מההיסטוריה שלנו, מהזהות שלנו. זה רק יחדד את הסוגיה ועל זה אני מודה לך.
 
אם אתה רוצה לתקן עוול – עם הנוצרים אתה רוצה באיזושהי דרך לפצל אותם מהעם שלהם, אז יאללה, תחזיר אותם לאיקרית ובירעם. אל תחנוק אותם בתרשיחא, אל תפקיע את האדמות שלהם, תן להם מה שהם רוצים – אולי בזה אתה תהיה יותר חכם.
 
למה זה לא חכם? ולמה אולי אנחנו כן מרוויחים מהחוקים האלה? כי הם מחדדים את עניין הזהות שלנו, כי הם פותחים מחדש ומחדדים את העויינות של המדינה, של מוסדות המדינה, של חברי כנסת, של הכנסת הזאת, לעניין הזהות שלנו.
 
אתה לא מחליש בזה את החברה. אולי אתה מרוויח 10%, להיות כנה אתך, אתה מרוויח 10% מהנוצרים. אתה גם יכול להרוויח 10% מהמוסלמים. בכל חברה אתה לא תמצא זהות מגובשת, אבל אתה תגבש ותחזק ותחדד את הסוגיה הזאת והתוצאה של החוק הזה היא חיזוק, אם הוא יעבור ואם הוא לא יעבור, הזהות. בזה אתה לא מחליש זהות.
 
אתה פותח ואתה נותן לנו את הבמה ואת ההזדמנות ואת האפשרות לפתוח את הסוגיה הזאת מחדש בינינו לבין המדינה. אני רוצה לפתוח את הסוגיה של הזהות. את זה אנחנו נעשה גם בדרכים שלנו, אתה חושב שאתה תרוויח מזה?
 
אני מסכימה פה עם עיסאווי פריג' – אתה מתייחס אלינו כנוצרים, אלינו כמוסלמים, כערבים, כאל נתינים שאתה קונה אותנו בהזדמנויות העבודה ובשוליים של הפריבילגיות שאתה נותן. אתה לא תקנה אותנו. תודה.
 

 
שאדי חלול (דובר פורום גיוס העדה הנוצרית): חבר הכנסת חיים כץ, אני רוצה להגדיר משהו: זה לא שמאל. זאת הלאומיות הערבית ששוללת זכויות של מיעוטים. זאת גזענות. מה שאתם רואים כאן זאת גזענות לשמה ממש בצורה מוגדרת וגלויה. מזה הנוצרים סובלים כל ה-65 שנים האלה. הם סובלים בגלל מה שאתם ראיתם מחנין זועבי וזחאלקה – פריג' דיבר בצורה עדינה – אבל שניהם זאת הבריונות הערבית והגזענות שאני קורא לה הלאומיות הערבית.
 

 
שאדי חלול (דובר פורום גיוס העדה הנוצרית): כל מה ששמעתי: לא מייצג, כן מייצג – אני בא מהעם, אני יודע מה קורה בעם. אנחנו פועלים בקרב האוכלוסייה הנוצרית. זה ארגון שפועל בקרב האוכלוסייה הנוצרית. יש לנו פה גם ארגונים אחרים מהאוכלוסייה הנוצרית שבאים מכפרים נוספים. כולנו רוצים בטובת החוק הזה, רוצים להשתלב במדינה, ורוצים שיהיו לנו זכויות בדיוק כמו כולם.
 
היום אנחנו נמצאים תחת מסגרת של 1.3 מיליון ערבים שהם מוגדרים ערבים, ואני מתכוון למוסלמים, ואנחנו נטמעים באוכלוסייה הזו ולא מגיע אלינו מה שמגיע לנו כמו לשאר. אני אתן לכם דוגמה: בנציבות שירות המדינה או במקומות אחרים, כשיש מכרזים או כל מיני דברים בעבודה, אנחנו מגישים את ההצעה – – –
 

 
ח"כ ג'מאל זחאלקה: כבוד היושב-ראש, קודם כל אני מוחה על השימוש שלך במילה, לא מתאים לך להגיד את המילה בריונות. אני אמרתי שהוא לא מייצג, זאת הדעה שלי. מותר לי להגיד מה אני חושב. אני רוצה להתייחס בשתי נקודות: לעניין העקרוני ולעניין הפרקטי של הצעת החוק, היות ומדובר בהצעת חוק.
 
