הסדרי תפילה בכותל המערבי – עיקרי הדברים מתוך הוועדה המשותפת של וועדת הפנים והוועדה לקידום מעמד האישה

להלן עיקרי הדברים (ולא הפרוטוקול הרשמי) מתוך הוועדה משותפת של הוועדה לקידום מעמד האישה, בראשות ח"כ עליזה לביא, וועדת הפנים בראשות ח"כ מירי רגב – באשר להסדרי התפילה בכותל המערבי. הדיון התמקד בעיקר בסוגיית נשות הכותל, אך גלש גם לנושא הסדרי תפילה בהר הבית והרחבת עזרת הנשים בכותל. לוועדה הוזמנו, בנוסף לנשות הכותל – נציגים מהרבנות הראשית, נציגי המשטרה, נציגי משרד המשפטים, מזכיר הממשלה ורב הכותל. בוועדה נכחו חברי כנסת רבים, ממגוון הקשת הפוליטית.

ח"כ מירי רגב (יו"ר וועדת הפנים והגנת הסביבה): אני סבורה לכל אדם זכות להתפלל בין אם הוא מוסלמי, נוצרי, יהודי – לכן אני אפעל לכך שיהודים יכולו להתפלל בהר הבית. בהכנה לדיון הזה קראתי את חומר הרקע הרלוונטי ואת הפסיקות השונות של בג"צ.
שבוע שעבר ניתן פס"ד שניתן להתפרש כפירוש שונה ממה שפסק בג"צ ב-2003– בית המשפט קבע שאין לאסור על הנשים להתפלל ברחבת הכותל. רה"מ מינה את נתן שרנסקי לחשוב על הסדר בנושא.
בעניין אחר בהקשר הזה – כיצד אתה – רב הכותל – מאפשר את הגדלת עזרת הנשים בכותל? כולנו מתפללות בכותל, נשים לא צריכות להסתתר ולהתפלל במקום קטן. לכולנו זכות להתפלל בכותל.

ח"כ עליזה לביא (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה): המצוקה של נשות הכותל היא מצוקה תרבותית, התנהגותית – אין כאן סוגיה הלכתית. לאורך ההיסטוריה היהודית היו תמיד נשים שהתפללו עם טלית, עם תפילין – יש לנו עדויות. נשים עם בפני עצמן הן – הן יכולות להחליט לעצמן. ההחלטה של נשות הכותל לפנות לבג"צ ב1988 הפכה את הנושא לעניין משפטי. אנחנו מדברים על המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. הכותל המערבי זה המקום שצריך לצאת ממנו השלום ולא הריב והמדנים. פניתי בעניין הזה של החלטת בג"צ ליועץ המשפטי לממשלה, ואין ספק כי לא מדובר בהמלצה – אבל יש הרבה חוסר וודאות. אוי ואבוי שבר"ח הקרוב ימשיך חוסר הוודאות. אם יסתבר שהיתה הידברות מיותרת של נשות הכותל – גם את זה אנחנו נבדוק לעומק ונראה איך במקרים הבאים נתמודד עם זה.

בגלל שהישיבה הזו היא ביחד עם יו"ר וועדת הפנים שאחראית גם על המקומות הקדושים אני רוצה להגיד שרחבת הכותל נמצאת במציאות מעוותת. יש בה מחיצה שגובהה לא היה מעולם. נשים שבאירועים משמחים צריכות לעמוד על כיסאות כדי לראות מעבר למחיצה. פניתי לרב הכותל בעניין זה לפני מספר חודשים והוא ענה שזה עניין הלכתי והוא הפנה אותי לרב הרצוג ז"ל. לסוגייה הזו, הרב, אני אשמח אם תתייחס. אני מבקשת לנצל את המעמד הזה כדי לדון בסוגייה הזו לטובת כולם.

