יום רביעי, י"ז באדר ב התשע"ד (19 במרץ 2014), שעה 8:00
סדר היום: קביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות בהתאם לסעיף 11ב לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א-1971 (אמות המידה)
אלחנן גלט (מנכ"ל המשרד, המשרד לשירותי דת): התשתית לדיון הזה היא העובדה שעל פי החוק, תקציב המועצות הדתיות מחולק בפרופורציה של 40% השתתפות המדינה ו-60% השתתפות הרשויות המקומיות. זה על בסיס החלטה שהתקבלה לפני מספר שנים. נציגי שר האוצר, שר הפנים והשר לשירותי דת רשאים להציע אמות מידה שיאפשרו בעיקרו של דבר לחלק אחרת את התקציב בין הרשויות המקומיות השונות ובכך בעצם להתחשב יותר ברשויות מקומיות חלשות שנמצאות במצב כלכלי חלש יותר ולהתחשב באזורים פריפריאליים.
היו"ר ניסן סלומינסקי: זה מה שאנחנו קוראים האלכסון.
אלחנן גלט (מנכ"ל המשרד, המשרד לשירותי דת): נכון. אותו אלכסון יצר אמות מידה שבהמלצת הוועדה המקצועית נחתמו ואושרו על ידי שר הפנים, שר האוצר והשר לשירותי דת. אני אעמוד פה בקיצור על העיקרים שבאמות המידה האלו, אותו אלכסון, ועל השינויים שעשינו, אדוני היושב-ראש, לקראת 2014 בהתאם להתחייבות לחברי הוועדה שנבחן את כל אחת מאמות המידה האלו. אמות המידה לוקחות בחשבון היום את גודל היישוב. ההמלצה השנה הייתה שעד 22 אלף 500 תושבים תהיה מדרגה אחת.
היו"ר ניסן סלומינסקי: ככל שהיישוב קטן יותר זה פלוס.
אלחנן גלט (מנכ"ל המשרד, המשרד לשירותי דת): ככל שהיישוב קטן יותר הם מקבלים ניקוד גבוה יותר שמאפשר להם אחר כך השתתפות נמוכה יותר. קריטריון נוסף זה היחס, וזה לא השתנה מ-2012 ו-2013, בין השתתפות הרשות המקומית בתקציב הכולל שלה – –
אלחנן גלט (מנכ"ל המשרד, המשרד לשירותי דת): מדרגה ראשונה זה 22 אלף 500, מדרגה שנייה היא 52 אלף 500.
אלחנן גלט (מנכ"ל המשרד, המשרד לשירותי דת): אמת המידה הנוספת היא היחס בין תקציב הרשות המקומית לבין ההשתתפות שלה בתקציב המועצה הדתית. העיקרון אומר שככל שההשתתפות קטנה מאחוז אחד הניקוד נמוך יותר. כשזה גדל עד 2.5% זו מדרגה נוספת. מעל 2.5% זו מדרגה גבוהה יותר שמורידה את השתתפות הרשות. נכנסנו פה למענקי האיזון על פי מודל גדיש ומשרד הפנים. נתנו ניקוד למי שזכאי למענקי איזון. בכך אנחנו מורידים את ההשתתפות. השינוי שכן עשינו, שהוא שינוי משמעותי ביותר לאור ההערות שקיבלנו אשתקד, היה בהשתתפות במעמד סוציו אקונומי של 1-3. הן מקבלות ניקוד גבוה יותר שלא היה עד עכשיו. שימו לב שהחרגנו פה לא מעט רשויות מקומיות, כמו אופקים, בית שמש, חצור, נתיבות, רשויות מקומיות שבעקבות השינוי הזה אנחנו מתחשבים בהן יותר. הוספנו גם מדרגה נוספת של רשויות מקומיות במעמד חברתי מ-4-7. אחר כך יש את הרשויות שנמצאות במעמד 8,9 או 10. זה לא השתנה. הן מקבלות ניקוד שלילי כי הן במעמד סוציו אקונומי הגבוה ביותר.
