ועדת החוקה חוק ומשפט: הצעת חוק אימוץ ילדים- הוספת סמכות בנושא דתו של המאומץ

חוק האימוץ מאפשר, כשמדובר באימוץ מחו"ל, לאמץ ילדים שהם מדת אחרת. רוב הילדים מחו"ל הם מדת אחרת, הם לא יהודים, אבל באימוץ בישראל יש חריג שמונע את הדבר הזה. הצעת החוק אינה מבקשת לבטל חריג זה אלא לאפשר במקרים מסוימים, כאשר לא נמצא הורה מאותה דת, שבית המשפט יוכל לאשר לאמץ ילד שאינו מאותה דת של ההורים.
בדיון שהתקיים בבוקר ההצעה נדחתה אך בדיון הרביזיה שהתקיים מאוחר יותר באותו היום ההצעה נתקבלה ברוב של 7 כנגד 4, ויו"ר דוד רותם סיכם את הדיון בכך שיקבע תאריך לדיון בגופו של עניין
 
להלן עיקרי הדברים
 

יום שלישי, ד' באדר א התשע"ד (04 בפברואר 2014), שעה 9:00
 
סדר היום: הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – הוספת סמכות בנושא דתו של המאומץ), התשע"ג-2013
 
 
היו"ר דוד רותם: בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. אנחנו נעסוק היום בהצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – הוספת סמכות בנושא דתו של המאומץ), התשע"ג-2013, של חברי הכנסת עדי קול, אלעזר שטרן, רות קלדרון ואורלי לוי-אבקסיס.
 

 
ח"כ עדי קול: בוקר טוב. הצעת החוק הזאת הגיעה מפניית ציבור. אני יושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור. הפונה נמצאת כאן אפילו. בקשה של הורים לאמץ ילד שאינו בן דתם. חוק האימוץ מאפשר, כשמדובר באימוץ מחו"ל, לאמץ ילדים שהם מדת אחרת. רוב הילדים מחו"ל הם מדת אחרת, הם לא יהודים, אבל באימוץ בישראל יש חריג שמונע את הדבר הזה. אנחנו לא רוצים לבטל את החריג הזה כמובן, אבל אנחנו רוצים לאפשר – יש סעיף של חריגים לחוק הזה – במקרים מסוימים, כאשר לא נמצא הורה מאותה דת, שבית המשפט יוכל לאשר לאמץ ילד שאינו מאותה דת של ההורים. זו בקשת התיקון. שוב, במקרים חריגים.
 
היו"ר דוד רותם: האם במקרה כזה בית המשפט גם יורה להמיר את דתו של הילד לדת של ההורים?
 
ח"כ עדי קול: לא.
 
היו"ר דוד רותם: לא. את מבינה למה את מביאה אותי? ילד יהודי יאומץ במשפחה מוסלמית.
 
ח"כ עדי קול: לא. אני אגיד לך למה לא. זו בדיוק הייתה השאלה שלך. קודם כל, סיכמנו שזו תהיה אופציה אחרונה, כשלא נמצא להורה באותה דת לאמץ את הילד. יש הרבה הורים מאמצים יהודים בישראל שמחכים בתור שנים. יש לנו ויכוח על כמה, חלק אומרים שבע שנים, יש אומרים ארבע שנים. יש המון הורים יהודים שמחכים, יש מעט מאוד – יגידו לכם מספר בודד של אולי ארבעה בשנה – ילדים לא יהודיים שמועמדים לאימוץ. אז קודם כל מחפשים הורים מהדת שלהם, ואז כאופציה אחרונה יגיעו להורה מדת אחרת. זה כחריג שבית המשפט יאשר. המצב שבו ילד יהודי ילך למשפחה לא יהודית – – –
 
היו"ר דוד רותם: מה עשו עד היום?
 
ח"כ עדי קול: אני אענה בשמם. הרבה פעמים נתנו להורים דתיים, כי רק הורים דתיים יכולים לקבל ילד שעבר גיור. זאת אומרת, היו מגיירים את הילד הזה ונותנים אותו רק להורים דתיים כי התפיסה היא שרק הם יכולים לשמור על יהדותו של הילד. זאת אומרת, היו כופים עליו גיור, שאפילו אתה אמרת שאתה לא רוצה.
 

