ועדת החינוך התרבות והספורט: חובת לימוד השפה העברית בכלל בתי הספר.

הדיון שהתקיים בוועדת החינוך נבע מתוך הצעת חוק של ח"כ מאיר שטרית שהפך להצעה לסדר. נקודת המוצא של הצעת חוק נובעת מתוך התפיסה כי לא יתכן מצב שבו במדינת ישראל של היום ובחלק בתי הספר לא לומדים עברית מכיתה א'. ח"כ יוני שטבון: הדיון הזה לדעתי הוא קריטי, כי אנחנו באמת מדברים פה בשיח הציבורי, בשיח הפוליטי על השתלבויות של מגזרים שונים בתוך החברה הישראלית

יום שני, כ' בטבת התשע"ד (23 בדצמבר 2013), שעה 11:00
 
סדר היום: הצעה לסדר-היום בנושא: "חובת לימוד השפה העברית בכלל בתי הספר"
 
ח"כ מאיר שטרית: אדוני יושב הראש, האמת היא שהגשתי הצעת חוק – תיכף אני אסביר אותה – ובגין העובדה ששר החינוך התנגד להעביר את הצעת החוק בוועדת שרים, הסכמנו להפוך את זה להסדרה לסדר היום, בתקווה שאפשר להסדיר את זה דרך הצעה לסדר, ולאו דווקא באמצעות הצעת חוק, בהנחה שמשרד החינוך אכן ישתף פעולה עם הוועדה או ישתף פעולה איתי, לצורך העניין. אני מראש אומר, אם הדבר הזה לא יוסדר, אני אגיד מחדש את הצעת החוק, והפעם גם נאבק עליה.
 
נקודת המוצא שלי אומרת שלא יכול להיות מצב שבו במדינת ישראל של היום, בעצם מאז קום המדינה, בחלק מבתי הספר בישראל, שזה בתי הספר הערבים ובתי הספר החרדיים, לא לומדים עברית מכיתה א'. מתחילים ללמוד את השפה העברית מכיתה ד', ה' לפעמים, תלוי באיזה מגזר. ואני חושב שזה פשוט אסון. אין לי מילה אחרת להגיד את זה.
 
קודם כל בחברה הערבית, בוודאי שזה גורם בין היתר, ובעיני, זה אחד הגורמים לקושי של התלמידים הערבים להשתלב אחר כך בתוך מערכת החינוך ולעבור את הבחינות בקלות ולהיכנס לאוניברסיטאות וללמוד במקצועות הגבוהים, כי הם מגיעים מראש עם פיגור בשפה העברית, שאיתה הם נבחנים ברוב המקרים, ברוב הדברים. ונדמה לי שזה רק לרעת המגזר שלא מלמדים את הערבית מכיתה א'.
 
בכלל, מדינה שהשפה הרשמית שלה היא עברית, לא יכול להיות שלא לומדים אותה בכל בתי הספר. בבתי הספר הערביים לומדים ערבית ואין לי שום בעיה שילמדו ושהמורים מדברים בערבית, זה בסדר גמור, אבל הם צריכים ללמד את השפה העברית. ויש מורים מאד מוכשרים גם במגזר הערבי, ואם אין במגזר הערבי, אני חושב שצריך לקחת מורים יהודיים שילמדו עברית במגזר הערבי, כמו שההיפך: אני חושב שצריך לקחת מורים מהמגזר הערבי, שילמדו בבתי הספר היהודיים – ערבית, כשפה זרה שנייה, שהיום לצערי בשביל ללמד בבתי הספר התיכוניים ערבית בכיתות ט' ו-י', לפעמים שנה או שנתיים, יש מעט מאוד מורים, לא בדיוק מכירים את השפה על בוריה, חלק מהם. לכן גם התלמידים לא תמיד דוברים את השפה מספיק טוב.
 
בבתי הספר החרדיים לומדים אידיש, מדברים אידיש עד כיתות ד'-ה'. אז אני שואל – בשביל זה הקמנו מדינה עברית? להמשיך לדבר באידיש ובלי שנותנים הזדמנות לתלמידי ישראל ללמוד את השפה מכיתה א'?
 
אדוני יושב הראש, מניסיוני, אני עליתי כמו שאתה יודע ממרוקו בגיל 10, כך שלמדתי כמה כיתות יסוד במרוקו, בבית ספר מקומית של אליאנס, ושם למדנו צרפתית, ערבית ספרותית, עברית ודיברנו מרוקאית. אני לא זוכר שהיה לי איזה שהוא קושי לשלוט בארבע השפות האלה.
 