ענת הופמן (יו"ר נשות הכותל): זה יום שיש בו גם חגיגה – סוף סוף מתקיים דיון ציבורי בנושא שאנחנו עוסקות בו כבר 25 שנה. אנחנו שייכות לכל הזרמים, הצלחנו במשך 25 שנה וזה אחד ההישגים שלנו – להראות שאפשר ליצור קהילה רפורמים, קונסרבטיביים ואורתודוקסים. אנחנו הקבוצה היחידה שמתפללת ביחד ופועלת ביחד. גם הרב רבינוביץ מנסה לנהל אתר משותף לכל הזרמים ובעניין הזה אנחנו משותפים. הדלת נפתחה והשאלה היא מה נעשה כאן. גם משטרת ישראל היתה איתנו בבכל מזג אוויר ובאינתיפאדה ומנהלים את הקונפליקט הזה ואני חושבת שצריך לשנות את הקשר שלנו עם המשטרה. אני רוצה לפתוח פרק חדש גם עם הקרן למורשת הכותל ועם הרב רבינוביץ וליישם באופן הנכון והמתאים את החלטת בג"צ. אני חושבת שבאמצעות הח"כים שנמצאים כאן – ובמיוחד עליזה לביא – את יכולה להיות גשר מאד משמעותי.

אני רוצה להראות לכם את הפרקטיקה שבגללה אנחנו נעצרנו בעבר

(מתעטפת בטלית)

ח"כ מירי רגב: אני מבקשת להוריד את זה, זה לא מכבד, אנחנו מנסים לכבד את כולם ולהגיע לפשרה.

קריאות

ח"כ מנחם מוזס: זה כאן הכותל? מי הולך להניח תפילין?

ענת הופמן: הבוקר לא נתנו לי להיכנס לכנסת עם טלית

ח"כ מירי רגב: גם לירקנים לא נתנו להיכנס עם הירקות

ענת הופמן: אישה שמתעטפת בטלית זו לא פרובוקציה. זה עדיין חדש לעין הציבורית. הרבה ישראלים עוד לא ראו אישה מתעטפת בטלית. זה בסדר, אנחנו נתרגל. נשות הכותל רוצות להגיע לר"ח סיוון לכותל.

נציג משרד המשפטים: הפסיקה של ביהמ"ש התבססה על תקנת המקומות הקדושים. באופן ספציפי היא הסתמכה על שני עניינים: 1. פרשנות המושג "מנהג המקום" 2. האם באמת הוכשר מקום אלטרנטיבי לתפילה במהלך השנים. אחרי שקיבלנו את פסק הדין – אין צורך להרחיב במילים על כמה הנושא הזה חשוב. עמדת משרד המשפטים טרם גובשה, והיא תגובש בימים הקרובים. לא יודע להגיד אם נגיע לעמדה מגובשת עד ר"ח סיוון.
נציג משטרת ישראל (משה ברקת): בהקשר של נשות הכותל אנחנו מבצעים את מה שהיועץ המשפטי לממשלה הנחה אותנו. יש מסמך מאד מפורט וככה אנחנו פועלים. אנחנו לא מכניסים טליתות כי הן לא אמורות להיכנס. זאת אומרת – טליתות לנשים. ההנחיות של היועץ המשפטי היו מאד ברורות, עכשיו לנוכח החלטת ביהמ"ש, ובהתייחס לעמדת משרד המפשטים – אנחנו נעשה את מה שיגידו לנו לעשות. כרגע בשלב הזה אנחנו בהמתנה.

ח"כ משה גפני: אתם רוצים להעלות את הכל בלהבות? אני לא מבין! אם לא היה את הציבור החרדי אז לא היה בכלל את הכותל.

קריאות: — מה עם הצנחנים? 

ח"כ משה גפני: נשאל את הצנחנים אם הם רוצים שזה מה שיהיה. לא היה מישהו אחר – זה היה אנחנו. 

ח"כ עליזה לביא: אין אנחנו ואתם! הכותל שייך לכולנו.

ח"כ משה גפני: אני מציע שיעלו גם להר הבית ולא יחזרו משם!

ח"כ מיכל רוזין: המשטרה לא עובדת אצלך – אולי זאת הבעיה שלכם שאתם חושבים שהמשטרה עובדת אצלכם.

