ועדת הכספים: תקצוב פרויקט נצח יהודה. ח"כ משה גפני:" אני נגד גיוס חרדים"

הדיון שהתקיים היום בועדת הכספין דן בנושא תקצוב פרויקט נצח יהודה. הגדוד הוקם בשנת 1999 ביוזמה של אכ"א בזמנו יחד עם האגף הביטחוני חברתי ועמותת הרבנים. מבחינת היקפי גיוס, מדברים על 3,200 חרדים שיתגייסו לצה"ל בשנת 2016. בסך הכול היום כ-3,700 חרדים משרתים בצבא וכל זה בהסכמה וברצון של הציבור החרדי להתגייס למסלולים השונים, כמובן למסלולים מותאמים, למסלול נצח, למסלול שח"ר.
להלן עיקרי הדברים

יום שני, ט"ו בכסלו התשע"ד (18 בנובמבר 2013), שעה 11:15
 
סדר היום: תקצוב פרויקט נצח יהודה (הנח"ל החרדי)
 
 
היו"ר ניסן סלומינסקי: רבותיי, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקצוב פרויקט נצח יהודה (הנח"ל החרדי).
 

 
ח"כ אלעזר שטרן: אני אגיד לך משפט אחד. אם לא נטפל בסוגיית הגיור, לא תהיה כאן מדינה יהודית. אם לא תהיה כאן מדינה יהודית, מי יחזיק אתכם?
 
ח"כ משה גפני:  כמה עומדים בתור להתגייר?
 
היו"ר ניסן סלומינסקי: הוא התכוון לגייר את החרדים.
 
ח"כ משה גפני: זה הגיור היחיד שמנסים לעשות.
 
ח"כ ראובן ריבלין: הרב רביץ היה אומר ערב גיבוש והכרעה בנושא חוק כבוד האדם וזכויותיו שאתם מדברים על מדינה יהודית ודמוקרטית. מה זה דמוקרטית, אנחנו הבנו כי הסברתם לנו, דמוקרטית אנחנו מבינים מצוין, אבל תסבירו מה זה מדינה יהודית.
 

 
היו"ר ניסן סלומינסקי: רגע. אני רוצה להרחיב את זה. זה התחיל מהגדוד. השאלה התחילה משאלה גדולה. ראינו שאחת המשימות המרכזיות של הממשלה הזאת היא לראות איך אפשר לפתוח את שערי צה"ל בפני אוכלוסיות נוספות ונעשים מעשים וצעדים גדולים כדי שישפיעו, ולכן רצינו לדעת האם צה"ל באמת מוכן לנושא הזה. לו יצויר שבאמת זה מתחיל, האם צה"ל מוכן לזה? התחושה שלנו הייתה שצה"ל לא מוכן לזה. יש אומרים שצה"ל אפילו לא רוצה את זה. אני לא יודע, אבל מוכן או לא מוכן, המשמעות היא בואו נראה אם צה"ל משקיע כספים בעניין. כתוצאה מכך אמרנו שנראה את הפריט. הפריט האחד שיש הוא גדוד נצח יהודה בו נמצאים אנשים – אני לא יודע איך לקרוא לזה ואני אפילו לא רוצה להגיד את השמות – שהתגייסו בהתאם לכיוון הזה. רצינו לראות אם באמת צה"ל משקיע את כל מה שצריך להשקיע ומקבל את כל מה שצריך בהתאם למדיניות של ממשלה שרוצה שזה יהיה אחד הקווים המובילים.
 

 
ח"כ עפר שלח: אני רוצה להזכיר שיש לדיון עוד מסגרת. במסגרת הדיון על העברות לישיבות ההסדר נטען שהתמיכה בישיבות ההסדר נובעת מהרצון לשלב תורה בשירות צבאי. מכיוון שגדוד הנחל החרדי וצורות השירות האחרות של החרדים הם צורות שירות בהן אנשים אמורים להיות מסוגלים לשמר את אורח חייהם שהוא אורח חיים שכולל לימוד תורה ועדיין לשרת בצבא – ואנחנו כמובן תומכים בזה תמיכה גדולה – הנתונים שיינתנו לנו היום צריכים להישפט גם בהקשר הזה. זאת אומרת, אם הממשלה רוצה לעודד את הדבר הזה – ואני כמובן לגמרי בעד שהיא תעודד – באיזה מסגרות היא מעודדת את זה ובאיזה לא? …
 
הערך הזה של אפשרות לחיות חיים שיש בהם לימוד תורה יחד עם שירות צבאי הוא ערך מוביל ואם אפשר אנחנו רוצים לראות כמה כסף ניתן לו במסגרות שונות שעוסקות בו.
 