 
עבדאללה חטיב (מנהלת אגף חינוך לערבים, משרד החינוך): קודם כל אני מייצג את העמדה של המשרד. שמי עבדאללה חטיב, ראש האגף לחינוך ערבי. לצדי יושב ד"ר האני מוסא, מפמ"ר השפה העברית, וגם נציג החינוך הדתי.
 
לגבי הנושא של ההצעה שאמר חבר הכנסת מאיר שטרית, שאני מאד מעריך גם את הדאגה שלו לנושא של השפה העברית, ולהשתלבות גם של האוכלוסייה הערבית בחיי מדינת ישראל.
 
אני רוצה להגיד ככה: את השפה העברית מתחילים ללמוד באופן רשמי ולפי תכנית הליבה במגזר הערבית בכיתות ג' בהיקף של 4 שעות, עד כיתות י', בהיקף של ארבע שעות, ואחרי זה ממשיכים בכיתות י"א וי"ב, והרבה תלמידים, כפי גם שיציג ד"ר האני מוסא, הרבה תלמידים מהמגזר הערבי או מרבית התלמידים מהמגזר הערבי ניגשים ל-4-5 יחידות לימוד בשפה העברית.
 
הבעיה היא הייחודיות של השפה הערבית. בשנת 2008 מונתה ועדה בראשות הפרופסור מיכל בלר שהייתה מנכ"לית ראמ"ה, ואני הייתי חבר גם באותה ועדה, שבחנה את ההישגים הלימודיים בקרב האוכלוסייה הערבית. אנחנו יודעים שההישגים הלימודיים של התלמידים במגזר הערבי נמוכים והיום יש מגמה של עלייה.
 
באותה ועדה גם הוזמנו הרבה אנשים וחוקרים, שהם גם חוקרי רכישת שפה שנייה ושפה זרה מהמדינה, והגענו למסקנה שצריך לדחות את לימודי השפה העברית לכיתות ג', עד שאנחנו מבססים את שפת האם. כי קודם כל בבתי הספר הערבים שפת ההוראה היא השפה הערבית, ויש מרחק אדיר בין השפה שהיא השפה המדוברת לבין השפה התקנית. מרבית התלמידים במגזר הערבי מגיעים לגני ילדים עם שפה מדוברת, ויש מרחק בין השפה המדוברת לבין השפה התקנית, מה שאנחנו קוראים לה – דיגלוסיה.
 
ולכן המטרה העיקרית הייתה קודם כל לחזק את שליטת התלמיד הערבי בשפת אמו. כל עוד שהתלמיד במגזר הערבי לא שלט בשפת אימו שהיא השפה הערבית, שהיא גם כן השפה שבה מלמדים בבתי הספר והיא השפה גם כן שלומדים בה את שאר המקצועות, קשה מאד לעבור וללמד שפה שנייה.
 
ולכן באותה ועדה, ואחרי שבחנו את כל הסוגיות, הייתה המלצה ברורה של מנכ"לית ראמ"ה, יחד עם חברי הצוות של הוועדה, לדחות את הוראת השפה העברית לכיתות ג', והאנגלית היא כמו שמקובל גם במגזר היהודי, להתחיל בכיתות ג'. אבל היום אני רואה שיש מגמה בחלק מבתי הספר במגזר הערבי. אני מסייר בשטח ואני רואה בשטח שהרבה בתי ספר במגזר הערבי מתחילים ללמד את השפה העברית דווקא בכיתה א' ובכיתה ב', בהיקף של שעה שבועית, רק כדי לשמוע את השפה, להעשיר, כל מיני פעילויות של העשרה, אבל זה לא חובה על כל בתי הספר הערביים, כי החובה בהתאם לתכנית היסוד היא מכיתה ג', בהיקף של 4 שעות והלאה.
 
אני רוצה להגיד שהיום אנחנו במשרד החינוך רואים חשיבות רבה גם כן בשיפור ההבעה בעל פה בשליטה בשפה העברית. כי אחת הבעיות המרכזיות של התלמידים במגזר הערבי, זה לא הכתיבה בשפה העברית, זה הבעה בעל פה של התלמידים בשפה העברית, וזה מקשה עליהם גם כן את ההשתלבות בחיי האקדמיה. אבל הבעיה שקיימת היום, הפתרון שלה זה לא להתחיל את הנושא של לימודי השפה העברית בכיתות א' וב', אלא להגביר או לחשוף יותר את התלמידים הערבים לשפה העברית. עיקר הבעיה שהתלמידים גם ביסודי, גם בחטיבות הביניים וגם בתיכון, לא נחשפים מספיק לשפה העברית, וזאת הבעיה להבעה בעל פה בשפה העברית.
 