ח"כ תמר זנדברג: אני אישה חילונית ומעולם לא התפללתי, זה לא מנהגי. עד עכשיו התפללתי שלוש פעמים. דרך אגב – לא היה בכוונתי להתפלל והצטרפתי לתפילה הזו כדי להראות סולידריות. העמדה הפלורליסטית, המוסרית שלי – נעצרה. אני הגעתי כדי לכבד את התפילה הפמיניסטית שלהן וגם מתוך עמדה שהיהדות לא נתונה בידי זרם אחד. יש בה מספר זרמים ולכל אחד יש את מנהגו. מנהגן של נשות הכותל שביהמ"ש חזר ואישרר אותו הוא מנהגן, ולא פרובוקציה. התפילה מתנהלת כמנהגן, בצורה שקטה כפי שהיא מתנהלת בבתי הכנסת. למעשה, הדבר היחיד שמפר את השקט ומהווה פרובוקציה – הוא המעצרים. אני לא האמנתי, ניגשות שוטרות ושוטרים למתפללות והן הולכות לתחנת המשטרה ואח"כ לביהמ"ש – מבלי שהוגש כתב אישום. המעצר הזה הוא הטרדה לשמה. אני לא מאשימה את המשטרה. בג"צ לא קובע שיש לעצור את נשות הכותל, נהפוך הוא – הוא דורש להגיע לפשרה. בשנים האחרונות התבשרנו על אותו מתווה שרנסקי – הוא בעצם מתווה ההכשרה. האבסורד הוא שדווקא בישראל לא ניתן לכל הזרמים להתפלל. הצעתי שההחלטה שלנו תהיה שהוועדה הזו תחליט שעד שמתווה שרנסקי יתחיל לצאת לפועל – שלא יתבצעו מעצרים של נשות הכותל עד שתוכשר אותה רחבה שוויונית.
קריאות של ח"כ גפני

ח"כ שולי מועלם: תפילה היא דבר ברוך גם היא עושה את זה שלוש פעמים. תאפשר לדיון להתנהל בצורה מכובדת.

פגי סידור (נשות הכותל): מבחינתי זה כמעט מתקרב ליום של חג. אני מרגישה שאנחנו מקבלות שכר בעמלינו.זה הזמן להזמין את כל הנשים ואת כולם להצטרף לתפילת ר"ח בכותל ולברך שהחיינו. אני נולדתי בטוניס, בביכנ"ס של ההורים שלי לא היתה מחיצה. אני בתור ילדה – לא נתנו לי לשבת ליד אבא – זו היתה תחושה של חוסר. מה שמאפיין את נשות הכותל זה חיבה ורעות. אמא שלי נפטרה לפני שנתיים וחצי והיא לא חשבה שיש משהו לא בסדר במה שאני עושה.

ח"כ מיכל רוזין: זה מאבק חשוב מאד גם לחופש הדת וגם לחופש הפולחן. גם חילונים זה זרם. זכותי לבחור ולא להיות עקבית – להחליט מתי אני מתפללת ומתי לא. השופטת בבלי מבית משפט השלום השוותה את הטענה של המשטרה – שנשות הכותל יוצרות פרובוקציה לזה שאישה נאשמת על זה שהיא נאנסה. ביהמ"ש המחוזי חיזק את העובדה שאין כאן עניין משפטי אלא פוליטי. נפגשנו עם הרבה מאד גורמים – ממה שהבנו יש לחץ פוליטי מסיבי על המשטרה לעצור את נשות הכותל.

ח"כ מירי רגב: יש באמת לחץ פוליטי לעצור את נשות הכותל?

ח"כ משה גפני: מאיפה? אנחנו בכלל באופוזיציה!

נציג המשטרה: ממש לא.

ח"כ מיכל רוזין: אני חושבת שהעניין המשפטי וההלכתי ברור, יש כאן עניין פוליטי של חופש דת ושיוויון מגזרי.

