ועדת המשנה לזכאי חוק השבות וקשר עם התפוצות קיימה דיון בתכלול ותיאום המאמצים להעלאת זכאי חוק השבות מאוקראינה ורוסיה.

ביום ג', 15 במרץ 2022, י"ב באדר ב תשפ"ב, התכנסה ועדת המשנה לזכאי חוק השבות וקשר עם התפוצות לדיון בתכלול ותיאום המאמצים להעלאת זכאי חוק השבות מאוקראינה ורוסיה. כזכור, ועדה זו הינה ועדת משנה של ועדת החוקה, חוק ומשפט שמהווה חלופה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שלא פועלת עקב סירובה של האופוזיציה. עיקר העיסוק של ועדת המשנה הינו בעלייתם של זכאי חוק השבות ארצה מן אזור המלחמה המתרחשת בין רוסיה לאוקראינה. נוסף על כך, תעסוק גם בקשר בין מדינת ישראל לקהילות היהודיות ברחבי העולם.

יו"ר הוועדה ח"כ יום טוב חי כלפון (ימינה) פתח את דיון:

"אנחנו יכולים להתגאות שיש לנו מדינה המשקיעה מיליארדים כדי להביא לכאן יהודים. אין מכסות לזכאי השבות ונקבל את כולם ונשקיע את כל המשאבים שניתן להשקיע כי זה הבית ליהודי העולם שיהפכו להיות אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל שהמנדט שלה הוא לעשות הכל שיהיו שווי זכויות ויחיו פה חיים מאושרים. כ-3000 זכאי שבות הגיעו תוך שבועיים כעולים, זהו מספר מקביל של עולים המגיעים בשנה שלמה".

שרת העליה והקליטה פנינה תמנו שטה (כחול לבן) הציגה את הפעילות המתרחשת בנושא:

"עולים חדשים אינם בן חורג. הם אזרחים מרגע נחיתתם. אנחנו בשעת רצון וזו זכות גדולה לכל אחד ואחת מאיתנו לעזור בנושא, בשעת משבר קשה כזה. יש ריכוז מאמץ בממשלה והרבה שרים העוסקים בכך יום יום רבים מהם עולים חדשים בעצמם. אנחנו מאמינים שהיכולת לממש את התחזיות של עשרות ומאות אלפים תוכל לקרות רק אם נעבוד באופן סדור וחכם בשילוב הכוחות הפועלים בשטח. זו הזדמנות לברך את הסוכנות ואת נתיב. לצד הקשיים הגיעו 5000 עולים, חלקם כתיירים. פתחנו עמדות של נתיב עם רשות ההגירה ומשרד העלייה והקליטה- עד היום 5 מוקדים וממחר עם 6 מוקדים. ניתן אור ירוק לסוכנות היהודית לפעול יחד עם נתיב במסלול המזורז לאישורי עליה. ראינו את ההיסטוריה בחילוצי עליות ואנחנו יודעים לפעול כמו בעבר בדרכים לא קונבנציונליות".

ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) שיתף בדיון את סיפור משפחתו:

"אני בן למשפחה ניצולת שואה, עלינו מליטא והשבוע אימי בכתה לאחר שראתה משפחה שברחה עם שקיות והגיע לגבול וחשבתי כאבא לשלוש בנות מה היה קורה אם הייתי צריך לברוח מהגבול ולהגיע ללא נודע. רואים את הזוועה באוקראינה ולא יכולים לעצום עיניים. אנחנו צריכים להיות עם רגישות מאוד גבוהה ליהודים אבל גם לאחרים הרוצים להימלט לזמן מה מהזוועה הזו, שיוכלו לחזור בחיים".

והוסיף ביקורת על יעילות הגורמים הפועלים:

"רוב הזכאים מגיעים ארצה היום כתיירים כי לוקח חודשים לחכות לנתיב ולוקח חודשים לאחר מכן לשנות סטטוס לעולה. הבקשה של מספר ח"כים שדיברו איתי היא לזרז את הנושא של שינוי סטטוס לאלו שכבר הגיעו והם זכאי חוק השבות מתייר לעולה. בחודשים שהם מחכים כתיירים הם תלושים, לא יכולים ללכת לבי"ס או עבודה. הם צריכים להיות בקטגוריה נפרדת".

