וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התכנסה לדון בנושא אפלייתם של מתגיירים קונסרבטיבים על רקע צבע עורם וארץ מוצאם. ח"כ אברהם נגוסה: "כל מי שרוצה להצטרף יש לקבל אותו בזרועות פתוחות ולא להקשות עליו.

היום, שני 25.06.2018 התכנסה וועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת לדון על אפלייתם של מתגיירים קונסרבטיבים על רקע צבע עורם וארץ מוצאם. . במהלך הדיון השתתף יוסף קיביטיה, שבקשתו לעלות לישראל סורבה על ידי משרד הפנים, הרב סטיב וורניק, מנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית בצפון אמריקה, נציגי רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים. 

הדיון נקבע לבקשתה של התנועה המסורתית בישראל לאור מספר מקרים בהם סירב משרד הפנים להכיר בגיורים של בני קהילת האבאיודאיה באוגנדה, בה מכירה הסוכנות היהודית בתור קהילה יהודית פעילה משנת 2009.

 

יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד): "עם שהיה נרדף, הוא היום עם שרוצים להצטרף אליו ולהיות חלק ממנו. נשאלת השאלה האם אנחנו רוצים לרדוף את המבקשים או לחבק אותם. אנחנו חייבים לחזק את עם ישראל ומדינת ישראל. כל מי שרוצה להצטרף יש לקבל אותו בזרועות פתוחות ולא להקשות עליו. איך משרד הפנים מעיז לגרש אדם מקהילה אשר מוכרת על ידי הסוכנות היהודית? צריך לעשות עוד תבחינים בשביל מתגיירים שחורים או מה? הוועדה קוראת לראש מנהל האוכלוסין להקים ועדה משותפת עם הסוכנות היהודית, להגדיר את קבלת הקהילות המתחדשות עד סוף אוקטובר 2018. בנוסף, אנחנו קוראים למשרד הפנים ולרשות האוכלוסין לפתור את הבעיה של יוסף קיביטיה ולא לגרש אותו".

 

ח"כ יהודה גליק (הליכוד) : "כשמדינת ישראל הוקמה למען העם היהודי היא לא הוקמה כדי להוות בלם בכניסה למדינה אלא הרעיון היה בדיוק הפוך, שאנחנו מאפשרים לכולם  לעלות לארץ ואם יש בעיה אולי נבדוק את זה. הדיון הוא בהחלט ענייני זהותי אישי קהילתי ולכן המדינה צריכה לעשות את השינוי הזה. יש פה אנשים שרוצים להתחבר לזהות היהודית ואנחנו צריכים לקבל אותם. אבל במקום זה קודם אנחנו בודקים אם הוא שייך לתנועה הנכונה. אנחנו כעם יהודי רוצים לקבל את מי ששייך ומרגיש שייך לעם היהודי אלא אם כן נזהה שהכוונות שלו לא נכונות. אנחנו פה בשביל העם היהודי וזאת המגמה שצריכה להוביל את המגמה של העם היהודי בעת החדשה. כל עוד אנחנו חיים כאנשים שרק רוצים למנוע כניסה לעם היהודי ,אז הרבנות תלך ותיצור קרע מעמיק שיהיה בכייה לדורות ועלינו לעמוד על המשמר. תפקידו העיקרי של יו"ר הסוכנות היהודית הוא לאחות את הקרע הזה שלא יתרחב כי זה בעוכרינו".

 

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "זה בעייתי שעושים איפה ואיפה. מה שעולה מדברי משרד הפנים זה שגם קהילה שמוכרת על ידי הסוכנות היהודית משנת 2009 לא אומר שהמדינה מכירה בה, וזה שורש הפער. אנחנו חייבים להוציא מסר מהכנסת שאנחנו רוצים באחדותו של העם היהודי על כל זרמיו, ועל כן יש להכיר בכל קהילה שהסוכנות הכירה בה".

סטיב וורניק מנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית בצפון אמריקה: "אני מדבר בשם 2 מיליון יהודים בכל העולם מהתנועה הקונסרבטיבית ולא רק בצפון אמריקה. קהילת האבאיודאיה חשובה לנו ומדובר בקהילה שקיימת כבר מאה שנה והיא נתמכת על ידי התנועה שלנו משנות התשעים. הרב גרשום עבר הכשרה במוסדות שלנו וכל תשמישי הקדושה וספרי התורה בהם משתמשים באוגנדה הגיעו מקהילות שלנו בתנועה מרחבי העולם וגם תרמו להם אוכל בתקופות של רעב. כל השיח סביב גיור בישראל הוא דוגמא נוספת לזלזול של ישראל במיליוני יהודים בעולם שמקיימים מורשת יהודית של מאות שנים. שנאת החינם כלפי הזרמים מרימה ראשה בישראל וראינו זאת גם בביטול מתווה הכותל. ממשלת ישראל מפרידה אותנו לשבטים במקום לתרום לאחדות העם היהודי. אנחנו רוצים לקבל הכרה בנו ובקהילות שלנו".

רשות האוכלוסין: "לצורך עלייה, חוק השבות אומר שמי שהתגייר ולא משנה באיזה זרם, יש תבחינים שמנחים אותנו בקביעה. יש צורך לבדוק אם הגיור קיים בתנועה והמגייר הוא רב מוכר בקהילה עצמה, אם אדם אחרי או לפני הגיור השתייך לקהילה, ובנוסף הגיור צריך להיות בקהילה מוכרת. כאשר מדובר בגיורים של התנועה הקונסרבטיבית אנחנו מבקשים אישור מהתנועה שמדובר ברבנים אשר הוסמכו לכך. באשר לקהילה אורתודוכסית, נעשית פנייה לרבנות הראשית ולסוכנות היהודית, במידה והתשובה היא אותו דבר כמובן שפועלים לפני זה ובמידה ויש סתירה הסמכות היא של רשות האוכלוסין.  קהילה יהודית מוכרת– בפסיקה של בית משפט העליון שמוכרת לאורך זמן ויש לה מוסדרות ופעילים, אשר משתייכת לאחד הזרמים המוכרים. קהילה מתפתחת, היא קהילה שלא הייתה קיימת קודם והקימה את עצמה באמצעות גיור, וזאת סוגיה אחרת לגמרי שלגביה הנושא עדין נבחן ומתגבשת עמדה".

צפו בדיון הוועדה במלואו:

שינוי גודל גופנים