ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: הצבעה על הצעת החוק: החלת חוק שירות המדינה על עובדי המועצות הדתיות. היו"ר חיים כץ: "סיימנו סאגה של 35 שנה".

ועדת העבודה הרווחה והבריאות התכנסה על מנת להצביע על הצעת החוק: החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי המועצות הדתיות.  למעשה, עד היום לא היו סנקציות שהמשרד לשירותי דת יכלו להפעיל, ואף לא המעסיקים מול עובדיהם במועצות הדתיות.
הצעת החוק אושרה בפה אחד על ידי 4 חברי הועדה. היו"ר חיים כץ: "סיימנו סאגה של 35 שנה. חבל שכך, היה צריך הרבה לפני".
 

יום שני, כ"ט בכסלו התשע"ד (02 בדצמבר 2013), שעה 11:30
 
סדר היום: הודעה בדבר החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי המועצות הדתיות
 
 
היו"ר חיים כץ: צהריים טובים. שבוע חדש, היום יום שני בשבוע, כ"ט בכסלו, 2 בדצמבר 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא הוא הודעה בדבר החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי המועצות הדתיות.
 

 
ח"כ יעקב מרגי:  תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה לוילמה ששמה את זה על סדר היום. בכהונתי כשר לשירותי דת הנושא בא בעקבות עתירה כפי שהזכירו. אנחנו כמשרד תמכנו בכך ואני חושב שהדבר מתבקש. עובדי המועצות היו בבעיות משמעת נתונים או לוועדה פריטטית כזו שאתם יודעים מה גורלם ואיך מה שרוצים ואיך מה שיהיה. אני חושב שהגיע הזמן שזה יהיה תחת – – –
 
היה ויכוח בין נציבות שירות המדינה לבין – – – אם זה יהיה כמו עובדי שירות המדינה. הם שאפו לדחוף אותם לשלטון המקומי. אני לא האמנתי בזה, אבל כדי לחלץ את העתירה אמרתי שאני מוכן לבדוק, בואו נבדוק עם השלטון המקומי. מאחר ואני יודע את המחלות של הסוגיה הזו גם בשלטון המקומי, ולפעמים בסוגיה כזאת יכול להיערך עיוות דין של שמונה שנים ועשר שנים. קיבלתי תלונה על שתי עובדות במועצה מקומית ירוחם שהן כבר מושעות. הן כבר הפסיקו לקבל את חצי המשכורת שהיתה להן והנושא אפילו עוד לא בורר בבית-הדין.
 

 
ח"כ יעקב מרגי: אני חושב שאכן התיקון הוא מתבקש והלוואי שזה יתבצע כפי שצריך בקצב הנכון כדי שלא ייגרם מצד אחד, לא עיוות דין לעובד, וגם למערכת. אם יש עובד שסרח שהמערכת תדע להקיא אותו.
 
אלדד מזרחי (ראש מועצה דתית תל-אביב): שמי אלדד מזרחי ואני יושב-ראש המועצה הדתית תל-אביב, נציג המועצות הדתיות לצורך הדיון הזה. רציתי רק להעיר שסעיף 13 לחוק שירותי הדת מדבר על נושאים של משמעת, מינויים וגמלאות. אנחנו עוסקים פה היום בעניין המשמעת.
 
העניין הוא שבשנת 75' נחתם הסכם קיבוצי שהחילו את חוקת העבודה של העובדים ברשויות המקומיות על עובדי המועצות הדתיות. זאת אומרת שעובדי המועצות הדתיות – מעמדם כמו עובדי הרשויות המקומיות. מה שאנחנו עושים פה היום – מחילים את חוק המשמעת של עובדי שירות המדינה על עובדי המועצות הדתיות שהם בעצם כמו עובדי רשויות מקומיות. יכול להיות שהיה צריך לבחור נניח להחיל את חוק המשמעת של השלטון המקומי דווקא. כי למשל, נושא הגמלאות, חוקת העבודה, ההסכם הקיבוצי הזה של שנת 75' מדבר שעובדי המועצות הדתיות לכל דבר ועניין הם כמו עובדי רשות מקומית ומכוח זה גם חוק הגמלאות חל על עובדי מועצות דתיות בגלל שמכוח חוקת העבודה הוא חל גם על עובדי רשויות מקומיות.
 
היו"ר חיים כץ: מה זה אומר מה שאמרת?
 
אלדד מזרחי (ראש מועצה דתית תל-אביב): אני בא לומר שמצד אחד עובדי המועצות הדתיות – חלק ממעמדם הוא כמו עובד רשות מקומית, וחלק מהחובות או הזכויות, או אני לא יודע איך לקרוא לזה, הוא בעצם כמו עובד מדינה וזה מישמש גדול.
 

