ועדת החוץ והביטחון דנה בזיוף נתוני גיוס החרדים לצה"ל. ח"כ שטרן : "לראשי הישיבות יש אינטרס שלא יתגייסו חרדים".

הבוקר, שני 9.12.2019 התכנסה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ גבי אשכנזי לדיון מיוחד בעקבות החשיפה ב'כאן רשת ב" לפיה נתוני גיוס החרדים לצה"ל זויפו.

יו"ר הוועדה, ח"כ גבי אשכנזי (כחול לבן),  אמר בפתח הדיון:

"החלטנו לקיים את הדיון בעקבות הדיווחים בכלי התקשורת, אחרי שעשינו דיון קצר, מאחר והמרטכ"ל מינה ועדת בדיקה בנושא, עלתה השאלה האם להמתין ולקיים את הדיון לאחר הבדיקה. הוחלט לקיים את הדיון בשני מועדים, הראשון כעת והשני בתום הבדיקה של האלוף רוני נומה. הדיון היום יתייחס לדיווח של הצבא על כל הממצאים הידועים ואיך הגענו למצב של היום".

ח"כ אלעזר שטרן (כחול לבן):

"אני לא מכיר אוכלוסייה אחרת במדינה שאם היו שם נתוני גיוס נמוכים היינו מגיעים בטענה לצה"ל. כאן, כאילו הבעיה של אי גיוס חרדים היא של צה"ל. הבית הזה מפריע לצה"ל גם ביעדים ששמנו לפתחו. דוגמה אחת: לראשי הישיבות יש אינטרס שלא יתגייסו חרדים מכיוון שהם מקבלים תקציב פר תלמיד. גם בבניין הזה נשמעים קולות נגד גיוס חרדים, שומעים התלהמות מחלק מהנציגים החרדים נגד הגיוס. זה בטוח לא זיוף".

ח"כ אורנה ברביבאי (כחול לבן):

"אני רואה את ההתממות שיש כאן לחלק מחברי הבית העושים כל מאמץ כדי לא לחוקק חוק המבטיח שוויון במדינת ישראל. כאשר סוף סוף חוקקו חוק, הוא התבטל מטעמים פוליטיים. התרשמתי כי הפער בנתוני צה"ל הוא במישור מקצועי והוא מחייב תיקון. טוב יעשה צה"ל אם יראה בוועדה שהוא הקים הזדמנות להמליץ על הגדרת מי הוא חרדי ויציג זאת בהקדם. אין הדבר פוטר אותנו כמחוקקים להסדיר סוף סוף את נושא גיוס החרדים לצה"ל. אך כשראש ממשלה עוסק בהישרדותו הפוליטית אין מי שיעסוק בסוגיות ליבה ובמה שחשוב לאזרחי המדינה".

ח"כ יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי):

"מעולם לא התכנסו רבים כל כך למען גיוס של מעטים כל כך".

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד):

"העניין הוא מאוד קריטי, מסיבה פשוטה. העניין שלפנינו הוא לא רק קשור לצבא ההגנה לישראל אלא למדינת ישראל כולה, הלכה למעשה. עניין הגיוס של בני הישיבות הוא עניין קריטי, אולי הקריטי ביותר בכל הזירה הפוליטית. אני אומר לכם כי ההיכרות שלי היא עם הזירה הפוליטית והרבה פחות מהזירה הצבאית לצערי. סוגיית הגיוס היא חלק מרכזי מעצם העובדה שאין לנו ממשלה כבר קרוב לשנה, ולכן הייתי מצפה מנציגי הצבא לאור הנתון הבאמת משמעותי הזה להתייחס לעניין הזה מאוד בכובד ראש. האם לצה"ל יש בכלל עניין לגייס את החרדים, האם צה"ל נמצא היום בסיטואציה שגיוס חרדים זה משהו משמעותי בשבילם. מהאינפורמציה שהובאה לידיעתי, דווקא צה"ל מעדיף פחות לגייס לצבא סדיר".

ח"כ איילת שקד (הימין החדש):

"כשהגדרנו את ההגדרה מיהו חרדי, התלבטנו מה לעשות, שכן זו פעם ראשונה שנדרשו לסוגיה הזו בחקיקה. בסוף הגענו לעמק שווה, וחשבנו שבהגדרה זו נכסה את כולם. מסתבר במה שאתם אומרים, שלא כיסינו את כולם, וכוונת המחוקק הייתה, שתגייסו את כל מי שגדל בבית חרדי ומקיים אורח חיים חרדי, ואתם עכשיו באים ואומרים שלא הצלחנו לכלול את כולם בהגדרה. כמו שאמרה ח"כ מיכאלי, היה צריך להרים דגל ולשנות את ההגדרה בחקיקה. נשים בצד את זה שבג"ץ אמר שהחוק בטל וצריך לחוקק מחדש, וחשוב מאוד שכשתסיימו את העבודה תביאו גם הגדרה חדשה של מיהו חרדי שצריך להיכנס לספירה, ואז אנו כמחוקקים נדון בזה".

ח"כ יעקב מרגי (ש"ס):

"דברי כמעט התייתרו מרגע ששמעתי את גישת ראש אכ"א, בין חובת הדיווח לבין מה שעשיתם בפועל, ואני לא מופתע. ליוויתי את גיוס החרדים מאחורי הקלעים, כל השנים לראייה ההפגנות שהיו לי מול הבית. יש לחרדים הרבה תלונות על הבטחות שניתנו לפני הגיוס ולא קוימו לאחר מכן. אחר כך האח ובן דודו של מי שלא קיימו לו את תנאי אורח חייו החרדי בצבא, לא יתגייסו. מי שמתגייס חרדי ויוצא חרדי, כפי שנאמר כאן, הוא השגריר הטוב של גיוס החרדים, וזה חשוב גם לחברה החרדית וגם למי שחפץ בגיוסם".

שינוי גודל גופנים