Notice: WP_Scripts::localize נקרא בצורה לא תקינה. הפרמטר $l10n חייב להיות מערך. כדי להעביר מידע לסקריפטים, יש להשתמש בפונקציה wp_add_inline_script(). למידע נוסף כנסו לניפוי תקלות בוורדפרס. (הודעה זו נוספה בגרסה 5.7.0.) in /home/mishmarorg/public_html/wp-includes/functions.php on line 5663

Notice: WP_Scripts::localize נקרא בצורה לא תקינה. הפרמטר $l10n חייב להיות מערך. כדי להעביר מידע לסקריפטים, יש להשתמש בפונקציה wp_add_inline_script(). למידע נוסף כנסו לניפוי תקלות בוורדפרס. (הודעה זו נוספה בגרסה 5.7.0.) in /home/mishmarorg/public_html/wp-includes/functions.php on line 5663
הערות ציבור - תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק ___': ייעול מערך הכשרות - על משמר הכנסת

הערות ציבור – תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק ___': ייעול מערך הכשרות

כחלק מתהליך החקיקה, הועמדו תזכירי חוק ההסדרים להערות הציבור. מטה תוכלו לראות את הערות הציבור שהגשנו לפרק "ייעול מערך הכשרות". הערותינו עתידות לידון כחלק מהדיון בחוק בועדות השונות.

———-

לכבוד

משרד האוצר

ועדת הכספים

 

הערות ציבור – תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק ___': ייעול מערך הכשרות

מכון על משמר הכנסת

 

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק ___': ייעול מערך הכשרות (להלן: התזכיר) נועד לפתוח את שוק הכשרות לתחרות, לחזק את מעמד הרבנות הראשית ולנתק את התלות בין משגיח הכשרות למושגח וכן ליצור סטנדרטים אחידים בתחום הכשרות.[1]

עם זאת, התזכיר משמר ואף מחזק את אי-התחרות בתחום הכשרות ומוסיף לחזק את המונופול בו מחזיקה הרבנות הראשית גם בתחום הכשרות ואף יוצר עודף רגולציה בתחום שממילא מיקר את יוקר המחיה בישראל ועל כן ראוי שיבחן גם במסגרת RIA. זאת ועוד, התזכיר יוצר אפליה כלפי הזרמים הלא אורתודוקסים ובפרט כלפי הזרם הקונסרבטיבי המחזיק בתפיסת כשרות הלכתית, בדומה לזרם האורתודוקסי. זאת, משום שהרבנות הראשית לישראל אינה מכירה ברבות וברבנים של התנעה הקונסרבטיבית ומקל וחומר גם לא מכירה בכשרות קונסרבטיבית.[2]

משכך, הערותינו יתמקדו בסעיפים היוצרים אפליה ופוגעים בחופש העיסוק של מי שמבקש להיחשב כגוף נותן הכשר או להימנות כחלק מועדת רבנים כהגדרתו בתזכיר.

ג.1. סעיף 1(א) קובע כי ועדת רבנים – שהיא אחת הדרכים להעניק תעודת הכשר – היא "שלושה רבנים אשר לפחות אחד מהם מכהן או כיהן בעבר כרב עיר, ובלבד שבעת קביעת תקן כשרות אחר, שלושת הרבנים יהיו בעלי כשירות של רב עיר;" סעיף 4 לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס״ז–2007 קובע כי אלה רשאים להתמנות לרב עיר:

"(1) מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שיש בידו כתב הסמכה תקף לפי תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), התשט״ו–1955, והוא כשיר להתמנות דיין;

(2) מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל;

(3) מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי או כרב צבאי חיילי, והוסמך לרבנות בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר;

(4) מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן – תעודת כשירות)."

מתקנות אלה עולה כי הרבנות הראשית היא זו הממנה בפועל את רבני הערים בישראל או לכל הפחות זו המחזיקה במפתחות למשרדי רבני הערים. זאת, על אף שהציבור בערים הלא חרדיות משתייך למגוון השקפות של היהדות וביניהן הזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי.[3] כך למעשה נחסמת הדרך לרבות ורבנים קונסרבטיבים להיות מוסמכים כרב עיר. ומשכך – גם דרכם לשמש חלק מועדת הרבנים כהגדרתה בתזכיר.