המשרד לשירותי דת מעמיד בסעיף הזה כ-180 מיליון שקל שמהווים 40% במודל הקלאסי. על זה הרשויות המקומיות מוסיפות את אותם 60%, שלפי אמות המידה האלו יתחלקו בצורה שונה בין הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות יכולות להגיע עד מדרגה של 75% השתתפות לאותן אלה שקיבלו 3 נקודות במודל הזה ועד 25%, שזה אותו אלכסון שיוצא בניקוד שניתן.
…
ח"כ גילה גמליאל: מה ההבדל בין 2013 ל-2014?
אלחנן גלט (מנכ"ל המשרד, המשרד לשירותי דת): סקרתי את זה בתחילת הדברים. הוספנו מדרגה למצב הסוציו אקונומי הנמוך ביותר. החרגנו רשויות נוספות, כמו אופקים, בית שמש, בני ברק, חצור, נתיבות שנמצאות במצב סוציו אקונומי נמוך. החרגנו אותן במדרגה נוספת ככל שיכולנו לפי הנתונים הכלכליים.
…
אלחנן גלט (מנכ"ל המשרד, המשרד לשירותי דת): במודל הזה אין שום החרגה. ברבעון האחרון של שנה שעברה עשינו החרגה של 4 רשויות בצפון ובדרום. המודל הזה לא מציע החרגה. מדובר ברשויות שהיו ברמה סוציו אקונומית 5. אני מודע לוויכוח שזה עורר אצל האחרות שלא היו באותו מצב. לאחר בדיקה מקצועית שנעשתה במשרד ובהתייעצות עם משרד האוצר ומשרד הפנים, אין במודל הזה הצעה להחרגה. ככל שרשות מקומית יודעת מראש, לפחות ברבעון הראשון, שזה המצב, ובהתחשב בעובדה שלוקחים בחשבון מספר מודלים, כמו גודל הרשות, היחס בין התקציב הכולל שלה לתקציב של המועצה הדתית שהוא בדרך כלל קטן מאחוז מהשתתפות הרשות, ועל פי מודל גדיש שהלכנו לקראת רשויות שנמצאות במצב סוציו אקונומי נמוך יותר- – אין בכך שום שינוי. ככל שידוע לנו מהייעוץ המשפטי, אין בכך שום קושי.
ח"כ ראובן ריבלין: אדוני המנכ"ל היקר, אנחנו רוצים לעזור ולהגיע למצב שבו נפתור את הבעיה של אותן רשויות אשר מתקשות ואנחנו רוצים לסייע בידן על חשבון הרשויות החזקות. ביקשנו באותה עת לא רק בגלל הנושא של הצורך לסיים את השנה ולא להטיל על רשויות איזו שהיא מטלה שהן לא היו יכולות לצפות כבר לפני כן, אלא בגלל שתי מערכות, גם המערכה הסוציו אקונומית וגם המערכת של המחויבות של ערבות הדדית במדינת ישראל – נדמה לי פה אחד של כל חברי הוועדה על כל מרכיביה – לבוא ולבחון את הנושא בצורה הרצינית ביותר לגבי באר שבע, אשדוד ואשקלון אנחנו מפחדים מאוד שהעיריות האלו לא תוכלנה לעמוד באותה מטלה ובתוספת מטלה. לחברי ממשלה קשה להגיע לכל מיני מקומות, אלא ברגעים בהם הם חייבים לקבל הכרעות. חברי הממשלה הם אנשים עסוקים 24 שעות. הם לא נפגשים עם הציבור. חברי הכנסת נפגשים יותר עם אנשי הציבור ועם הציבור עצמו. אני רואה מסר לא מוסרי מבחינת הנטל במדינת ישראל לבוא היום ואת 3 הערים האלו – אשדוד, אשקלון – – כל רגע שבו מתפתחת איזו מערכת בביטחון ישראל הן הראשונות אשר משרתות כתובת לאויבינו ומבקשי נפשנו. למה שאנחנו דווקא לגביהן נבוא ונאמר: אנחנו עושים לכן סדר חדש ומטילים עליכן מטלה לא פשוטה? אם מסתכלים על באר שבע, אז מדובר בסך הכל ב-10 מיליון. 75% זה דבר בעל משמעות בשבילם. אנחנו רוצים לעזור לכם. אני אומר לכם שהייתי בין האנשים הראשונים שהיו חברים בוועדה הזאת. אני רוצה לעזור לממשלה כחבר בקואליציה, אבל יחד עם זה נדמה לי שהמסר הוא מסר לא נכון. זה לא עניין פה של פוליטיקה, זה עניין של מסר ברור שאנחנו באים ומפקירים במחשבה את החובה שלנו ואת המחויבות שלנו כלפי הערים האלו בלבוא ולומר להן שלא רק זה אלא גם זה. אני קורא לממשלה לראות לפחות עד שנה הבאה. יתארגנו הערים האלו בשנה הבאה אם חלילה הן יימצאו מבחינה סוציו אקונומית. חלקם נמצא במצב הזה.
