ועדה לביקורת המדינה: קידום שילובם של יוצאי אתיופיה. ח"כ פנינה תמנו-שטה: "אף קהילה אחרת לא סובלת כמו כמו שיוצאי אתיופיה סובלים"

ועדה לביקורת המדינה דנה בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה. דוח מבקר המדינה 63ג' עמ' 3 מציג מחדל חמור של המדינה. יוסף שפירא מבקר המדינה: "קליטת קהילת יוצאי אתיופיה, הינו נושא חשוב". יו"ר אמנון כהן: "יכול להיות שהם היו יכולים להיות דוגמה ומופת, אבל המדינה לא השכילה לטפל". ח"כ פנינה טמנו-שטה: "אף קהילה אחרת לא סובלת כמו שיוצאי אתיופיה סובלים".
בין הנושאים שהועלו: המלחמה בגזענות, הבעיות הכלכליות, הנשירה מהצבא, אחוז הסטודנטים ועל הצורך בתכלול ארגונים ותוכניות לייעול קליטה ושילוב האוכולוסייה.

יום רביעי, י"ב בחשון התשע"ד (16 באוקטובר 2013), שעה 9:00 

סדר היום: היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה – דוח מבקר המדינה 63ג', עמ' 3
 
 
היו"ר אמנון כהן: בוקר טוב לכולם, אני פותח את הישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הנושא: היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה – דוח מבקר המדינה 63ג', עמ' 3. 
.
.. 
 
היו"ר אמנון כהן: …הוועדה כבר קיימה דיון אחד. התחלנו, שמענו וראינו את כל הבעיות. על-פי הדוח שעברתי עליו שוב וגם עברתי על פרוטוקול הדיון, אני חושב שזה אחד הדוחות החמורים ביותר. יש כאן מחדל חמור ביותר של המדינה עצמה, של משרד ראש הממשלה, שלקח את זה כדגל, רצה לעשות את התכלול בין כל משרדי הממשלה, לאגם הכול, ובסופו של תהליך אני יכול להגיד שהביצוע אפס.
 
דיבורים, תוכנית חומש, חמש שנים, משרדי ממשלה, חינוך, דיור, צבא, קליטה, עלייה – כל הסיפור הזה נשאר רק בדיבורים. בגלל שלא היה גוף אחד שיסתכל ברמת המקרו ויתכלל את הנושא הזה, הדברים לא הגיעו לידי ביצוע והגופים נאלצו להגיש גם בג"ץ מספר פעמים. גם הבג"ץ ראה את הצורך, ובעקבות הבג"ץ התקבלה עוד החלטת ממשלה, ואנחנו כבר מכירים את הממשלה ואני נתקל בזה בדוחות של המבקר, מה שהיא רוצה לקיים בהחלטות הממשלה היא מקיימת, מה שהיא לא רוצה לקיים היא לא מקיימת, זו העובדה. 
 לכן צריך מישהו אחראי שייקח על עצמו את המושכות, יבדוק את הדברים יפקח על הדברים. הבנתי שבתקופה האחרונה וגם אז, הטילו את זה על משרד הקליטה, אבל הכימיה בעבודה, בשולחן העגול, לא עבדה יפה.
 
….הרבה ארגונים בטוב לבם רוצים לטפל, ולפעמים אותם ארגונים מטפלים באותו נושא. לפעמים נושא אחד מוצף מארבעה כיוונים ושכבות גיל מסוימות לא מטופלות בכלל. לכן הגוף המתכלל צריך להסתכל מרגע שנולד הילד, הגיל הרך, המוכנות לכיתה א', בתי ספר יסודיים, איזה טיפול צריכים – עזרה בשיעורי בית, כל נושא הרווחה, המזון, תוך כדי שיעורי העשרה – חטיבות הביניים, גיל התיכון, מוכנות לצבא, להכין אותם לצבא, צבא, לקחת את הקצינים שהוכשרו מהקהילה האתיופית, שמכירים את המנטליות, לא קצינים שלא כל-כך בקיאים בנושא וחושבים שהם אותם חיילים. יש פה נשירה קשה מאוד מהצבא והם נכנסים לבתי סוהר. אנשים טובים, יכולנו להפיק מהם את התועלת הכי גבוהה, אבל בגלל שלא מבינים האחד את השני, לא מדברים באותה שפה, אנחנו מפסידים את הדרך הזאת והופכים אותם לעבריינים בעל-כורחם, כי לא הבנו אותם בכלל, אנחנו לא באותו ראש.
 
לכן הטיפול צריך להיות מערכתי, לשתף את הארגונים שלהם, לשתף אותם תוך כדי העבודה, תוך כדי הישיבה בשולחן העגול, כי הם מכירים את הקהילה, הם יודעים הכי טוב מה לעשות. יש ויכוחים גם ביניהם, אני מכיר את זה. תיקחו את הדברים הכי טובים, מה טוב לנו לטובת הקהילה הזאת. יש פה קהילה לתפארת, וכשהשקענו בהם, אתה רואה פתאום קצינים מוצלחים ביותר, גם באקדמיה, אנשים מוצלחים ביותר, גם בחברות הממשלתיות, כשאתה קולט אחד, אתה רואה שהוא מוצלח ואכפתניק ורוצה לקדם, אבל אין לו מספיק כלים. על זה צריך להסתכל מההתחלה ועד הסוף.
 
בדיון הזה אנחנו רוצים ללמוד, ואודי היקר, לא נרפה בוועדה הזאת, מצדי בכל חודש נעשה דיון מעקב לראות איך אנחנו עוזרים. קשה לכם לשבת ביחד בשולחן עגול, הוועדה הזאת מנדבת את השולחן העגול הזה, האובלי הזה, ואני גם מוכן להיות שותף, לראות שאתם מתכנסים, לראות שזה מתקיים, לשמוע את הארגונים, לראות שהעניין הזה יקרום עור וגידים, כי אם לא נעשה את זה היום, אולי אנחנו מאחרים את הרכבת, אולי אנחנו לא מטפלים כמו שצריך, ויש נושאים שחייבים לטפל בהם.
 
