ביום ב', 28 בפברואר 2022 כ"ז באדר תשפ"ב, לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה והמלחמה המתרחשת במזרח אירופה. קיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט דיון בנושא הסיוע לקהילות היהודיות באוקראינה ופינוי האזרחים הישראלים וזכאי חוק השבות המבקשים לעלות לישראל.
יו"ר הוועדה ח"כ הרב גלעד קריב (עבודה) אמר בפתיחת הדיון:
"הישיבה שאנחנו מקיימים כאן היום היא חשובה. עם זאת כולנו ערים לעובדה שהוועדה היותר מתאימה היא וועדת העלייה הקליטה והתפוצות, לצערי היא טרם הוקמה עקב המחלוקת בין האופוזיציה והקואליציה. אם זאת ועדת החוקה היא הועדה האחראית על חוק השבות ומצאתי לנכון לכנס את הדיון הזה. חשוב לי לומר כשתוקם ועדת קליטה עלייה ותפוצות היא תעסוק בנושא".
והמשיך את דבריו:
"לא אפקיר את הנושא ואת היהודים הזכאים לעלות לישראל מתוקף חוק השבות. חוסנו ואיתנותו של העם היהודים תלויים בחוסנה של מדינת ישראל ובחוסנם של הקהילות היהודיות בתפוצות. למדינת ישראל יש תפקיד חשוב בביצור החוסן של הקהילות היהודיות באוקראינה. גם בעיצומם של ימי הקרבות קשה לאנשים לשקול את עתידם אין ספק שמדינת ישראל כמו גם בשגרה צריכה להעירך לגלי עלייה. אנחנו מחויבים להעירך לקליטה בזרועות פתוחות לאלה שיבקשו לבנות את עתידם במדינת ישראל".
ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה) הדגיש את מהותה של מדינת ישראל:
"אנחנו צריכים להבין שהאירועים האלה הולכים לשנות את המצב באזור ההוא של העולם בשנים הקרובות. על כן האינטרס הישראלי הוא שיש לנו סדר גודל של כ-200 אלף זכאי חוק השבות באוקראינה ו500 אלף זכאי חוק השבות ברוסיה. אנחנו מדינה שזו מהות היסוד שלה כמדינת הלאום של העם היהודי. אנחנו צריכים להתמקד בשאלה, כיצד כמה שיותר יהודים מגיעים למדינת ישראל".
ופנה לממשלת ישראל:
"אני פונה לראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי ושרי הממשלה תהיו שמירים ברגעים האלה תאמינו בראש ובראשונה שאפשר להביא לכאן מאות אלפי יהודים".
שר התפוצות נחמן שי (עבודה) התייחס לסולידריות שנדרשת בעת הזו:
"אחת המטרות שלנו הינה בגברת העמיות בישראל, שכל ישראל ערבים זה לזה. לשמור את הקשר בין ישראל לתפוצות. יש פה אירוע דרמטי בכל היבט שהוא אך גם בהיבט היהודי. המונח של סולידריות ישראלית מקבל עיבוד מחודש למאה 21. העם היהודי מתחבר ברגעים קשים ויודע לפעול במשותף. עוד ערב המשבר חברתי פנינה טמנו-שטה ואנוכי התחלנו לכנס מפגשים תדיריים של כל הגורמים העוסקים בתפוצות".
שרת העלייה והקליטה פנינה טמנו-שטה (כחול לבן) הוסיפה:
"כמדינת הלאום של העם היהודי עלינו להיות ערוכים לקליטתם של אלפים. אנשים צריכים ביטחון כדי לצאת החוצה תחת הפגזות ואנחנו צריכים לתת להם את הביטחון אם הם יצאו לדרך. אנחנו כממשלה צריכים להיות ביתו המוגן של העם היהודי ולא רק כהצהרה. אנחנו ערוכים לקלוט את העולים. זה שאנחנו יודעים לעשות עבודה מצוינת עם עשרות ומאות עולים זה לא מספיק אנחנו צריכים לעבוד כמו מכונה משומנת גם בקליטה של אלפים".
והתייחסה לחידוש הנהלים לאור המלחמה:
"אני רק אומר שלפנים משורת הדין הורידו את כל החסמים. שורה של צעדים שהם משמעותיים. לא מצפים מהם להביא תעודות לידה והכל. אך משפחה שאמא היא נוצרית וגם הילדים, תוכל להגיע רק אם האבא יהודי".
ח"כ יום טוב כלפון (ימינה) חיזק את האמירה כי יש להעלות ארצה כל יהודי וכל זכאי שבות:
"מדינת ישראל היא הבית של העם היהודי, הינה קיבוץ גלויות, לשם מטרה זו היא הקומה וזו מטרתה של הציונות. ולכן עלינו להעלות לכאן כל יהודי וכל זכאי שבות. ולעזור לאלה שמחליטים לחיות שם. מדינת ישראל הוכיחה בעבר שהיא יכולה להעלות בחירום אלפי עולים במבצע משה ובהורדת מסך הברזל. אין סיבה שבמדינת ישראל בשנת 2022 לא תסייע ליהודים שבאוקראינה. עלינו חברי הכנסת לקרוא ולתמרץ ולפעול בכל דרך כדי שממשלת ישראל תעשה את כל המאמצים לעלות את יהודי אוקראינה".
ועל הבירוקרטיה שבדבר אמר:
"במקרה חירום צריך לדעת להקל ואני קורא מכאן לכל הגורמים תקלו על האנשים. הפכנו להיות עם של אוהבי בירוקרטיה, קודם נקלוט את האנשים ואחרי זה נטפל בניירת. בנוסף ביקשתי להעלות את הקבר של רבי נחמן באומן זו קריאה ערכית של המדינה, יש חלקת קבר מוכנה בירושלים".