עו"ד יזהר הס (מנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית): יש עכשיו קבוצה גדולה של גברים שהתחילו להתפלל יחד עם נשות הכותל. חשוב לדעת שרוב הנשים היהודיות המתפללות בעולם – מתפללות עם טלית. היכנסו לבתי כנסת רפורמים וקונסרבטיביים ותראו. אני רוצה לומר משהו בשם התנועה הקונסרבטיבית – לפני כמה שנים היינו אלה שקיבלנו בלב כבד את פשרת קשת רובינסון. קיבלנו את החלקה הקטנה, ורק בשעות מסויימות – כדי שנוכל שם להתפלל. אני חושב שהעובדה שההסדר הצנוע הזה -שהיה נכון מאד לשעתו – נראה היום כמו עוול, מעיד על כך שקרה פה משהו. החברה הישראלית השתנתה, שכן הסדר שהוא לא שיוויוני לגמרי – פתאום נראה לא נכון. אני חושב שמתווה שרנסקי הוא נכון וטוב.

ח"כ שולי מועלם: הבוקר חוויתי את אותה חוויה, לא נתנו לי לעלות להתפלל עם סידור, ובעיקר בדקו אם שפתיי נעות. בשעה שאנחנו מדברים פה על זכות לכל אישה ואיש יהודים להיות ברחבת הכותל ולהתפלל בה, ועל המלחמה שאנחנו צריכים לנהל – אני רוצה לעורר פה את הרצון האמיתי של כל יהודי ויהודייה להתפלל בהר הבית. אני רוצה לבקש מכם – כאישה שההלכה האורתודוקסית היא נר לרגלי – אני אוהבת להתפלל. אני שמחה על כל יהודי ויהודיה שמחליטים לממש את היהדות שלהם באופן שנראה להם נכון. אני חושבת שהרצון האמיתי להוביל שינוי שיהיה ניתן להתפלל בכל מקום – חייב להיות אותו דבר לגבי הזכות שלי להתפלל בהר הבית. באשר אליך ח"כ גפני – להבהיל זה דבר רע – אף אחד לא מתכוון להבעיר את הכותל או את הר הבית. כל אחד צריך להיות מסוגל לעבוד את ה' בדרך שלו.

ד"ר דורון דנינו (ראש מטה סגן שר הדתות): לגבי קשת רובינסון – מקבלים את המתווה של שרנסקי. בנושא תפילת נשים – באופן כללי סגן השר תומך בכך. אבל בשני תנאים: 1. שתהיה שמירת שבת שתתאפיין כהלכתה. 2. התנהלות בכותל כמקום קדוש. לגבי הטליתות – אנחנו מבקשים להתדיין על זה יחד עם רבנים.

ח"כ דוד צור: צודק יזהר הס, אנחנו בישראל – לא היהודים היחידים. ילדה בכיתה ז' בבי"ס בברוקלין אמרה לי: קשה לי להיות יהודיה בא"י. זה היכה בי מאד. לעניין חבריי במשטרה – בסופו של יום, בגלל הוואקום של ההחלטות ושל פרשנות משפטית, המשטרה מוצאת את עצמה מקבלת החלטות שהם לא צריכים לקבל. אתם לא אמורים לעצור על דבר כזה. חייבים לייצר מדרגה בין מעצר, לבין מצב שעלולה להיות הפרת סדר. אני חושב שמתווה שרנסקי הוא מתווה חשוב. יש לי הערכה מאד לרב הכותל – דורות שלמים התחנכו על המקום הזה. אסור שהמקום יהפוך לסלע מחלוקת.

יובל ברוך (נציג רשות העתיקות): קשת רובינסון מוגדרת כגולת הכותרת של ירושלים – במיוחד הרחוב ההרודיאני שמסמל את האירוע החשוב בתולדות העם היהודי. אנחנו אישרנו בשנים האחרונות את הכשרתו של שטח נוסף.

ח"כ עליזה לביא: יש פתרונות לנושא, גם ארכיאולוגיים.