….
 
יוסף שפירא (מבקר המדינה): …קליטת קהילת יוצאי אתיופיה. זה חשוב, לא רק בהיבט של קליטת העלייה המסוימת הזאת, אלא אני חושב שזה מהווה איזה מודל לכך שיש נכונות ופעילות רבה לקליטת העלייה הזאת, ואולי זה גם ידרבן קהיליות נוספות שנמצאות ברחבי העולם להגיע כעולים לישראל, שלא שנצטרך לעשות מאמצים כבדים והשקעה אדירה בחוץ-לארץ, אלא הם מיוזמתם יבואו ויבקשו להיקלט כאן.
 
….
 
יפעת סלע (מנכ"ל עמותת אלומה): השתתפתי גם בדיון הקודם. עמותת אלומה מפעילה תוכנית "זינוק בעלייה", ואני רוצה לפתוח בשבח ולומר שבדיון הקודם כעסתי מאוד ואמרתי – זה גם נכתב בעמוד 53 בדוח המבקר – שלנושא ההכנה לצה"ל והחינוך, המדינה לא נתנה תשומות ומשאבים, ואני שמחה להגיד שגם משרד הקליטה, גם משרד הביטחון וגם משרד החינוך, כפי שאני רואה את זה, בוחנים בימים אלה ברצינות את מודל ההפעלה לשנת 2014, ואני אשמח לבוסט ממשכן הכנסת בירושלים כדי שהמהלך הזה יקרה. זאת אומרת, לא רק שיהיו אמירות, אלא שאכן הוא יקרה.
 
היו"ר אמנון כהן: אנחנו מבטיחים לא להרפות עד שזה יקרה. מבטיחים. תודה רבה.
 
….
 
רוני אקלה (מנכ"ל הפרויקט הלאומי האתיופי): ברשותך אני רוצה לציין שהטיפול בעולי אתיופיה צריך להיות טיפול הוליסטי, לא ממוקד בתחום אחד בלבד. אני חושב שיש מגמה וחשיבה לאחר בדיקת הדוח ויש כיווני עבודה נכונים. צריך לחזק אותם, צריך לעשות את העבודה נכון ובשיתוף עם הקהילה האתיופית.
 

 
אספה דויט פנטהון (מנכ"ל עומתת טבקה): בוקר טוב. עמותת טבקה, זה 13 שנה, מטפלת בנושאים מאוד-מאוד חשובים בקרב הקהילה. מלחמה נגד האפליה, הגזענות, והיא גם מחנכת את בני העדה, בעיקר הצעירים, לסובלנות וגם מצמיחה מנהיגות בשכונות שבהן יש ריכוז של עולי אתיופיה. לצערנו העבודה שהעמותה עושה יותר משנות עשור כל-כך חשובה, אנחנו הולכים לחגוג בר-מצווה בעוד כמה חודשים. אנחנו נקלעים לבעיה שנה אחרי שנה מבחינה תקציבית. אף-על-פי שהתרומות באות מקהילות יהודיות מחוץ-לארץ, מארגונים שונים ומקרנות, לדעתנו גם הממשלה צריכה לתת כתף לארגון כל-כך חשוב, שלא רק – – –
 
….
 
היו"ר אמנון כהן: אספה, תבין, המדינה מאוד רוצה לעזור, וחשוב שאתם עובדים בזה בשטח, אבל אי-אפשר רק להגיד כל הזמן: אנחנו צריכים לשלב ידיים פה. הניסיון שלכם, השטח שאתם מייצגים, כל אחד בעולם שלו, כל מה שאתה עושה קדוש מבחינתנו, לכן התפקיד שלנו לעזור לך. לא שתעשה את זה בכוחות עצמך, אלא לשתף את המדינה בחלק מסוים מהפעילות שלך. עוד פעם, יש תבחינים, נקבעו קריטריונים, ייתכן וחלק מהפעילויות הולכות בכלל למשרד אחר, יכול להיות שמשרד הרווחה צריך לטפל, או אם יש לך ייעוץ משפטי בארגון שלך, אז יכול להיות משרד אחר, אבל הם יכוונו אותך. אתה צריך לשבת בשוטף עם הנהלת המשרד, עם הגוף המקצועי, שיעזרו לכם. צריך אולי למלא טפסים, היום יש אינטרנט, זה עידן מיוחד היום, לכן צריך מישהו, ואני בטוח שיש לכם גם נציגים מהקהילה במשרדים, שיכולים גם לעזור לכם, לתמוך בכם, לסייע בכל מה שאפשר.
 

 
היו"ר אמנון כהן: מי נמצא פה מנציבות שירות המדינה? יש חוק שעבר לא מזמן שאנחנו רוצים לשלב את בני העדה ואת בנות העדה במשרדי ממשלה בתפקידים בכירים, אלה שכבר רכשו השכלה והיו בצבא קצינים מובחרים וטובים. הם צריכים למשוך את האחים שלהם למעלה, ואנחנו כמדינה יכולים להוות דוגמה ומופת ולהגיד: הנה, מי שרצה, מי שהשקיע בעצמו, יכול להשתלב במקומות הכי מכובדים בחברה הישראלית.
 
האם יש לכם איזה קריטריונים שאתם בונים לתיקון האפליה או לעידוד? המטרה שלנו שבני העדה ישולבו במשרדי ממשלה, שהם יכולים גם לסייע לאותם משרדי ממשלה לעשות את העבודה יותר טוב, להבין את הקהילה יותר טוב.
 