…
אלי דלל (סגן ראש העיר, עיריית נתניה): הבסיס שנקבע ל-2012 הוא בעיקרו המצב הסוציו אקונומי. נתניה הייתה במצב סוציו אקונומי 6, היא ירדה ל-5. הזיזו את אמות המידה. השנה אנחנו מתוקצבים קרוב ל-9 מיליון שקל למועצה הדתית. אין לנו שליטה על המועצה הדתית. אנחנו לא יכולים לקבוע שם שום דבר, גם לא דרכי התייעלות. במשך קרוב ל-5 שנים תקציב המועצה הדתית בנתניה עלה מ-5.6 לכמעט 9, שזה למעלה מ-50%. כמה עלה תקציב העירייה? כמה עלה תקציב המדינה? כמה עלו שאר התקציבים? לא יכול להיות שעל תקציב המועצה הדתית, שאנחנו מתקצבים אותו ב-60% או ב-75%, אין לנו שום שליטה. אני מציע למשרד הדתות ולממשלה לקחת את המועצה הדתית שתהיה חלק מתוך העירייה כאגף, שלא יהיו לי ה-25% או ה-40%. זה פשוט לא הגיוני.
נתניה קלטה למעלה מ-65 אלף עולים. 15 אלף עולים מאתיופיה, 50 אלף עולים מברית המועצות. במשך למעלה מעשור סבלנו גם מטרור. האם מישהו עזר לנו? זו הייתה העיר השנייה אחרי ירושלים שסבלה מטרור פלסטיני. היה פחד להיכנס לעיר הזאת. אי אפשר היה לפתח את העיר הזאת. לא הייתה תיירות לעיר הזאת. האם הממשלה עזרה לנו? מה שקורה היום הוא שמשנים כל שנה את אמות המידה. לא יכול להיות שבשנה שעברה וגם לפני שנתיים כשדיברו על ההחרגה והיינו במצב 6 אמרו לנו שבשנה הבא ניכנס. בסוף גם ב-6 לא נכנסנו. היום גם ב-5 אנחנו לא נכנסים.
עם כל הכבוד למועצה הדתית, אני רוצה להקריא לכם מה עיריית נתניה עושה בנושא דת. אנחנו מטפלים בשיפוץ מקוואות, מה שהמועצה הדתית לא עושה. אנחנו מקבלים איזו שהיא עזרה ממשרד הדתות, אבל הכל נופל על העירייה. אנחנו בין היתר בונים בתי כנסת, משפצים בתי כנסת, שזה תפקיד המדינה. אנחנו מטפלים בהחזקת חוף רחצה נפרד שעולה לנו למעלה מ-2 מיליון שקל. הוא מיועד אך ורק למגזר הדתי. האם המועצה הדתית משתתפת בדבר כזה? לחלוטין לא. המועצה הדתית לא משתתפת במרכזים קהילתיים תורניים ודתיים. אנחנו משתתפים בשיפוצים של בתי ספר מוכרים ואינם רשמיים. האם המועצה הדתית משתתפת? לא יכול להיות שמבקשים מאיתנו תקציבים גדולים מאוד. אנחנו עיר קולטת עלייה, עיר חלשה. נכון שאנחנו עיר גדולה, אבל עדיין יש לנו גירעון, עדיין אנחנו במצב סוציו אקונומי 5. קובעים פה אמות מידה שלדעתי הן לא הגיוניות.