היו"ר עמרם מצנע: אני מניח שאתה ער לזה, וזה עלה בהרבה מאד פגישות שלנו עם המל"ג והות"ת, שאחד המכשולים הגדולים ביותר להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה דוברת ערבית, זה השפה העברית.
 
עבדאללה חטיב  (מנהלת אגף חינוך לערבים, משרד החינוך): יושב הראש, אני הייתי באותה הישיבה, כאשר היה טרכטנברג והייתה גם מירב שביב הסמנכ"לית של המועצה להשכלה גבוהה, אבל היום יש לנו שעובד על חיזוק השפה או שליטת התלמידים הערבים בשפה העברית. היום אנחנו פיתחנו תכניות ייחודיות ודווקא בשנים האחרונות אנחנו היום עם תכנית לימודים חדשה בשפה הערבית, שהאני גם יתייחס אליה, שאף פעם לא הייתה תכנית לימודים שיש בה מרכיב של בחינה בעל פה בשפה הערבית. מה עשו כל הזמן? כל הזמן בחנו את הנושא של הדקדוק והספרות, בלי להתייחס למרכיב שהוא החשוב מאד בעיני, שהוא הבעה בעל פה.
 
ולכן, בתכנית הלימודים החדשה שמוטמעת היום בכל בתי הספר הערבים, יש מרכיב של הבעה בעל פה בשפה העברית לתלמידים, וזה חלק מהבחינה שהיא בחינת הבגרות לכלל התלמידים הערבים. אני מודע גם לסוגיה שאתה, יושב הראש, העלית. ולכן היום, דווקא בחטיבת ביניים ובחטיבה עליונה, אנחנו דווקא חושבים קודם כל על העצמת או העשרת הוראת השפה העברית, כי אנחנו היום גילינו גם כן שבהעדר חשיפה של התלמידים הערבים לשפה העברית, ולכן פנינו גם לטלוויזיה החינוכית, אנחנו מנסים לגייס גם מורים מהמגזר היהודי – – –
 
היו"ר עמרם מצנע: אנחנו דנים פה בדבר ספציפי – למה לא להתחיל את לימודי העברית בכיתה א', ואתה אומר שחלק גדול מבתי הספר עושים את זה כבר מיזמתם?
 
עבדאללה חטיב (מנהלת אגף חינוך לערבים, משרד החינוך): לא בצורה רשמית. הסיבה ברורה, כי אי אפשר להתחיל בהוראת שפה שנייה בכיתה א' לתלמידים הערבים, בגלל הנושא של הדיגלוסיה בשפה הערבית. קיימת בעיה וקיים מרחק אדיר בין השפה המדוברת לשפה התקנית. התלמיד במגזר הערבי מגיע לכיתות א' עם שפה מדוברת, כאשר הוא צריך לקרוא ולכתוב שפה ערבית בשפה תקנית ויש מרחק ביניהם. עד שהתלמיד הערבי לא יתבסס בשפה הערבית שהיא התקנית, הוא לא יכול להתחיל בלמידת שפה שהיא שפה אחרת.
 

 
האני מוסא (מפמ"ר עברית לערבית, משרד החינוך): שמי האני מוסא, אני מפמ"ר עברית לערבית. בתי הספר שלנו, רוב בתי הספר מלמדים עברית החל מכיתה ג', ואני רוצה לחזור על הדברים שאמר מר עבדאללה, הם נכונים ומחוזקים אפילו בדעות של אנשים מלומדים באקדמיה. אני לא צריך לחזור על הדברים האלה.
 
אנחנו מלמדים כמובן 4 שעות. כ-6,000 תלמידים ניגשים ל-5 יחידות לימוד, יחידה חמישית, בהשוואה לערבית שפת אם – – –
 
ח"כ מאיר שטרית: 6,000 תלמידים מתוך?
 
האני מוסא (מפמ"ר עברית לערבית, משרד החינוך): מתוך כ-17,000 תלמידים.
 