בצבא – נגיע תיכף לצבא – שם הזדעזעתי כשהייתי באחד הסיורים ונאמר לי שבבתי הסוהר הצבאיים – אני לא רוצה להגיד מספרים ולהפחיד – נמצא מספר גדול מאוד. עוד פעם, לא בגלל שהם לא רוצים לשרת, או בגלל שיש בעיות ת"ש, בעיות כלכליות בבית, או בגלל שיש בעיה שאין הבנה, לא מבינים את המנטליות, ואז על כלום אדם יושב. ברגע שהוא יושב פעם אחת, הוא כבר ישב שם כל הזמן כי אף אחד לא מטפל בו. איך מבחינה מערכתית בנציבות שירות המדינה מסתכלים על הנושא הזה?
 
רונן שפירא (ראש אגף בכיר תכנון אסטרטגי): אנחנו אכן הוצאנו הנחיות ויש יעדים לכל משרד לקלוט יוצאי בני העדה האתיופית.
 
היו"ר אמנון כהן: יעדים זה עלא כיפאק בשבילי. היה פה יעד של תוכנית חומש לחמש שנים. היה יעד. אנחנו רוצים לדעת בתכל'ס מי בודק, מי מבקר. היתה משרה, היו שם ארבעה מועמדים, אחד מהם היה מהקהילה, מי החליט בסופו של דבר שהוא נבחר? אנחנו רוצים תכל'ס. מגמה, סיפורים, אנחנו מכירים הכול.
 

 
רונן שפירא (ראש אגף בכיר תכנון אסטרטגי, נציבות שירות המדינה): נכון ל-2012 – 913 יוצאי אתיופיה, שהם מהווים 1.38% מסך עובדי המדינה. זה גידול של כ-50 עובדים מול 2011. חוץ מזה, יצא בימים אלה חוזר, שאני חתום עליו, אל משרדי הממשלה, כך שבכל מקום שירצו לקלוט עובד בן העדה, נתחשבן אתם על התקנים, וכך על כל תקן שהמשרד ייתן המדינה תיתן עוד תקן אחד. זו החלטת ממשלה שאתה מכיר. הנציב ערך, גם לאחר הישיבה הקודמת, דיון אצלנו, ואנחנו מנסים להנגיש את המידע כמה שיותר לבני העדה. אנחנו מנסים לעבוד בשיתוף פעולה עם עמותות.
 

 
היו"ר אמנון כהן: אתה יודע מתי זה יהיה חזק? כאשר אצל מבקר המדינה בלשכה שיש שם שלוש משרות בתפקידים בכירים, שליש יהיו מהקהילה. זה אני מבין. כשיש שליש, אני מבין, 50 זה לא אומר כלום. זה 50 מתוך 4,000 למשל. זה צריך להיות פרופורציונלי. זה צריך להיות שליש מהעובדים, נכון פנינה?
 
פנינה תמנו-שטה: שליש זה מעולה. אנחנו שואפים ל-50%.
 
היו"ר אמנון כהן: לאט-לאט, עוד כמה שנים יהיה. תמשיך הלאה. בבקשה, אדוני.
 
רונן שפירא (ראש אגף בכיר תכנון אסטרטגי): לגבי סוג ההשכלה של יוצאי העדה, גם פה מתוך שירות המדינה, מתוך ה-913, 16% בעלי תואר ראשון ועוד כ-4% בעלי תואר שני, יש כבר גם שני דוקטורים. 


 
ח"כ שמעון אוחיון: תודה רבה. תודה, פנינה. קודם כול, אני שמח ואני גאה בחברותי בוועדה ובעניין הזה שלקחתם על עצמכם, אדוני המבקר, ואדוני היושב-ראש, לנהל פה מעקב שיטתי מול כל הגופים, כדי להתמודד עם הבעיה של קליטה והשתלבותם של יוצאי אתיופיה בישראל. זה כשלעצמו נותן לי תחושה גם של תקווה וגם אחריות וביטחון.
 
היו"ר אמנון כהן: זו שליחות.
 
ח"כ שמעון אוחיון: נכון. אני רוצה דווקא להצביע על נקודות חיוביות לכיוון הזה. אני אגיד לך ממה אני מוטרד. אני מצביע על הנקודות החיוביות במכינות הקדם הצבאיות. אני קורא בדוח מבקר המדינה ששיעור המתגייסים לצה"ל גבוה, זה מצביע על מוטיבציה לשרת בצה"ל. מצד שני, בעיית הנשירה. …
 
הדבר שני, שמאוד-מאוד מטריד, זה העניין של תופעת הגזענות שארגון טבקה מטפל בו – חבל שהוא לא פעל יחד עם מוסדות הממשלה כדי לעשות משהו בעניין הזה, למרות שאני באופן עקרוני מתנגד לשימוש במילה גזענות.
 

 
ח"כ שמעון אוחיון: עוד משפט אחד. זה תפקידנו בביקורת – בגלל שיש פה גופים רבים מאוד, ואנחנו רוצים להתמודד ואנחנו חוששים מהמשחק הזה בין סמכות לבין אחריות, מי בעל הבית, מי מחזיק בשליטה, מי מחזיק התקציב ומי אמור לתת לנו דין וחשבון, אני פונה שוב למשרד ראש הממשלה בעניין הזה לאגם ולתת את הסמכויות, לרכז אותן כמה שיותר בידי משרד הקליטה, כדי שהוא יוכל לנהל ולתווך בין כל הארגונים. אני שמח על כל העמותות ועל כל הארגונים שפעילים בקהילת יוצאי אתיופיה. המספרים מדהימים והם חסרי פרופורציה, וזה מעיד על מצוקה, על חוסר הדרכה, הכוונה, הנהגה. ולכן משרד ראש הממשלה צריך בעניין הזה לתאם ולאגם, כדי שלא נאבד את הראש בין זה לזה, וכפי שגם אמר היושב-ראש, שלא נמצא את עצמנו עם שלושה גופים שמטפלים באותו נושא ומזניחים דבר אחר, ולכן אני פונה שוב גם למשרד ראש הממשלה. תודה.
 