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) הוסיף מניסיונו האישי בתחום העליה:

"נולדתי בסיביר כשרוסיה ואוקראינה היו במדינה אחת. כל מה שקורה שם גורם לי מועקה גדולה מאוד. אין שום צידוק היסטורי פוליטי או אחר לזוועות באוקראינה. מדברים על 100,000 עולים ולדעתי הפוטנציאל הרבה יותר גדול גם ממדינות שכנות. הגעתי עם אשרת עולה וקיבלתי תעודת עולה בשדה התעופה. שינוי הסטטוס הוא קריטי ויש לשמוע מה מצב הדיור, האולפנים. עד 2018 משרד הקליטה היה מציע קרן ממונפת שמטרתה לתת הלוואות לעולים יזמים והיא נסגרה וכרגע מי שנותן הלוואות היא קרן בערבות מדינה שאין לה פתרונות לעולים שרבים מהם מקבלים סירוב. הקמת הקרן הממונפת מחדש היא קריטית".

ח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית):

"אסור לפספס את קליטת העלייה הזו. חשוב שהשיח יוקדש לכך. חשוב להתרשם באופן בלתי אמצעי מהעבודה בשטח. קראתי להקמת חמ"ל בפקע"ר לחוד ומינוי פרויקטור לנושא".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

"מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי והודיעה שתהיה מוכנה לקלוט מעל 100,000 פליטים והעובדה שהם זכאי שבות לא הופכת אותם לפחות פליטים. בזה יש להתמקד. הרבה מהאנשים אינם עולים חדשים אלא אזרחים חוזרים שחיו שם תקופה ארוכה וברחו ללא כלום בידיהם והם צריכים עזרה לא פחות ואולי אף יותר. יש לבחון את הרחבת הדיור שניתן גם למי שחוזר. זו הצלת חיים ברמה הבסיסית ביותר. בתחום הדיור והשיכון יש לחשוב על פתרונות יצירתיים שהופעלו בשנות ה-90, אז ישראל קלטה מיליון עולים ומחירי הדיור ירדו למרות הביקוש שגדל משמעותית".

מאיר שפיגלר פרויקטור העליה מאוקראינה, מנכ"ל הביטוח הלאומי:

"יש לדאוג שכמה שיותר עולים יגיעו לכאן בדרך פשוטה ומהירה עם מינימום בירוקרטיה ומקסימום מאור פנים והענקת תחושה שהם מגיעים לבית שלהם. יש לא מעט סוגיות על הפרק- אין ספק שמדובר במצב לא טבעי, ואנחנו עושים הכל להפיק לקחים ולשפר ולדאוג שכולם יגיעו למעברי הגבול עם טיסות לארץ לקליטה זמנית ואז ליישוב קבע. הרוב יגיעו לכאן על בסיס בדיקה שתידרש לה השלמה. אתמול בלילה הוסדר עם האוצר והסוכנות – שכל אחד עם נחיתתו יהיה מיד מבוטח בביטוח בריאות מלא ועד להשלמת הבדיקה בעניינו. זה חשוב ערכית אנושית ומצפונית. פנה אליי מנכ"ל שיבא והציע את השירותים לכל אלו שיידרשו לטיפול רפואי גם אם אינם מבוטחים. כך גם בילינסון. אתמול הוחלט להקים מטה תפעולי בחו"ל שירכז את כל התיאומים מנקודת הריכוז של האנשים ועד הטסתם לארץ".

יו"ר הועדה ח"כ כלפון סיכם את הדיון:

"לא מעט חברים היו איתי כשקראנו להקים ועדה כזו והיום מובן עד כמה זה היה נחוץ. על הסוכנות להקים מוקד מרכזי עם כלל הגופים ולתכלל את המאמצים. אין דבר כזה שרב מולדובה או מישהו אחר יממן מכיסו את האוטובוסים להבאת האנשים. אני מבין שכבר בשעה הקרובה ייווצר קשר לפתרון הנושא. התבשרנו שהטופס שהיה מאושר רק ע"י נתיב יקבל תגבור מהסוכנות היהודית כך שהזרימה של המגיעים למעברי הגבול תהיה מהירה יותר. שמענו עוד בשורה שכל מי שנוחת עם הטופס יקבל ביטוח בריאות מידי וששינוי הסטטוס למי שהגיעו כתיירים יהיה הרבה יותר מהיר. נתכנס שוב בקרוב למרות הפגרה"