ועדת הכנסת: בחירת נציגי הכנסת לאסיפה הבוחרת של הרבנות הראשית

הכנסת הסמיכה את ועדת הכנסת לבחור את חמשת נציגי הכנסת לאסיפה הבוחרת לפי חוק הרבנות לישראל.
בדיון זה מוצגים שמות המועמדים (במקרה זה, מדובר בחמישה מועמדים – כמספר המקומות) ונערכת הצבעה גלויה.

סדר היום
בחירת נציגי הכנסת לאסיפה הבוחרת, לפי חוק הרבנות הראשית לישראל.

פרוטוקול:

היו"ר צחי הנגבי: שלום, אני פותח את הישיבה. התכנסנו לצורך דרמה שנעלמה לנו מתוך הידיים. חשבנו שיהיו היום דילים, הכרעות דרמטיות וכל מיני דברים כאלה, אבל בסך הכול נשארו חמישה מועמדים על חמישה מקומות ואקרא את נהלי ההצבעה.

דוד רותם: היו שישה, רק מחקת אחד. אני לא יודע למה.

היו"ר צחי הנגבי: אני לא מוחק אף אחד ולא מצרף אף אחד. רשימת חברי הכנסת המועמדים לאסיפה הבוחרת לפי חוק הרבנות הראשית לישראל – כידוע, הכנסת הסמיכה את ועדת הכנסת לבחור את חמשת נציגי הכנסת לאסיפה הבוחרת לפי חוק הרבנות לישראל, התש"ם-1980. כל אחד מחברי הכנסת שאינו שר או סגן שר רשאי היה להציג את מועמדותו בכתב למזכירות ועדת הכנסת עד ליום חמישי, 30 במאי. ההצבעה תהיה גלויה, בהתאם להליך הקבוע בסעיף 66 לתקנון הכנסת. בשל העובדה כי מספר המועמדים הוא כמספר נציגי הכנסת שיש לבוחרם יאמר כל אחד מחברי ועדת הכנסת המשתתף בהצבעה אם הוא תומך – בכולם, בחלקם, בכל אחד אחד מהם – או מתנגד לבחירתם.
שמות החברים, לפי סדר האל"ף-בי"ת, הם: חבר הכנסת ישראל אייכלר, חברת הכנסת גילה גמליאל, חברת הכנסת עליזה לביא, חברת הכנסת מירי רגב וחבר הכנסת יוני שטבון. אני רואה שכבר, עוד טרם אושר חוק הייצוג הנשי, יש לנו כבר רוב מוחץ.

יריב לוין: בזכות העובדה שהליכוד הציג שתי נשים.

אורי מקלב: כן, אבל זה בא על חשבון נציג אופוזיציה נוסף. אני חושב שמחמישה יש רק איש אופוזיציה אחד זה לא מידתי.

יריב לוין: אז אומר לחבר הכנסת מקלב שאנחנו לומדים לאט. למדנו מהאופוזיציה שאפשר לעשות מיוריזציה של הכול. אנחנו מיישמים בשלבים: הפעם נתנו בכל זאת נציג אחד לאופוזיציה, אני מבטיח לך – לא יחזור על עצמו בהמשך.

אורי מקלב: אפילו אחד לא.

ישראל אייכלר: האופוזיציה לא תקבל אפילו אחד. בסדר.

יריב לוין: אני מתחייב.

ישראל אייכלר: עד שאתה תהיה באופוזיציה, יריב.

יריב לוין: יכול להיות. עד אז אני מבטיח שלא יהיה.

היו"ר צחי הנגבי: אתחיל בהקראת שמות החברים.
יריב לוין, האם אתה תומך בכל החמישה?

יריב לוין: כן.

היו"ר צחי הנגבי: אקריא רק שמות של אנשים שנמצאים כאן וממלאי מקום, אם יש.
דוד רותם.

דוד רותם: אני אתמוך בכל החמישה.

היו"ר צחי הנגבי: איילת שקד.

איילת שקד: כן.

היו"ר צחי הנגבי: אורי מקלב.

