ועדת החוקה דנה בסעיף יהדות התפוצות של חוק הלאום החדש. יו"ר הוועדה חה"כ אוחנה: "נוסח החוק שנציג יקבע את חוק השבות הקיים ולא יצור מדרג חדש לזכות השבות"

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות חה"כ אמיר אוחנה (הליכוד) קיימה ביום ב' (13/11) דיון נוסף בהצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, להכנתה לקריאה ראשונה.  הוועדה החלה לדון בסעיפים העוסקים בקשר עם התפוצות ובשבות וקיבוץ גלויות. חברי הכנסת מהאופוזיציה דרשו להוסיף מחויבות המדינה לשלומם של כל אזרחי המדינה; ארגוני נשים טענו כי החוק כולו מפלה נשים; חברי הכנסת ביקשו לשנות את הנוסח המוצע בסעיף השבות כך שלא ישנה את המצב הנורמטיבי בחוק הקיים ושלא ייווצר מדרג בין זכותו של יהודי לשבות שתעוגן חוקתית, לזכותם של בני משפחה של יהודי שאינם עצמם יהודים

תחילה דנה הוועדה בקשר עם התפוצות: הסעיף המוצע מדגיש את מחויבותה של המדינה לכל יהודי העולם, ולקהילות יהודיות מחוץ לישראל, וכולל מחויבות לחיזוק זיקתם של יהודי התפוצות למדינה, לשימור מורשתם התרבותית, היסטורית ודתית, וכן למתן הגנה ליהודים הנתונים בצרה בשל יהדותם. הוועדה דנה בשאלה האם להזכיר במפורש גם את מחויבותה של המדינה לשלומם של כל אזרחיה ובמונח "בני העם היהודי". כמו כן עסקה בשאלה מהו גבול מחויבות המדינה ליהודים שנמצאים בצרה שלא בשל יהדותם:

יו"ר הוועדה חה"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "החוק לא מפלה בין אזרחים. החוק מדבר על יהודים שנמצאים בצרה בגלל יהדותם. החוק בא לענות על השאלה מי צריך את מדינת ישראל ולומר בבירור "לעולם לא עוד". זה מהרעיונות המכוננים שבהקמת המדינה, המדינה מקפידה ומחויבת לאזרחי ישראל כולם ולחיילים כולם אך מקומם לא בחוק הזה".

 

עו"ד גור בליי היועץ המשפטי לוועדה: "המונח "בני העם היהודי" שבנוסח החוק לא מוגדר בחוק היסוד אך זה דבר מקובל לעשות שימוש במונחים מסוג זה בחוקי יסוד ולהותיר גמישות פרשנית לעתיד".

 

חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הסעיף מדבר על הקשר עם התפוצות, הוא בא להביע את המחויבות לנושא של יהודים בחו"ל שנרדפים בשל יהדותם. אל תנסו לכלול כאן את האזרחים כי זה לא הסעיף המתאים לכך".

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "קשת ההתנגדות הולכת וגדלה- הציבור הנשי, ציבור הלהט"ב, נשות הציבור הדתי של קולך, אנשים מבינים שהחוק הולך לדרוס אותם ולכוון את ישראל לכיוון אחר. בנוסף, לא ייתכן שחוק בכנסת ישתמש במונח בלי להגדירו. בטח לא כשמדובר על המונח "יהודי" שנמצא במרכז החוק. מה ההבדל בין יהודי לבין בן העם היהודי. אתם יוצרים פה בלבול מוחלט".

 

חה"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "אנחנו שוקדים על השבת כל אזרח שפעל למען המדינה ואנחנו שוקדים על חילוץ חייל מהשבי לא בגלל יהדותו. זה סעיף שפוגע בדיוק באזרחים הנאמנים למדינה".

 

חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אין מחלוקת שישראל מדינת הלאום של העם היהודי. אבל כשתהיה התנגשות והאזרח שהוא לא יהודי לפי זרם כזה או אחר כי לא כולם יהודים בעיני המדינה- תשלחו אותו לבג"ץ ואז תתלוננו שהוא מתערב. החיים של האנשים טובים לכם כדי להילחם ולא בשביל דברים אחרים. היהדות עדיין לצערי כתובה בטאבו האורתודוקסי כאשר יש עוד זרמים ולכן אם אתם רוצים ללכת עם החוק עד הסוף תגדירו מיהו יהודי לכל הזרמים".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): אתם מוציאים בחוק הזה את כל מי שאיננו יהודי למרות שהוא אזרח ישראלי. מה עם 300 עולים שאינן מוכרים ביהדות? האם לא נסייע להם כי החוק הזה לא תקף לגביהם?

 

 

 

חה"כ תמר זנדברג (מרצ): "כל פעם שאנחנו מעלים משהו שחסר אתם טוענים שהוא מובן מאליו וכל  החוק הזה עוסק במובן מאליו, ושם סימן שאלה על מה שאמור להיות מובן מאליו לכל היושבים פה בחדר. אתם לראשונה שמים סימן שאלה על הדגל, הסמל ועוד. תראו איזו מלחמת חורמה אתם מנהלים נגד הוספת המילה "אזרחיה", לא ביטול הקשר עם התפוצות, אלא רק הוספה. אתם מובילים למבוי סתום עם יהדות התפוצות בגלל כניעה ליהדות האורתודוקסית. ברור שאתם מעדיפים הגדרה עמומה כדי לא להסתבך עם החרדים".

