ועדת הכספים: 165 מיליון ש"ח למועצות הדתיות

ועדת הכספים דנה הבוקר בתקצוב המועצות הדתיות. הצעת החוק מגיעה בשלב זה של השנה נוכח אישור מאוחר של התקציב במהלך חודש אוגוסט, רטרואקטיבית לתחילת אוגוסט. שיטת התקצוב של המועצות הדתיות בנויה בצורה כזו שבגדול, המדינה מתקצבת את כלל המועצות הדתיות ב-40% והרשויות המקומיות מתקצבות ב-60%. והרשויות המקומיות הגדולות למעשה מסבסדות את הרשויות המקומיות החלשות.
להלן עיקרי הדברים

יום שני, א' בכסלו התשע"ד (04 בנובמבר 2013), שעה 10:00 
 
סדר היום:  הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 19), התשע"ד-2013 
  
   
היו"ר ניסן סלומינסקי: אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 19), התשע"ד-2013. מי יציג את העניין?
 
ישראל פת (יועמ"ש, משרד הדתות): אני היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת. הצעת החוק מגיעה בשלב זה של השנה נוכח אישור מאוחר של התקציב במהלך חודש אוגוסט, רטרואקטיבית לתחילת אוגוסט. שיטת התקצוב של המועצות הדתיות בנויה בצורה כזו שבגדול, המדינה מתקצבת את כלל המועצות הדתיות ב-40% והרשויות המקומיות מתקצבות ב-60%. בתיקון קודם של החוק נערך שינוי באופן דיפרנציאלי כך שרשויות מקומיות חזקות מתקצבות את המועצות הדתיות עד 75% והמדינה משלימה את הפער של 25%, לעומת זאת – רשויות מקומיות חלשות מתקצבות את המועצות הדתיות בשיעור של עד 25% ולא למטה מכך – – –
 

 
ישראל פת (יועמ"ש, משרד הדתות): בכל אופן, הרשויות המקומיות הגדולות למעשה מסבסדות את הרשויות המקומיות החלשות. אנחנו, כמדינה לא שינינו את התקציב שלנו, כלומר – הסכום הוא סכום נומינאלי שלא משתנה, באופן כזה שכלל התקציב למעשה משקף השתתפות מדינה של 40%, והשתתפות של הרשויות המקומיות – 60%, אבל כאמו, באופן דיפרנציאלי.
 

 
ישראל פת (יועמ"ש, משרד הדתות): אנחנו מדברים על השתתפות המדינה בכלל תקציב המועצות הדתיות, ה-40%. הניסוח של 40% יכול להטעות כי אתם כמעט לא תמצאו מועצה דתית שבה זה 40%. זה יהיה 50%, 55% – – –
 
ישראל פת (יועמ"ש, משרד הדתות): כלל התקציב של המועצות הדתיות, כלל השתתפות המדינה בתקציב המועצות הדתיות. נוכח דרישה שעלתה גם ממשרד הפנים וגם ממשרד המשפטים ונוכח הדרישה של הרטרואקטיביות לאור ה- – –
 

 
ישראל פת (יועמ"ש, משרד הדתות): אז נסביר: אנחנו מתקצבים את המועצות הדתיות באופן כוללני. אנחנו לא מתייחסים לתקינת כוח אדם. המועצות הדתיות צריכות להסתדר עם התקציב שאנחנו מעבירים להן, עם הפעילות השוטפת שלהם, אם זה הפעלת מקוואות, טיפול בעירובין, וכיוצא בזה, ועם תקינת כוח האדם. בעבר, לפני 12-11 שנים, עוד לפני התיקון שנבע מבג"צ שנקרא בג"צ המועצה הדתית ראשון לציון – התקצוב של המדינה נעשה פר תקינת כוח האדם של המועצות הדתיות. זאת אומרת, שאם במועצה דתית יש 2 רבנים, היא תקבל לפי 2 רבנים, והעלות שלהם מקובלת, וכיוצא בזה. היום אנחנו לא מתחשבים בכך, היום אנחנו פועלים באופן שוויוני לפי טבלת אקסל, לפי החלטת ממשלה שקובעת את שיטת התקצוב של המועצות הדתיות, באופן כזה שיהיה סכום נומינאלי – – –
 
