וועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה דיון בהליך הרישום לזוגות שנישאו בחו"ל

ביום ג', 01 בפברואר 2022, ל' בשבט תשפ"ב, קיימה וועדת הפנים והגנת הסביבה דיון בהליך הרישום לזוגות אשר נישאו מרחוק, בחו"ל בזמן מגפת הקורונה. את ההצעה לדיון העלו חברי וחברות הכנסת יוראי להב הרצנו (יש עתיד), מוסי רז (מרצ), אבתיסאם מראענה (עבודה), שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו) ואלון טל (כחול לבן) 

ח"כ להב הרצנו, אשר ניהל את הדיון, פתח ואמר:  

"יש לא מעט ישראלים שלא יכולים להינשא דרך ערוץ הנישואין היחיד שקיים בישראל, בממסד הרבני. עבורם קיימת האופציה של נישואין במדינות זרות, אשר מזכים במעמד זוג נשוי בישראל, אך מגפת הקורונה הביאה לסגירת השמיים עתים, ולקושי אדיר לתכנן אפשרות של יציאה לחו"ל, מעבר לעלויות הניכרות ודרישות המסמכים השונים. להבנתי ישראל לא מציעה חלופה לזוגות ואומרת להם להמתין, אבל למה ועד מתי? יש היום פתרונות מתקדמים, כולל נישואים מרחוק אשר מזכים בתעודה רשמית מטעם ארה"ב, אשר מוכרת ברחבי העולם, אך בישראל מסרבים להכיר בה. אמנם הנושא נדון כעת בערכאות שיפוטיות, אך חשוב שכנסת ישראל גם תפקח על עבודת הרשות המבצעת, ותקבל תשובות לסימני השאלה על החלטה זו, במיוחד ביום בו מציינים ברחבי העולם את יום המשפחה. אין משפחה מסוג אחד, יש קשת רחבה של משפחות ולכולם מגיע להיות משפחה." 

לדיון הוזמנה, שירה חופש ששיתפה בפני הוועדה את סיפורה האישי:  

"אני ובעלי התחתנו באוקטובר 2020 ביוטה, אחרי שבדקנו את הנושא ולא מצאנו כל סיבה שמדינת ישראל לא תכיר בנישואין אלה. בנוהל של משרד הפנים על רישום נישואין לא נאמר דבר על איפה היו הנישואין, אלא מי הרשות שערכה אותו. התעודה שהגשנו לרישום בישראל זהה לתעודה שהיינו מקבלים אם היינו טסים ליוטה. ברישום האוכלוסין בר"ג הסברנו את התהליך, ואחרי למעלה מחודשיים של בדיקה חזרו אלינו ואמרו שאנו יכולים לבוא לקחת את ספח הרישום למחרת בבוקר. למחרת התפרסם הנושא בתקשורת, ואז אמרו לנו שלא להגיע, בלי יכולת להסביר מדוע. אח"כ רמזו לי שזה בגלל הוראה מלמעלה. בעלי ואני חיים היום בארה"ב, ומוכרים כנשואים. איבדנו את כל האמון במדינת ישראל, שפועלת בניגוד לחוק, וזו אחת הסיבות שעזבנו." 

יואב מאיר שהוזמן גם הוא לדיון שיתף והוסיף: 

"אני ובן זוגי מאורסים כבר שנתיים, ומוכנים אפילו להתחתן ב'זום' בלית ברירה, אבל בלתי מתקבל על הדעת שאם יטוסו לברלין, ויתחתנו בנישואי יוטה, מדינת ישראל תכיר בזה, אך לא אם יבצעו את זה בארץ, מוקפים בבני משפחותיהם."  

אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש ביקר ואמר:  

"זהו חלק מהמאמץ המתמיד של הרשויות בישראל למנוע מאזרחים את הזכות האוניברסלית להקמת משפחה. כעת הם טוענים טענה מומצאת שאף שיש תעודה רשמית מיוטה, ועורך הנישואים היה ביוטה, הנישאים והעדים היו בישראל, ולכן הנישואים התקיימו בישראל. זה טיעון משפטי קלוש מאוד." 

מיכאלה לוין שמיר, לובי המיליון:  

"מעל 500 זוגות, לפי רישומינו, התחתנו בנישואי יוטה. יש כמה זוגות שכן הצליחו והספיקו להירשם בהתחלה, אבל רובם נחסמו, וממתינים. הרישום אושר בהתחלה, ואז הוקפא ללא כל סמכות חוקית, ע"י השר לשעבר דרעי, רק כשהנושא פורסם בתקשורת. אם הזוגות הללו היו רוצים היום לטוס להתחתן בקפריסין, בקפריסין הם יידרשו להתגרש קודם לכן, כי בקפריסין כמו ברוב העולם, כן מכירים בנישואי יוטה."  

עו"ד אודליה אדרי, מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה התייחסה לסוגיה:  

"כי היות שתלוי ועמד הליך בפני בית המשפט, לא נכון לקיים הליך מקביל, אך חשוב להבהיר כי הם פועלים על פי ההוראות שקובעת הרשות המחוקקת, ולא על פי מדיניות או החלטת שר זה או אחר. 