ששון חדד (משרד הביטחון): … אנחנו הכנו את המצגת אתמול בלילה ואנחנו מציגים אותה עכשיו. המצגת היא על נצח יהודה. אין לנו כאן חומר על מסלולים אחרים ולא על כל החרדים. תוך כדי הדיון אפשר כמובן לשאול שאלות עליהן נענה כפי יכולתנו, אבל המיקוד כאן הוא נצח יהודה. אנחנו ניתן כאן מצגת שאני מניח שחלק מכירים וחלק לא מכירים. ננסה להביא את המצגת הכוללת ביותר בנושא הזה ולהעמיק בנושא. בסוף המצגת אנחנו נתייחס לדברים שנשאלו כאן כולל עלויות. אני מסכים עם חבר הכנסת שלח שאמר שהנושא הזה בימים אלה נמצא בסיכום עם משרד האוצר לגבי העלויות שלו והתקציבים העתידיים שלו.
 

 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): הגדוד הוקם בשנת 1999 ביוזמה של אכ"א בזמנו יחד עם האגף הביטחוני חברתי ועמותת הרבנים שנמצאת כאן. יושב ראש הוועדה שאל האם אנחנו ערוכים או לא והיעד עליו כרגע מדברים שייתנו לנו הוא אלפיים חרדים השנה. כרגע אנחנו מוכנים לקלוט מה שאנחנו מחויבים לקלוט בשנת 2016-2017, שזה 3,200 חרדים. הקמנו שני בסיסים נפרדים כאשר האחד הוא בפלס נח"ל, שזאת בעצם הרחבה של הגדוד. הגדוד פעם ישב בתוך בסיס הטירונות של חטיבה 900.
 
מבחינת היקפי גיוס. לפי המדובר בהצעת המחליטים, מדברים על 3,200 חרדים שיתגייסו לצה"ל בשנת 2016. השנה אנחנו נעמוד בהתנדבות – זאת אומרת, חרדים שבאו בהתנדבות לצבא, לא חייבנו אף אחד להגיע – על אלפיים חרדים. במסלול נצח אנחנו מדברים על 700 עד 800 חרדים שנגייס השנה. אנחנו כבר ערוכים ל-3,200. זאת אומרת, למרות שהשנה אנחנו נגייס אלפיים, אנחנו ערוכים לגיוס 3,200.
 

 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): יהיו לנו אלפיים חרדים חדשים השנה שגייסנו לצבא. בסך הכול היום כ-3,700 חרדים משרתים בצבא וכל זה בהסכמה וברצון של הציבור החרדי להתגייס למסלולים השונים, כמובן למסלולים מותאמים, למסלול נצח, למסלול שח"ר. אני ארחיב בהמשך לגבי מסלול נצח.
 
בעבר בגיל 16 המלש"ב היה מגיע ללשכת הגיוס, היו מזהים אותו כחרדי והוא לא היה מבצע הליכים אלא מגיע בגיל 18 עם הדיחוי ואז היה דוחה כל שנה את הגיוס. כרגע אנחנו מבצעים הליכים רגילים. כל מלש"ב חרדי שמגיע ללשכת הגיוס, מבצע הליכים מלאים ולא משנה אם הוא מתכוון ללמוד בישיבה או שהוא מתכוון להתגייס. התכנית, לפחות לפי הצעת המחליטים, היא להקים מרכז מיון חרדי כשמטרת המרכז הזה היא הסברה על השירות בצה"ל. כמובן כאן זה תלוי בהחלטה, לפי מה שינחו אותנו בחוק, אם זה גיוס, אם זה שירות אזרחי או שהוא הולך למסלול של דחייה.
 

 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): יש חרדים שמגיעים לצבא ומבקשים לא להיות במסלולי החרדים אלא מבקשים להגיע לפלס"רים השונים.
 