כבוד היו"ר, אני מאוד מבקש לקבוע אמות מידה על בסיס סוציו אקונומי. אני מבקש להחריג. אני לא יודע איך ניתן לעשות את זה כי החריגו את זה בעבר. צריך להחריג את אותן רשויות. ליבי עם אשקלון, עם אשדוד, עם באר שבע ועם נתניה. עם כל הכבוד, אנחנו יודעים שהמצב הביטחוני נזיל גם בנתניה. אם נקבעו אמות מידה, שהן אמות מידה סוציו אקונומיות, ומדובר גם בערים חלשות, אז נתניה היא עיר חלשה שצריך להחריג אותה בנושא הזה.
…
ח"כ יעקב ליצמן: אדוני היושב-ראש, אני תומך במה שאמר רובי. אני רוצה להעיר שני דברים. כל הבסיס כאן הוא לא יסוד אמיתי כי אנחנו מדברים על נתונים של 2008, על הלמ"ס 2008. זה זיוף מיסודו. לא יכול להיות שב-2014 נדון בנתונים של הלמ"ס 2008. זה מה שאנחנו דנים כאן. כל הבסיס לא אמיתי, בלי קשר לאפליות, ויש אפליות. בכפר שמריהו, ששם כל העשירים, המדינה משתתפת ב- 60%. בערד, שזה אני, רק 50%. היסוד לא נכון, הנתונים לא אמיתיים. לא יכול להיות שהמדינה לא השתתפה מ-2008 עד היום. 6 שנים זה המון שנים. יש מקומות שלא היו במגע של הטרור והיום כן. גם הפוך. אני אצביע נגד כי אני חושב שזה לא נכון. אני מבקש שמישהו יביא נתונים עדכניים לגבי הערים. האם מישהו בדק בהלמ"ס אם יש להם נתונים מעודכנים מ-2008? אני קורא בפרוטוקול הקודם את אותם נתונים מ-2008. זה לא יכול להיות. נניח שאישרתם כבר את ה-50%, 60%, 75%,30%, לא משנה כמה, מי מפקח שבעצם ישלמו את זה, שהרשות תשלם? אחד הדברים שצריך לעשות זה להצמיד את זה לדברים אחרים שמקבלים ממשרדים אחרים. אם הוא לא מעביר את מה שהוא צריך לתת, צריך להוריד את זה ממקומות אחרים. החשב הכללי, אדוני, הוא אותו חשב. זו אותה קופה, זה אותו דבר. אם הוא לא מעביר לדת הוא גם לא מעביר לרווחה.
…
ח"כ זבולון קלפה: בהתייחס לדברים של חבר הכנסת ליצמן. בתור רשות שהייתי חבר בה קיזזו לנו מבלי לרחם. אמנם מועצה אזורית זה סכומים קטנים יחסית, אבל עדיין. בלי לרחם ב-2011, ב-2012. בלי שום בעיה. הדברים האלה קורים כל הזמן. אנחנו חוזרים פה על דיון שקיימנו לפני זמן לא רב, אז הזיכרון די טרי. אנחנו מצווים פה לזכור הרבה דברים בפרקי זמן קצרים. עדיין אנחנו זוכרים את האירוע מלא לפני הרבה זמן. גם אז ביקשנו להחריג את הרשויות האלו. אנחנו חוזרים. יש פסוק במשלי שאומר "ככלב השב על קיאו, כסיל שונה באיוולתו". סיכמנו את העניין הזה כבר פעם אחת, עכשיו חוזרים עוד פעם? כל המטרה של העניין הזה היא ליצור איזון מסוים כמו ביחסי תקציבים אחרים של משרדי ממשלה אחרים. גם הדבר הזה צריך ליצור פה איזה שהוא כלי שיכול לתת את היכולת בידי המשרד להרחיק סיטואציות מורכבות כמו הסיטואציות האלו של אשדוד, אשקלון, באר שבע. הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי ובזה נסכם את העניין.
…
היו"ר ניסן סלומינסקי: אנחנו מצביעים על אמות המידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2014, בתוספת ההחרגה שהקראתי. מי בעד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נתקבל.
הישיבה ננעלה בשעה 09:00.

ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים…
22 ביוני 2022
ביום ג', 21 ביוני 2022, כ"ב בסיוון תשפ"ב, קיימה ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים קיימה…