 
אלדד מזרחי (ראש מועצה דתית תל-אביב): לא, הפוך. אני רוצה לומר אולי מילה מקדימה שלא אמרתי. אני חושב שזה דבר מאוד מאוד חשוב, כמי שמשמש בהנהלה של רשות מקומית, שיסדירו את נושא המשמעת אחת ולתמיד, ואני מברך את מי שהיה צריך לעשות את הצעד הזה ועשה את זה סוף סוף. אבל אני אומר, להסתכל קדימה ולראות. הרי עובדי המועצות הדתיות בעצם אין להם אבא ואין להם אימא בסופו של דבר.
 
אלדד מזרחי (ראש מועצה דתית תל-אביב): אנחנו בעצם מנציחים את הבלבול ואת המישמש בנושא. זה מה שאני בא להעיר, אנחנו מנציחים את הבלבול ואת המישמש. אני אומר, טוב אם נאשר את זה ויפה שעה אחת קודם בעניין המשמעת.
 

 
זוהר פורת (עוזרת היועמ"ש, המשרד לשירותי דת): עו"ד זוהר פורת, הלשכה המשפטית במשרד לשירותי דת. אני הרפרנטית במשרד לנושא הדין המשמעתי שאני מקווה שיאושר עכשיו ונוכל להתחיל לפעול.
 
אני רק רוצה לתת תשובה לדברי אלדד. אכן, חוקת העבודה מתוקף הסכם הקיבוצי של 75' חל עובדי המועצות הדתיות. פרק י"ג בחוקת העבודה היה אמור לכלול בתוכו גם את הדין המשמעתי, מה שלא קרה מעולם. בסופו של דבר, התיקון לחוק, סעיף 13 בחוק שירותי הדת שהיה מאוחר –  הוא היה ב-78'  – לחוקת העבודה היה מודע לעניין הזה ובכל זאת ההחלטה היתה להחיל את חוק המשמעת של עובדי המדינה.
 
אני רוצה לציין שבמהלך העתירות שהוגשו נבחן גם הנושא של החלת חוק הרשויות המקומיות על עובדי המועצות הדתיות, ובסופו של דבר הוחלט לחזור לנושא של חוק המשמעת של עובדי המדינה, של שירות המדינה, כך שהנושא הזה נבחן. הוא לא נסתר מעינינו וזאת ההחלטה שנקבעה. אנחנו כמובן מברכים עליה מאחר ואנחנו חושבים שבמינהל תקין חייב להיות דין משמעתי לעובדים. למעשה, עד היום לא היו סנקציות שיכולנו להפעיל. לא אנחנו, המעסיקים שיכלו להפעיל מול עובדיהם במועצות הדתיות, מלבד פיטורין שזה צריך להיות קצה הסקאלה של הסנקציות. לכן, אנחנו מאוד מברכים על הצעד הזה. בימים אלה אנחנו יושבים יחד עם נציבות שירות המדינה. לאחר אישור ההחלטה נבנה נוהל, נפרסם אותו בחוזר מנכ"ל ונצא לדרך.
 

 
אסף רוזנברג (נציבות שירות המדינה): ראש המועצה הדתית לשעבר באר-שבע, עסק בקודש. אנחנו בסופו של הליך מאוד ארוך הסכמנו לקחת על עצמנו את האחריות על כל המועצות הדתיות. מדובר פה בעשרות ולמעלה ממאה גופים שכל אחד מהם הוא גוף בפני עצמו. זה פרוצדורה.
 

 
אסף רוזנברג (נציבות שירות המדינה): לא בכדי התעקשו כולם שהדין המשמעתי שיחול על המועצות יהיה הדין המשמעתי של שירות המדינה ולא דין המשמעתי של העיריות ולא דין משמעתי אחר, משום שנוספים אלינו גופים כל הזמן. אבל בעניין הזה מרוב זה שמטילים עלינו מטלות לאורך השנים, אנחנו גם אחראים על כל נושא חריגות השכר שזה אומר על כל מי שמאשר חריגות שכר. אנחנו פה אחראים על כל הגופים המתוקצבים הנתמכים על-פי חוק יסודות התקציב – עבירת משמעת נפרדת.
 

 
אסף רוזנברג (נציבות שירות המדינה): באופן עקרוני מה שאני מנסה לומר הוא שההטלה של המשימה הזאת היא אחריות כבדה. מדובר כאן בפריסה ארצית של למעלה מ-2,000 – 3,000 עובדים, ביניהם 500 רבני שכונות, ואנחנו צופים שנקבל ברגע שיבינו שאנחנו כתובת לטיפול בבחינה של טיפול בתלונות שכל האזרחים נחשפים לשירותים האלה, ואנחנו לא מתוקננים בנושא הזה לחלוטין. אז זה נחמד להטיל משימה על אגף קטן, צריך לראות את המשמעות של העניין.
 