יובל ברוך: זהו אתר ארכיאולוגי חשוב ביותר בירושלים וגם בארץ. לפני עשור הכשרנו שטח שצמוד למעלה המוגרבים לתכלית שאינה תכלית ארכיאולוגית. ביחד עם מזכיר הממשלה אנחנו אישרנו הכשרה של שטח נוסף. חובה על כולנו לשמור על האתר הארכיאולוגי שהוא נכס ממעלה ראשונה.

ח"כ מנחם מוזס: יפה עשתה גב' מירי רגב שהזכירה את הרצח הלאומני – יש לנו בעיות הרבה יותר קשות באזורינו מאשר עניין הזה. כל המעמד ההזוי הזה שהייתי בר"ח וראיתי מה שקורה שם. באה קבוצת נשים תמהוניות, 20 נשים בערך ועוד 100 אנשי משטרה –
לזייף את היהדות זה יותר גרוע מאשר בכלל לא להתפלל! היהדות הזו החזיקה אותנו 3000 שנה עוד לפני קום המדינה. אתם בצדק צריכים להיקרא "שירה חדשה" ולא נשות הכותל –
מה לכן ולדרישת הכותל? למה אתן לא יכולות לעשות את ההצגות האלה במקומות אחרים?
בקשר להר הבית – לפחות הם מבינים שמערבים צריך להיזהר!

נציג הרבנות הראשית: אתם אמרתם קודם שהסוגיה הזו – אין לה שום קשר לנושא ההלכה. אני אומר לכן שיש רשות במדינת ישראל שקובעת הלכה בכל עניין ועניין. מועצת הרבנות הראשית אמורה להתכנס בקרוב כדי לדון בפשרת שרנסקי והיא תיתן את דעתה באשר לפשרה. אי אפשר שכל זרם יהודי יוכל לנהוג כפי שירצה בלי לקבל אישור. רחבת הכותל היא רחבה שבה יהודים יוכלו להתנהל כפי שההלכה קובעת. הרבנות הראשית תקבע את ההלכה הזו. אני מציע שנחכה לפסיקה של רבנות.

ח"כ עליזה לביא: הלכות תפילה בעמ"י נלמדות מתפילה של אישה. אני רוצה להזכיר לכולנו שתפילת חנה היא מה שהתפילה היהודית מבוססת עליה – עלי הכהן חשב שהיא שיכורה וביקש ממנה לעזוב!

ח"כ תמר זנדברג: הרבנות זאת בדיוק הבעיה!

ח"כ משה פייגלין: כמי שנעצר בעוון תפילה בהר הבית ותמיד שוחרר בגין אי אשמה – הנוהל הזה חייב להיפסק. על מנת להרגיע אותך ח"כ גפני – זה לא נכון שהיהדות שייכת לכל הזרמים, ההיסטוריה הראתה איזה זרם ממשיך את היהדות כבר אלפי שנים. לי אין שום בעיה עם תפילת נשים בכותל המערבי, עם טליתות או בלי, מסיבה פשוטה – הכותל המערבי הוא לא בית כנסת. הוא אתר לאומי והוא שייך לכלל עם ישראל. אילו היו מבקשות נשות הכותל להתפלל בביכנ"ס שלי שהוא אורתודוקסי – לא הייתי מאפשר להן.
אבל הויכוח פה הוא לא ויכוח הלכתי – מותר לפי ההלכה לאישה להתפלל. הויכוח והא ויכוח הגמוניאלי, יש ניסיון כאן לייצר הגמוניה חדשה. לכן נבחר הכותל שהוא אתר לאומי – הדיון פה הוא על מי בעל הבית. ח"כ לביא אמרה שהכותל הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, אבל זה פשוט לא נכון. המקום הקדוש ביותר לעם היהודי הוא הר הבית, גם מבחינה הלכתית. מהו הכותל המערבי? העם היהודי שגורש מהר הבית צפה עליו מכל מיני מקומות. נדחקנו לכותל המערבי ולכן הוא ספג הרבה תפילות ודמעות. הכותל הוא בסה"כ הרחבה שעשה הורדוס, ששואבת את כל הגישה המיוחדת אליה מכך שהיא פתח הכניסה למקום עצמו. הוא העטיפה של הסוכריה. הסוכריה היא הר הבית. מכיוון שכך אין לי שום בעיה שהכותל המערבי יהיה מקום שבו כולם יוכלו להתפלל, ואת נשות הכותל לא לעצור.

