בהצעת החוק סעיף 5 בחוק אימוץ ילדים קובע שילד יאומץ על ידי הורים בני דתו. במקור, הסיבה לכך היתה מניעת אובדן הנכסים התרבותיים של הילד המאומץ. ברם, נוצר בפועל עיוות קשה ביישום החוק. ניתן לאמץ ולגייר את הילד, אך יש צורך באישור גיור הניתן אך ורק על ידי בית הדין לגיור. מטבע הדברים, אישור שכזה ניתן רק לבני זוג אורתודוקסים. בני זוג שאינם אורתודוקסים נדרשים להוכיח שמירת שבת, תפילה, שמירת כשרות, חתונה ברבנות והתחייבות לשלוח את הילד לחינוך דתי. התוצאה היא שניתנת עדיפות מוחלטת לבני זוג אורתודוקסים על פני חילונים, קונסרבטיבים ורפורמים בהליך האימוץ.
לפיכך מוצע להוסיף לסעיף 25 לחוק אימוץ ילדים, המעניק לבית המשפט את הסמכות לסטות מסייגים הקבועים בחוק בנסיבות מיוחדות, וביניהם, גיל המאומץ, הבדלי גיל של לפחות 18 שנים בין המאמץ למאומץ ועוד, גם את הסמכות לסטות מהאיסור הקבוע בסעיף 5 לחוק, הקובע שילד יאומץ על ידי הורים בני דתם.
להלן עיקרי הדברים
יום שלישי, ד' באדר א התשע"ד (04 בפברואר 2014), שעה 11:30
סדר היום: הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – הוספת סמכות בנושא דתו של המאומץ), התשע"ג-2013, של חברי הכנסת עדי קול, אלעזר שטרן, רות קלדרון, אורלי לוי אבקסיס, רינת פרנקל, ניצן הורוביץ, משה מזרחי (פ/1538) – רביזיה
היו"ר דוד רותם: בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. אנחנו נדון עכשיו בבקשת רביזיה של חברת הכנסת עדי קול לגבי חוק אימוץ ילדים. כן, גברתי.
ח"כ עדי קול: אנחנו התכנסנו פה בתשע בבוקר כדי להצביע על הצעת החוק, הצעת חוק שעברה ועדת שרים. בוועדת שרים לא נאמר שצריך להיות תיאום ובכל זאת תיאמנו תיאום עם סגן השר אלי בן-דהן, תיאום שפתאום נשמע אחרת היום בבוקר מפיה של חברת הכנסת אורית סטרוק ועם הדברים ששמענו, ולכן חברי הקואליציה הצביעו נגד. אני מציעה להצביע על הצעת החוק בנוסח המקורי.
ח"כ אורית סטרוק: לא, גם אני רוצה להבהיר שישבתי עם חברת הכנסת עדי קול וביררנו את סוגיית ההסכמות. עדי קול אמרה שעל אחת מההסכמות היא לא יכולה להסכים בשום אופן כי זה סותר את מטרת החוק. ההסכמה שמדובר עליה זה שילד יהודי לא יאומץ על-ידי הורים שאחד מהם איננו יהודי.
ח"כ עדי קול: אנחנו דיברנו על הורים שהם לא יהודים ועכשיו פתאום צץ שאחד מהם הוא לא יהודי- – –
…
ח"כ אורי מקלב: אבל העובדה היא שגם אנשי הקואליציה שהיו פה לא הצביעו בעד, בגלל שזה לא כפוף להסכמות שהיו. זה סימן שזה לא היה – – –
בדיון ברביזיה עצמה התברר שמדובר לא כפי שהחוק מובן לאנשים שהוא בא לדבר על מקרים חריגים אלא הוא בא לעשות סטנדרטים של מקרים שהחוק בכלל לא מונע ולא מסביר באיזה מקרים לבית-המשפט יש אפשרות לאשר אימוץ גם למישהו שהוא לא בן דתו. המשמעות של הדבר הזה שזוג מוסלמים יכולים לאמץ ילד יהודי על-ידי החלטה של בית-משפט מבלי שיש לנו שום תהליך כשאנחנו יודעים שהחוק הזה שמונע את זה היום זה בגלל התרבויות השונות, בגלל המהות השונה. כל אחד מבין שמישהו שהוא לא בן אותו דת לא יכול להיות מאומץ בדת אחרת והחוק הזה בא לאפשר את זה. יחד עם זאת, זה גם בא לאפשר עוד סוג של אימוצים. אלה שלא הצביעו – לא זה היו ההסכמות, ואני לא איש קואליציה. לכן, זה שהיום האופוזיציה גם כן באה לתמוך, את זה צריך לדעת. מי שמרים את ידו בעד החוק הזה יכול להיות שהוא ילמד שזה מאפשר לילד יהודי לחיות במשפחה מוסלמית.
היו"ר דוד רותם: אני לא מצביע בעד החוק עדיין.
ח"כ אורית סטרוק: אדוני היושב-ראש, דבריי נפסקו באמצע. חשוב לי להסביר, ובעיקר כשיושבים אנשים סביב השולחן שלא היו בדיון הקודם ולא מבינים מה משמעות ההצבעה על הרביזיה אז חשוב להסביר את זה. אני רוצה לחזור על הדברים שאמרתי בדיון הקודם. במשך דורות יהודים מסרו את נפשם על זה שילדים יהודיים לא יימסרו לשמד, סלח לי על המילה הקשה.
…
ח"כ אורית סטרוק: אם יושב פה חבר הכנסת דוד אזולאי שלא היה בדיון, ואם יושב פה חבר הכנסת אלעזר שטרן שלא היה בדיון, אז הוא צריך לשמוע את זה ולהבין על מה הוא מצביע. במשך דורות יהודים מסרו את נפשם על כך שילדים יהודיים לא ימסרו לשמד. גם בשואה כשאימהות נאלצו כדי להציל את החיים שלהם, את החיים שלהם, למסור אותם למשפחות לא יהודיות, אחר כך עשו מאמצי על להציל וקראו לזה מבצע הצלה, עדי.
ח"כ עדי קול: גיליתי בין השיחות שלנו שמשה אומץ על-ידי בת פרעה, כך הגענו לכאן, ובת פרעה לא היתה יהודייה. זה אומר שזה אפשרי וזה אומר שבהלכה שלכם משה היה יכול להיות מאומץ על-ידי בת פרעה. זה אומר שבמקרים חריגים אפשר.
….
היו"ר דוד רותם: רבותי, מי בעד הרביזיה ירים את ידו? מי נגד הרביזיה?
הצבעה
בעד – 7
נגד – 4
הרביזיה נתקבלה.
היו"ר דוד רותם: תודה, הרביזיה נתקבלה. אנחנו נקבע דיון לגופו של עניין.
הישיבה ננעלה בשעה 11:40.
