ועדת החינוך: היערכות לקראת שנת שמיטה. ח"כ רות קלדרון:" חשוב שהשמיטה לא תהיה רק של דתיים"

ועדת החינוך התרבות והספורט דנה בהיערכות מערכת החינוך לקראת שנת השמיטה. יו"ר רות קלדרון פתחה את הישיבה והסבירה כי שמיטה קיימת כבר אלפי שנים, וכעת יש ניסיון לממש אותו בעולם של התחדשות יהודית. לפיכך, שמיטה תהה בהיבטים של שמיטה חברתית, סביבתית וחינוכית

יום שלישי, ו' בשבט התשע"ד (07 בינואר 2014), שעה 11:00
 
סדר היום: היערכות מערכת החינוך לקראת שנת השמיטה בתשע"ה – לציון יום מיוחד לשנת השמיטה בכנסת
 
 
היו"ר רות קלדרון: ברוכים הבאים לישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא היערכות מערכת החינוך לקראת שנת השמיטה תשע"ה. והיום יום ציון השמיטה, יום מיוחד בכנסת. המליאה היום תעסוק בשמיטה. מכל סיעות הבית יהיו דוברים על השמיטה. והוועדה הזאת תנסה להיכנס פחות בממד הטקסי, שאתמול עשינו פתיחה חגיגית בכנס של השמיטה, והיום ננסה להיכנס ממש לתוך המעשה החינוכי שאנחנו מבקשים להתחיל להתכונן אליו לקראת שנת השמיטה.
 
אני מבקשת להתחיל בדבר שלא הצלחתי אף פעם לשכנע את יושב ראש הוועדה, והיום שהוא הרשה לי להיות יושבת ראש אז אני מבקשת להתחיל בסבב של שמות. אם אפשר אבל מאוד לקצר – להגיד את השם ומאיזה מקום כל אחד, ואז נדע עם מי אנחנו יושבים ושיש באמת נציגות של כל המוזמנים שלנו. אז שמי רות קלדרון, ואני חברה בוועדת החינוך, התרבות והספורט. זאת הגברת יהודית גידלי והיא – –
 

 
היו"ר רות קלדרון:  שמיטה, כידוע לכולם, קיימת כבר אלפי שנים, אבל אנחנו מנסים לממש בשנה הבאה רעיון שחי כבר, בעולם ההתחדשות היהודית מדברים עליו כבר כמה שמיטות, אני חושבת, לנסות לעשות שמיטה חברתית, סביבתית וחינוכית בשנה הבאה מעבר למה שנעשה בחקלאות, וב"אוצר בית דין" ובמכירה, דברים נוספים לציבור הישראלי, כדי שהמילה שמיטה והמושג שמיטה יהיה מושג משמעותי לכל אדם בישראל. ובמובן שלנו – אני אוהבת איך ששר החינוך אומר: ששר חינוך זה לא רק לילדים. אז קודם כל לילדים, מכל הסוגים, בכל הגדלים, אבל גם למבוגרים, ולחברה, ולמרחב הציבורי, ולצבא וכולי.
 
הרעיון של שמיטה, כפי שדיברנו בו אתמול, הוא רעיון שהוא מעבר לרק מה שבא לידי ביטוי בחקלאות. רעיון של הגבלת הבעלות או הבעלתנות, רעיון של שום דבר לא בעצם בבעלותנו, וזה תרגול של האדם: כמו שהשבת עושה מימי השבוע, השמיטה עושה בשנים – לעשות שנה אחת בהרפיה, קצת ללכת אחורה, קצת להתעסק יותר ברוח, בפרטי, במשפחה, לא במרוצים, לא בחומר.
 
המהלך הזה הוא מהלך חינוכי קודם כל, כי דברים כאלה אי אפשר לחוקק ולהכריח אנשים לעשות. ובפרויקט שאנחנו חושבים עליו כאן, של שנת השמיטה, יש לו שלושה מהלכים: אחד, סביבתי. יש כאן פחות נציגות מהארגונים הסביבתיים, אבל יש, יחד עם המשרד להגנת הסביבה אנחנו חושבים על כמה ביטויים בשנת השמיטה: גם פתיחת גנים בחינם, כי הכול של כולם, אבל גם הפסקת הדגה לשנה בחופי ישראל כדי לאפשר לדגים שכמעט נכחדו מיתר דיג להשתקם.
 