 

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "המדינה מחויבת לכל אזרחיה אבל מחויבת ליהודי גם אם אינו אזרח. החידוש בסעיף הוא שגם מי שאינו אזרח אבל הוא יהודי המדינה מחויבת לו".

 

חה"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "מוטב לחוק שלא היה נולד אך מרגע שנולד אין טעם להיכנס לפינות. אתם עושים מעשה חמור ביותר כשאתם מנסים להכניס לפינו דברים. אנחנו מגנים על מסורת ארוכת שנים כי זו דמות המדינה. אם יהיה מישהו ששומר מצוות לא בדרך שלנו נקרא לדעאש שיערפו את הראש? השתגעתם לגמרי. זו צביעות".

 

חה"כ רועי פולקמן (כולנו): "החוק צריך להיות נקי. הסעיף המדבר על הקשר עם התפוצות מזיק כי המושג "בשל יהדותם" בעייתי, כי הרי נסייע ליהודי גם אם בוא נמצא בצרה לא בשל יהדותו. המדינה היא מדינה של כל יהודי באשר הוא בעולם. אם מחר יש רעב גדול באתיופיה לא נשלח את צה"ל לחלץ יהודים גוועים ברעב?. זה ניסוח בעייתי. מהות החוק היא שלא יהיה שוויון בזהות הקולקטיבית אבל את כל השאר בואו ננקה. צריך להפריד בין המקום הלאומי שעליו אין ויכוח". 

 

חה"כ מיכל רוזין (מרצ): "חוק השבות יוצר אי שוויון וזה קושי שכולנו חיים אתו מתוך אמונה שישראל היא בית לעם היהודי אבל כאן נפתח פתח לאבסורדים- לא מכירים נין או נינה של דור שביעי לצורך חוק השבות אך החוק יחייב אותנו לסייע להם אם ייחטפו בשל יהדותם איפושהו בעולם".

  

חה"כ לשעבר מלי פולישוק, נשים עושות שלום: "אנחנו דורשות שוויון, להיות חלק מהותי בכל החלטות המדינה, אנחנו הולכות אחורה מבחינת מעמדנו. כשמדובר על המורשת הדתית- איזו דת ואיזו יהדות. הקהילה היהודית בארה"ב כמעט כולה רפורמית. אני לא רוצה ללכת על כל דבר לבימ"ש. כבת למשפחה שנרצחה כמעט כולה בשואה אני לא צריכה הוכחה שזה בית לעם היהודי. אתם לא פוגעים רק בערבים אלא ב-52% אזרחיות ישראל".

 

בתיה כהנא דרור: "כולנו תומכות בחוק לאום אבל אם אופיה היהודי של המדינה ימשיך להיות מפורש על ידי בתי הדין הרבניים אנחנו בבעיה קשה מאוד. העניין הדמוקרטי לא רק בא כמשטר אלא כערכים של שוויון ואי אפליה. מדובר לא רק בערבים אלא גם בנשים ואוכלוסיות אחרות".

 

 

חלק נוסף בדיון עסק בסעיף השבות וקיבוץ גלויות: הנוסח המעודכן של הצעת החוק שהונח על שולחן הוועדה מאחד את הסעיפים בעניין הזכות של כל יהודי לעלות לארץ (הזכות לשבות) והסעיף העוסק בקיבוץ גלויות:

היועמ"ש לוועדה עו"ד גור בליי: "התיקון המוצע יוצר מדרג נורמטיבי שאינו קיים היום בחוק השבות בין הזכות של "יהודי" לעלות לארץ, לבין הזכות של בני משפחתו הזכאים לשבות מכוח נוסח חוק השבות כיום (בן זוג של יהודי, ילד ונכד וכיוב'). זאת משום שמוענק מעמד חוקתי מפורש רק ל"יהודי" על פי חוק: מי שנולד לאם יהודייה או התגייר".

 

עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים: "סעיפים בחוקה יכולים להיות הצהרתיים, מאפשרים או מחייבים. ככל שהמחויבות תהיה עמומה, אפשר יהיה לדלג על הוויכוח של מיהו יהודי. ראוי לרמוז לזכות השבות אבל לא להגדירה מפורשות".

 

חה"כ סלומינסקי: "נוסח שלא יזכיר את הזכאות של אדם לשבות מחליש את חוק השבות. הנוסח "מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית"  הרבה יותר חלש מאשר הזכות המוקנית היום לפיה "כל יהודי זכאי".

 

עו"ד צבי האוזר, לשעבר מזכיר הממשלה: "בימ"ש קבע שחוק השבות הוא מעין חוקתי. הזיקה של יהודי לראות את ישראל כמדינתו הריבונית איננה מעוגנת בחוקה וזו הכוונה לעגן כאן, זה מח העצמות של מדינת הלאום היהודי. מציע לחבר את חלקי הסעיף המוצע ולכתוב "מדינת ישראל תהא פתוחה ותפעל לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות כקבוע בחוק השבות".

 

היו"ר חה"כ אוחנה: "נוסח החוק שנציג יקבע את חוק השבות הקיים ולא יצור מדרג חדש לזכות השבות".

 

שינוי גודל גופנים