….
 
ח"כ פנינה תמנו-שטה: אני אתייחס בקצרה למה שהוא אמר. הכול טוב ויפה, יש נכונות לנציבות, גם התחלתי אתכם עבודה, רק שלצערי לא אני זו שצריכה לבוא ולנדנד לכם שהדברים צריכים לצאת לפועל. נשים את הדברים על השולחן, אנחנו יכולים להגיד: יש כ-900 עובדים, יש גידול, אבל בפועל, כל עוד אתם לא מראים את החתך של המקצועות או את המשרות שהקדשתם ליוצאי אתיופיה, ברור לנו שהרבה מהם זה מנקים, זה סניטרים, זה עובדי עזר, וזו לא המטרה. המטרה שלנו שאחרי שמדינת ישראל משקיעה הון תועפות באקדמיה לעולים חדשים, שנדע גם לתת להם את המענה, כי הדלתות סגורות בשוק העבודה.
 
….
 
עודד פורר (מנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה): כשהנושא הזה עולה לדיון, מדינת ישראל צריכה לתת את הדעת בהקשר של עולים חדשים בכלל. יש הבדל בהיבט של הון עצמי בין מישהו שנמצא פה שניים-שלושה דורות למי שהגיע לפה והוא חדש. יש פה היבטים כלכליים משמעותיים. זה מצריך חשיבה. להגיד לכם מה הפתרון? גם אני לא יודע להגיד מהו, אני גם לא בטוח שאת יודעת.
 
ח"כ פנינה תמנו-שטה: אף קהילה אחרת לא סובלת כמו שיוצאי אתיופיה סובלים. אדוני. זה שרשרת. זה תשובות של פקידים באוצר.
 
….
 
אורנן פודם (מרכז תחום חברה קהילה ומכינות): מבחינת נתונים, 0.85% מכלל הסטודנטים במערכת הם יוצאי אתיופיה.
 
היו"ר אמנון כהן: האם אני יכול לדעת כמה לומדים מכלל הקהילה?
 

 
וונדה אקלה (מנכ"ל, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה): 2,100.
 

 
היו"ר אמנון כהן: בכל המוסדות להשכלה הגבוהה?
 
אורנן פודם (מרכז תחום חברה קהילה ומכינות): לא מדי שנה, בסך-הכול. מתוכם 33% באוניברסיטאות, 30% במכללות המתוקצבות, השאר נחלק בין המכללות לחינוך, מכללות פרטיות והאוניברסיטה הפתוחה. רוב הסטודנטים הולכים למקצועות כמו מדעי הרוח הכלליים, פחות למדעים המדויקים, לפיזיקה ולרפואה.
 
….
 
אורנן פודם (מרכז תחום חברה קהילה ומכינות): מספר הבוגרים בתואר ראשון הוא 0.7% מכלל האוכלוסייה, כך שאפשר לראות את הירידה בין המתחילים לבין הבוגרים. כמובן בתארים מתקדמים זה מחריף ודוקטורנטים יש עשרות בודדות.
חשוב לי לציין שבמכינות נמצאים 9% מכלל הלומדים במכינה, שזה כ-1,000 סטודנטים, פי 3.5 מהשיעור שלהם באוכלוסייה הכללית. יכול להיות שהטיפול בהם יותר נכון כשהוא במינהל הסטודנטים כמו שהוא היום. ות"ת שותפה ובתיאום עם מינהל הסטודנטים אף סייעה להם תקציבית בשנתיים האחרונות.
 
ח"כ פנינה תמנו-שטה: אולי פה צריך להגיד גם מילה טובה, כי היה משבר גדול מאוד במינהל הסטודנטים והוא נפתר במאמץ רב של משרד האוצר שהעביר כ-30 מיליון שקלים.
 
….
 
עודד פורר (מנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה): גם הנושא הזה, שיירשם בוועדה. בשנה האחרונה מינהל הסטודנטים טיפל ב-6,500 סטודנטים עולים, שמימנו להם תואר ראשון, מהם כ-2,500, יותר משליש, יוצאי אתיופיה. זה בהוראת שעה, זה לא משהו קבוע, אבל סטודנט עולה מקבל תואר, או ראשון או שני, יוצא אתיופיה מקבל תואר ראשון ושני.
 
היו"ר אמנון כהן: כולל דמי מחייה.
 
שמואל גולן (משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה): כולל 600 שקל לחודש דמי מחיה. זה מה שהיה אז.
 
עודד פורר (מנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה): היום אין מישהו, ועל זה אני שם את ידי, אין יוצא אתיופיה שלא יכול לממן לעצמו את התואר הראשון או השני וזה לא מקרנות, זה מתקציב מדינה. חשוב לומר את זה.
 

 
היו"ר אמנון כהן: כל אחד בתחומו ידבר. יש לנו אינפורמציה, אני לא אפיץ אותה, שיש המון נשירה מהצבא. כמו שגם אמר חבר הכנסת אוחיון, יש מוטיבציה גדולה מאוד להתגייס, אבל באיזה שלב של הגיוס וטירונות וקצת אחר-כך משהו שם קורה ויש נשירה לא טבעית. יש נשירה בכלל צה"ל של אחוז מסוים ופה יש ממדים מדהימים ומפחידים. מי שכבר נכנס לבית הסוהר בצבא, אני לא יודע איך הוא יצא משם, כי אין לו סיוע, לפעמים יש לו בעיות ת"ש, לפעמים בעיות כלכליות כמו שאמרו כאן, או בעיות שהוא בודד, יכול להיות שהמשפחה שלו נשארה שם. יש מיליון בעיות. לכן צריך חשיבה אחרת. גם אמרנו שמי שיטפל באותה קהילה אלה צריכים להיות אנשים מהקהילה. תהיה יחידת סמך מיוחדת שמכירה את המנטליות. גם כששולחים משקית ת"ש לבית צריך שיהיה מישהו מהקהילה, לפעמים הם סגורים והם לא יודעים את השפה והם לא מבינים את המנטליות, לפעמים הם מפחדים להגיד את האמת. פה צריך לעשות עבודת מטה חשובה ביותר. מי יכול לתת לנו אינפורמציה בוועדה?
 