נציג רשות האוכלוסין וההגירה הציג בפני הוועדה את הנהלים לאור המצב:
"עוד לפני תחילת המלחמה כהיערכות החלטנו לוותר על תעודת יושר לזכאי שבות. בנוסף נוותר על כל המסמכים הציבוריים הנדרשים, כמובן שלשלוח את האזרחים האלה לעמת את המסמכים שיש להם זה לא בדיוק משהו שאפשרי".
והוסיף:
"ישנה סוגיה מורכבת של משפחות מפוצלות, הרי משפחה שמגיעה לישראל על פי חוק השבות זה בתאם לזכאי השבות ולא בהתאם לבני משפחתו האחרים, הם מקבלים את זכותם ממנו. אין מצב שבשגרה בני המשפחה שלא זכאים באים ומקבלים מעמד עולה כאשר זכאי השבות נשאר במקום אחר. לכן בגלל ההנחיה של נשיא אוקראינה שגברים לא יכולים לצאת, אם הזכאי הוא יהודי תינתן לבני המשפחה שלו מעמד עולה למרות שהוא עצמו נשאר באוקראינה. במשפחות שהזכאי אינו יהודי כרגע בני המשפחה האחרים לא יכולים לעלות בלעדיו וזה נמצא על שולחנה של השרה".
ח"כ קריב התייחס לדבריו ואמר:
"זו פעם ראשונה שאני שומע על הבחנה לבין זכויות לחוק השבות בין מי שמוגדר כיהודי לבין בן או נכד. יש חוק ששם בסירה אחת זכאי שבות מכל סוג, יהודי, בן של יהודי ונכד של יהודי. אלה ההגדרות לזכאי שבות".
לאחר דבריו גם ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ביקרה את ההבחנה של רשות האוכלוסין וההגירה:
"אני לא מקבלת את ההתייחסות ליהודים כדרגת א', ב' וג'. יש את חוק השבות ולפיו אנחנו צריכים לפעול. זה לא רק באוקראינה יש השלכות רוחב גם ברוסיה. אני מצפה לשמוע ממשרד הפנים תשובות על האוכלוסייה הזו. נקודה נוספת הינה אזרחי ישראל שהתחתנו בחו"ל ולא הסדירו את המעמד של הנשים שלהן מה עושים עם הסוגייה הזו? אני מקבלת הרבה פניות בנושא".
נציג רשות האוכלוסין וההגירה השיב:
"המקרים הם מורכבים. מי שחיי באוקראינה עם אשתו יכולים להגיע לישראל. אם לילדים יש תעודות לידה שמאפשרת לראות שאילו הילדים שלהם הם גם יכולים להגיע. הקלנו ובקשנו ממשרד החוץ שאם האמא מגיעה אם הילד שהוא לא מהאזרח הישראלי והתעודה נראית אמיתית, הילד יוכל להיכנס כתייר".
ח"כ יוסף טייב (ש"ס) אמר:
"אכן יש פיל בחדר ויש חילוקי דעות איך ניתן לעשות את הדברים במסגרת החוק הקיים. יש לנו אירוע שחוזר על עצמו במימדים גדולים. אך רשות האוכלוסין והגירה מטפלת בזה כמו האירועים באתיופיה. אני לא רוצה חזור לפה בעוד שנה ולשמוע על יהודים זכאי חוק השבות באוקראינה".
ח"כ רות וסרמן-לנדה (כחול לבן) בירכה את השליחים של מדינת ישראל לאזור המלחמה:
"אני מורידה את הכובע בפני אנשי משרד החוץ והשליחים של הסוכנות. זו המהות של המדינה שלנו. נכון צריך לדעת לשים את הגבול מתישהו אבל בזמן הזה אני מתפוצצת מגאווה. אני אומרת פה ויש עדים: לרבות להילחם על זכויות, להילחם על דעת קהל ולטוס לרוסיה, אני לרשות אותם ישראלים ויהודים".
ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) הביעה את העמדתה על חוק השבות:
"חשוב לי להגיד משהו לא פופולרי ואני אגיד אותו מדינת ישראל לעולים פועלת על פי חוק השבות אבל מי שהוא עולה מכוח סעיף הנכד שאני מתנגדת אילו, אם זכאי השבות עולה אז משפחתו זכאית לעלות ואם הוא לא עולה היא לא זכאית. יש לנו גבולות מסוימים שצריך לעצור שם. שלא בעוד שנים ניכנס לדון באותה הבעיה של גיור או לא גיור".
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב השיב לדבריה:
"אני ממש לא מסכים עם דברייך. אף אחד לא מבקש ללכת מחוץ לגדרותיו של חוק השבות. אף אחד באוקראינה לא יכול עכשיו להוכיח את יהדותו. מבחנתי חוק השבות הוא מערכת אחת. כרגע יש פרמטר מיהו זכאי שבות. אותה מדיניות קיימת לכל זכאי חוק השבות. אני לא מכיר תקדים שבהחלטה של שרה או שר ביצעו הבחנה כזאת בחוק השבות".
וסיכם את הדיון:
"ברצוני להביע הערכה גדולה לכל השליחים הרשמיים של מדינת ישראל תודה ויישר כוח לכולם וכולן. אנחנו נמשיך לעקוב השבוע אחרי מדיניות הכניסה לישראל. התגלתה פה מחלוקת בין חברות וחברי הכנסת על סוגית חוק השבות זו מחלוקת שאנחנו נברר. אני חושב שבעת הזו ברור שהמטרה שלנו היא לסייע לכל זכאי חוק השבות ובני משפחותיהם".