אורי מקלב: בהחלט כן. אין אצלי שום הבדל בין בחירה חסויה או גלויה. אותו תהליך אני עושה בין אם חסוי ובין אם גלוי. אין חשש.

היו"ר צחי הנגבי: תודה. חבר הכנסת יצחק וקנין.

יצחק וקנין: בכל החמישה.

היו"ר צחי הנגבי: רינה פרנקל, סיעת יש עתיד.

רינה פרנקל: כן.

היו"ר צחי הנגבי: אני גם כן בעל זכות הצבעה, ואני תומך בחמשת המועמדים.
חבר הכנסת אברהם מיכאלי, אדוני נותר. אתה מכיר את שמות המועמדים? אקרא אותם: חבר הכנסת ישראל אייכלר, חברת הכנסת גילה גמליאל, חברת הכנסת עליזה לביא, חברת הכנסת מירי רגב וחבר הכנסת יוני שטבון. האם אדוני תומך בהם?

אברהם מיכאלי: כן.

היו"ר צחי הנגבי: אני מכריז בזאת שנבחרו נציגי הכנסת לאסיפה הבוחרת. נציגי הכנסת לאסיפה הבוחרת לפי חוק הרבנות הראשית לישראל הם: ישראל אייכלר, גילה גמליאל, עליזה לביא, מירי רגב ויוני שטבון. מזל טוב – אין פה אף אחד מהנציגים.

יריב לוין: ברשותך, חבר הכנסת וקנין, כדי להעמיד את הדברים על דיוקם, אני חושב שמה שחשוב זה לא השאלה מי הצביע איך בהצבעה החשאית, כי זו זכותו של כל חבר כנסת לתמוך בכל מועמד, כפי שהוא מוצא לנכון. השאלה היתה האם מלכתחילה, כמו שאתה אומר, מגיעים להבנה או לא והאם נוהגים בהגינות במובן זה שכשם שהקואליציה הקפידה להציג רק מועמד אחד לכל תפקיד, היתה אמורה האופוזיציה לעשות את אותו דבר ולא עשתה.
יתרה מכך, אני אומר כאן, בשולחן הזה, מאחר שיושב כאן חבר הכנסת מקלב והוא גם עדי בעניין הזה – היתה פגישה לפני ההצבעות, שהתקיימה ביוזמתו של חבר הכנסת מקלב, ביחד עם חבר הכנסת אטיאס. ובפגישה הזאת הודיע לי חבר הכנסת אטיאס שלא משנה לאיזה הבנות נגיע או לא נגיע, הוא בשום פנים ואופן לא יוריד את מועמדותו של יצחק כהן לוועדה לבחירת שופטים. ולכן הטענה כאילו היה צריך לסכם ולא ניסו לסכם דברים – – –

יצחק וקנין: סיכמו לגבי דוד אזולאי. הוא ירד.

יריב לוין: היה רק גורם אחד שלא רצה לסכם את הדברים מראש וזו היתה האופוזיציה, והגורם הפעיל באופוזיציה שלא רצה לסכם היתה סיעת ש"ס. ולצערי, חבריי מיהדות התורה העדיפו בעניין הזה לא לנהוג באופן עצמאי אלא לפעול כשלוחה שלכם, ושגו בעיניי. אני אומר את הדברים באופן גלוי וברור. אני רק אומר, נוצר כאן תקדים שבו ישנה מיוריזציה של צד אחד, והתקדים הזה הוא תקדים שמשחק לשני הכיוונים. אי-אפשר ביד אחת לבחור בשני מועמדי אופוזיציה – – –

ישראל אייכלר: למה אתה קורא לזה תקדים? אתה יצרת את התקדים – – –

יריב לוין: אי-אפשר לבחור ביד אחת בשני מועמדי אופוזיציה ואחר כך, ביד השניה, עוד אפילו להתלונן שכשהקואליציה לא מנצלת את הרוב שלה – היא יכולה לבחור את כל החמישה ובכל זאת בוחרת בארבעה ונותנת נציג אחד לאופוזיציה – עוד לבוא בטענות. ואני אומר בצורה גלויה: אני אנהג על-פי הדרך שהורו רבותינו, חכמי סיעת ש"ס.

שינוי גודל גופנים