המהלך הכלכלי חברתי שדיברנו עליו, בעיקר אתמול, מהלך של ניסיון לשיקום 10,000 משפחות שנמצאות בחובות. לעבוד שוב עם העמותות מהמגזר השלישי: "פעמונים", "ידיד", "מקימי" וכולי, לחינוך לניהול כלכלי יותר נכון ולעזרה להעמדת המשפחות על הרגליים. ואז, אחרי שנה של עבודה, מהלך של הסדר חוב שמאפשר להן לא להיעצר בחובות האלה, ולחזור אל המעגל הבריא של משפחות שחיות כלכלית יחד עם כולנו.
 
המהלך השלישי, שאתמול היה יותר קשה לדבר בו, והיום אני מקווה שניכנס יותר לעומקו הוא המהלך החינוכי. יש לנו בערך חצי שנה של הכנה, אבל בניגוד לשמיטה של החובות או ההסדרים הכלכליים שהם לסוף שנת השמיטה, כלומר בתשרי, אחר כך ספטמבר 15, המהלך החינוכי צריך להתחיל בתשרי הזה, בספטמבר הקרוב, וזה לא כל כך הרבה זמן – חצי שנה. אם כי ראינו שמשרד החינוך, אתמול שר החינוך הגיע כבר עם חוברת. אני לא יודעת אם המשרד התאושש לעכל אותה, אבל אני רואה שאתה – – –
 

 
ירון קנר (מנכ"ל "פנים" – איגוד ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל): נתחיל בה. בה תלויים הרבה דברים. "פנים" זה איגוד של 47 ארגונים שכוללים פחות או יותר את רוב תחומי ההתחדשות היהודית, ומחולקים לפי סוגי הפעילות: ארגוני בתי מדרש, ארגוני קהילות, וארגוני בתי ספר או ארגונים חינוכיים, שהם אלו שרלוונטיים – החלק השלישי – הם אלו שרלוונטיים לפרויקט הזה, לדעתנו. אם כי אפשר למצוא גם בארגונים האחרים, ובייחוד בארגוני בתי המדרש, כוחות שיוכלו להצטרף בייחוד בעבודה מול מכינות או בחינוך הבלתי פורמלי.
 

 
ירון קנר (מנכ"ל "פנים" – איגוד ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל): מתכוננים לקראת שנת השמיטה. אבל זו מהפכה מחשבתית – להתייחס למושג דתי, ואני מקווה שזה ישליך. לנו בהתחדשות היהודית זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות. אני מקווה שזה ישליך על מושגים דתיים אחרים כדי שנוכל לראות בהם רלוונטיות הרבה יותר רחבה לציבור, ולחפש את העקרונות או את הערכים שבסיסם, שבהם אנחנו יכולים להשתמש.
 
אז מה הם הערכים שבסיס השמיטה? ואיך אנחנו כארגוני התחדשות יהודית יכולים להשתלב בהם? אז דובר על הערכים המיידים שזה הערך הסביבתי. הרי מדובר במקור על מנוחת האדמה. והפרויקטים הוצגו וכולי. וכאן באמת אני חושב שנוכל לספר על מנוחת האדמה, ולחנך את התלמידים לערכים אקולוגיים וסביבתיים מההקשר היהודי, של הזווית היהודית, מה יש ליהדות לומר, לא רק בהקשר של שמיטה אלא במגוון רחב מאוד של מצוות והלכות שקשורות ליחס האדם לעולמו בכלל. למה שנקרא: תיקון עולם. במובן של צדק חברתי בוודאי יש ליהדות לומר הרבה, לא רק בהקשר הספציפי של שמיטת חובות אלא בכלל ביחס לניהול כלכלי של החברה ושל האדם. וכאן אנחנו היינו רוצים מעט להרחיב את זה. השר חילק את זה למעגלים ראשונים – מעגל ראשון, שני, שלישי, ובמעגל השני ציין חינוך פיננסי. חינוך פיננסי – – –
 
היו"ר רות קלדרון: שר החינוך נתן אתמול חוברת של מימוש לקראת השמיטה, איזו הם מתכוונים.
 
