הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים, נישואין וגירושין (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע) עברה בוועדת חוקה, חוק ומשפט

ביום ג', 23 לנובמבר 2021, י"ט בכסלו תשפ"ב, התכנסה וועדת חוקה, חוק ומשפט לדיון והצבעה בנושא הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים, נישואין וגירושין (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע) לפני העלאת החוק לקריאה שניה ושלישית. מדובר בהצעת חוק שמקנה סמכות שיפוט לבתי הדין הרבניים בישראל בתיקי גירושין של בני זוג שאינם אזרחי או תושבי המדינה.

יו"ר הוועדה חה"כ הרב גלעד קריב (עבודה) פתח את הדיון:

"מטרת הדיון שלנו היא לקדם את הצעת החוק ולסיים את הטיפול בה. את הדיון הקודם סיימנו עם כמה נקודות פתוחות שמענו את הדעות השונות. ניהלנו בימים האחרונים סיג ושיח עם השר המציע, השר לשירותי דת וגם עם הנהלת בתי הדין הרבניים והגענו להסכמות. החקיקה תהיה לא להוראת שעה אלא תהיה חקיקה קבועה, לצד זה תותקן חובת דיווח לוועדה למשך כ-5 שנים. בכדי שאנחנו נעקוב על ביצוע הוראת הקבע. ויתאפשר לנו לבצע דיוני מעקב סדורים. דבר נוסף שסוכם הוסדרה זכות ערעור לבית הדין הגבוה של גם הנתבע וגם התובעת."

חה"כ הרב אורי מקלב (יהדות התורה):

"כשיש לך מעגן שהוא אזרח ישראלי בין אם הוא גר פה ובין אם הוא לא גר פה אנחנו עושים דברים חריגים מאוד בשלילית זכויות הפרט שלו. כולל למנוע ממנו צרכי דת כאלה ואחרים. אדם מקבל חותמת של מעגן רק אחרי פסיקה, כאשר בית דין פסק שהאדם הזה מעגן, חלות עליו סנקציות והשלכות מסוימות. כשהוא מעגן הוא משליך למאסר מישהו שלא כחוק. בנושא הדיווח לוועדה צריך לראות לנגד עיננו את שאמרו בתי הדין הרבניים, יש להם בעיות טכניות, בעיות של כוח אדם. אי אפשר להתעלם מזה שאתה כיו"ר הוועדה מגיע עם התעניינות יתר בנושא בתי הדין."

חה"כ קריב השיב:

"אתה בוודאי מברך על זה, אני מצפה שאתה תברך על זה. אני הקשבתי לדבריך החשובים על הרגישות שאנחנו צריכים כלפי מעוכבות גט, מסורבות גט ועגונות אז קיבלתי את הצעתו הטובה של חה"כ מקלב ואני באמת הוספתי את הנושא הזה לסדר יומי כיו"ר וועדה. אני רק מכיר בעובדה שמסורבות גט ומעוכבות גט ועגונות אין רק בתפוצות זו לא תופעה ששייכת רק לגלויות.

אני חושב שהתופעה המרכזית שהתגלתה בדיוני המעקב שקיימנו בעניין בתי הדין הרבניים שיש בעיה אמיתית בחילוץ נתונים והנתונים האלה הם בסיס להגדרת הבעיה וטיפול בעניינים. אני בסוגיה הזו מתכוון לטפל. ייתכן שלא נדע כמה גברים ונשים ממתינים במדינת ישראל לסיום הליכי הגירושין?"

טוענת רבנית הוסיפה מניסיונה:

"אנחנו כטוענות רבניות לא באנו לייצג נשים עגונות מחוץ לארץ בכדי להרוויח כסף זה ברור. יש אידיאולוגיה, יש שליחות ואני רואה את עצמי וגם את החברות שלי כמגן על האישה. אצלי לא היה שום וויתור של אישה בכל התיקים, היה משא ומתן חכם זה ההבדל."

חה"כ גלעד קריב התייחס לדבריה:

"אנחנו כופרים וכופרות במושג ההסכמה החופשית של בני אדם שנתונים במצבי חיים קשיים. לומר שאישה עגונה שהסיכוי היחיד שלה להשתחרר מהעגינות זו הפרוצדורה הזו והיא דנה מתוך רצון חופשי בהסדרי הממון, תפקידנו כמחוקק זה להגן עליה. אני לצערי לא מצליח לעשות זו דרך החוק וזה יהיה תפקיד שלכן.

יש משהו מופרך בהתעקשות של בתי הדין הרבניים שמכוח ההסכמה הם יכולים לדון בדברים שפשוט הם לא יכולים לדון בהם. איך הם יכולים לדון בהסדרי ראייה של ילדים שאי אפשר לשמוע אותם? ואם הילד בן 16 ואפשר לשמוע מה הוא רוצה, איך בית הדין ישמע את אותו הילד שנמצא בצרפת? הכל בסוף שאלה של מדיניות."

חה"כ גבי לסקי (מרצ) הוסיפה:

"לא רק שמדובר באירוע חריג, מדובר באירוע שפוגע בצורה החמורה ביותר בזכויות של נשים שאין על זה לא אמנה או תקנות. אם הסנקציות לא פועלות בוא נחוקק חוק שאסור לתת מעמד של עגונה. בנוסף אני חושבת שזה היה צריך להיות דרישה של הייעוץ המשפטי לעקוב באופן קבוע אחרי בתי הדין רבניים."

יועמ"ש בתי הדין הרבניים השיב לדברים:

"בתי הדין שמציעים פשרות לאיש או אישה זה בדיוק כמו ששופט אזרחי ביצע פשרה בכל תיק שנמצא לפניו. תמיד בעל הדין שוקל את הדברים ואת האופציות שלו עם עורך דינו, פשרה היא הדבר הטוב ביותר היא מונעת פסק דין."

מאור אלבק נציגת עמותת מבוי סתום:

"כשאישה בפועל עומדת מול זה שהיא צריכה עכשיו להסכים למשהו כי זה הפוטנציאל היחיד שלה לקבל גט, אחרת בית הדין יכול לומר לה אני לא מתעסק במקרה שלך ונשחרר את הבעל ותחזרי למצב שהיית בו. היכולת שלה להגיד לא! אני מתעקשת על זכותי ולא לדון בזה טוב היא מאוד נמוכה."

חה"כ לשעבר עליזה לביא (יש עתיד) שקידמה את הצעת החוק בעבר בירכה:

אני מזכירה לכולם שהחוק הזה נובע מהעובדה שבתי דין שחיתנו נשים אין ביכולתם לשחרר את הנשים מהעגינות, זה חוק פורץ דרך כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם מלא ומתיר עגונה כאילו תיקן אחת מחורבות ירושלים."

ד"ר סוזן וייס נציגת מרכז צדק לשים הביעה התנגדות לחוק:

"אני מתנגדת להרחבת סמכויות של בית הדין הרבני גם על גברים שמעגנים את הנשים שלהם החיים מחוץ לארץ והם אינם אזרחי או תושבי מדינת ישראל. אני אומרת את זה כמי שנתנה את כל חייה למען העגונות בישראל. אני מאוד דואגת מהרחבת סמכות של מערכת משפטית שלא דואגת לזכויות אדם."

כלל חברי הוועדה הצביעו בעד הצעת החוק שהועברה לקריאה שניה ושלישית במליאה.

שינוי גודל גופנים