 
ח"כ אורי מקלב: אני לא יודע מה זה חריג. אני גם לא מבין מה זה שאומרים שבית המשפט יכול להחליט גם לאמץ ילד שלא בן אותו דת. יש לזה הגבלה? כתוב באילו מקרים? מה זה מקרים חריגים? כשאתה הולך לחקיקה ואתה אומר מקרים חריגים, למה הכוונה?
 
ח"כ עדי קול: יש עוד חריגים בחוק הזה. אתה יכול להסתכל. יש רשימה של חריגים שבית המשפט יכול – אם הילד לא בגיל שהוא אומר, בכל מיני מקרים. לבית המשפט נותנים שיקול דעת.
 

 
פרץ סגל (משרד המשפטים): בוקר טוב אדוני. הנושא הוא בהחלט חשוב ביותר, וכידוע, ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק. אין ספק שהצעת החוק מעוררת שאלות מסוימות, אבל אנחנו חושבים שבית המשפט ידע לפעול, הוא חלק מעם ישראל. מדובר במקרים בודדים ביותר שיכולים לקרות, אם בכלל, הסיטואציות שצוירו. לכן אני לא רוצה להיאחז באותם מקרים בודדים, אלא לומר מה המדיניות שעומדת ביסוד העניין.
 
היו"ר דוד רותם: כמה מקרים בודדים כאלה היו בעשר השנים האחרונות?
 
פרץ סגל (משרד המשפטים): משרד הרווחה מיד יוכל לתת את הנתונים כמה, אם בכלל, היו מקרים כאלה בשנים האחרונות. אבל מדובר פה על מקרים שבהם יש אפליה כתוצאה מהחוק הקיים. חברת הכנסת הצביעה על מקרה אחד בדברי ההסבר שלה, של מי שאינו יכול לגייר את הילד לדוגמה. גם אם הוא יהודי, הוא איננו יכול כיום בפועל – להלכה יכול, אבל בפועל אינו יכול להמיר.
 

 
פרץ סגל (משרד המשפטים): נכון. זה עוד מקרה. יש כאלה שהם חסרי דת ואינם יכולים לאמץ. החוק היום גורם לכך שילדים לא יכולים להיות מאומצים כתוצאה מהמגבלה הזאת. בסופו של דבר, הילדים הם אלה שאנחנו צריכים לדאוג לטובתם. דהיינו שהילדים האלו לא יישארו במוסדות בגלל שיבוא סעיף כזה או אחר שיאמר למרות שהיית יכול להיות מאומץ, אתה לא מאומץ. האמנה הבינלאומית לעניין הזה קובעת ראשית, שטובת הילד היא שיקול ראשון במעלה. שנית, שאין להפלות בין ילד לילד לפי סיבה של גזע, דת, מין וכדומה. לכן אנחנו צריכים בחוק לאפשר את מקסימום האפשרויות לבית המשפט לשקול את השיקולים המתאימים, לראות מה דינו של הילד הזה, כשטובתו היא שיקול ראשון במעלה. יש לנו גם את משרד הרווחה, שהוא אחראי על הדבר הזה והוא פועל לפי מדיניות מסוימת. גם בית המשפט הוא חלק מעם ישראל והוא יודע היטב את הנורמות המקובלות בחברה הישראלית. לכן הוא יפעל בשקול הדעת המתאים באותם מקרים כמו למשל שיש זוג מעורב או מקרה של יהודים שרוצים לאמץ ילד אבל לא יכולים לגייר אותו כי הם לא מספיק אורתודוכסים בעיני רבני הגיור, הרי שבית המשפט יוכל לאפשר את הגיור הזה. אנחנו חושבים שזה מבטא נכון את הערכים של טובת הילד והאי-אפליה בין ילד לילד.
 