ירון קנר (מנכ"ל "פנים" – איגוד ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל): לקראת שמיטה ישראלית, – – – ראשונה. אני חושב שהאתגר הגדול ביותר שלנו הוא דווקא בהקשר הזה, של חינוך פיננסי, כי הוא הדבר הרלוונטי ביותר והחשוב ביותר לבני נוער. וחינוך פיננסי, בדרך כלל מדברים עליו בשיעורי אזרחות, וזה איך לנהל חשבון בנק ואיך לא להיכנס לאוברדרפט אחרי הצבא, ופחות נוגעים במה שקשור לתלמידים עצמם, בחיים שלהם כבר היום: לתרבות הצריכה שלהם, לתרבות המותגים, איך הם תופסים את מושג הכסף, לתרבות השפע, צריכה – – –
 

 
מרדכי בר אור (מנכ"ל "קולות"): בוקר טוב. המוקד של "קולות" בשמיטה זה עיסוק עם בעלי הברכה הגדולים, וזה אנשי העסקים ואנשי העושר שאליהם עיקר השמיטה מופנית. זה הגרעין הכי קשה לפצח אותו, ואני חושב שזה גרעין שצריך להשתדל מאוד לפצח אותו. השמיטה היא לא מצווה שכולם מחויבים בה ברמה המקרית. זה בעיקר מופנה לאנשים שזכו להתברך. אני חושב שהשמיטה היא דרישה מאנשי הברכה ללכת פנימה. זה אזור המיקוד שלנו.
 
אני מסכים עם מר ירון קנר. אני חייב לומר שהנושא – – – את זה – – – ישר עם משרד החינוך – אני חושב שתאוות הממון הוא נושא שצריך לעסוק בו בשמיטה. אני חושב שנושא שבין דתי, בין חילוני, לא חשוב איפה אתה חי זה יצר מרכזי באדם. אגב, יצר מאוד בריא ביסודו. אני בעד היצר הזה. אבל הגבולות שלו, העבודה איתו, אני חושב שזה דבר שאפשר לחשוב עליו בצורה פשוטה, לא בצורה מעמיקה. פה צריך אנשי שיווק – איך משווקים את צמצום היצריות של מותגים וכולי וכולי.
 
תראו, איכות הסביבה הוא נושא שכל השנים צריכים לעסוק בו. שמיטה, כמו השבת, אומרת שהיא לא כל הזמן. שש שנים אתה נמצא באיזשהו מרוץ לאשליה, ושנה אחת אתה עושה. את התזוזה הזו צריך לחדד בשמיטה. ואני מסכים, אני חושב שאם צריך לחדד את הכול, לא הייתי משקיע דווקא בניקיון ארץ ישראל בשנה הבאה, זה רעיון שעלה. הייתי מנסה לחשוב איך אפשר בעולם שהמרוץ אחר הקניינים והממון הוא כזה מרכזי, איך עושים בו תפנית קטנה. אם משהו כזה יקרה בשנה הבאה אני חושב שעשינו המון. אבל זו הצעה שלי, ואני אומר שוב: היצר הזה הוא בעיניי אחד היצרים של המאה ה-21, והשמיטה אמורה לגעת בעידון היצר הזה.
 

 
עמיטל בראלי (מכון התורה והארץ): שמי עמיטל בראלי, אני ממכון התורה והארץ. מכון התורה והארץ עוסק בשמיטה. הזכרת לפני כן ממתי התחילו להתארגן. אנחנו עסוקים בשמיטה קרוב לשנתיים-שלוש לפני השמיטה. הזווית שאנחנו עסוקים בה, אולי בניגוד לרוב הנמצאים בו, היא זווית קודם כל הלכתית. הנושא של החינוך הוא נושא מסוים, חלק מסוים מתוך התפיסה הכוללת של מכון התורה והארץ. אבל אם מדברים על השמיטה בערכים הנוספים שיש לה, שכמובן גם זה נמצא בתוך הסל של השמיטה, אנחנו, בראש ובראשונה, מתעסקים בצדדים הפשוטים של אנשים שיהיה להם, שמעוניינים בכשרות, בשנת השמיטה איך לאכול את הפירות ואיך לאכול את הירקות. אנחנו מדריכים את החקלאים. אנחנו שולחים להם חוברות הסברה, כמובן בתיאום עם משרדי הממשלה. ואנחנו מסתכלים על השמיטה כמכלול, ובראש ובראשונה בצד הפשוט של השמיטה. וכאן אולי באמת חשוב להעיר שאני לא בטוח שכל ילד בישראל יודע מה זו שמיטה בערך המובן, שמי שיקרא את הדברים בשמיטה, את הדברים בפרשות, אז יש מובן מאוד פשוט לשמיטה: שמיטת קרקעות כפשוטה. כמובן, עם הצדדים, איך שמתנהלים הדברים כיום.
 