נעה בן שבת (ייעוץ משפטי): אם אפשר להגיד מילה אחת, גם על נושא התקן. הנושא הזה עלה בעתירה כפי שדובר, בעתירה של בג"צ – כל הנושא של התקן שהוא דיבר עליו. כל הטענות האלה נשמעו על-ידי בג"צ שדיבר על האפשרויות השונות שהיו נתונות להחיל את הוראת המשמעת שחלה על הרשויות המקומיות שהיא לא חלה היום על עובדי המועצות הדתיות. בג"צ קרא להחיל את החלטת הממשלה בלי להתנות בתנאים לגבי תקציבים ולגבי פעילות נציבות שירות המדינה, ולכן הנוסח גם שבפנינו לא כולל חלקים אחרים שהיו בהחלטת הממשלה שבג"צ אמר שהם לא צריכים להיות חלק מההחלטה על ההחלה. ההחלה הזאת לא צריכה להיות מותנית, לא צריכה להיות מותנית כהוראת שעה, היא לא צריכה להיות מותנית בתקציבים, היא לא צריכה להיות מותנית בסמכויות. צריך שיהיה דין משמעתי לעובדי המועצות הדתיות ולכך באה ההודעה שבפנינו. היא עושה שינויים יותר טכניים. היא אומרת שכשאנחנו מדברים על עובד מדינה אנחנו מדברים על עובד מועצה דתית, שירות המדינה  – אנחנו מדברים על המועצה הדתית. במקום השר, הסמכויות שנתונות לשר, אנחנו מדברים על המנהל הכללי או במקרה שיש ועדה ממונה אז על מי שיש לו את הסמכויות, ממונה בעל סמכות הכרעה או יושב-ראש ועדה ממונה או מורשה החתימה הזמני. זה בעיקרי התיקונים. החוק מוחל בשינויים האלה ואני חושבת שאלו השינויים העיקריים.
 
נקבעה הוראה שאין תחולה רטרואקטיבית. עבירות המשמעת הן מיום פרסום ההודעה הזאת ועבירות המשמעת שיידונו לפי החוק הם יהיו ההוראות ש- – –
 
היו"ר חיים כץ: יחד עם זה, לפני שאת מקריאה, בשביל שיירשם בפרוטוקול, אני חושב שאם מטילים מטלות נוספות על גוף גדול ורוצים שהן יבוצעו, למרות שאנחנו נאשר את התקנות האלה, אני חושב שצריך להעלות את התקנים על מנת שאכן במקרה הצורך יהיה מי שיבצע אותן. זה לא חוכמה שכנסת ישראל תחוקק חוקים ולא יקבעו תקנות ולא יאשרו תקנים, ואנחנו מחוקקים בשביל לחוקק ובשביל הסטטיסטיקה והחוקים האלה לא מקבלים לא תקנות ולא הוראות ביצוע אז על מנת שאכן. קודם כל, אני מקווה שלא תהיה עבודה ליחידה הזו, שהם לא יעברו עבירות משמעת. יחד עם זה, אם יעברו עבירות משמעת שיהיה מי שיבדוק את זה למען לא יהיה עינוי דין. אני מקווה שמשרד האוצר  – – –
 
האם יש פה נציגים של משרד האוצר? לא מעניין אותם.
 
היו"ר חיים כץ: יחד עם זה, חבל שמשרד האוצר איננו. צריך להעלות את התקנים ובלי שום קשר אנחנו נאשר את ההודעה. ואם לא יעלו את התקנים אז אתם תבקשו פרמיות או שתכריזו סכסוך עבודה. אבל אל תיקחו לעצמכם שכר חריג כי לא יהיה מי שיבדוק את זה.
 
….
 
נעה בן שבת (ייעוץ משפטי):
 
 
לפי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א – 1971
 
בתוקף סמכותה לפי סעיף 13(ג) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן חוק שירותי הדת היהודיים), לאחר התייעצות עם ארגון העובדים ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הורתה הממשלה כי –
 
             חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (להלן-החוק) והתקנות לפיו יחולו על עובדי 
            המועצות הדתיות, בשינויים ובהתאמות כמפורט להלן:
 
(1) בכל מקום בחוק  –
במקום "עובד מדינה" יבוא "עובד מועצה דתית";
במקום "שירות המדינה" ייקראו "מועצה דתית";
ושינויי הדקדוק ייעשו לפי זה;