הציבור הערבי, הזהות שלו היא זהות ערבית. אין הבדל בין מוסלמי, נוצרי או דרוזי או בדואי או מה שאתם רוצים. אנחנו עם אחד. אנחנו לא ניתן לתפיסה הקולוניאליסטית של הפרד ומשול להשתלט עלינו. בני העדה הנוצרית, הערבים הנוצריים, דוחים בשאט נפש אנשים שמזדנבים והופכים לעבדים נרצעים של הימין הישראלי ובמיוחד של יריב לוין, שהציע הצעת חוק מיוחדת להכיר בעם הארמי ובתרבות שלו.
 
אם אתה כל כך מאמין בזכויות מיעוטים, למה אתה לא מגיש את אותה הצעת חוק לערבים? רק לארמיים מגיע?
 
ח"כ ג'מאל זחאלקה: יש כאן קו של ניסיון בזוי לפלג את הציבור הערבי באמצעים של מתן הטבות, מתן שוחד פוליטי ושוחד אמתי ושחד בפועל וכל מיני משרות ובמות וכולי לאנשים בודדים, שהוקאו מהחברה שלנו. הם לא מייצגים שום דבר זולת עצמם ובעיני הם מצורעים, הם אנשים מצורעים. מה שאמרה חברת הכנסת חנין זועבי זה לא איום – –
 

 
ח"כ ג'מאל זחאלקה: אני יודע. במקום להיאבק למען הזכויות של הציבור הערבי, הוא נאבק בציבור הערבי.
 
הצעת החוק באה מנקודת עולם קולוניאליסטית, פטרנליסטית, שאין לה כלום. לא מעניין את חבר הכנסת יריב לוין, אני לא חושד בו שהוא רוצה זכויות של ערבים וייצוג של ערבים, אלא עיקר העניין הוא לפלג: שיהיו נציגים של נוצרים, של צ'רקסים, של בדואים. העניין הזה, באופן עקרוני, הוא פסול.
 
באופן פרקטי, אני לא מכיר ארגון אחד שפועל לקידום תעסוקה של עדה זו או אחרת – כל הארגונים עובדים למען כולם. אז מבחינה פרקטית, מבחינה מעשית, מי שבאמת רוצה לקדם את התעסוקה ואת הייצוג בעניין הזה, הוא צריך לבוא עם ידיים נקיות ועם תום לב מינימלי, עם חקיקה ראויה שבאה לקדם את הטוב ולא את הרוע ואת הרשעות של פילוג הציבור הערבי, המדוכא ממילא.
 
זאת הצעה שהתוצאה שלה הפוכה ממה שכתוב בה. ההצעה שלה היא לפלג ולהחליש את הציבור הערבי. זה ניסיון לעשות את הדבר הזה, להכניס אותנו למאבקים פנימיים ולהביא כל מיני אנשים שידברו ואנחנו נתחיל להתווכח אתם במקום להתווכח עם יריב לוין. הוא חוגג עכשיו, אני מתווכח עם שאדי במקום להתווכח אתו.
 

 
ח"כ ג'מאל זחאלקה: לגופו של עניין, כבוד היושב-ראש, הארגונים שפועלים למען קידום תעסוקה בציבור הערבי, פועלים בכלל הציבור הערבי – לדוגמה, הארגונים שמנסים לקדם את התעסוקה בהייטק – הם לא מבדילים בין דרוזי ונוצרי ומוסלמי. הם לא עושים את ההבדלה הזאת. אתם רוצים להכריח אותם לעשות את ההבדלה הזאת – אני חושב שזה דבר פסול, זה דבר שלא מקדם תעסוקה.
 
ח"כ ג'מאל זחאלקה: גם הבעיה של תת-התעסוקה של הציבור הערבי בכלל ושל נשים ערביות ובתחומי תעסוקה שונים, היא משותפת לכולם. אין בעיה של תעסוקת נוצרים, אין בעיה של תעסוקת דרוזים או בעיה של תעסוקת מוסלמים – יש בעיה של תעסוקה של הציבור הערבי כולו.
 
