ביום ג', 11 בינואר 2022, ט' בשבט תשפ"ב, קיימו וועדת חוקה, חוק ומשפט והוועדה למיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים דיון משותף בנושא קבורה אזרחית בישראל. הדיון עסק באי יישום חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית שנחקק בשנת 1996. בדיון לקחו חלק חברות וחברי הכנסת, משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית.
יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט חה"כ הרב גלעד קריב (עבודה) פתח את הדיון:
"הסוגיה הזו נוגעת בסמכותן של שתי הוועדות. מדובר על קיום ערך השוויון וחופש הדת והמצפון. הדיון הזה לא נועד על מנת לצאת ידי חובה או לסמן וי. צריך לדון קבורה אזרחית חלופית וליישם אותה. נדרש לעבור מסע ייסורים על מנת להביא לקבורה נאותה וכבוד המת. במעגל רחב יותר אנו מדברים על אנשים שאחרי מותם מעוניינים להיקבר ולפי השקפת עולמם. צפיתי בהלווייתו של המשורר יורם טהלרב שנקבר בארון עם מגן דוד. ההלוויה הייתה בעלת המון סממנים יהודיים אך לא בהכרח לפי הזרם האורתודוקסי, הזכות הזו קיימת בחוק לכל אזרח ישראלי."
יו"ר הוועדה לשירותי דת יהודיים חה"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) השיבה לביקורות על קיום הדיון:
"להגיד שאני או גלעד עושים את זה בכוונה כדי לקיים קבורה רפורמית, השתגעתם? לקחת את הנושא הזה ולהפוך אותו לפוליטי זה פשוט דוחה אותי. יש אוכלוסייה שהיא לא יהודית על פי ההלכה והחוק נותן מענה גם לאוכלוסייה הזו. יש מגוון רחב של אוכלוסיות שצריכות את זה. מדינת ישראל מחויבת לכל אזרח באשר הוא. הסיפור הזה מתגלגל יותר מ-26 שנים. אין הסדרה של הנושא. אנחנו לא נשלח אזרחים מתים לקבורה בחו"ל. בשם הדת נאמרים פה דברים הזויים לחלוטין. צריך לתת פתרון לאנשים שעושים זאת מבחירה או שאין להם ברירה."
חה"כ מיכל רוזין (מרצ) התייחסה למדיניות ממשלות העבר כלפי חוק הקבורה האזרחית:
"החוק שם קץ לבעיה של הציבור שאינו מעוניין להיקבר בצורה דתית על פי ההלכה. בישראל קיימים כ-800 בתי עלמין ואף אחד לא מיועד לקבורה חילונית. יש כבר חוק והחוק לא מקוים במדינת ישראל. אנחנו פה לפקח. הדיון האם זה לגיטימי או לא סיימנו ב-96. לא סתם ב-26 שנים החוק לא מקוים. ראינו אילו ממשלות היו פה ואיזה שרי דתות היו פה."
חה"כ מוסי רז (מרצ) הוסיף:
"אני נתקל כל הזמן בבקשות של מצוקה מאוד קשה. כאשר אדם נפטר והמשפחה לא יודעת היכן לקבור אותו. אין את ההנגשה למשפחות. גם אם באמת המקומות זמינים אני לא יודע למצוא אותם וגם מי שאיבד את היקר לו."
חה"כ גלעד קריב התייחס לבעיות הקיימות בתחום הקבורה:
"אנחנו מודעים היטב לעבודה שתחום הקבורה נמצא בקשיים. כולנו יודעים שבקבורה האזרחית בנוסף לבעיות הקיימות בתחום הקבורה מצטרפות בעיות נוספות. בשנים האחרונות אין פתיחה משמעותית של בתי עלמין אזרחיים חדשים. אנחנו יודעים שבבתי העלמין האורתודוקסים מי שנושא בעלות הפיתוח אלה חברות קדישא. אנחנו יודעים שהחוק מאפשר לחברות קדישא למכור קברים בסטטוס אחר והדבר מייצר לחברות רזרבות כספיות. אך הדבר לא קיים בעמותות שמבקשות לקבור קבורה אזרחית. נכון להיום יש מגבלות גדולות מאוד להיקבר בקבורה אזרחית."
והמשיך בביקורת על היעדר התקצוב לקבורה האזרחית:
"לא יכול להיות שממשלת ישראל תעמיד סכומים מגוחכים לקבורה האזרחית. צריך לומר שזה לא רק עניין של משרד האוצר אלא סידרי עדיפויות של שרי הדתות משנת 96. ראוי ליזום שאין טווח מסוים בית עלמין אזרחי הוא יכול להיקבר בחינם באותו אזור. אני מצפה שזה יהיה מהלך של המשרד לשירותי דת."