ח"כ עליזה לביא: לא במספרים, אבל כמה כאלה באחוזים?
 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): אנחנו מדברים השנה על בין 300 ל-400.
 
ח"כ עליזה לביא: אתה רואה גידול בבקשות האלה?
 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): ביחס לגידול בגיוס לחרדים, גם הבקשות האלה גדלות.
 

 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): האתגרים השיווקיים שלנו. האחד הוא אטרקטיביות. כשאני מגיע למלש"ב החרדי, צריך לומר לו מה יוצא לו מזה. אמנם אחרי כן במהלך השירות הוא ייכנס יותר לכך שהוא תורם, הוא ירגיש טוב עם מה שהוא עושה, אבל בשלב הראשוני כשאני בא לשווק לו, אני לא משווק לו אידיאולוגיה אלא אני יותר משווק בוא, תראה איך אתה יכול להתפתח בתוך הצבא. יש לנו בעיה של התנגדות ברחוב, מה יגידו השכנים, כל מיני סיפורים מסביב.
 

 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): קודם כל, הגדוד עצמו, אם אנחנו נכנסים לאוכלוסיית הגדוד, על פי הגדרת ראש אכ"א בזמנו, שלושים אחוזים יכולים להגיע מהציבור הציוני ושבעים אחוזים מהציבור החרדי. המספרים שאני מציג כאן הם רק הציבור החרדי.
 
היו"ר ניסן סלומינסקי: לפי מוסדות הלימוד בהם הם לומדים.
 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): לפי מוסדות הלימוד. שלושים האחוזים ניתנו כהחלטה לחייב את הגדוד לתת מכ"ים שיוכלו לצאת, כשהשלושים אחוזים אינם זכאים לשנת הלימודים. זאת אומרת, הם משרתים שירות של שלוש שנים בתוך הגדוד.
 
ח"כ שמעון סולומון: בתוך חטיבת כפיר, הגדוד של החרדים הוא הגדול ביותר?
 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): כן. בתוך החטיבה זה הגדוד הכי גדול., בוודאי עכשיו עם התוספות שיצטרפו, שעד שלא נפריד אותם, זה כבר מתחיל להיות גדוד וחצי.
 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): יש שלושים אחוזים ציוני ושבעים אחוזים חרדי כשהשלושים אחוזים לא נספרים כאן. ביעדים שאני מציג כאן, השלושים אחוזים האלה לא נספרים. אני סופר כאן רק את החרדים. אותם שלושים אחוזים משרתים שירות רגיל.
 

 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): החיילים מקבלים את כל הכשרויות. כשאנחנו נמצאים בבסיס נפרד, אנחנו מבשלים ספציפית לאותם חיילים ולכן אנחנו מביאים גם מוצרים ספציפיים, כולל דרישות שעלו מהשטח ובעקבות זה שינינו כשרויות בתוך הצבא.
 

 
ח"כ משה גפני: אני נגד גיוס חרדים. למה הם לוקחים חמש כשרויות כשאין גלוטן לחיילים קרביים? מה זה הדבר הזה?
 

 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): מסלול נצח הוא מסלול של שנתיים שירות ולאחר מכן שנה של לימודים. אנחנו פונים לאוכלוסיית עוזבי ישיבות בגילאי 18 עד 21. זאת אומרת, אנחנו לא לוקחים חרדים מתוך הישיבות אלא מי שעוזב את הישיבה ורוצה להצטרף, אנחנו מצרפים אותו למסלול נצח יהודה. כמו שאמרתי, אלה חיילים איכותיים מאוד שבסופו של דבר גם מקבלים פרסים ומצטיינים.
 
מבחינת יעדי השיבוץ בגדוד. בעלי פרופיל 82 ומעלה, אנחנו שולחים לגדוד 97, לגדוד נצח יהודה ולגדוד החדש שיוקם. בעלי פרופיל 72 ומטה – גדוד נצח יהודה כבר לא רק הגדוד, מסלול נצח, אלא זה גם הרבה מאוד בסיסים מחוץ לגדוד כאשר יש לנו את כל יחידות הבינוי של חיל האוויר, יש לנו יחש"מים של חיל החימוש.
 