עבדאללה חטיב (מנהלת אגף חינוך לערבים, משרד החינוך): מתוך כ-17,000 תלמידים שלומדים בכיתות י"ב במגזר הערבי.
 

 
היו"ר עמרם מצנע: אוקיי, בואו נעבור למגזר החרדי. בבקשה, רות אלמליח.
 
רות אלמליח (מפקחת מחוז ירושלים והמחוז החרדי, משרד החינוך): שלום, אני רות אלמליח, אני מפקחת מרכזת מחוז חרדי. האמת, כשראיתי את הדברים קצת לא הבנתי מה בדיוק הטענה. קודם כל, למען הסר ספק, אין לנו מקצוע כזה – אידיש בבתי הספר היסודיים. יש מקצוע אידיש בבתי הספר העל יסודיים, לכאלה שהם לא דוברים, ורוצים לגשת לבחינת בגרות ברמה של 5 יחידות, בלי קשר לשפת האם שלהם וכו'.
 
בבתי הספר היסודיים יש חובה ללמד עברית בין 4 -6 שעות שבועיות מכיתה א'.
 

 
רות אלמליח (מפקחת מחוז ירושלים והמחוז החרדי, משרד החינוך): אני לא יודעת על מה אתה מדבר, אני פשוט רוצה לשמוע בדיוק איזה בית ספר, ואז אני אוכל להתייחס, למרות שאני מכירה את בתי הספר ממש לאורך ולרוחב, ואני לא מכירה דבר כזה שהילדים לא יודעים לדבר עברית.
 
מה שאני רוצה לומר זה ככה, יש בתי ספר, ואני עוזבת לרגע את בתי הספר שהם לא מוכרים וללא רישיון וכו'. בתי ספר שיש להם רישיון מתחלקים לשלושה חלקים. יש לנו את הפטורים, מה שנקרא הת"תים, שהם מתוקצבים ב-55%, הם מחויבים מכיתה א' בשלוש שעות שבועיות ללמד עברית לפי חוזר מנכ"ל, ונעשה כך.
 
יש לנו את בתי הספר שנקראים מוכרים אחרים, 75%. הם מחויבים לפי חוזר מנכ"ל ב-5 שעות,  4-5 שעות עברית, תלוי, מכיתה א'. והרגילים, 6 שעות מינימום מכיתה א'. זה מבחינתנו. אז מבחינת חיוב, יש חיוב. יש תכנית לימודים, יש ספרי לימוד וכו'.
 
מה שאני רוצה להדגיש, לאלה שלא כל כך מכירים את מה שנקרא לשון הקודש, וזה ממש באחוז מאד קטן בבתי הספר של הבנים, של הבנים, באחוז מאד קטן, שהם קוראים בהגייה שנקראת לשון הקודש. זה לא אידיש. זה הגייה של לשון הקודש.
 

 
ח"כ יוני שטבון: אדוני יושב הראש תודה רבה, וגם לחבר הכנסת מאיר שטרית שיזם את המופע הזה של הצעה לסדר היום, שהתחילה בכלל בחקיקה, וכיוון שנגיע להבנות עם משרד החינוך, זה הגיע לכאן.
 
שפה: אני חוזר בשבוע שעבר ממפגש עם 1,000 צעירים צרפתיים, עולים מצרפת, יהודים שרוצים לעלות לארץ, ואחד הדברים שעולים כל הזמן במפגש הזה שאנחנו עושים עם העלייה הצרפתית, שאני מתעסק בה בפרט, זה היכולת להשתלב פה בתעסוקה בארץ וזה חוזר על עצמו כל הזמן: השפה, השפה, השפה.
 
אז קודם כל בהבנת היסוד, לפני הסוגיה של חרדים, ערבים, השפה זה הבסיס, יכולת התקשור הנפשי בין אנשים, לפני התקשור אפילו בתעסוקה, שתפיסתה היא כלפי האוכלוסייה הערבית והערבית כלפי ו… החרדית, זה היכולת שיש לנו בכלל שפה משותפת. השפה משמשת היום כלי תקשור נפשי מאד משמעותי ביכולת לחיות במקום המורכב הזה בכלל, שקוראים לו מדינת ישראל, שברוך השם אחרי 2,000 שנות גלות מורכב מפסיפס רחב של אנשים וגם מהאוכלוסייה הערבית הישראלית.
 