פסק דין שלזינגר, דיבר על סמכויות פקיד הרישום לבדוק את המסמכים שלפניו, ולסרב לבצע רישום, לא רק במקרה של תעודה מזויפת, אלא במקרה של סתירה ברורה לעין, שזה היה המקרה באירועים אלה, בהם התעודה היא מטקס ביוטה אך בני הזוג היו שניהם בארץ במועד זה, וגם לא נכח ביוטה מיופה כח מטעמם." 

המשיכה עו"ד אדרי: 

"עמדת המדינה, אשר אושרה בידי היועץ המשפטי לממשלה, היא כי על פי כללי ברירת הדין יש מקום להימצאותם של בני הזוג, שכן הדין החל עליהם הוא דין המקום בו הם נמצאים. בדקנו את עצמנו בבחינה משפטית והדין במקומות רבים בעולם, לרבות יוטה עצמה אגב, הוא שהמשמעות העיקרית צריכה להינתן לפעולה שביצעו בני הזוג, היא עיקר הטקס, ולכן למעשה יש לראות טקס כאילו נערך בישראל."  

ח"כ אבתיסאם מראענה (עבודה) הדגישה כי הגיע העת לאפשר נישואין אזרחיים בישראל:  

אני סירבתי להתחתן, אני ובועז בן זוגי עשינו בחירה מושכלת מראש בתוך הבירוקרטיה הכל כך קשה. אני מבינה שהרבה אוכלוסייה בישראל רוצים את ההכרה, המעמד ורוצים להירשם ולקיים את המסורת שהם מאמינים בה. אני לא מצליחה להבין איך בשנת 2022 איך זה יכול להיות שאנחנו דנים בסוגיה הזאת. לפעמים נראה שזו כאילו סוגיה חשוכה כל כך, זה נראה כאילו שאנחנו במדינת עולם שלישי. אנחנו לא התקדמנו לשום מקום. זוגות לא יכולים להינשא אזרחית? זה דבר שהגיע הזמן שנעשה אותו בארץ, נקדם אותו.  

ח"כ יוראי השיב: "גם במדינות עולם שלישי הזכות הזו ממוסדת היטב."      

ח"כ שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו) הוסיפה:  

"אנחנו מציינים היום את יום המשפחה, המקום שבו החיים מתחילים והאהבה תמיד קיימת. נדמה שישראל הלכה כמה צעדים קדימה בנושא של הקמת משפחה, כמו למשל הפונדקאות, אבל שכחנו כנראה את ראשית הדרך, הנישואין. בבית שלנו, במולדת שלנו, במקום שבו אנו רוצם לשמוח, אין לנו אפשרות לנישואין אזרחיים. אני רוצה לצאת מפה בקריאה, לבאי הבית הזה, להבין שלאהבה יש פנים וגוונים שונים, ולאפשר לממש ולקיים את האהבה. מדינה חזקה ועצמאית שחוגגת השנה 74 יכולה לאפשר נישואין אזרחיים." 

ח"כ יוראי להב הרצנו סיכם את הדיון:  

"משפחה היא דבר יסודי ביכולת של אדם לכתוב את סיפור חייו. לרבים בישראל אין את הזכות לבחור את משפחתם ולמסד אותה, אלא רק בחו"ל תוך השקעת משאבים ניכרים. אך בתקופת הקורונה הם מוצאים עצמם מתוסכלים בפני שוקת שבורה. אני יותר מתוסכל מדיון זה כי לא השתכנעתי מההסברים שקיבלנו. לא השתכנעתי שהדין הישראלי לא מתיר את רישום הנישואין הללו, ולא שבחוק כתוב שיש לשים דגש על מיקום הנישאים לעומת מיקום המחתן, למשל. לא השתכנעתי שלא מדובר בדווקנות משפטית שהתקבלה בממשלה הקודמת, עם שר הפנים הקודם, שהטיל את כובד משקלו על הדבר הזה. הרי שלושה ארבעה זוגות כן הצליחו להירשם, ואז זה פורסם והתקבלה החלטה אחרת. 

דווקא ביום המשפחה, דווקא בשיאו של גל חמישי של קורונה, ציפיתי לשמוע מנציגי המדינה הצעות לכלים ופתרונות שיאפשרו לאנשים לממש את הזוגיות שלהם ולהקים משפחה. לכלות קצת גמישות והבנה ולעשות קצת מאמץ. הדרגים המקצועיים עושים עבודתם במסירות, ואני קורא להם לגלות אכפתיות וחמלה גדולה יותר, בסיטואציה המתסכלת הנוכחית. הוועדה תדרוש המשך הבהרות מרשות האוכלוסין ומשרד הפנים, לגבי הנהלים והסמכות מכוחם נתקבלה ההחלטה, ואז נקיים התייעצויות שלנו לראות איך מתקדמים מכאן."