 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): אין. יש 72 ומטה ויש 64 ומטה. בשני הגיוסים האחרונים פתחנו מסלול חדש בחיל האוויר של לוחמים שמגינים על בסיסים בחיל האוויר, מסלול מגיני נגב. סך הכול ביעדים של המסלול ניתן לראות השנה 750 ואנחנו נעמוד מעבר, כמו שאמרתי. היעד שלנו ל-2014 הוא 850.
 
מבחינת התנאים במסלול. כשאנחנו מדברים על שירות מגדרי, הפרדה מלאה מנשים כשהגדוד המהמג"ד ועד אחרון החיילים הוא גדוד מגדרי. כשאנחנו מדברים על היחידות בתוך חיל האוויר ובתוך חיל החימוש, אנחנו מדברים על סביבה קרובה מגדרית, זאת אומרת, הוא נמצא בסדנה, יש לו חדר אוכל צמוד, יש לו בית כנסת צמוד. הבסיס כולו הוא בסיס מעורב, אבל האזור שהוא אזור המחיה שלו הוא אזור נפרד. בשנה השלישית הם זכאים לשנה בה אנחנו עושים להם הכנה לאזרחות.
 
מבחינת הגיוס למסלול. בסך הכול זה מורכב להגיע לצעירים האלה, זה נושא יותר טעון בתוך החברה החרדית.
 
..
 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): מבחינת הגעה לצעירים. אנחנו נמצאים ברחוב, מסתובבים כדי למצוא את הנוער החרדי שמסתובב במקומות שנוער חרדי בדרך כלל לא מסתובב בהם. יש לנו קשר טוב עם בתי ספר שמטפלים בנוער חרדי שכבר לא לומד ויש לנו גורמי טיפול בנוער חרדי, יחידות קידום נוער. אני אראה תמונות. הסתובבנו כאן בירושלים, אנחנו שמים את הג'יפ, בבן יהודה, בכיכר החתולות ושם אנחנו פוגשים מלש"בים חרדים פוטנציאליים ומביאים אותם לגדוד.
 
פתחנו מודל של גיוס אזורי. לכל אזור יש לנו מגייס שאחראי על גיוס החרדים באזור שלו. הוא יוצר קשר עם גורמי טיפול ונוער, יוצר קשר עם בתי ספר, מסתובב ברחוב כדי בסופו של דבר להביא את הנערים האלה לתוך הגדוד.
 
מבחינת גיוס אוגוסט. כל הדבר הזה הביא גיוס של שתי פלוגות של לוחמים. אמרתי, כבר צוות שני למסלול מגיני נגב וכ-74 תומכי לחימה כשתומכי הלחימה מחולקים גם לתומכי לחימה קדמיים לגדוד, גם בחיל האוויר וגם באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. באוגוסט בסך הכול גויסו 329 חיילים למסלול.
 
מבחינת היעדים שלנו לעוד שבוע, לנובמבר. אנחנו נמצאים בכל הארץ. כמו שהצגתי יש לנו מגייס בלשכת גיוס תל השומר, מגייס בירושלים, מגייס בחיפה ובטבריה ומגייס בבאר שבע.
 

 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): בגדוד 941, זה גדוד חרדי שהוא כבר בתפוסה של מאתיים אחוזים. הוא הוקם לפני כשלוש שנים. אנחנו כבר צריכים להקים את הגדוד הבא כי החיילים מאוד רוצים לשרת ומעוניינים לבוא ולהתנדב.
 
מבחינת שנת הלימודים. השנה הזאת היא השנה השלישית בשירות. המטרה שלה היא להעלות את המוכנות והנכונות של החייל במסלול להשתלבות בשוק העבודה האזרחי. המשימה היא שילוב שלו בלימודים אקדמיים, קדם אקדמיים, קדם הנדסיים ולימודים מקצועיים. מבחינת הישגים של השנה הזאת, יש לנו מכינה אקדמית בה לומדים תלמידים שבתחילת השנה התחילו ללמוד את לוח הכפל ו-A, B, C ובסוף השנה הם יוצאים עם תעודת מכינה מלאה אתה הם יכולים להתקבל למוסדות אקדמיים. מה שבחור רגיל עושה בשש שנים בתיכון, שליש מבוגרי מסלול נצח עושים בשנה.
 
ח"כ ראובן ריבלין: עושים בחינות בגרות בסוף המכינה?
 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): כן. זאת תעודת מכינה.
 