וכאן אני אכנס לצד החינוכי – מה מכון התורה והארץ עוסק בצדדים החינוכיים בנושאים של השמיטה. אנחנו בשיתוף עם הנהלת חמ"ד, קודם כל, כותבים חומרי לימוד במשרד החינוך לנושא השמיטה.
 

 
היו"ר רות קלדרון: תודה רבה. אני מעבירה את רשות הדיבור למשרד החינוך. אני רק רוצה לומר מאוד באופן שקוף: מאוד חשוב לי שהשמיטה הזאת לא תהיה רק של דתיים. מאוד חשוב לי קודם כל מצד העניין והתוכן, שלא נאבד אנחנו, חלק גדול מהעם, את הרעיון הנפלא הזה, וכמובן שהתקציבים לא ילכו לחצי העם. משהו פה לא מוסרי.
 
משה זעפרני (ראש אשכול מורשת, משרד החינוך): אוקיי. ברור לך שכיוונו, קודם כל. אני רוצה, קודם כל, להתחיל עם האגף שלי. אצלי באגף יש את כל לימודי היהדות: תנ"ך, תורה שבעל פה ומחשבת ישראל – גם ממלכתי וגם ממלכתי דתי. ואצלי יושבים גם לימודי האיסלם, הנצרות, מורשת דרוזית ועוד. כלומר, כולם יושבים ביחד, בכפיפה אחת, וכולם מדברים האחד עם השני, והדיון הוא דיון פדגוגי. וזה מה שאנחנו עושים במזכירות הפדגוגית – אנחנו מחפשים לתת מענה לכל תלמידי ישראל, לא משנה מאיזו דת, מאיזה לאום, ולא משנות השקפות עולם. מה שמעניין אותנו זה להגיע לכל תלמיד, שהלמידה תהיה למידה משמעותית, שהלמידה תיגע לחייהם. אנחנו מדברים גם על חינוך פורמלי וגם על חינוך לא פורמלי. אנחנו רואים את התלמיד מבוקר עד ליל. ותחת תפיסות העולם האלה אנחנו ניסינו לבנות תכנית שנוגעת בשמיטה. אגב, אני רוצה לומר לך שישבתי שלשום עם מנהל החינוך הערבי כדי לראות אולי אנחנו יכולים גם בנושא השמיטה למצוא משהו משותף, לא רק למכור את הפירות לערבים ושהם ימכרו את זה ליהודים. רצינו לנסות תחת הערכים שהשמיטה מבטאת, לנסות למצוא נקודות משותפות, ואנחנו נושיב על זה צוות.
 

 
יכין אפשטיין (חברה ורוח, מט"ח – מרכז לטכנולוגיה חינוכית): מט"ח כבר בתכנית של 2014 היה לו ברור שהוא הולך לפתח חומרים עבור השמיטה. נעשתה ישיבה – כמו שנאמר – במשרד עם כל ראשי התחומים שקשורים לנושא הזה: זה אזרחות, וגאוגרפיה, ותרבות ישראל וגם חינוך לשוני, מתוך מטרה שכל תחום ייקח וייפתח מערכי שיעור, פעילויות.
 