ג.2. סעיף 5א(ה)(5) קובע כי אחד התנאים לקבלת רישיון למתן תעודת הכשר הוא כי " מבקש הרישיון, מנהלו או בעל תפקיד בכיר בו הוא בעל מומחיות הלכתית בהלכות כשרות, להנחת דעתו של הממונה;". ניתן להניח אפוא, כי גם רב או רבה קונסרבטיביים בעלי מומחיות הלכתית לא יעמדו ברף הנדרש בסעיף זה. זאת, היות שהממונה כהגדרתו בתזכיר הוא עובד הרבנות הראשית, היינו – לא מכיר במומחיותם ההלכתית של רבות ורבנים קונסרבטיביים. ברי כי גם אם יוקם גוף כשרות קונסרבטיבי, מבוסס הלכתית שבראשו עומד/ת מומחה/ית הלכה – סביר להניח שהממונה לא יאפשר לו להעניק תעודת הכשר בשל אי ההכרה של הרבנות הראשית לישראל במומחיות ההלכתית של רבות ורבנים קונסרבטיביים.

ג.3. סעיף 2ט העוסק בתנאי הכשירות של משגיחים מפנה לסעיף 5ה(א). סעיף 5ה(א) קובע ככלל תנאים סבירים לכשירותו של משגיח. בין היתר עוסק הסעיף בכשירות אתית ומשפטית. עם זאת, ס"ק (4) קובע שמשגיח מטעם גוף נותן הכשר הוא מי ש"עבר הכשרה מתאימה של הרבנות הראשית לישראל או הכשרה לפי תכנית שאישר הממונה;" כאמור מעלה, רבות ורבנים קונסרבטיבים אינם עוברים הכשרה של הרבנות הראשית אלא הכשרה הלכתית מטעם התנועה המסורתית כחלק מהכשרתם כרבנות ורבנים. משכך, גם מי שאינו רב או רבה קונסרבטיבי אלא מגדיר עצמו כיהודי קונסרבטיבי לא יכול להיות משגיח אלא אם הוא מכפיף עצמו לגישתה ההלכתית של הרבנות הראשית.

כל האמור מעלה מצביע על כשל כפול בתזכיר. הכשל הראשון עיקרו אפליה – התזכיר מפלה אופן בוטה את הרבות והרבנים הלא אורתודוקסים ובפרט את הרבות והרבנים הקונסרבטיביים המקפידים על כשרות הלכתית. כפי שנקבע בעניין פסרו[4] ישראל אינה מדינתה של העדה היהודית אלא מדינתו של העם היהודי. משכך, כפי שנעשה בגיור, כך יעשה גם בכשרות – יש ליתן מעמד זהה לכשרות הקונסרבטיבית והרפורמית ולזו האורתודוקסית. לענייננו – יש לשנות את נוסח התזכיר כך שגם גופים שאינם כפופים לרבנות ואינם מהווים חלק ממנה יוכלו לקבל רישיון למתן כשרות – בהתאם לרמת הכשרות הרלוונטית. היינו – לאפשר לגופים קונסרבטיביים להעניק תעודת הכשר קונסרבטיבית תחת פיקוח הגוף הרלוונטי. גוף כזה אסור שיהיה חלק מהרבנות הראשית לישראל אלא עליו לבחון את ההיבט ההלכתי גרידא של הכשרות – הן בפרשנותה האורתודוקסית והן בפרשנותה הקונסרבטיבית. הכשל השני עיקרו הוספת נטל רגולטורי ופגיעה בתחרות – התזכיר אינו מקדם תחרות בשירותי הכשרות ואף לא מאפשר חופש בחירה לבעלי העסקים. התזכיר ממשיך לכבול את בעלי העסקים לרבנות הראשית לישראל דרך מתווך נוסף בדמות כי אם מותיר את המצב על כנו ואף מוסיף רגולציה נוספת, זאת בניגוד לתכליתו כפי שמוצג בדברי ההסבר ובניגוד להצהרת השר לשירותי דת. על כן, ראוי כי התזכיר יבחן גם במסגרת RIA.

 

בברכה,

עו"ד שרון בניאן

מנהלת מכון על משמר הכנסת

 

 

 

 

[1] מהפכה בכשרות אתר המשרד לשירותי דת https://www.gov.il/he/departments/news/kashrutreform (20.07.2021)

[2] לשם השלמת התמונה יצוין כי לתנועה המסורתית המייצגת את היהדות הקונסרבטיבית בישראל, אין מערך כשרות הפועל מטעמה.

[3] סקר המכון למדיניות העם היהודי משנת 2019 מצביע על 13% מאזרחיה היהודיים של ישראל ככאלה המזדהים כקונסרבטיבים או רפורמים. המכון למדיניות העם היהודי הערכה שנתית תשע"ט 2019 (2019) http://jppi.org.il/he/article/aa2019/reports/reformconservative/#.YRzXio5vY2w

[4] בג"ץ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד מט(4) 661 (1995)


Deprecated: wp_make_content_images_responsive לא קיים מאז גרסה 5.5.0! השתמשו ב wp_filter_content_tags() במקום. in /home/mishmarorg/public_html/wp-includes/functions.php on line 5211
שינוי גודל גופנים