ח"כ בועז טופורובסקי: מבחינתי המצב בו נשים לא יכולות להתפלל איפה שהן רוצות, בעצם גברים ונשים – הוא מצב שלא יכול להיות. אני בעד שכל אחד ואחת יתפללו איפה שהם רוצים וזה מובן מאליו.
ח"כ יעקב אשר: אני רוצה רגע אחד להבין למה אי אפשר לקדש דברים שבעולם המערבי הנאור מקדשים אותם – יש מושג שנקרא "כללי הטקס". בואו נחשוב שבוותיקן תבוא מישהי ותחליט שהיא רוצה להיות אפיפיורית. ח"כ זנדברג – לך יש רגישות לתרבויות מסוימות שאינן יהודיות, רגישות פוליטית ותרבותית!
תנסו לשנות משהו בארמון באנגליה – לא יתנו לשנות. כותל יש לנו רק אחד. כותל בשביל נשים וגברים זה מקום של תפילה ושל בכי. לבוא ולהפוך את הדבר הזה – לבוא עם טלית ואז עם תפילין ועם ספר תורה..
מר פייגלין אתה הסברת מצוין את ההגדרה ההלכתית של המקום. יש הרבה דברים שאפשר לשנות – השאלה היא מה המחיר? עזבו את הכותל, תתעסקו עם השיוויון בנטל – תעזבו את המקום הזה.

ח"כ מרב מיכאלי: לגבי הר הבית – חד משמעית צריך לפעול להסכם שלום עם שכנותינו כדי שכל אחד יוכל להתפלל- עד ההסכם, יש הגבלות שחלות שם. יש כאן מאבק הכוח והוא מתנהל בשתי רמות. אחת, בין חרדים לחילונים וזרמים אחרים. עדיין יש רשות שקובעת מהי ההלכה – מעולם לא היה דבר כזה ביהדות. ממתי יש דבר כזה שיש לרשות אחת סמכות על ההלכה? זכות בלעדית להחליט מה מותר ומה אסור. המאבק שני הוא מאבק כוח בין גברים לבין נשים. כל הדיון הוא שגברים אומרים מה מותר לנשים ומה אסור. הוא מתנהל בתוך בתי כנסת מכל הסוגים. נשים עומדות על זכותן ללמוד תורה, ולהתפלל והסיפור הזה שגברים חרדים קובעים לנשים מה אפשר ומה אי אפשר – זה הולך ונעלם. זה נורא לא נעים אבל זה המצב. העולם הוא לא מה שהיה פעם. ברוכים הבאים לעולם החדש, ולפי דעתי זה עולם טוב יותר.

ח"כ משה גפני: הדיון הוא לא האם המקום קדוש או לא, האם תפילה נלמדה מנשים או לא. במשך אלפי שנים באו אנשים שרובם המוחלט התפללו שלוש תפילות ביום ורצו להכריז בעלות על הכותל. למיטב ידיעתי שמו מחיצה וזה הבהיר את הבעלות של היהודים על הכותל. בתקופה של השלטון הירדני שיהודים לא יכלו להתפלל – זה הפרק זמן שלא יכלנו ללכת להתפלל בכותל. כל הזמן לא מפסיקים להיות בכותל – תמיד רואים שמה יהודים שעומדים ומתפללים. אנחנו לא אומרים לאף אחד מה לעשות – אתם לא יכולים לתאר מה זה עושה לי. זה פוצע לי את הלב שאישה באה לכותל ולובשת טלית ותפילין. יש מאות אלפי אנשים ונשים שמרגישים כמוני. חילול הקודש. האם זה מה שצריך לעשות? העידן החדש קראת לזה – האם צריך לבוא למקום, ולפגוע בכותל המערבי? זה לא עניין של גברים בלבד, זה עניין של גברים ונשים כשנמצאים כל כך הרבה נשים וגברים. אני פונה אליהן בקריאה בתחינה – תבואו להתפלל בכותל אבל אל תבואו כדי לעשות פרובוקציה.