שמואל גולן (משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה): דיברנו על זה בפעם הקודמת שהמערכת הצבאית הבינה שכל המערך סביב העניין הזה מצוי בפיקוד הזוטר. כל הבעיות האלה שנוצרו פה הן בפיקוד הזוטר. ולכן הקימו מנגנון שלם, כבר ב-2012, כדי להתחיל לטפל בכל הסוגיה הזאת. הנשירה נובעת מחוסר הבנה בפיקוד הזוטר, לא בפיקוד הבכיר.
 
היו"ר אמנון כהן: יש לנו נתון שלפני שלוש שנים היו 400 קצינים בקהילה וירדנו ל-200 קצינים. עם כל מה שאתה מספר, אז משהו לא עובד.
 
….
 
ח"כ פנינה תמנו-שטה: אם מחר יבואו ויגידו לי: פנינה, בסוף השנה תקבלי את כל התלמידים האתיופים עם ממוצע 100, אבל כולם לומדים בכיתות נפרדות, אני אגיד, "לא תודה", ואותו דבר גם צריך להגיד על זה. אני לא צריכה שיעלו אותם על אוטובוסים נפרדים וייקחו אותם ביום המרגש של חייהם בתחושה שהם שונים. יש פה מסר כפול, אדוני היושב-ראש, לכולם, גם לחברה הישראלית, גם לחבר'ה שהם לא אתיופים שעולים על אוטובוס נפרד ורואים שהאתיופים עולים על אוטובוס אחר, וגם לאתיופים, שגם אם הם יקבלו את החיזוקים הנדרשים, בתת-מודע אנחנו אומרים להם: אתם שונים, אתם טעוני טיפוח, וזה לא עובד כך, צריך למצוא עוד דברים יותר יצירתיים.
 
….
 
הילה הלפרן (אכ"א – רמ"ד שי"א, משרד הביטחון וצה"ל): תמונת המצב והמציאות הקיימת היום היא, שחיילים, לא כולם, זה נכון שלא כולם וטוב שלא כולם, חיילים יוצאי אתיופיה שמגיעים לשירות הצבאי בתהליכי הגיוס שלהם בצו הראשון ובלשכות הגיוס לא שיתפו פעולה, וכתוצאה מכך הם הגיעו לתפקידים שלא משקפים את היכולות שלהם. קורס אמיר נותן להם במה מצוינת להזדמנות שנייה ומתקנת למה שקרה להם כשהם היו מלש"בים בבתי הספר. קורס אמיר בא בשיתוף עם מכון פוירשטיין – לא אמרתי קודם, אבל כל התוכניות בצה"ל היא יחד עם תוכנית החומש ומשרד הקליטה – שמאבחן אותם על-פי היכולות שלהם, ואנחנו נותנים להם תפקידים בצה"ל כדי שהם יגיעו למקומות האיכותיים, שהם יצאו לקצונה.
 
ח"כ פנינה תמנו-שטה: גברת, תפסיקו לאבחן אותנו, תודה רבה. אני אומר לך: לא יהיה. התוכנית הזאת לא תמשיך במתכונת הנוכחית. אף אחד לא יעלה אותם על אוטובוסים נפרדים. אתם תעשו את זה לפני שהם מתגייסים, ביום שהם מתגייסים הם יהיו כמו כולם. תרשמי לך.
 

 
היו"ר אמנון כהן: דורית, חשוב לי בכל החוליות שאנחנו מלווים שלא יהיה מצב שהוא נופל, שהוא נשאר לבד. אתם עושים פעילות מבורכת וטובה, נותנים להם את העוגן, את הביטחון, את ההשכלה, את הידע. זה המשמעות של קדם-צבא, להכין אותו למקום, כמו מכינה אקדמית לאקדמיה.
 
חשוב לי לדעת אם החוליה הזאת ממשיכה ללוות אותו גם בצבא, כשיש בעיות כלכליות, ואתם כבר נחשפים לזה כשאתם בוחנים אותו שם. אולי טרם גיוסו כבר צריך לבחון את הדברים האלה בבית, כדי שהראש שלו יהיה נקי לשרת את המדינה, שלא יהיו לו בעיות אחרות שימנעו ממנו לעשות את זה. זה דבר אחד. דבר שני, לפעמים עדיין קיימת בעיית השפה, לא מבינים אחד את השני.
 
ח"כ פנינה תמנו-שטה: אדוני היושב-ראש, עלית על הנקודה, אמרת את זה קודם. בסוף אם לא ישתמשו כחונכים, כמנטורים, בקצינים האתיופיים, זה לא יעזור.
 
היו"ר אמנון כהן: הם יגיעו לזה.
 
דורית בר חי (ממונה מכינות קדם צבאיות, משרד החינוך): הכול בתוך תהליך. אני חושבת כמוך, הקצינים וגם הגידול של מספר הקצינים קריטי כאן. אני יכולה להגיד שהגעה לאוכלוסייה זה אפילו באמצעות מודל שבוע גדנ"ע להורים. "זינוק בעלייה" עשו את זה, זה היה בשדה בוקר. אנחנו מנסים להגיע לאוכלוסייה דרך האוכלוסייה, דרך ההורים, ערבי הורים, רכזים יוצאי אתיופיה. אני חושבת שזה באמת הכיוון הנכון.
 
….
 
