ביום ג', 01 בפברואר 2022, ל' בשבט תשפ"ב, קיימה ועדת המשנה לחוק חינוך ממלכתי דתי דיון בנושא הרישום למוסדות החינוך הממלכתי דתי. כזכור וועדה זו הינה וועדת משנה לוועדת החינוך, התרבות והספורט אשר תעסוק בכל תחום החינוך הממלכתי דתי. בדיון לקחו חלק חברות וחברי הוועדה, נציגי משרדי הממשלה, השלטון המקומי וארגונים אזרחיים.
יו"ר וועדת המשנה ח"כ משה (קינלי) טור פז (יש עתיד) פתח את הדיון:
"הוועדה בחרה לשים במוקד את נושא הרישום למוסדות החינוך, שהוא נושא מאוד מהותי. ברישום לבתי ספר מתנגשים מספר ערכים. אנחנו רוצים שתלמידי ישראל יקבלו חינוך מצוין, אנחנו רוצים שאנשים יוכלו לבחור במידה כזאת או אחרת את החינוך שהם רוצים ללמוד בו. אנחנו רוצים שבתוך עולם החינוך של ילדים הם יפגשו עם ילדים שהם לא זהים להם ויפגשו עם עולמות נוספים.
החינוך הממלכתי דתי בישראל הוא 14% מכלל החינוך כולל החינוך ערבי. אחד משבעה ילדים בישראל לומד בחינוך הממלכתי דתי. הציונות הדתית עוברת תהליכים שבהם יש דרישות לסוגים מאוד מגוונים של מוסדות בתוכה, שגם אם הם לא מעוגנים בחוק הם נובעים מרצון הציבור."
הדיון גלש אל מחוזות החינוך החרדי כשח"כ מאיר פורוש (יהדות התורה) אמר:
"אני שמח בשביל החינוך הממלכתי דתי על העצמאות שיש לו ואיך שהוא מעוגן חבל שלנו אין את זה. הממלכתי דתי לא חיפש את העצמאות בכיתות מעורבות של בנים ובנות. הוא רצה את העצמאות בנושאים הפדגוגים, ספרי לימוד, הנחיות למפקחים ומנהלים. יש לו עצמאות."
ח"כ אמילי מועטי (עבודה) חיזקה את דבריו של ח"כ פורוש ואמרה:
"כבר שנים אנחנו מנסים להכין מתווה לחינוך הממלכתי חרדי. אני תמיד אומרת שלמדינה יש אחריות למחויבות שיש לאזרח כלפיה גם אם יש קבוצות שלא מרגישות מחויבות למקום הזה, התפקיד שלנו הוא לכנס אותם לאתוס. לנהל איזה שהם יחסים דו צדדים איתם ולא לדחוק אותם לשוליים."
ח"כ פורוש השיב:
"אחרי שישנה הסכמה בסיסית במדינת ישראל וכך היא הוקמה שכל הורה יכול לחנך את ילדיו לפי מצפונו ובדרך שהוא רוצה. זוהי עובדה, אין מצב שכולם לומדים בבית ספר ממלכתי. ואני אומר הממלכתי דתי עיגן לעצמו את הזכויות שחשובות לו. למה חרדים לא עיגנו את עצמם? כי הם היו כל כך קטנים והם כל כך לא עניינו את ראשי הממשל בימים ההם. כשעשו את חוק החינוך הממלכתי לא התייחסו. הפטור לגמרי פרוץ הוא לא מוכר ולא יודעים שום דבר עליו. זה בגלל שלא היה שום סדר ומעמד לפטור. בגלל שהחינוך החרדי לא מעוגן הוא לא מוכן לשינויים בגלל שלא ידוע לאן זה יוביל אותו."
ח"כ מועטי הוסיפה על כך:
"את המציאות אפשר לשנות ותקנות וחוקים שברור שאין בהם תועלת למה שאנחנו חיים היום. יש ערכים משותפים גם לחרדים, לחילונים וגם לממלכתי דתי שעליהם שווה להתעכב ולהכביד בהם ראש."
ח"כ יום טוב כלפון (ימינה) התייחס בדבריו לזכות הבחירה:
"צריך לתת להורים לבחור את המסגרת הטובה ביותר לילדים שלהם. ובכלל בהרבה מאוד תחומים בחיים צריך לתת לאנשים את החופש לבחור. בצרפת למשל הרבה מאוד אנשים רוצים חינוך דתי לילדיהם גם אם הם לא שומרים תרי"ג מצוות."
יו"ר הוועדה ח"כ טור פז סיכם:
"נושא הרישום בחינוך הממלכתי דתי מתגלה כנושא שהוועדה תידרש לעסוק בו. נחשפו בדיון הממשקים עם זרמי החינוך האחרים מצד אחד החרדי ומצד שני החילוני. עקרון הבחירה הוא עקרון מאוד חשוב להורים. ככל שאפשרות הבחירה גדלה גם רף שביעות רצונם של ההורים עולה."