חה"כ גבי לסקי (מרצ) ביקרה את מדיניות הממשלה בנושא:
"יש חוק זה אומר שצריכים לתקצב את המימוש של החוק ומישהו במהלך השנים לא עשה את זה בכלל. לא רק שלא הקצו כספים בשנתיים האחרונות. כולנו זקוקים לשירות הזה ומדובר בזכות יסוד. אין תוכנית סדורה המשרד לא יודע מהם הצרכים זה אמור להיות על סדר היום של המשרד. מדובר לא רק בחוסר סמכות של הממשלה בניגוד לחוק אלא גם מדובר בהיתממות."
משנה למנכל המשרד לשירותי דת:
"המשרד לשירותי דת משתדל לטפל במאמצים רבים בכל השנים בקבורה הדתית והאזרחים. המודל הוא שאנחנו האזרחים החיים ממנים את הקבורה למתים. כל עוד המודל הכלכלי הזה לא ישתנה אנחנו נראה חוסר תקצוב. המשרד לשירותי דת בתקציב שיש לו לא מסוגל לתת מענה. אין כוונה לבוא ולהגיד זה כן וזה לא. המענה שהציבור מקבל גם בקבורה היהודית אינו טוב."
חה"כ יוליה מלינובסקי השיבה לדבריו:
"מבקר המדינה אמר שהמשרד לשירותי דת הוא לא הגוף המתאים לנהל זאת אלא משרד הפנים. קבורה בישראל יהודית, אזרחית לא משנה מה היא חינם מי שגובה כסף על קבורה עובר על החוק. ישנם בארץ כ-400 אלף אזרחים שהם חסרי דת. כולנו מכירים את הסוף אין ניסים זה משהו שאם נרצה או לא נרצה נצטרך לעסוק בו. זה כמו בנישואין אין ברירה. התברר לי היום שיש מוקד שעובד 24/7 ואף אחד לא יודע על קיומו. למה זה לא מופיע בשום מקום. מי שמחפש רק בדרך נס יכול למצוא. המידע צריך להיות נגיש לאזרחים."
נציג חבר קדישא:
"כמעט בכל מדינת ישראל נושא הקבורה האזרחית הוסדר מלבד ירושלים. אנחנו פועלים על-פי חוק הקבורה האזרחית כפי שנקבע."
חה"כ קריב: "האם רב רפורמי יכול לנהל את הטקס בחלקת הקבורה האזרחית בתל אביב?"
נציג חברת קדישא השיב: "אנחנו לא מגבילים איש כזה או אחר מטעם המשפחה בטקס."
חה"כ מלינובסקי הוסיפה:
"על נושא הקבורה ההלכתית אנחנו נעשה דיון בוועדה לשירותי דת. נראה שיש הרבה בעיות. מדינת ישראל מחולקת למחוזות בהמון תחומים ורק בקבורה לא."
עו"ד ענבר לוי רון, ישראל חופשית:
"יש המון היגיון בלהעביר את הקבורה האזרחית מהמשרד לשירותי דת אל משרד הפנים. משרד הפנים הוא האמון על התחום המוניציפלי וזהו מתן השירות הוא אזרחי ולא דתי, גם אם בטקס יש סממנים דתיים."
רקפת גינסבורג, מנכ"לית התנועה המסורתית:
"רובינו לא אוהבים להתעסק בנושא הזה של מוות וקבורה אבל קבורה היא חלק מהחיים וחשוב לתת את הדעת. גם בשוויון בשירותים שאנחנו מקבלים בהקשר הזה. שירותי דת בכלל צריכים להיות נגישים ושווים לאזרח באותה מידה."
יו"ר הוועדה חה"כ גלעד קריב סיכם:
"מי שצריך להתעסק בקבורה אזרחית אלו עמותות העוסקות בכך. חבר קדישא הינה אורתודוקסית ופועלת לפי הרבנות הראשית. אין סיבה שאת בית העלמין בתל אביב לא תפעיל עמותה נפרדת. אני מציע שהמשרד לשירותי דת יסדיר את הבעיה ואם לא נקדם הצעת חוק פרטית בעניין. הנושא הזה לא בגדר שחרור קיטור. אנחנו מתכוונים לקיים מעקב שוטף בנושא הזה ולקדם אותו."