חמדה מרק (מנהלת הקרן ור' היחידה להכוונת חיילים משוחררים): קודם כול, אני שנה וחצי בתפקיד, ואני יכולה לומר שממש בשבועות הראשונים שנכנסתי לתפקיד הרגשתי שפה יש איזה תחום שצריך להיכנס אליו במלוא העוצמה ולשלב ידיים עם כמה שיותר אנשים. קודם כול, אני מברכת על הישיבה ועל המעקב שלך, זה ממש נראה לי משהו שיעשה את העבודה. אצלי זה יצר משהו, כבר יש לי כמה שמות שרשמתי שאני חייבת להיות אתם בקשר, כי אתה לא מכיר את כולם ואי-אפשר לנצח את כולם, כי הם רבים. אני רק מסתכלת מסביב לשולחן ואני אומרת כמה יוצאי בני הקהילה האתיופית יושבים מסביב לשולחן, זה אומר שמדינת ישראל עוד לא הצליחה לעשות את מה שהיא רוצה לעשות. כשבנושא כזה ישבו מחציתם בני העדה האתיופית, אני אבין – – –
 
היו"ר אמנון כהן: אני לא רוצה שישבו, אני רוצה לפתור את הבעיות. אני לא רוצה שישבו יותר בוועדת הביקורת.
 
….
 
ח"כ פנינה תמנו-שטה: נסגור הכול, נבנה מחדש, אני כבר מבולבלת. הבעיה האמיתית היא שכל חייל שלישי או רביעי נכנס לכלא. לא מרכזי הכוון, אני לא רוצה שהם יצאו עבריינים מצה"ל. אנחנו עושים יותר מדי תוכניות. מזל שעשית את הישיבה, כמו שאמרת, כדי שיגידו אחד לשני נעים מאוד, אבל זו בדיחה, אני מתביישת.
 
….
 
עדי יונס (בית הספר הגבוה לטכנולוגיה): תודה רבה, אני מייצג את בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, מכון לב, מכון טל. התוכנית קיימת כ-14 שנה, קולטת תלמידים להנדסה, מקצועות יישומיים, כבר יש כ-100 בוגרים. בשנים האחרונות רוב התלמידים שמגיעים אלינו הם תלמידים לפני צבא. יש שתי בעיות שאנחנו נתקלים בהן בשנים האחרונות. המכון משקיע המון כסף למען אותם תלמידים – – –
 
הקושי ב-10 השנים האחרונות בנושא עתידים. כיום תלמידים עולים לא מגיעים לרמת הקבלה לעתידים, הם נופלים בתהליכים הראשוניים, והתלמידים מעוניינים להיות בעתודה וזה השילוב הכי טוב שיש לאותו תלמיד שמסיים כעתודאי, לאחר מכן קצין ולאחר מכן מוצא עבודה. הבעיה בצה"ל שקוטעים אותם, אומרים להם: אתם לא עומדים בקריטריונים, אתם לא יכולים להמשיך הלאה. זו הבעיה הראשונה. הבעיה השנייה במשרד החינוך בנושא התקצוב או מה שקורה במכינות. אני מקבל את אותם תלמידים, נוסע לכפרי נוער, לבתי ספר, מביא את אותם התלמידים, הם עוברים את המבחנים שלנו. בשנה שעברה קלטנו כ-20 סטודנטים כאלה. הסטודנטים האלה התקבלו אצלנו וניסו להשיג שכר לימוד ודמי קיום. שכר לימוד השגנו, אבל דמי קיום לא השגנו, התלמידים האלה לא קיבלו על נסיעות, גם את זה היינו צריכים להוציא, על כל סטודנט כ-17,000-16,000 שקל, שזה מעונות, זה כלכלה ודברים אחרים. בשנים האחרונות אתה פונה לכל מיני גופים ואף אחד – – –
 
….
 
עדי יונס (בית הספר הגבוה לטכנולוגיה): אם אנחנו רוצים שיפור בנושא של יוצאי אתיופיה זה דרך ההשכלה, ודרך ההשכלה אפשר להגיע ליעדים.
 
היו"ר אמנון כהן: אני מסכים אתך.
 

 
אהוד פראוור: תחושתי שהממשלה יודעת להסתדר וצריך לשמור על הפרדת רשויות, ואני חושב שזה נכון. אחד הדברים החשובים שהיו בדוח המבקר זה היכולת לחולל תוכניות בין-משרדיות. אנחנו עוסקים היום בתוכנית בין-משרדית. זו היתה דוגמה לתוכנית בין-משרדית שנוצרה לא נכון, אחר-כך היה קשה מאוד להפעיל אותה, התפעול שלה היה לא נכון.
 
….אני כן רוצה להגיד עוד שני דברים שהתרחשו. כשתוכנית החומש נולדה, לממשלה לא היה ניסיון בתוכנית בין-משרדית. לא ידענו. זה לא בגלל שזה תוכנית לאתיופים, כמו שכבר שמענו. לא ידענו. לא היו אנשי תכנון, לא היו גופי תכנון. היום אחד מאגפי התכנון הטובים בממשלה יושב במשרד הקליטה. זאת אומרת, היכולות המקצועיות של המשרד לחולל את זה הן בסדר גודל שונה לגמרי ממה שהיה. אנחנו לא בונים מערכת תכנון במשרדים כדי שהכול יחזור אלינו. אנחנו מבינים את הצורך שלנו להיות שם, ואנחנו נהיה.
 
..לכן על אף שנוח לי לשבת פה כאילו נחמד, הכתובת המרכזית היא משרד הקליטה. אגב, אנחנו גם רוצים לקבל את זה, על אף ההערה ששמעתי, שמשרד הקליטה הוא שיתכלל את הנושא הזה. שקלנו אצלנו איזה ממשרדי הממשלה מתאים, נדמה לי שיש היום גם יכולת שונה ממה שהיתה.
 
….
 