ישראל פת (יועמ"ש, משרד הדתות): עכשיו אני אגע בשינוי שנעשה ביחס לשנה שעברה. כפי שנאמר פה, התקציב בשנה שעברה היה 161 מיליון. התקציב של השנה – 165 מיליון. זה לא נובע משום דבר, אלא משינויים בתקציב. מעבר לכך אנחנו נדרשים לשיפוי של רשויות מקומיות שנפגעות מכך שאנחנו קובעים לקראת סוף השנה רק לאחר העברת התקציב, ובשלב זה של השנה אנחנו קובעים שהם ייפגעו באופן יחסי למה שהיה נקבע לולא היינו מחליטים על הדיפרנציאציה, כי היום אנחנו נמצאים בשלב כזה של השנה שאם לא תעבור השיטה של דיפרנציאציה אנחנו נצטרך לעבוד לפי 60-40, לכל מועצה דתית. המשמעות היא – – –
 
היו"ר ניסן סלומינסקי: האלכסון זה לא חוק? מה, זה הוראת שעה?
 
נתן נתנזון: תרשה לי להסביר. העניין הוא פשוט: בזמנו, כשהחוק הזה עבר, של האלכסון, ביקשה ועדת הכספים להיות מעורבת, לקבל את התהליך שנעשה בין משרד הדתות והאוצר ולאשר אותו בוועדה כתהליך תקין, כדי לקבוע את אותו אלכסון כל שנה מחדש. בעצם, מה שבאים עכשיו זה לקבוע את האלכסון. יסבירו אנשי האוצר ומשרד הדתות איך הם קבעו את האלכסון הזה, ואת זה צריכה הוועדה, בעצם, לבחון, אם זה בסדר.
 

 
היו"ר ניסן סלומינסקי: אני אנסה להסביר למה כנראה ביקשו את זה – כי אל"ף, זה דבר ייחודי שלא קיים באף אחת מההשתתפויות של הממשלה. לא בחינוך, לא ברווחה, לא בשום דבר אחר, ויכול להיות שצריך לשקול את האלכסון הזה גם לגבי השתתפויות אחרות. מאחר וזה דבר יחידני – – –
 

 
היו"ר ניסן סלומינסקי: אבל זה אלכסון, זה משהו אחר. אני אומר שמאחר שבזמנו, אם אני זוכר טוב – היתה מלחמה, זה לא היה כל כך פשוט, אני זוכר שידידנו, גם אתה היית – והערים הגדולות עמדו על הרגליים האחוריות והתנגדו בעצמה רבה , ופעם אחת זה לא עבר, וחזר, זאת אומרת, זה היה סיפור, כי האלכסון, באופן טבעי – – לכן גם היה צורך להכניס בחוק את הנושא, שאני שמח שלא משתמשים בו, שאם הרשות לא מעבירה, השר רשאי להכניס את היד לכיס של הרשות ולבצע את זה – – –
 
נתן נתנזון: משתמשים בו.
 
היו"ר ניסן סלומינסקי: אוקיי, כי היה חשש שהרשויות הגדולות לא יסכימו כי נופל עליהם נטל יותר גדול. אני מניח שזו הסיבה שהיתה, שמענו בוועדה, כדי להרגיע קצת – אמרנו: אנחנו רוצים לראות שבכל שנה ההליך הזה של האלכסון שהוא הגיוני, הוא גם מתממש טוב, כי זה באמת הגיוני שרשות עשירה תשתתף יותר מאשר רשות שבקושי חיה ונמצאת בגירעונות, מהבחינה הזו.
 

 
ישראל פת (יועמ"ש, משרד הדתות): אני רוצה להתייחס להערה. במקרה הזה אנחנו נמצאים בתחילת נובמבר, ממש בסופה של השנה. ככל שהדברים יעברו, ואני מאד מקווה שהם יעברו, אנחנו בסך הכל מטילים פה איזושהי מטלה בסופה של השנה. אנחנו לא יודעים מה יקרה בשנה הבאה. לכן אנחנו מבקשים שהדברים יעברו בוועדת הכספים, ככל שיהיה צורך להעביר אותם, וזה – בהתייחס לסוגיה השניה, תוך 120 יום מאישור התקציב. אבל לנו, כממשלה, אין ערבות כמה זמן יימשכו הדברים בוועדת הכספים. אנחנו סבורים שמדובר בהחלטה מנהלית שכפופה לביקורת מנהלית, זאת אומרת – ההחלטה של צוות השרים שנבחנה לפני כן על ידי גורמים מקצועיים במשרד, ומדובר בשרים שונים: שר הפנים, שר האוצר ושר הדתות, כל אלה לאחר קבלת המלצות צוות מקצועי. ככל שלא יהיו שינויים באמות המידה אנחנו לא רואים צורך לבחון כל שנה, מדי שנה, את העניין הזה מחדש.
 