לכן, מן הראוי היה שהארגונים והייצוג בוועדה המייעצת, בוועדה האמורה, יהיה ייצוג של הארגונים האלה. ייצוג ארגוני חף משיקולים פוליטיים צרים, מה גם שהשיקולים האלה באים למנוע תעסוקה. חבר הכנסת יריב לוין התנגד בעבר לייצוג הולם בכמה הזדמנויות של הציבור הערבי, לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש.
 
אני רואה בהצעה הזאת, כפי שהיא מנוסחת, ניסיון לתקוע טריז ולגרום נזק לציבור הערבי, לאזרחים. אני חושב שזה לא ראוי שחבר כנסת יציע חקיקה שתגרום נזק לחלק מהאזרחים, לא לשם כך הוא נבחר.
 

 
ציונה קניג יאיר (נציבה ארצית לשיוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה): בעזרת השם. אני מאוד מעריכה את ההתעניינות בהרכב הוועדה והייתי מאוד שמחה שאת האנרגיות האלה תתעלו להצעת חוק להרחבת סמכויות האכיפה של נציבות השוויון על מנת שנוכל לפעול ביתר אפקטיביות למגר אפליה נגד כל סוגי האוכלוסיות ובוודאי נגד ערבים על כל הפלחים.
 
שתי הערות מהותיות לגוף ההצעה. חלק מהחברים התייחסו לזה כבר: זה גוף שאמון על אכיפה של שוויון הזדמנויות בעבודה ומיגור אפליה. הוועדה המייעצת יושבת ומייעצת לנציבה הארצית, שכמובן עובדת עם הצוות, על הפעולות שצריך לנקוט בהן.
ההתנגדות שלנו הייתה – כל השאר היה בהסכמה עם חבר הכנסת לוין – שלא לפצל את האוכלוסייה הערבית. אני עומדת על ההתנגדות הזאת לפרוטוקול היום מסיבה פרקטית – – –
 

 
ציונה קניג יאיר (נציבה ארצית לשיוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה): משפט מסכם: אני באמת חושבת שהנושא חשוב מאוד-מאוד. אני מבקשת מאוד מכל חברי הכנסת שיושבים פה, מיושב-ראש הוועדה, הרחבת הסמכויות של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לטפל בצורה  – המשאבים שלנו דלים עד מאוד – בצורה אפקטיבית בכל סוגי האפליה במדינת ישראל. תודה רבה.
 

 
ח"כ באסל גטאס: אני רוצה לשמור לעצמי את הזכות גם לדבר בעניין של החוק עצמו. על פניו, כשאתה מסתכל עליו בפעם הראשונה, אתה חושב שהוא בא כאילו להגדיל את הייצוג של המיעוטים בתוך החוק, אבל כשאתה קורא עוד מילה קדימה, מבלי להסתכל אפילו מי הגיש את החוק, יריב לוין או לא יריב לוין, אתה רואה את הכוונה האמתית מאחוריו: לבוא ולהגיד שיש ערבים שהם מוסלמי, יש נוצרים שהם לא ערבים – אפילו הוא השמיט את המילה שהייתה קודם ערבים-נוצרים אחר כך רק נוצרים – ושמענו את שאר שלל החוקים שעומד להציג חבר הכנסת יריב לוין.
 
אתה יודע מה? אני כל כך ערבי גאה ומתנשא לעומת אנשים כמוך, שלא בא לי להגיד את מה שאני הולך להגיד – –
 

 
ח"כ רינה פרנקל: אני חושבת שהחוק הזה הוא טוב. החוק הזה נותן שוויון הזדמנויות לכל אחת ואחד ואני לא רואה פה שום בעייתיות, שום דבר שהוא מתנגש באוכלוסיות, אם זה נוצרים או מוסלמים. אני חושבת שהוא נותן שוויון הזדמנויות לכל הערבים בכלל. הוא טוב.
 
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 11:05.
 

שינוי גודל גופנים