ובדיוק השאלה ששאלת את מר משה זעפרני לגבי המהירות: היום אנחנו עובדים בהרבה מאוד דברים מעכשיו לעכשיו. זאת אומרת, תוך שלושה-ארבעה שבועות עולים מערכי שיעור, עולות פעילויות אינטראקטיביות, ומפותחות השתלמויות. ברור שבשביל לעשות פעולה משמעותית ומקיפה יש לעבוד בשיתוף עם משרד החינוך, כמו שאנחנו עושים כל הזמן, והמטרה שלנו היא באמת לפנות למפמ"רים בשביל לעשות כבר בקיץ השתלמויות להכשרת מורים בתחומים האלה ולמקד. כמו שהמשרד דיבר על יום בחודש או איזשהו משהו יותר מוגדר בתוך בתי הספר שיועד לשמיטה, אבל בתוך תכניות הלימודים הקיימות. מה הכוונה? אם בגיאוגרפיה לומדים היום על גלובליזם ועוסקים בתנודה של אנשים ובחוסר החיבור לקרקע, פה אנחנו מנסים לדבר מה המשמעויות; פותחים את הדברים – מה המשמעויות של החיבור לקרקע, מה הערך של קרקע, מה הערך של אדמה, מה הערך של מחצבים ודברים דומים; או נעבור לדברים בתחום האזרחות שהם מאוד-מאוד ברורים, אזרחות וחינוך אזרחי – אזרחות זה בתיכון. חינוך אזרחי זה בגילאים היותר נמוכים – שברור גם במעמדו של האני בנושא הזה של חלוקת נכסים, בנושא של שוויון בעיני החוק ובעיני אנשים. באמת, איזשהו נושא של פריסה אבל מתוך הבנה שאין פה מטרה לשנות את תכנית הלימודים for good, אלא ללכת ולבחור בתוך תכנית הלימודים ופשוט לצבוע את זה באור המיוחד של שנת השמיטה ולהגיד: הנה, אתם יודעים, מה שאנחנו לומדים, מה שאותה כיתה למדה בשנה שעברה, בדיוק אותו דבר, אבל בואו, נחבר את זה לעוד כמה מקורות, עוד כמה דברים, ונראה מאיפה זה יוצא ולאן זה הולך, וזה מניסיון לעשות פעם, כל בית ספר פעם בשנה, בשנה הזאת, איזשהו אירוע שאוסף את הכול, וכל כיתה תביא ותדגים אחד מהערכים בכמה דברים.
 

 
ארז מדמון: רב אגף כוח אדם. ארז מדמון, רב אגף כוח אדם.
 
אז קודם כל אני אתחיל מזה ש"קרבה שנת השבע שנת השמיטה", זה מה שהתורה אומרת, וברוך השם שנאספים כולם יחד כאן כדי לדבר ולנסות להנחיל ערכים לכל העם. ובהקשר הזה של "איזשהו עשיר? השמח בחלקו", אז אולי מבינים את זה שאדם עני טוב להיות שמח בחלקו, אבל אפשר להסביר את זה גם: "איזשהו עשיר?" – גם העשיר שהוא עשיר צריך להיות שמח בחלקו, וזו חוכמה אולי יותר גדולה מאשר העני בהקשר הזה של היצרים בכל מה שדיברו פה, ואני מסכים באמת עם כולם.
 

 
ארז מדמון: נתחיל עם היערכות צה"ל, ואולי ניכנס אחרי זה קצת לצבא – – – וכל מה שקשור בזה. אז כמובן שצה"ל נערך מבעוד מועד, כבר מהשנה שעברה, לכל הסיפור של שנת השמיטה. יש לנו הרבה משמעויות בהקשר של האוכל. בסוף אנחנו צבא העם. יש לנו את כל האוכלוסיות בצבא ההגנה לישראל, ברוך השם. אנחנו צריכים לתת פתרון בכל הדברים וגם בזה, וכמובן יש את עניין האוכל. כל אחד שיהיה לו, בהקשר הזה שיוכל לאכול כמו שצריך, ושלא יחפש דרכים אחרות כדי לקבל ארוחת צהריים או ארוחת בוקר או ערב.
 
וגם בהקשר כמובן של הגינון, בכל מה שקשור במחנות הצבא, אז אנחנו נערכים מבעוד מועד, מוציאים הנחיות, מוציאים פסקי הלכה לצבא ההגנה לישראל בכל מה שקשור בעניין הזה, וכמובן כולם שותפים. אנחנו נעזרים בכל מיני גופים כדי לקבל חוות דעת, כדי לקבל פתרונות, לכל מה שקשור בעניין הזה של תוך הצבא: אוכל, גינון וכל מה שקשור בזה.
 