 
היו"ר ניסן סלומינסקי: אני חושב שאנחנו לא מצליחים להבין – עבר בשבוע שעבר החוק הזה, נכון? עבר בקריאה ראשונה. אתם יכולים להסביר לנו מה החוק הזה אומר, אם כך? אם זה לא אמות מידה, מה זה?
 
שלומית ארליך (ייעוץ משפטי): בואו נעשה סדר, בין אמות המידה ובין המסגרת שאנחנו בעצם מבקשים עכשיו לאשר. מה שמונח עכשיו בפני הוועדה זה תיקון חקיקה – מה שחל היום זה בעצם התקציב של מה שהיה עד עכשיו. זאת אומרת, המשיכו משנה שעברה את מה שחל בתקופה הזו מאז הבחירות. מה שמבקשים עכשיו לעשות זה להביא תיקון שיאפשר עוד תקופה, עברנו כבר את התקופה של ה-90 ימים, אז הם מבקשים לאפשר 120 ימים שבמהלכם הם יכולים להביא לוועדה אמות מידה חדשות, שהוועדה תבחן, ולפיהם תקבע את החלוקה של הכספים.
 
ישראל פת (יועמ"ש, משרד הדתות): בגדול אלה אותן אמות מידה. הבעיה היא שבמהלך שנת 2013 כיוון שלא עבר תקציב, אנחנו לא אישרנו את אמות המידה, ואנחנו כן פעלנו לפי אמות המידה, למרות שהן לא אושרו. לכאורה, באופן חוקי, הינו צריכים לפעול לפי 60-40 אלא שהחוק קובע לנו שאנחנו צריכים לפעול לפי 1 חלקי 12 של שנת 2012. ולכן עד היום פעלנו לפי 1 חלקי 12. ככל שהיום לא יאושרו אמות המידה אנחנו נצטרך ללכת אחורה ולהחזיר את כל הגלגל לאחור ולהגיד – אוקיי, הכל חוזר ל 60-40.
 

 
ישראל פת (יועמ"ש, משרד הדתות): בשנה שעברה, לפי אמות המידה של שנת 2013 – שנתן אמות מידה של שנת 2013, אותן רשויות מקומיות היו אמורות להשתתף בתקציב המועצות הדתיות שבתחומן בסדר גודל של 75%. נוכח הבטחה של הממשלה, היתה כאן איזושהי התחייבות, אני מניח שגם חבר הכנסת גפני בקיא ויודע – בסופו של יום, אותן רשויות מקומיות שחלקן הן גם בקו עימות, השתתפו רק ב-60% ולא ב-75%, בניגוד לאמות המידה שנקבעו על ידי הצוות המקצועי במשרד.
 

 
שלומית ארליך (ייעוץ משפטי): כן. עכשיו, התיקון השלישי בעצם מתייחס לזה – עד היום, המצב החוקי היום – אמות המידה מובאות לאישור ועדת הכספים מדי שנה. כל שנה, ועדת הכספים מאשרת את אמות המידה. מה שהם מבקשים עכשיו שבכל פעם כשיהיה מדובר על אמות מידה זהות למה שנקבע שנה קודם לכן, או שנתיים קודם לכן, או 15 שנים קודם לכן, לא יצטרכו לבוא לוועדת הכספים. רק בעניין הזה ציינתי שבדיון שהיה בזמנו בתיקון מס' 17, הנושא הזה עלה לדיון בוועדה, ואז סברו חברי הכנסת, וחברי הוועדה שלא צריך לאשר את זה וכן צריך להביא את אמות המידה לאישור מדי שנה.
 