היו"ר אמנון כהן: אודי, אני רואה פה אמוציות. אתה אומר שתוכנית היתה, לא הבנו, לכן זה לא התרחש, לא בגלל שלא רצינו. אני מבין את זה. בגלל זה גם חיילים אתיופים נכנסים לכלא, בגלל שלא מבינים את המנטליות. בינתיים אנשים יושבים בכלא. יכול להיות שיכולנו להציל אותם, יכול להיות שהם היו יכולים להיות דוגמה ומופת, אבל המדינה לא השכילה לטפל, לא עשתה, לא לקחה את המדריכים של הקהילה, או במשרדים, אם צריך ללוות אותם, שילוו אותם. אנחנו מגיעים עוד פעם לאותן הטעויות בסופו של דבר. יש מילים יפות, הכול בסדר, הכול עכשיו אחרת, אבל אנחנו צריכים לשתף אותם יותר.
 
ח"כ פנינה תמנו-שטה: יפה. מה זה "לשתף אותם יותר"? באים לפה, מחליטים – – –
 

 
אהוד פראוור (ראש האגף לתכנון ומדיניות): יש כאן איזו תחושה שתוכנית החומש נכשלה. היא נכשלה, אני אמרתי את זה. הרבה מאוד ממרכיביה הצליחו, לפני שתהיה אי-הבנה שכל הכסף הלך לשווא. עלייה יפה בהישגי בגרות יש – מה לעשות יש; מה שקשור בסטודנטים, שתואר פה, חלקו או כולו בתוכנית החומש; יש עשרות פריטים. 
יש שאלה של ניהול תוכנית ויש שאלה של פריטי תוכנית. פריטי תוכנית רבים מאוד הצליחו יפה מאוד-מאוד, ולפני שנראה חמש שנים מבוזבזות שלא קרה בהן כלום, קרה בהן הרבה. כדאי גם את זה להגיד, ואת זה אי-אפשר לקחת, לא מהמשרדים ולא מהקליטה.
 
היו"ר אמנון כהן: תודה רבה.
 

 
עודד פורר (מנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה): קודם כול, אני רוצה להודות לך ולוועדה על הרצינות שאתם מתייחסים לנושא הזה, ואנחנו רואים את זה באותה מידה של רצינות, גם השרה וגם אני. מבחינתנו דוח מבקר המדינה בכל התחומים, ודאי בתחום הזה, הוא כלי עבודה, והמבקר נתן הערות והארות על מגון רחב של נושאים.
 
…מבחינתי משרד הביטחון, אני, משרד הרווחה – כולנו ממשלת ישראל, ולא משנה עכשיו איזה משרד. מה שממשלת ישראל משקיעה ביוצאי אתיופיה, לטעמי היום, כשאנחנו מסתכלים על זה, לא מושקע בהכרח הכי נכון והכי טוב. אני חושב שעל זה יש לי הסכמה רחבה עם כל מי שדיברתי אתו מקהילת יוצאי אתיופיה. אין טענות על זה שלא מושקעים מספיק משאבים, אלא איך מושקעים המשאבים.
….
 
עודד פורר (מנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה): ….אני יכול להגיד שכבר היום יש לנו שיתוף פעולה טוב עם כל המשרדים. הנושא של מכינות קדם צבאיות נדון רק לאחרונה. היה לנו דיון עם ראש אכ"א, עם תא"ל גדי אגמון בעניין הזה, נעשה מכינות לכלל העולים, שיהיו מעט יותר קצרות, שיאפשרו ליותר אנשים להיכנס למכלול הזה, כי ההכנה לשירות היא מרכיב קריטי איך ייראה השירות שלהם והאם הם ייכנסו בסופו של דבר. הרי מה קורה? הם נכנסים ליחידות קרביות פעמים רבות – – –
 
….
 
דוד מהרט (מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה): – – היתה יוהרה כזאת, שהקשיבו לנו, אבל היה בזה בוז, כאילו מה שאנחנו אומרים מנותק מהמציאות. זה משמח אותי. אבל מעציב אותי שהקהילה כבר קרוב ל-34 שנים, יש אנשים שחוו על בשרם את תהליך הקליטה של בני הקהילה. הם ידעו ויכלו להגיד לפני שמבקר המדינה יוציא דוח ולפני שמיליונים הלכו, אולי בחלקם, לטמיון. היינו צריכים לחכות ולהגיד היום: סליחה, טעינו ולהודות על החטא. זה נכון שבמקום שעומדים בעלי תשובה גם צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד, אבל במקרה הזה אני חושב שגם תשובה לא יכולה לעזור, כי יש פה תפיסה פטרונית. אני חי בסביבה הזאת קרוב ל-30 שנה ויש רגרסיה בתפיסה של משרדי הממשלה את בני הקהילה.
 
היו"ר אמנון כהן: אנחנו נשנה זאת. ביחד נשנה זאת.
 
….
 
זיוה מקונן-דגוי (מנכ"לית האגודה הישראלית למען עולי אתיופיה): יכול להיות שצריך לחשוב איזה גוף ייקח את זה. יכול להיות שזה יהיה משרד השיכון, כמו שהוא עשה את שיקום השכונות, גם החברתי וגם הכללי. יכול להיות. אבל לא יכול להיות שנישאר כעולים לנצח במשרד הקליטה, זה לא נכון.
 
דבר נוסף הוא, שבכל משרדי הממשלה יש אדם שמטפל בנושא של יוצאי אתיופיה, אם ברווחה, אם במשרד החינוך, זה לא יכול להיות. אנחנו צריכים שיתייחסו אלינו מצד אחד כחלק מהאוכלוסייה, כמי שמקבל את השירותים, ולהילחם בתופעת האפליה והגזענות בכל משרד ומשרד ובכל אגף ואגף. 62% מיוצאי אתיופיה מטופלים במשרד הרווחה, והתוכנית היחידה שהוא לוקח בתוכנית החומש היא כל-כך קטנה? זה לא הגיוני. כל משרד ומשרד צריך לקחת את הנושא שלו ולטפל בו לעומק. זה מה שאנחנו מבקשים ושייקח אחריות. נכון שיש הרבה מאוד ארגונים ונכון שיש הרבה מאוד תוכניות, אבל לא יכול להיות שהכספים, ה-500 מיליון שקל, הולכים לאיבוד, ובסוף אומרים "נכשלנו" ומנציחים את הגזענות. מנציחים את הגזענות כי אומרים: האתיופים האלה מקבלים כל-כך הרבה כסף ובסופו של דבר הם נשארו אותו הדבר.
 