(2) בסעיף 1 לחוק-
(א) במקום ההגדרה "השר" ייקראו : ""השר הממונה" – השר הממונה על ביצוע חוק שירותי הדת היהודיים";
(ב) בסופו ייקראו: "תקנות ניהול מועצות"- תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), התש"ל – 1970";
 
(3) בסעיף 31 לחוק, במקום "שר או מנהל כללי" ייקראו:
"אחד מאלה, לפי העניין:
(א)    ראש המועצה הדתית שמונה לפי תקנה 4(א) לתקנות ניהול מועצות (להלן- ראש המועצה הדתית);
(ב)    ממונה על המועצה הדתית בעל סמכות הכרעה שמונה לפי סעיף 6(ב2) לחוק שירותי הדת היהודיים (להלן- ממונה בעל סמכות הכרעה);
(ג)    יושב ראש ועדה ממונה על המועצה הדתית שמונה לפי סעיף 10 ב(ג) לחוק שירותי הדת היהודיים (להלן- יושב ראש ועדה ממונה);
(ד)    מזכיר המועצה שהוא מורשה חתימה זמני לפי תקנה 26א לתקנות ניהול מועצות (להלן – מורשה חתימה זמני)"; 
 
(4) בסעיף 32 לחוק, במקום "שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל כללי וסגנו לענייני מנהל ומנהל יחידת סמך" ייקראו: "נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, ראש המועצה הדתית, ממונה בעל סמכות הכרעה, יושב ראש ועדה ממונה או מורשה חתימה זמני, לפי העניין";
 
(5) בסעיף 34(6) לחוק, במקום "המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך" ייקראו: "ראש המועצה הדתית, ממונה בעל סמכות הכרעה, יושב ראש ועדה ממונה או מורשה חתימה זמני, לפי העניין";
 
(6) בסעיף 35 לחוק, במקום "המדינה" ייקראו "המועצה הדתית";
 
(7) בסעיף 40(ב) לחוק, במקום "מהשירות" ייקראו "מהמועצה הדתית";
(8) בסעיף 48 לחוק-
(א) בסעיף קטן (א) בכל מקום במקום "לשר" ייקראו "למנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, ראש המועצה הדתית, ממונה בעל סמכות הכרעה או יושב ראש ועדה ממונה לפי העניין" ובכל מקום במקום "השר" ייקראו "המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, ראש המועצה הדתית, ממונה בעל סמכות הכרעה או יושב ראש ועדה ממונה לפי העניין" ואחרי "רשאי" ייקראו "באישור היועץ המשפטי למשרד לשירותי דת";
(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "רשאי השר" ייקראו: "המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, ראש המועצה הדתית, ממונה בעל סמכות הכרעה או יושב ראש ועדה ממונה לפי העניין";
(ג) בסעיף קטן (ג) במקום "השר רשאי" ייקראו: "המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, ראש המועצה הדתית, ממונה בעל סמכות הכרעה או יושב ראש ועדה ממונה לפי העניין"
(ד) במקום סעיף קטן (ד) ייקראו (ד) "הסמכויות הנתונות לפי סעיף זה אינן גורעות מסמכות נציב השירות לפי סעיף 47";

(10) בסעיף 50 לחוק, במקום "המדינה" ובמקום "היחידה" ייקראו "המועצה הדתית";
 
(11) בסעיף 64 לחוק, במקום "לשר, למנהל הכללי, או לסגנו לענייני מנהל, למנהל יחידת הסמך" ייקראו "למנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, לראש המועצה הדתית, לממונה בעל סמכות הכרעה, ליושב ראש ועדה ממונה או למורשה חתימה זמני, לפי העניין";
 
(12) בסעיף 68 לחוק, במקום "לפי סעיף 46א לחוק המינויים", ייקראו "לפי חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות בישראל"; לעניין זה חוקת העבודה הינה הסכם קיבוצי כללי שנחתם ב- 1.2.60 בין הסתדרות הפקידים עובדי המנהל והשירותים לבין מרכז השלטון המקומי בישראל;
 
(13) סעיף 71 לחוק לא יחול;
 
(14) במקום סעיף 76 לחוק ייקראו: "76. חוק זה לא יחול על עבירות משמעת שבוצעו לפני פרסום ההודעה Error! Unknown document property name.."
 
היו"ר חיים כץ: מי בעד ההודעה כפי שהוקראה?
 
הצבעה
                                                                            בעד – פה אחד
                          ההודעה בדבר החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי המועצות הדתיות, אושרה.
 
היו"ר חיים כץ: ארבעה חברי כנסת שהם כל חברי הכנסת שנמצאים פה אישרו את ההודעה. סיימנו סאגה של 35 שנה. חבל שכך, היה צריך הרבה לפני.
 
תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 12:10.
 

שינוי גודל גופנים