היו"ר ניסן סלומינסקי: למה שלא נעשה את זה במוסדות החינוך?
 
ח"כ זבולון קלפה: אולי נצמצם גם את עלות תקציב החינוך.
 

 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): מתוך אלה שסיימו את הצבא, אנחנו מדברים על 91 אחוזים שהם עובדים או סטודנטים, שני אחוזים שחזרו ללמוד בכולל ועוד שבעה אחוזים שלא עובדים. אני יכול להגיד לך שבדומה למסלולי תעסוקה אחרים שניסו לשלב חרדים בשוק העבודה, זה בכלל לא דומה אלא זה בהיקפים פי כמה וכמה. זאת בעצם ההצלחה שלנו בסופו של דבר.
 

 
אמיר וקנין (ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים), אכ"א, צה"ל): השקף האחרון שלי, לסיכום. אני רוצה לומר שהמלש"ב החרדי מגיע – אתם ראיתם מאיפה אנחנו מביאים את הבחור למסלול נצח – ועושה דברים מאוד טובים בתוך הצבא. אנחנו משלבים אותו בהצלחה בתוך הצבא ובסופו של דבר גם נותנים לו פרנסה בעתיד. המסלול הזה רק הולך וגדל והכפיל את עצמו בשנה האחרונה, דבר שמראה שהמלש"בים – בעיקר הם באים דרך חבר מביא חבר – מביאים אחד את השני לתוך הגדוד והם מאוד מרוצים ומעבירים את המסר לאחרים.
 

 
 
ששון חדד (אגף התקציבים, משרד הביטחון): כמו שאתם רואים כאן, השקף הזה למעשה ממקד את כל ההוצאות, כל אחד מה הוא נותן. אפשר לחלק את זה לשלושה חלקים: לפני הגיוס, בתוך השירות שלו, השנתיים שהוא עושה, ומה שקורה בשנה השלישית.
 
אני אתחיל מהסוף. השנה השלישית היא שנה בה הוא לא נותן תפוקה לצה"ל לצורך העניין. הוא מקבל את המשכורת שלו, כולל כל מה שהוא מקבל מסביב, כולל קורסים שהוא מקבל מהתמ"ת כעלות אקסטרה. זאת אומרת, זה לא משהו שחייל סטנדרטי עושה. אם יש לנו מסלול מקוצר, הוא פשוט לא נמצא אתנו. כל העלות שלו בשנה השלישית היא מה שנקרא תוספת עלויות. כמה זה עולה? קחו את המשכורת של החייל עצמו ותוסיפו את התשמ"ש שמגיע לו ותוסיפו את מה שהגופים החיצוניים נותנים כמו קורס שעולה כ-10,000 שקלים לשנה. זה מבחינתנו אקסטרה לגמרי.
 
היו"ר ניסן סלומינסקי: זה הצבא נותן?
 
ששון חדד (אגף התקציבים, משרד הביטחון): התמ"ת נותן את הקורס, אנחנו משלמים את המשכורת, את התשמ"ש ואת כל העלויות שלו כחייל.
 

 
ששון חדד (אגף התקציבים, משרד הביטחון): תוספת. לגבי נצח יהודה יש לנו כאן כמה דילמות כי ככל שהמספר יגדל – דיברנו על העבר ואני רוצה לדבר על העתיד – כמובן שהיקף הסיפור גדל. למשל, סתם כדי להקים את הפלוגה הנוספת הזאת, הייתי צריך להקים מחנה שלם כי כפיר כבר לא נכנס. הקמנו את הפלס, יחידה עם תשתיות בעשרות מיליוני שקלים רק עכשיו, רק כדי לקלוט את הפלוגה הראשונה ואני לא יודע מה יקרה לנו אחר כך.
 

 
ששון חדד (אגף התקציבים, משרד הביטחון): יש את החלק של לפני הגיוס וזה מסע שיווקי, מסע תמיכתי, ובסוף אנחנו לא מגיעים לכל המקומות ולכן נעזרים בכל מיני אנשים, גם באנשים שיש להם אידיאל בנושא הזה. ברגע שהם מתגייסים, יש עמותה שמלווה את גדוד נצח יהודה, עמותה שנותנת מענה שהוא לא צה"לי טהור בצורה של הרצאות וכל מיני דברים מעבר למה שנותנת הרבנות. אנחנו רואים בזה משהו חיובי אבל אנחנו לא נותנים את זה.
 

