"חתמנו על הסיכום התקציבי אבל אינני שבע רצון ממנו", כך פתח השר לשירותי דת, דוד אזולאי (ש"ס) את סקירתו לוועדת הכספים. השר קרא ליו"ר הוועדה ולחבריה להירתם על-מנת להגדיל את תקציבי המשרד ואת התקנים בבתי הדין ושל רבני ערים ויישובים והביע תרעומת על-כך ש"דווקא לאור ההתייעלות של המשרד וההתייעלות המשמעותית שקידמנו במועצות הדתיות ובכל מערך שירותי הדת, אנחנו סופגים מכה ומפחיתים לנו תקציבים. מזה שנים שלא אוישו תפקידי רבני שכונות ויישובים רבים, התקציבים הוחזרו לקופת האוצר והתקנים התאדו. הכסף שהמדינה הרוויחה מכך צריך לממן עתה את איוש התפקידים מחדש". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הביע תרעומת קשה בעניין ואמר ש"ועדת הכספים תיכנס לעובי הקורה ותפעל להגדיל את תקציבי שירותי הדת בכלל והגדלת התקנים הן של רבני שכונות ויישובים והן בבתי הדין. שירותי הדת לא נופלים בחשיבותם מכל שירות אחר שעל המדינה לספק לאזרחיה".
ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אתמוך בהגדלת התקנים בבתי הדין הרבניים חרף המחלוקות. לא מתקבל על הדעת, אנשים צריכים להגיע לבתי הדין ולקבל שירותים ותנאים נאותים.
השר דוד אזולאי (ש"ס)
בנושא רבנים:
אנחנו פועלים להגדלת שכרם של רבני ערים ויישובים. מקבלים שכר זעום ועלוב שלא עלה שנים. לא יעלה על הדעת שרב במושב למשל, יקבל שכר 5,000 ₪, ומתוך זה צריך לשלם שכירות של 2,300 ₪. וצא וחשוב על כל שאר ההוצאות שלו, כולל להעביר את משפחתו וילדיו לשם. גם בנושא רבני ערים אני רוצה שהמענה יינתן כאן בוועדת הכספים.
בנושא המקומות הקדושים:
המקומות הקדושים הם אחד המשאבים התיירותיים החשובים במדינת ישראל ולמרות שבכל יום פוקדים את המקומות הללו אלפי אנשים, התקציב הכולל לכל המקומות הקדושים עומד על 10 מיליון ₪. נוסף על זה יש תקציב של כ- 2.5 מיליון ₪ להילולה במירון. אם יש מעט פיתוח במקומות הקדושים בחודשים האחרונים, הרי זה בא מתקצוב מועט ממשרד נגב-גליל.
בנושא הקבורה:
יש להפסיק עם הקבורה הרווייה. זה דבר שנובע נובע מאג'נדה. עם 90 מיליון ₪ נפתור את הבעיה ונקדם קבורת שדה, בעוד שבשנים האחרונות מושקעים 250 מיליון ₪ בקבורה רווייה כשיש פתרונות חלופיים טובים בהרבה. עד לאחרונה לא מונו דיינים ולא הוקצו תקנים נלווים, זאת בעוד על כל שופט שמתמנה מוקצים 4 תקנים נלווים וזה פוגע בבתי הדין".
מנכ"ל המשרד, עודד פלוס, הציג את עיקריי עבודת המשרד בשנה החולפת ואת יעדי המשרד לשתי שנות התקציב: קידמנו התייעלות ניכרת המטה המשרד, במועצות הדתיות ובכל מערך שירותי הדת. מתוך 130 מועצות דתיות, 50 היו בתהליכי הבראה וכעת רק 14 נותרו עם חשב מלווה שגם זה ישתנה עד תחילת 2018. המועצות כולן עוברות לתקינה ממשלתית, הגירעון של המועצות בכללן פחת מ- 259 מיליון ₪ ל- 20 מיליון ₪ בלבד כיום. במקביל שיפרנו ומשפרים עוד את שירותי הדת הניתנים על-ידיהן בתחומי הליבה: נישואין, כשרות, קבורה ותרבות תורנית. קבענו סרגל תקינה, למשל כמה עסקים 'ת"פ' של כל מפקח כשרות. דאגנו להשתלמויות מקצועיות והתמקצעות עובדי המועצות. גם בנושא השכר, שכר יו"ר מועצה דתית עולה דרמטית בכ- 3,000 ₪ בממוצע ויותר. בעבר היה מקביל לשכר מנכ"ל עירייה, גם שאר בעלי התפקידים שכרם יעלה, כולל שכר הבלניות, שכבר קיבלו תוספת של 10% והכרה בעבודות נוספות סביב המקוואות: קניות, מענה טלפוני וכד'. העלנו את שכר רבני הערים ולא יהיה עוד דור א' ודור ב'. בנוסף, הצלחנו להשיג מינויים של עוד 50 רבני יישובים. המשרד לשירותי דת הוא החלוץ בנושא הכרה בלימודים ישיבתיים כלימודים אקדמאיים כחלק מהגדרת עובדי המועצות הדתיות כאקדמאיים לצרכיי שכר" ועדכן "ישבתי עם יו"ר ההסתדרות בנוגע לשכר רבני ערים ומנסה לקדם מהלך בעניין. אנו מקדמים פרויקט waze בבתי קברות לטובת קרובי הנפטרים, לצד שירותים נוספים להתמודדות עקב פטירה, כגון סיוע במקרה של פטירות לאחר שעות העבודה של חבר'ה קדישא.
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד):הייתי שמח אם עוד הרבה אנשים היו צורכים את שירותי הדת מלבד קבורה. איפה רבים מאלה שמתחתנים, איפה המתגרשים והמתגיירים? הם לא פונים לשירותי הדת, אז איך ניתן לדבר על הגדלת תקנים? צריך לבדוק 'פר' שקל, אם יש יותר אנשים שנהנים משירותי הדת או שדווקא פחות. לצערי, עבור אזרחים רבים הרבנות למשל, איננה רלוונטית וחבל. שאלת היסוד: מי הנהנים כיום מהרבנות?.
יו"ר הועדה הודיע כי יחדש את הדיון על תקציב שירותי הדת ובפרט בהגדלת המשאבים של הרבנות הראשית ובתי הדין. לא ניתן להם להיות כעניים בפתח!.