בתיה ארטמן (משרד הרווחה): צריך להבדיל בין הנושא של אימוץ לבין הנושא של המרת הדת. אנחנו נתקלנו בהרבה מאוד מקרים של אימוץ קרובים, שבני זוג התחתנו ובני הזוג היו מדתות שונות. אי-אפשר היה לאמץ את הילד כדי שהוא יהיה חלק מהמשפחה בגלל שהוא לא היה בן דתו של המאמץ. נניח שאימא הייתה יהודייה, הילד יהודי, יכול להיות שאפילו אביו היה בן דת אחרת, אבל כשבן הזוג של האם רצה לאמץ את הילד, הוא לא יכול היה לאמץ. אני יכולה להגיד לך שבית המשפט נתן בכמה מקרים, תוך התעלמות מהחוק, כי זו הייתה מציאות חיים. לכן הדבר הזה עולה מן השטח.
 

 
אורנה הירשפלד (משרד הרווחה): אני אורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ילדים. אני רוצה להדגיש פה את שאלת טובת הילד ואת העובדה שמדינת ישראל חתומה על האמנה לזכויות הילד, שאומרת שילד יימסר לסביבה תרבותית ודתית כפי סביבתו. זה הסעיף העיקרי של סעיף 5 שתואם את טובתו של הילד, שהילד יימסר לאותה תרבות, לאותה דת. זה תואם את האמנה וזה תואם את טובת הילד. אלא מה? ישנם מקרים שהם חריגים שבחריגים. המקרים החריגים – אני פשוט אדגיש את מה שבתיה אמרה מההיבט של טובת הילד ומההיבט של הפרקטיקה. יש שני סוגים של חריגים. סוג אחד של חריג הוא מציאות שקיימת כבר בשטח. משפחה שמגדלת ילד הרבה מאוד זמן, וטובתו מחייבת הפיכת המצב למצב של אומנה, שהם יהיו הוריו לכל דבר. רוב המקרים האלו הם מקרים של אימוצי קרובים שבהם אנחנו רואים ששאלת הדת עולה. הרבה פעמים ילד חי בתוך סביבה יהודית, אימא יהודייה, והמבקש לאמץ איננו יהודי. אתה לא משנה את שיוכו הדתי של הילד.
 

 
בני סוויל (יו"ר עמותת אומץ לאמץ): אני בני סוויל. אני יושב-ראש האגודה שמייצגת את המשפחות המאמצות בארץ. אני רוצה לחדד את העניין. יכול להיות שהדיון פה הוא לא באספקט הנכון. ברמת התקנות, יש נוהל, זה לא בחוק, שכשיש ילד שהוא מועמד לגיור – יש תור זהה לכל המשפחות. יש קריטריונים ברורים מאוד מתי נרשמת ואיך אתה מקבל את הילד. רק כשמגיע ילד שהוא מועמד לגיור אז אומרים חילוני-חילוני, דתי, אומרים הוא יכול לגייר. הפתרון לדעתי הוא לא בחוק. הפתרון צריך להיות איך אנחנו מגיירים. יש דרכים פשוטות, הלכתיות, שאפשר לגייר קטינים בלי להצריך אורח חיים. יש פסיקה – אני לא אציג אותה, אבל אני דיברתי עם דיינים בעלי שם שאומרים שיש פסיקה – שאפשר לזכות קטן בלהיות יהודי, ואז ממילא כשיש מועמד לגיור, לא תהיה שום בעיה למסור אותו למשפחה יהודית ולזכות אותו בלהיות יהודי.
 
..
 
נעה ברודסקי לוי (ייעוץ משפטי): "הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – הוספת סמכות בנושא דתו של המאומץ), התשע"ד-2014 –
תיקון סעיף 25 –
 
1. בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, בסעיף 25, אחרי פסקה (4) יבוא:
 
(5) "הבדל דת לפי סעיף 5"".
 
היו"ר דוד רותם: רבותי, אני מעלה את החוק הזה לאישור לקריאה ראשונה. מי בעד?
 

 
 
 
הצבעה
                                                            בעד אישור תיקון סעיף 25 – 1
                                                                           נגד – 2
                                                                        נמנעים – אין
                                                                        התיקון נדחה.
 
היו"ר דוד רותם: שניים נגד, אחד בעד.
 
ח"כ עדי קול: אני רוצה רביזיה.
 

 
היו"ר דוד רותם: הישיבה נעולה. תודה רבה.
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 09:45.
 

שינוי גודל גופנים