הרב רבינוביץ' (רב הכותל): אחד הסיפורים שמובאים בתלמוד זה הסיפור של קמצא ובר-קמצא.

 מספר את הסיפור ואת הסוגייה בגמרא

לא הרומאים החריבו את ירושלים אלא שנאת חינם. אני מצוי תחת התקפה כפולה – מצד אחד קנאים שמרנים שמאיימים על חיי ועל הבית שלי, מצד שני – קנאים ליברלים שמנסים לערער על החלטות בית המשפט. בשם הסובלנות הדתית מבקשים אלה ואלה שאתחשב ברגשות שלהם. בשם הסובלנות הם מבקשים שאני אניח להם להפוך את הכותל לזירת מלחמה. כל עוד אני בתפקידי – לא תהיה דריסת רגל לקנאות בכותל המערבי, לא כזאת ולא כזאת.
אני חושב שיש היום פתרונות שהוצעו ששווה לשקול אותם. צריך לבדוק מה ריאלי ומה לא כדי לחפש את הפיתרון. אני מאמין שאפשר למצוא פיתרון. נושא הרחבת עזרת נשים – אני מסכים שעזרת הנשים צרה מאד, לא אני חילקתי אותה. לכן, זאת המציאות הקיימת היום אבל אני מקווה שבתוך חודש אני אוכל לעדכן אותך ולומר שנמצא פיתרון. יש פיתרון שנבדק כדי להרחיב בצורה משמעותית את עזרת הנשים. עם זאת, יש סוגיה הלכתית שאין לה פיתרון. בעניין המחיצה, נשים שצריכות לעמוד על כיסאות באירועים – זה לא מכובד לא לנשים ולא לכותל. לכן אנחנו בנינו עזרת נשים עם זכוכית חד כיוונית ואפשר להשתמש בזה. יחד עם זה, רצינו גם ליצור ברחבה בחוץ מצב של מחיצה שכל אחד יכול לראות, מבלי לפגוע בהלכה אבל שאף אחת לא תצטרך לטפס. יש גם בעיה טכנית שבמקום אחד יש אור ובמקום שני אין – גם לזה מצאנו פיתרון. לגבי הנושא של החלטת בית המשפט בעניין ר"ח – אני מבקש שבכותל המערבי לא ישנו את מנהגי המקום. כאשר משנים מנהגי מקום מצד אחד, מבקשים לשנות את מנהגי המקום מהכיוון השני. אנחנו נבעיר את אש המחלוקת בכותל המערבי. אבל יש החלטת בית משפט ואנחנו מכבדים אותה. יש דיון בימים הקרובים כדי לראות מה עושים ואיך עושים.

צביקה האוזר (מזכיר הממשלה): מדובר בנושא מורכב, נושא אנחנו לא מטפלים בו מהיום. יש לנו דיאלוג קונסטרוקטיבי בשלוש שנים האחרונות, לנסות למצוא פתרונות אמיתיים לצרכים אמיתיים. דא עקא – אפילו קדושתו של מקום אינה מזרזת מציאת פתרונות. העקרונות שמנחים אותנו זה קודם כל לשמור על קדושתו של המקום – המקום הזה יקר לכולם. אף אחד לא בא לדיון הזה כדי לפגוע במקום. זה מקום לתפילה ולא מקום להפגנות ולהתלהמות. אני אומר את זה לכולם. עיקרון שני הוא שמירה על זכות תפילה ופולחן לכל – זו הזכות ההומניסטית של כל אדם וזה עומד כנר לרגלינו בהיבט הכי משמעותי לעניין. הטיפול הוא בחרדת קודש. העיקרון השלישי, הוא כיבוד שלטון החוק והחלטות בית המשפט – שהיו ושיהיו. בסופו של דבר יש כללי משחק שצריך לשמר. העיקרון הרביעי הוא שאנחנו רוצים להרחיב את הנגישות לאותו מקום, הכותל. זה דבר שאיננו של מה בכך – צריך לאזן בין אינטרסים שהם מאד משמעותיים. לצד העיקרון של חופש פולחן, צריך להבין שהמקום הוא דה פקטו מקום שהוא בחזקת מורשת עולמית. צריך להסתכל מאה דורות קדימה ועל כל העולם. יש לנו אינטרסים תרבותיים, חינוכיים, לצד אלו ההומניסטיות. כולנו צריכים לייחס לעצינו איפוק וסובלנות ושל חשיבה על העתיד ולא רק על היום.

