הוועדה המיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות בראשות ח"כ דוד אמסלם, התכנה היום להמשך דיון בהצעת חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות).

יו"ר הוועדה ח"כ דוד אמסלם (הליכוד):"בעיני ערך לימוד התורה חשוב מאוד שצריך להיות מעוגן בחוק. אנחנו צריכים לאזן בין ערך השוויון לערך העבודה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) : "חייבים לתת משקל ללימוד התורה. בסוף נחוקק חוק שיפסל שוב בבג"ץ.

 ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): "המטרה היא לצמצם את אי השוויון אבל ההצעה הזאת היא בעצם לשמר את המצב הקיים שאחוז מאוד קאן מהאוכלוסייה החרדית מתגייסת. המטרה של החוק הקיים זה במקרה הטוב לשמר את הקיים ולטווח הארוך זה אפילו לדרדר את המצב הקיים. מוסיף הסתייגות שלאחר הצגת לצורכי ביטחון די אושר על ידי משרד הביטחון".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "חייב להכניס נושא התעסוקה לחוק. בנוסף, בנוגע למטרת החוק אני רוצה להוסיף את האמרה כי כולם תורמים וגם לימוד התורה זה חלק מתרומה. כלומר, לצרף תכלית נוספת לחוק והיא קידום לימוד תורה בעם ישראל".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "אני לא חושבת שיש פה שוויון ואני לא מאמינה ששירות צבאי הוא נטל. המטרה היא לנסות לייצר אחידות בקרב בני ה18 בתרומתם למדינה ולא לקבוע באיזה עוד תרומות הם תורמים. זה לא הנושא אלא אם כן פותחים הכל ומדברים על מה קורה עם ילדים בני ה18".

.

תא"ל ערן שני ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם באכ"א : "כ- 1,000 חיילים מתוך ה-3,000 החרדים שהתגייסו בשנה האחרונה, התגייסו למערך הלוחם, והיתר למערך תומך לחימה. שוחחתי עם חיילים שלא למדו ליבה, הם בוגרי 5 יחידות גמרא. מדובר באנשים חכמים שעושים עבודה מדהימה ותרומם לצבא אינה מוטלת בספק. בתיקון הקודם לחוק, גיל הפטור ירד לגיל 24 ובכך איבדנו כמה מאות פוטנציאל גיוס. אנחנו מתנגדים להורדת גיל הפטור. אם הגיל ירד ל-21, אני חושש שבכך נוותר על כמה מאות חרדים שיכולים לשרת. למרות שהם מבוגרים ונשואים, מדובר בחברה מעולים שהצבא מעוניין לגייס".