 
זיוה מקונן-דגוי (מנכ"לית האגודה הישראלית למען עולי אתיופיה): המסר המרכזי שמועבר הוא שיוצאי אתיופיה מקבלים כל-כך הרבה כסף ובשטח בסופו של דבר הצנרת משאירה טיפות בלבד לקהילה. תודה רבה.
 

 
ח"כ פנינה תמנו-שטה: סופו של דבר אחרי עבודה מאוד מאומצת של משרד המבקר ואחרי שאנחנו מבינים כולנו את הבעיה, שזה ריבוי תוכניות, יש כספים ויש הכול, אנחנו לא הולכים לעשות עוד פעם תוכנית חומש ב', זה צריך להיות ממש תחום בזמן. אודי, אתה צודק שצריך לשמר על הפרדת הרשויות, אבל אנחנו כאן כדי לפקח על הרשות המבצעת. אנחנו לא אמורים לוותר על יכולת הפיקוח שלנו, גם אם לפעמים היא חדה.
 
אהוד פראוור (ראש האגף לתכנון ומדיניות): ברור שלא.
 
ח"כ פנינה תמנו-שטה: אתה לא רוצה שבסוף השנה או בכלל נגיע למצב שנקרא לצעירים שלנו לא להתגייס, כי בסוף הם יוצאים עבריינים מצה"ל. אתם לא רוצים לשמוע את הדברים האלה. אם 30% מהכלואים הם יוצאי אתיופיה זה בעייתי בעיני ברמות מאוד-מאוד גבוהות. אני ממש מתאפקת לא לעשות חוגי בית ולקרוא לאנשים לא להתגייס, זה עדיף על כך שהם יצאו עבריינים. אני לא צריכה שהצעירים שלנו יגיעו לכלא. צריך להפסיק להסתכל על כל מיני דברים מסובכים ולנסות למצוא כותרות וועדות ומשקיפים ועמותות. סליחה, בואו נפשט את הדברים. אנחנו ממתינים יותר מדי זמן עם הדברים האלה, וזה עולה ביוקר לדור שלם.
 
אודי, עם כל הכבוד למשרד הקליטה ולמנכ"ל משרד הקליטה ולשרה, שיש להם נכונות ורצון, זיוה אמרה פה דבר מאוד חשוב, אנחנו כבר לא עולים חדשים, אני לא מדברת על היוצאים מן הכלל. צריך לזכור שכל משרד צריך לטפל נכון. יש סוגיות ייחודיות, אבל זה כתוצאה הרבה פעמים מאפליה. הכי מדאיגה אותי זו האפליה הסמויה, לא אלה שבאים ושמים את זה על השולחן. הבעיה היא שכאשר אתה עושה סקר ואתה מבין ש-70% מהמעסיקים הכי פחות רוצים אתיופים, הבעיה היא כאשר אתה עושה סקר, אתה מבין שאתיופים מרוויחים 40% פחות בשכר על אותן משרות.
 
….
 
היו"ר אמנון כהן: אני אסכם את הדיון. קודם כול, יישר כוח למבקר ויש נדבכים נוספים שצריך לבחון ולבדוק כשהמדינה מתרשלת בתפקידיה ובסמכויותיה לטפל בקהילה ולקלוט אותה כראוי. אני בטוח שאתם עושים את העבודה ותמשיכו, והוועדה הזאת עומדת לרשותכם ולרשות הקהילה. הקהילה תרגיש שהוועדה שלי היא הבית שלכם, לכן כשאתם לא מצליחים להגיע למשרדי ממשלה מסוימים, תעבירו את זה דרכנו. אנחנו הכתובת, אנחנו הבית. לנו חשוב לטפל בדברים האלה.
 

 
היו"ר אמנון כהן: …הבנייה של התוכנית צריכה להיות תקציב לביצוע ולא פחות לפיקוח, כי ראינו הרבה תוכניות יפות, הכול בסדר, אבל אני צריך ביצוע.
 
צמתים – כל צומת מה אנחנו עושים. אני צריך לדעת מדוד מה רציתי להשיג בתוכנית הזאת, מה השגתי, איפה הכשל, איפה אני מתקן את עצמי תוך כדי הליכה. זו המטרה שצריכה להיות.
 
משרד הביטחון וצה"ל – ההשתתפות שלכם ושיתוף הפעולה שלכם חשוב ביותר. השילוב האמיתי בחברה הוא של אלה שכבר באו לפתחכם וחשוב מאוד איך הם ייראו אחר-כך, איזה אזרחים הם יהיו, איך הם יקימו משפחות, איך הם ישתלבו בתעשייה, בתעסוקה, במשרדי הממשלה ובכנסת.
…הקצינים האלה איך הם ישתלבו מחר להיות חברי כנסת. אנחנו לא לנצח פה, אנחנו צריכים אנשים מוכשרים שימשיכו להנהיג את המדינה שלנו, ויש לכם מה לתרום, הקהילה האתיופית. יש לכם מורים מצוינים, כלכלנים מצוינים, קצינים מצוינים, אין לכם במה להתבייש. אנחנו רוצים לתקן את מה שלא תיקנו, ואם ייתנו לכם הזדמנות, אתם תשימו את כולם בכיס הקטן, כולל את הבוכרים ואת האשכנזים. תודה רבה, הישיבה נעולה.
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 11:35.
 

שינוי גודל גופנים