 
ח"כ משה גפני: הממשלה, כשבאה לפה בפעם הראשונה, אני רוצה שנדע על מה אנחנו מדברים – כשהיא באה לפה בפעם הראשונה, שאלתי את הממשלה: למה אתם לא עושים את זה על חינוך, על בריאות, וכל הדברים. אז אני רק רוצה שתדע – הם התחייבו ששנה אחרי זה הם יביאו מערכת שלמה על כל הנושא. הרי לוקחים תמיד את הנושא של המועצות הדתיות, ועם זה יתחילו לריב עם הרשויות. זה לא בסדר. אחד משניים – אם צריך לרשויות חזקות, שצריך לדון מי הן, הרשויות החזקות צריכות לתת 75%, אז הן צריכות לתת 75% גם בחינוך, רווחה, תחבורה – יש רשויות שלא עושות דברים שהמשרדים נותנים להם כי אין להן מהיכן להשלים את הכסף הזה, כשברשויות הגדולות זה נעשה מאליו. למה רק בנושא הדתי מביאים את זה? למה מעמתים את האנשים הדתיים, שזה על פי רוב ראשי מועצות דתיות – למה מעמתים אותם עם הרשויות האלה? למה אין מדיניות כוללת? אבל זו לא שאלה בכלל. השאלה האחת שלי: הממשלה התחייבה כאן, בשולחן הזה, כבר לפני כמה שנים, שהיא מביאה מערך כולל של העניין. במערך הכולל יש פיצוי לרשויות, יש דיון שלם אתם. החלשים הולכים להיות חלשים יותר, והחזקים הולכים להיות חזקים יותר. הנושא של הדת, של המועצות הדתיות – זה הכסף הקטן. הכסף הגדול זה חינוך, רווחה – בזה לא מעיזים לגעת. לא מתחילים עם אף אחד. רק בזה, זה תמיד השעיר לעזאזל. והחוצפה שלהם זה להביא אחרי שהוחלט. שלכל דבר יצטרף אישור של ועדת הכספים, שלפחות נוכל להגיד להם – למה אתם לא עושים את זה במערך כולל, או בתכנית כוללת, הם בכלל לא יבואו לכאן.
 
היו"ר ניסן סלומינסקי: אני הייתי מסתכל על הצד האופטימי ואומר שאני משבח את שר הדתות, שאני לא זוכר מי הוא היה אז, שההפך – הוא לקח יוזמה ודחף את מה שצריכים שרים אחרים גם לעשות.
 
עמי צדיק (מרכז המחקר והמידע של הכנסת): מתוך משבר מאד קשה של המועצות הדתיות.
 

 
איתן אטיה (מרכז השלטון המקומי): אני מנכ"ל פורום ה-15. אין לנו התנגדות לתיקונים העקרוניים שמבקש המשרד, קרי לקבוע שזה יהיה 90 יום. ניתן יהיה לאשר את אמות המידה 90 יום מאישור התקציב, ולאו דווקא מתחילת שנת התקציב – זה בסדר. אנחנו מבינים את סוגיית הוראת השעה, ועם זאת, אני מצטרף למה שאמר קודמי. מדובר פה ב 8-7 רשויות מקומיות. מי שחושב שאשדוד, אשקלון ובאר שבע הן רשויות חזקות – אז בסדר, אני לא יודע על סמך מה. חלק מהן, אגב, ירדו בדירוג הסוציואקונומי האחרון. אגב, גם הדירוג הממוצע של כלל פורום ה-15 ירד בדירוג הסוציואקונומי האחרון. יש אצלנו ערים שנמצאות בדירוג סוציואקונומי 4 ו-5. לכן, כיוון שמדובר ב 8-7 רשויות מקומיות דובר עכשיו בחודש נובמבר, אני חושב שהממשלה יכולה לעשות עוד מאמץ קטן ולומר שהדלתא שהיא תיתן היא 100% ולא 75%. זה דבר ראשון.
 
דבר שני – לגבי אמות המידה, הערה כללית. אמות המידה האלה, כפי שהן היום מגיעות מזה 5 שנים כמעט בתצורתן הזו, עם שינויים קלים, לוועדה, וטוב שזה מגיע לוועדה. אבל אנחנו חושבים שהגיע הזמן לעשות גם איזושהי חשיבה מחדש על אמות המידה האלה, ואנחנו מבקשים מהוועדה שתשקול מחדש את אמות המידה, כי קרו דברים בשנים האחרונות.
 
היו"ר ניסן סלומינסקי: מאחר והנושא יגיע לדיון אני מציע שתעבירו לנו לפני כן את ההצעות שלכם, את הסיבות שלכם, שנוכל גם – גם תוזמנו לישיבה שתהיה, אבל תעבירו מראש, לנו למשרד. יכול להיות שהמשרד יתחשב בדעתכם.
 