לדעתי, בהקשר הצבאי גם אולי אפשר להכניס הסברה לחיילים. אני לא בטוח שזה נעשה, אבל אני אציע את זה לממונים עליי. אני חושב שזה מאוד חשוב, בכל ההקשרים שדיברנו פה: הרוחניים, הגשמיים, הערכיים. אני חושב שזה חשוב. גם משרד החינוך נכנס לזה; וגם אנחנו בצבא, אני חושב שצריכים להיכנס לזה, בהקשר של ההסברה לחיילים על שנת השמיטה בכל – – –
 

 
היו"ר רות קלדרון: אני רוצה לומר משהן כללי: אנחנו, כרגיל בחינוך, טסים במטוס שאנחנו בונים בזמן הטיסה. זאת אומרת, המושג שמיטה עוד לא לגמרי הונחל והתקבל, ובמהלכו אנחנו כבר מנסים לתקן. אז ברור שבהתחלה עוד יתייחסו אל זה. זאת אומרת, הארגונים להתחדשות יהודית כבר רגילים בזה וכבר מדברים את זה, אבל בצבא זה עוד רבנות או חיל החינוך והנוער, ובמשרד החינוך זה עוד חמ"ד. אז אנחנו בתהליך. צריך כאן סבלנות.
 

 
נירה נחליאל (מנהלת אגף החינוך, המדרשה באורנים): התוכן מחובר לתכנים של תרבות ישראל. הערכות מכוונות לכיתות ה'-ו', ולז'-ח', כאשר כיתה ה' עם הנושא המרכזי של תרבות ישראל, של המקצוע תרבות ישראל ומורשתו זה ארץ ישראל, אז כמובן יש קשר ישיר לשמיטה. בכיתה ו' הנושא המרכזי זה מחויבות ואחריות, אז אנחנו מקשרים לזה. כיתה ח', לדוגמה, זה תיקון עולם. זאת אומרת, זה מאוד פשוט. אפילו לא היה צריך להכריח שום דבר כדי למצוא לכל כיתה את החיבור התוכני לשמיטה.
 
התכנית שהגשנו כוללת לא רק ערכות של לימוד בכיתה אלא גם הכנה בשנה השישית של מורים. מצד אחד, השתלמויות מורים כדי שיוכלו בעצמם להכיר את הנושא ולהעביר אותו הלאה. וחלק מהתכנית זה מעבר ללמידה בכיתות של הנושאים האלה שקשורים כאמור למקצוע של תרבות ישראל, אבל הנקודה המיוחדת של השמיטה. גם פרויקט בית ספרי או כיתתי שייעשה בהקשר לזה. אנחנו נשמח מאוד אם מטה תרבות ישראל ידבר עם האגף שלך וכמובן גם עם מט"ח, לשתף פעולה בחלקים המקוונים.
 

 
מרדכי בר אור (מנכ"ל "קולות"): אולי זו משימה בלתי אפשרית, ואני חושב שחשוב שתהיה הבנה פשוטה מה זו שמיטה. כלומר, יש פה פיזור אינסופי. כל דבר הופך להיות שמיטה – צדק חברתי. כל דבר שטוב. יכול להיות שככה זה כשהולכים לציבור, אבל אני חושב שיש פה פספוס. שמיטה זה גדר מדהים מבחינה רוחנית ומעשית, ואני חושב שצריך טיפה-טיפה לדייק לפני שמתפזרים לכל עבר. ותאמיני לי, אני כבר כמה שנים עוסק בזה. זה נורא קשה להוציא את עיקרי התמציות הפסיכולוגיות של הנושא הזה. הייתי רוצה שבעוד חודשיים יהיה פה איזשהו דיוק יותר ברור מה זה הדבר הזה, מה גבול הגזרה של הנושא הזה, ולא שכל צדק חברתי וכל בעיית בנייה של צעירים. שיהיה משהו יותר ברור. אחרת, זה יהיה תחליף לצדק חברתי, ואני חושב שזה פספוס מסוים.
 

 
הישיבה ננעלה בשעה 12:10.
 

שינוי גודל גופנים