לגבי השלבים, אני חושב שכן צריך לבחון את מבחן התוצאה, חבר הכנסת שטרית. זאת אומרת, האם זה א' או ג', אני חושב שזה דיון מקצועי-מחקרי שעומד בפני עצמו. מה שאמרת זה לדעתי הדבר הכי מדויק. שאנחנו מגיעים בכיתה י"ב לבחור חרדי, ערבי או צרפתי, לא משנה עכשיו, אני ממש לא עוסק במגזר. האם הוא יכול להשתלב בכל המערכים הרלבנטיים? הכוונה היא ממערך ההשכלה הגבוהה ועד המערכים האחרים. אנחנו יודעים שזה לא כך. אנחנו כן פוגשים, לצערי אני אומר את זה, גם מהמגזר הבדואי וגם מהמגזר הדרוזי ומגזרים אחרים, שלא מספיק – – –
 

 
ח"כ יוני שטבון: הדיון הזה לדעתי הוא קריטי, כי אנחנו באמת מדברים פה בשיח הציבורי, בשיח הפוליטי על השתלבויות של מגזרים שונים בתוך החברה הישראלית, ומה שחבר הכנסת שטרית אומר שבעצם זה הבסיס. כשיש שפה – יש גם יכולת חיבור נפשית, והבנה אחד את השני לפני ההבנה המקצועית.
 
אני כן הייתי מציע לקבל נתונים לגבי מה קורה היום בתוך הגילאים הבוגרים, במבחן התוצאה. האם זה רק תחושות שאתה ואני מבטאים, או שיש באמת נתונים שמראים שהיום בוגרי י"ב בכל המגזרים, לא משתלבים.
 

 
ח"כ מאיר שטרית: יושב הראש, אני זוכר את ההורים שלי זכרם לברכה, כשהגענו לארץ כעולים חדשים. אני הגעתי, אמרתי, דיברתי צרפתית, ערבית ספרותית ועברית ודיברתי מרוקאית. ההורים שלי לא ידעו עברית, אז אני זוכר שזה כמו עיוורים שחיים בחושך – לא יכולים לקרוא שלט, עיתון, דף, נייר, שום דבר. וכל האוכלוסייה הגדולה שבאה ולא ידעה עברית היא הייתה אז עיוורת. לא היה אז אולפנים וסידורים וקליטה, לא היה כלום. הם למדנו דרך החיים לדבר עברית, אבל שנים לא ידעו שום דבר.
 
המכשול הזה של השפה הוא מכשול קריטי להרבה מאד אנשי, ליכולת שלהם בכלל לעבוד, להשתלב בחברה, להתקדם בחברה. וזה בא ממקום טוב, לא ממקום רע. אני לא רוצה לכפות על אף אחד שום דבר. אני חושב שזה אינטרס של העולם ושל המגזר הערבי.
 
לפי התרשמותי מפגישות עם ראשי ערים ערבים, עם מנהלי בתי ספר ערביים, בכובעים שונים שהייתי – – –
 

 
עבדאללה חטיב (מנהלת אגף חינוך לערבים, משרד החינוך): אני רק רוצה להוסיף עוד דבר, יושב הראש, ברשותך. אני רוצה להגיד שבאותו דו"ח גם הייתה המלצה לגבי הנושא של הוראת השפה העברית, ויש שם המלצות שאנחנו התחלנו בישומן לגבי הנושא של חיזוק מעמד ושליטת התלמידים הערבים בשפה העברית.
 
אני רוצה להגיד, בכל שבוע אני מסייר בבתי הספר התיכוניים במגזר וגם בחטיבות הביניים, וכאשר אני מבקש מתלמיד ערבי לקרוא מספר שהוא בשפה העברית, התלמיד במגזר הערבי קורא. אין לו בעיה עם הנושא של הקריאה. יש לו בעיה בשני מישורים, המישור הראשון זה הנושא של הבעה בכתב והנושא השני שזה הבעה בעל פה. אלה שני המישורים העיקריים שיש לתלמידים הערבים בעיות בהן.
 
בנושא הקריאה, אני מסתובב הרבה ואני אומר לתלמיד תקרא מהספר, והוא קורא לך בצורה – – –
 
ח"כ מאיר שטרית: השאלה אם הוא מבין.
 
עבדאללה חטיב (מנהלת אגף חינוך לערבים, משרד החינוך): …אני לא רואה שהבעיה היא בהחלת השפה העברית החל בכיתות א' וב'. עיקר הבעיה הוא בחיזוק שליטת התלמידים הערבים בנושא של הבעה בכתב והבעה בעל פה, שהם מהווים מחסום עבור התלמידים ועבור השתלבות האוכלוסייה הערבית בחיי המדינה.
 