 
ירון דוד (מנכ"ל עמותת נצח יהודה): אני אדבר קצת על הפעילות שלנו כעמותת נצח יהודה. עמותת נצח יהודה, כפי שרואים בטבלה, בשיתוף עם האגף ואכ"א עובדת במשך כ-15 שנים יחד, מאז נפתח גדוד נצח יהודה ועד היום. גדוד נצח יהודה התחיל בשלושה מקורות קטנים, בשלושה בסיסים ועם הזמן ועם השנים הלך וגדל והיום אנחנו בכל מסלול נצח – נצח יהודה הוא גדוד 97, כולל המסלולים – מדברים על 1,300 חיילים שמשרתים היום, חוץ מאשר שנת המשימה בה אנחנו בעצם נמצאים ומתמקדים בדיון הזה.
 
אנחנו כעמותת נצח יהודה, אנחנו בעצם לא סתם איזה גוף אזרחי שנמצא מהצד. אנחנו מלווים את החייל לפני הגיוס, בגיוס עצמו, כל מהלך השירות שלו, גם במשך השנתיים שכוללות את הטירונות, בקו, וגם בשנת המשימה ולאחר מכן יש ארגון בוגרים שבעצם דואג להם לתת מענה תעסוקתי, לדאוג לכל אחד שימשיך הלאה בבניית הבית שלו ולחבר אותו לקהילה במה שאפשר.
 

 
ירון דוד (מנכ"ל עמותת נצח יהודה): אנחנו קבוצה של רבנים ואברכים בתוך הציבור החרדי, יועצים חינוכיים שמגיעים לבסיסים כל יום ושעה שעה מלווים כל בחור ויודעים כל מה שנעשה עם כל אחד. אני אמחיש בסיפור אחד קטן שקרה וקורה במשך כל התקופות וזה קורה גם עכשיו. עד כדי הקשר שמגיע שכולנו יודעים מה זה צבא ומה הקשיים שיש לכל אחד, כל שכן שיש לבחור חרדי שמגיע מרקע חרדי ואין לו תמיכה מהבית. הוא מגיע לצבא והוא לא יודע מה נעשה. הוא מקבל את ההלם הראשוני, קשה לו להתמודד ולהסתגל. אנחנו שם כדי לתת לו מוטיבציה, הסתגלות ולהרים אותו. התוצאות בשטח הן ברורות. אנחנו רואים שהנשירה מגדוד 97 הולכת ומצטמצמת – אמיר יכול להעיד על כך – וזה דבר שבעצם בא לידי ביטוי, כמו שאמר לי המג"ד הקודם כפיר כהן, שהכול הוא זוקף לנו, הרבנים של נצח. כאשר המג"ד כפיר כהן, שהיה המג"ד הקודם, היה צריך עזרה או דברים מסוימים, הוא היה פונה ואומר שיש לו איזו בעיה ומבקש עצה. פותרים את הבעיות ביחד. זאת נקודה מאוד חשובה שחשוב להדגיש אותה.
 
אנחנו לא מתערבים בצבא. אנחנו מעורבים ונותנים את כל השירות לבחור כדי שירגיש כמה שיותר בסביבה האורגנית שלו, בסביבה החברתית.
 

 
ירון דוד (מנכ"ל עמותת נצח יהודה): עד שנה שעברה, עד 2012, קיבלנו 260 אלף שקלים דרך האגף. ב-2011 לא קיבלנו מסיבות אחרות. ב-2012 קיבלנו 400 אלף שקלים בגלל שב-2011 לא קיבלנו תקציב. בעצם התקציב לא הוגדר בצורה כזאת אלא בגלל שלא קיבלנו ב-2011. נכון לשנה, עקב פעילויות מכאן ומשם, בקשות והגדלה – אם אנחנו מדברים על שלושה בסיסים בתחילת הדרך, היום אנחנו מדברים על קרוב ל-18 בסיסים בהם אנחנו מבלים ומבקרים יום יום בכל המסלולים, נמצאים ונותנים את כל התמיכה – השנה נתנו לנו 600 אלף שקלים.
 