ח"כ מירי רגב: מתי אתם מתכוונים לשבת ולהבין את נגזרות בית המשפט?

צביקה האוזר: נאמר על דיונים אחרים שאין תאריכים קדושים. אנחנו רוצים לייצר דינמיקה של הידברות שהיא חיונית לפתרון. לא עלו כאן פתרונות אלא רק הבעיות. פשרת שרנסקי – תריך לבדוק מה עושים את זה. פתרונות יהיו הדרגתיים. צריך לגשת לבעיה הזו ולפתרון שכל הצדדים יוכלו לחיות איתו. מחר אנחנו מקיימים דיון בנושא. גם הממשלה וגם העירייה, משרד המשפטים, המשטרה, רב הכותל –

ח"כ תמר זנדברג: הבעיה היא שרב הכותל מייצג רק זרם אחד – הוא שומר על ההגמוניה!
צביקה האוזר: לא יהיו מחטפים בחשכת ליל. מצאנו שפה משותפת —

ח"כ תמר זנדברג: בינתיים יש מעצרים מידי חודש!

צביקה האוזר: רה"מ הטיל על נתן שרנסקי – הפעולה פה היא משותפת ואנחנו מנסים לעמול על נוסחה שכולם יוכלו לחיות איתה. מה שאני מבקש – סובלנות וסבלנות.

ח"כ מירי רגב: מה שחשוב הוא – וזה לנשות הכותל – שיש רצון אמיתי לפתור את הבעיה – מצד כולם. כבוד הרב, אני המומה מאיומים על חייך, המצב הזה חייבים להתייחס אליו. וועדת הפנים שיש לה אחריות על המקומות הקדושים מבקשת את הדברים הבאים –

1. מזכיר הממשלה, עוד לפני ר"ח הבא שתאפשרו לנו שלנשות הכותל יהיה מותר להתפלל בכותל.
2. מתווה שרנסקי יוצג תוך 30 יום. כשאתם סוגרים את הנושא, שתהיה נציגות של נשות הכותל. הגענו למצב שברוב הנושאים אנחנו מבאיים את הגורם שחושב אחרת מאיתנו.
3. אני מודה לך כבוד הרב שאתה מתכוון להרחיב את העזרת נשים – אני מבקשת שתוך 30 יום שנושא זה יוצג בוועדת הפנים.

העקרונות המנחים שהציג מזכיר הממשלה מקובלים עלי:
–    לשמור על הקדושה של המקום
–    לשמור על הזכות לפולחן ולדת
–    כיבוד שלטון החוק
–    שימור המקומות הארכיאולוגיים

ח"כ עליזה לביא: יש פה נשים שלאורך שנים לא מורשות להתפלל על פי הבנתן בכותל. הסוגייה היא של זכויות נשים. בוועדה למעמד האישה נמשיך לטפל בנושא הזה. רב הכותל – אני מבקשת שיינתן פיתרון להרחבה של עזרת נשים. זו סוגייה שלא קשורה לנשות הכותל. לגבי ר"ח אני מבקשת ממזכיר הממשלה שיתן את דעתו על העניין של ר"ח. שלא נגיע שוב למצב הזה בר"ח סיוון.

הישיבה ננעלה

__________________3

____________________1

____________________2

שינוי גודל גופנים