השדולה החילונית בכנסת התכנסה לדון בנושא ההדתה בצה"ל. ח"כ תמר זנדברג: " צה"ל הוא צבא העם והוא לא צבא מדינת ההלכה. מטרתו לא לשמור מצוות אלא, לשמור על ביטחון המדינה.

היום, שלישי 17.07.2018 התכנסה השדולה החילונית בכנסת בראשות חברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) ועמר בר לב (המחנה הציוני) לדון בנושא ההדתה בצה"ל.

 

ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): "בכינוס הזה החלטנו לעסוק בנושא של הדתה בצה"ל ולבחון את הסוגיה הזו. צהל הוא צבא ממלכתי שכפוף לממשלה ונאמן למדינה. הוא אחד המוסדות היחידים לצערי שמהווה קונצנזוס המדינה. תהליכי ההדתה בצה"ל הם תהליכים שנמשכים לא מעט שנים. התהליכים האלה החלו בתהליך ההתנתקות בו חיילים הלכו אחרי הוראות הרבנים והמשיך דרך נאומו של מחט גבעתי לפני הכניסה לעזה. התופעות האלה לדעתי הולכות ומתרבות. השנה ראינו כי חיילים שנכנסו לבית ספר דתי נתבקשו לחבוש כיפות וללבוש חצאיות. גם אם זה מהלכים ספורדים ולא עפ"י פקודות מטכ"ל יש פה בעיה רצינית".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "בשנים האחרונות אנחנו רואים ברחבי מדינת ישראל תופעה פוליטית של הדתה. יש כאן תהליך שזכה למושג הדתה כי מטרתו היא להפוך מרחב ציבורי ומשותף ליותר דתי פוליטי ושמרנית. צה"ל הוא צבא העם והוא לא צבא מדינת ההלכה ומטרתו לא לשמור מצוות אלא, לשמור על ביטחון המדינה. מרחב שמדיר נשים ופוגע ברגשות החילונים הוא מרחב מצומצם ומצמצם בכפייה. הקמנו את השדולה היות ומרחב חילוני מאפשר שוויון לכולם כולל דתיים".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "כאשר בכנסת ישראל חברות כנסת מקבלות הערות על כך שהשרוולים שלהם לא מספיק ארוכים יש להן זכות תגובה אבל כאשר חיילת עושה זאת היא ננזפת ומקבלת על כך עונש. אנחנו מקבלים עדויות מכל הקצוות על כך שההתנהלות הזאת מפריעה להם. אנחנו כאן לא רק כדי לדון במצבים כאלה ואחרים אלא גם להבין מאיפה המגמה הזאת נובעת ומי לא עושה מספיק כדי להציל את צהל מהמשיחיות. הדבר המסוכן ביותר הוא שצה"ל יהפוך מצבא העם לצבע האם. כשאנחנו שומעים על חיילים שדוחפים אותם לעשות גיור בצה"ל זה גורם להם להרגיש לא חלק מהעם הזה ומנוכרים משאר צה"ל".

ח"כ מוסי רז (מרצ): "כפייה דתית מלווה אותנו כבר הרבה מאוד זמן והיא נמצאת בכל מקום וגם בתוך הצבא. בשנים האחרונות נוספה המילה הדתה שזה בעצם שדרוג של כפייה דתית והפיכת גופים מסויימים לדתיים יותר. ההדתה מלווה אותנו בכל מקום במרחב הציבורי".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) : "אני יודע שיש ניסיונות להפוך את המרחב הציבורי בצבא ליותר מכיל. הנקודה המרכזית מבחינתי היא שצה"ל יכול להיות הגורם של ההכרה של השני בחברה הישראלית. רובנו נפגשים עם השונה ממנו בצבא וצה"ל לדעתי צריך לשלב את כולם לאווירה משותפת. בסוף אנחנו צריכים למצוא פתרונות איך לחיות ביחד ולא לריב. התפקיד מרכזי של בצבא היא לנסות למצוא הוויה משותפת פלורליסטית ומכילה".

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "אנחנו מדברים כ"כ הרבה על הרצון לשלב את החרדים בחברה ובצה"ל ומהצד השני לתת שוויון הזדמנויות לנשים בתוך צה"ל. השאיפה היא לא החזרתם בשאלה של החרדים. וכאן נוצרים כל המחלוקות. אני חושבת שהצבא צריך לבנות את זה בצורה מערכתית ומושרשת אצלו. בצורה מערכתית הצבא עדין לא שם ולשם צריך ללכת. אותי מדאיג ואני תוהה עד כמה זה רחב ועד כמה זה עמוק. הזכות של כל חיילת וחיילת צריכה להישמר".

 

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "הצבא הוא מקרו קוסמוס של החברה הישראלית. הבת שלי בת ה12 הובילה מחאה בבית ספר שעדין לא צלחה לצערי על המכנסיים הקצרות בקיץ. שאתה שואל את המורים מדוע זה כך אף אחד לא יגיד שזה מצניעות. בסופו של דבר עובר עלינו תהליך מאוד בעייתי בחברה הישראלית שהוא לא קשור לדת וליהדות הוא קשור להקצנה שמרנית של משטור הגוף. חיינו שנים רבות דתיים וחילונים ביחד אבל הצבא והחברה עוברים תהליך של הקצנה של השמרות והיא תמיד תפגע ברוב החילוני. הרמטכ"ל צריך קונטרה מאתנו וקבוצת לחץ מהצד השני שתאזן, ולא לוותר. וזה מה שבסופו של דבר יאזן את המצב".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "כשאני רואה את מספר הרבנים בצה"ל עולות לי שתי מחשבות. הצבא נאלץ לפטר אלפים שהיו גם קצינים וקצינות וגם הרבה נגדים. זה מדהים איך הדבר הזה פסח לחלוטין על משרתי קבע רבנים. אני אגיש עליו שאילתה לשר הביטחון. מחשבה נוספת אם היינו משווים מספר קצינות יוהל"ן למס הרבנים. הטוב המשותף הוא חלום אבל הצד השני לא מחפש את הטוב המשותף אלא מדובר במאבק כוח פוליטי".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "השאלה שאסור לוותר עליה היא מהי היהדות ומי הם היהודים. אני חושבת שזאת תהיה טעות להתרחק. יש קבוצה קיצונית שמנסה לנחס לעצמה את היהדות וזה יהיה טעות לוותר להם על הקרב".

שינוי גודל גופנים