 
ח"כ משה גפני: הממשלה הזו – חוקים אנטי דתיים מביאה ביומיים.
 
ח"כ ראובן ריבלין: מה שאומר ראש פורום ה-15 – צריך לקחת לתשומת לבנו דבר אחד: בפורום ה-15 יש 4 רשויות שנמצאות במצב שלא מאפשר להן. באר שבע היא בפורום ה-15? אני מדבר על באר שבע, לפחות. אני מציע שנחריג את באר שבע. לא לקבל את בקשתו שהממשלה תשתתף בכל הדלתא, אלא – לגבי אותן אלה שבלאו הכי יצטרכו לפנות למשרד הפנים ולבקש תוספת מרזרבת השר, או דברים אחרים, לבוא ולפטור אותן לגבי החלק שמגיע מהן – לא להטיל את זה על תל אביב או עיר אחרת. ירושלים היא גם בפורום ה-15?
 
איתן אטיה (מרכז השלטון המקומי): לא.
 

 
היו"ר ניסן סלומינסקי: אני רוצה להתמקד. יש את האלכסון. ישנן כמה רשויות שב-2012 לפי האלכסון היו צריכות להשתתף ב-75%. ממשלת ישראל, בגלל הסיטואציה שהיתה ב-2012, שהיה קו עימות והיו טילים וכו', החליטה שבמקום שהן ישתתפו ב-75% הן ישתתפו רק ב-60% והיא לוקחת על עצמה את ה-15%. עכשיו, כשאין את התנאים האלה, בעיקרון הם היו צריכים לחזור ל -75%. אם הכל היה כתקנו, אז בינואר, 90 יום מינואר הם היו מגישים בקשה רגילה, וכו'. מה שקורה, בגלל שהיו הבחירות, ובגלל זה שלא היה תקציב והם לא יכלו להגיש, ורק עכשיו הם מגישים. הם רוצים לתקן ולהחזיר את הרשויות הגדולות ל-75, כמו שהם צריכים, לפי אמות המידה.
 
אני רק רוצה להסביר. אבל, אם זה יקרה, הרי עד עכשיו הרשויות האלה, אותן 6 רשויות ששילמו רק 60%, הורידו להן, כל חודש, אם תחזיר אותן עכשיו ל-75%, הן תצטרכנה לשלם רטרואקטיבית אחורה 15% על כל חודש. באה המדינה ואומרת: מאחר ואנחנו לא יכולים לעשות את זה, או בגלל שהחוק לא פשוט וגם לא רוצים להטיל עליהן בבת אחת, המדינה תשתתף. כלומר, חודשיים מראש קדימה הם יודעים, והמדינה תשתתף רטרואקטיבית. ב-3/4 מ-15%, המדינה תשתתף. על החודשים שהיו הם ישלמו את ה-60%, לא ניגע בזה, ורק מכאן ולהבא, בערך.
 
ח"כ שמעון סולומון: עוד משפט שמראש אני אומר שהוא לא קשור לדיון: לא סתם שאלתי אם התקציבים האלה שאתם מסבירים – האם זה כולל כוח אדם? אני רוצה להגיד לכם שכמו שאתם עכשיו מסודרים ובאים באופן מאד מתוכנן ומסבירים, אני רוצה שתדעו בוועדה הזו על האמירה האומללה של הרב דב ליאור, רב שמתוקצב על ידי המדינה, עובד מדינה שכפוף לחוקי המדינה, אומר את הדברים האלה. אני הייתי מצפה מכם שדבר ראשון תציגו את העמדה הברורה, כמו שאתם עובדים כמכונה משומנת בדברים אחרים. על אדם שעובד – – אני כבר פועל בצינורות הנכונים כדי שהאדם הזה ייתן בסופו של דבר את הדין, כי אני מבין שכולם רועדים ממנו, לא רוצים לנגוע בו או להתייחס בכלל למה שנאמר. האמירה היא גזענית, ובדקתי את זה אצל פרופ' סמוכה. אמירה כמו שלו, ש "אי אפשר להתחתן אתם", לפי ההגדרה הליברלית של הגזענות היא גזענות. כחובשי כיפה הייתי מצפה מכם להציג לא רק דברים של תקציבים אלא כאנשים שממונים על הדברים – שתגידו משפט. או שניים. בכוונה אמרתי שזה לא קשור, אבל בעקיפין זה קשור.
 