ח"כ יוני שטבון: אתה מדבר על לשנות את השיטה? לשנות את המיקוד מכתיבה לשפה מדוברת?
 
עבדאללה חטיב (מנהלת אגף חינוך לערבים, משרד החינוך): אני רוצה להקדיש יותר שעות לנושא של הבעה בעל פה ולנושא של הבעה בכתב, לתת יותר שעות לתחומים האלה.
 

 
דדי קומם (מנהל תחום חינוך לחיים משותפים, קרן אברהם): העמדה שלנו היא שזה רע, אבל העמדה שלנו היא שזה המצב ושהוא לא כל כך מהר ישתנה ואנחנו תומכים בבתי ספר דו לשוניים וכו', שגם שם אגב יש הרבה בעיות. זה לא שמבתי הספר הדו לשוניים יוצאים הבוגרים ושולטים בשתי שפות. אבל אני אומר, צריך לזכור שזה המצב וזה מטיל אחריות יותר גדולה, גם עלינו כחברה וגם על משרד החינוך, ליצור מצב גם של חינוך לחיים משותפים, וגם של ידיעת השפה והתרבות בשני הצדדים, כשברור שעיקר העבודה נעשית כמו שזיו מהשלטון המקומי דיבר. ביחסי רוב ומיעוט, ברור שהרוב פחות יודע את שפת המיעוט, ושם המצב הקשה.
 
אבל אני חייב להגיד, אנחנו מתוך עבודה בתכניות מפגשים ובתכניות עם בתי הספר, עם המחנכים והתלמידים, ראינו את המצב ובזה היינו שותפים, גם עם ד"ר האני מוסא וגם עם מנהלי המחוזות. ראינו את המצב של העברית, שגם קיימת שונות מאד גדולה בין יישובים, וגם באמת יש הרבה מה לשפר, ועשינו ביחד ואנחנו עושים פעולות של ההעשרה, בדיוק בעניין הזה של תרבות יהודית עכשווית, של להכיר את התרבות. לא דווקא התרבות היהודית והחגים וכו' והמסורת, אלא היום יום של בני גילם היהודים, איך זה קורה, כי בגלל ערוצי הלוויין והאינטרנט וכו', כמעט שאין חשיפה, וגם העשרה בשפה, בעיקר בדיבור, בהבנה.
 
אנחנו מאד תומכים גם בנושא של שילוב מורים יהודים בבתי ספר ערביים. אני חייב להגיד שמשרד החינוך עושה בעניין הזה, ואנחנו גם בקשר עם הפיקוח על הוראת עברית, גם עם יועץ השר פורמן, רוצים לתת דגש. אנחנו עכשיו גם אמורים לעשות איזה שהוא מיפוי, ואני חושב שזה הדבר שנוגע למה ששמעתי פה. צריך לבדוק באמת מה הכי הרבה יחזק את השליטה בשפה העברית. זאת אומרת הדברים האלה באמת ניתנים לבדיקה וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות בזמן הקרוב, ביחד עם משרד החינוך.
 

 
היו"ר עמרם מצנע: תראו, אני חושב, מאיר, ברשותך, מאחר שאתה יזמת את הצעת החוק שהפכה להיות הצעה לסדר, כשאני ככה מסתכל על החודשים האחרונים, הנושא הזה של השפה העברית בבתי ספר ערבים והשפה הערבית בבתי ספר יהודים, עלה על השולחן הזה הרבה מאד פעמים. גם באמת עם הות"ת והמל"ג, וגם בנושא של החינוך במגזר הערבי, ומה שנראה לי נכון יהיה לעשות זה לעשות דיון יותר מקיף, להזמין את שר החינוך, כדי שיוצג בפנינו בצורה יותר מסודרת, וגם שמענו כמה רעיונות של האני ושל עבדאללה, ואנחנו נבקש ממשרד החינוך שיציג את תפיסתו ואיך הוא מתמודד עם הכשל הזה שיש בהחדרת השפה העברית והשפה הערבית, כל אחת כמובן במגזר החלופי שלו.
 
הרעיונות של מורים יהודים בבתי ספר ערבים. דרך אגב, הכי טוב שמגיעים לשם מורים שלא יודעים מילה ערבית, אז אין להם ברירה.
 

 
הישיבה ננעלה בשעה 11:45.
 

שינוי גודל גופנים