 
צבי קלנבאו (ועד מנהל, עמותת נצח יהודה): אנחנו ישבנו ביחד עם דודו ורני, עם אלעזר שטרן ועם יודקה שגב וביחד ייסדנו את הדבר. הצבא הכיר בנו שאנחנו העמותה שמלווה את החיילים של נצח יהודה.
 
אני יכול לחזק את מה שאמר הרב ירון. לא מזמן הבאתי מישהו מאנגליה כדי שיראה את הגדוד ואולי יהיה מעוניין לתרום כסף. הוא חשב שהוא מבין את הצבא, אבל בעצם הוא לא מבין את הצבא וגם לא דובר עברית כל כך טוב, ולכן הוא הביא אתו חבר שהיה מ"פ, יהודי לא דתי, בצבא ומכיר את השטח של הבקעה. הבאנו אותו לטירונות. אכן הם היו בשטח בשדאות. הוא הגיע במחשבה שהרבנים של נצח יהודה מעבירים שיעורים תורניים. אחרי שעתיים החבר שלו אמר לו שהוא טועה כי זה לא עניין של שיעורים אלא הרבנים האלו הם האבא והאימא של החיילים. המעבר מאזרחות לצבא, זה דבר מאוד מאוד קשה. גם המעבר השני, בחזרה לאזרחות, זה עוד סיפור שאנחנו עכשיו עלינו עליו. אבל המעבר מהאזרחות לצבא הוא מאוד קשה. לרבנים זה לא עניין של שיעורים אלא הם פשוט אבא ואימא של החיילים. אני לא אוהב להשתמש במילה מסירות נפש כי היום כל אחד אומר מסירות נפש אבל הרבנים מוסרים נפש יום יום. אין שעות.
 

 
היו"ר ניסן סלומינסקי: מגיע לכם יישר כוח עצום על הפעילות שאתם עושים. שרק תגדלו. ופרצת ימה וקדמה בנושא הזה. אולי זה כבר במסגרת הוועדה, אני חושב שאנחנו צריכים לדון. זה שיהיו תורמים שרוצים לתרום, בכבוד, אבל אני חושב שהמדינה כמדינה צריכה לקחת את זה על כתפיה. אם רוצים לעשות את זה בגדול, אי אפשר לסמוך רק על תרומות והמדינה כן צריכה להיכנס ולממן את זה. כמו שאמרנו, מדובר בסכומים של עשרה מיליון שקלים, 15, 20 מיליון שקלים, ואלה לא הסכומים שיפילו את צה"ל אבל מצד שני זה הולך לשנות את פני החברה, לפחות לפי תפיסת הממשלה הזאת.
 

 
ח"כ אלעזר שטרן: תכף אני אגיד על זה משהו. אני חושב שהעמותה הזאת צריכה למצוא את עצמה תומכת לא בנצחי יהודה וגם היא צריכה לשנות את השם שלה לחיילים הלוחמים. נצח יהודה הוא יופי של מותג, אבל אני אומר לכם שלא בטוח שהוא רק מקרב ועלול גם טיפה להרחיק בהיבט של הדימוי שיש לו, כמו שאתם מציגים אותו כאן בהקפדה גדולה מאוד. המציאות אליה אנחנו הולכים היא מציאות קצת יותר מורכבת משתי סיבות: האחת, הדימוי של נצח יהודה – ולא סתם שאלתי על הדימוי העדתי – לצערנו הרב בעדה החרדית העדתי, יש לו משקל קשה וכואב. הדימוי של נצח יהודה, יש לו דימוי – אני אגיד בשורה התחתונה – לא מושך מספיק קהלים אותם אנחנו רוצים למשוך אליו.
 

 
היו"ר ניסן סלומינסקי: רבותיי, אנחנו באמת מודים לכם על הפעילות ההתנדבותית העצומה שאתם עושים. אנחנו מודים לחברינו שעוסקים בנושא הזה שיש בו חשיבות עצומה. מעבר לכל חשיבות שיש למפקד בצבא, יש חשיבות עצומה וגדולה מאוד. אנחנו רק משבחים אתכם. גם אם יש טעויות וגם אם יש דברים, הטוב הוא כל כך רב על הדברים האלו. יישר כוח עצום.
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 12:30.
 
 

שינוי גודל גופנים