היו"ר ניסן סלומינסקי: רק כדי להעמיד דברים על דיוקם – אחרי שאלעזר שטרן דיבר ניסיתי לבדוק. נאמר לי גם מבית הרב וגם מאחרים שהדברים לא רק שלא נאמרו בכלל, ולהפך – אני אשמח, אולי – תנסה כן להוציא, זה היה במסגרת של שיעור או שיחה, שנפיץ את הדברים. בכנסת נאמרו דברים ואני צלצלתי לבית הרב ואמרו לי שלא מיני ולא מקצתה. יש קהילה כל כך גדולה, אתיופית ומהודו – הרב כל כך מקרב אותם וזה לא מה שהוא אמר.
 

 
היו"ר ניסן סלומינסקי: אנחנו עומדים על זה. אז אני מציע לאשר את זה כפי שהוא, פרט לשינוי שזה ימשיך להיות באישורה של ועדת הכספים. נקרא את החוק.
 
אייל לב ארי (ייעוץ משפטי): "הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 19), התשע"ד-2013
 
תיקון סעיף 11ב
1. בחוק שירותי הדת היהודיים (נוח משולב), התשל"א-1971 (להלן – "החוק העיקרי")
בסעיף 11ב –
 
(1) בסעיף קטן (א) ברישה, במקום "באישור" יבוא "ואושרו בידי"……"
 
לדעתנו אין הבדל בין "באישור" ו "יאושרו בידי" ולכן אנחנו מציעים להשאיר את זה "באישור". לא להכניס את התיקון שמוצע.
 
ישראל פת (יועמ"ש, משרד הדתות): זה לא מהותי מבחינתנו.
 
אייל לב ארי (ייעוץ משפטי): אוקיי. "…ואחרי "מיום תחילת של כל שנת כספים" יבוא "או מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, לפי המאוחר;".
 
 
פסקה (2) נמחקת. זה נושא אישור הוועדה.
 
 
"הוראת שעה לשנת 2013
2. בשנת הכספים 2013 יקראו את סעיף 11ב(א) לחוק ההסדרים כך שברישה במקום "90 ימים" יבוא "120 ימים" ואחרי פסקה (3) יבוא:
"(4) גדל סכום ההשתתפות המיוחד של רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצה בשנת הכספים 2013 ביחס לסכום ההשתתפות המיוחד של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של המועצה בשנת הכספים הקודמת וזאת בשל הגדלת אחוז ההשתתפות של הרשות המקומית בסכום ההשתתפות הרגיל הכולל לגבי המועצה בשנת הכספים 2013, לעומת אחוז ההשתתפות שלה כאמור בשנת הכספים הקודמת, תעביר הממשלה למועצה במקום הרשות המקומית 3/4 מהסכום הנובע מהגדלת אחוז ההשתתפות של הרשות המקומית כאמור, והרשות המקומית תעביר למועצה את ה-1/4 הנותר. לעניין זה, "סכום ההשתתפות המיוחד של רשות מקומית" – כמשמעותו בסעיף קטן (ב)".
 
תחילה
3. תחילתו של חוק זה ביום י"ט בטבת התשע"ו (1 בינואר, 2013)".
 
    האם תוכלו לחדד לוועדה מדוע אתם צריכים את התחילה החל מינואר, 2013.
 
ישראל פת (יועמ"ש, משרד הדתות): כי אנחנו בפועל פועלים – – אנחנו רוצים ששיטת התקצוב תהיה מתחילת ינואר, 2013.
 
היו"ר ניסן סלומינסקי: מי בעד לאשר את זה כפי שקראנו?
 
 
הצבעה
 
בעד הצעת החוק – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת החוק אושרה פה אחד.
 
היו"ר ניסן סלומינסקי: אושר פה אחד. שיהיה בהצלחה, ונתראה כמה שיותר מהר. אנחנו עושים הפסקה כי היה סעיף שהורדנו אותו בגלל שאני במשא ומתן מאד מתקדם עם האוצר, כדי להביא לסיומו – חישוב מס מאוחד לבני זוג. סעיף 5 – הצעת חוק המכר – גם יריב לוין שהוא המציע הוזמנו ל- 13:00 נעשה הפסקה עד 13:00.
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 11:20.
 

שינוי גודל גופנים