להלן לקט התבטאויות:
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד):
במה שקשור למערך הכשרות יש אפילו ניגוד עניינים מוחלט, כי המשגיחים מועסקים על ידי הבית העסק שהם משגיחים עליו. בחלק מהמועצות המקומיות אף מועסקים קרובי משפחה, של אנשים במועצות הדתיות. חלק מהמשגיחים הם כלל לא מוסמכים מוסמכים לכך בכלל. אני מבינה שהמשרד לשירותי דת התחיל בעקיפת הליקויים, ונרצה לשמוע היכן הדברים עומדים.
ליאורה שמעוני, נציגת משרד מבקר המדינה:
כשרות היא רלוונטית עבור כלל האוכלוסיה היהודית במדינת ישראל, אנחנו יודעים שכל בית עסק צריך כשרות, כדי לעבוד. מה שאנחנו רואים הוא שאף על פי כן שהמוסד הזה לוקה בליקויים חמורים שבבסיסים פוגעים בכל נושא ההלכה, משום שברור שהדו"ח שלנו לא עוסק בהלכה עצמה, אלא בהסדרה. אבל, ברגע שההסדרה היא כ"כ לא תקינה, היא פוגעת. פוגעת בכ"כ הרבה דברים . הדרג הבכיר ביותר במשרד חייב לקחת את הנושא הזה לידיים שלו, כי מבלי כניסה לעובי הקורה של הגורמים הבכירים ביותר, קשה להאמין שהשינוי ייקרה.
השר לשירותי דת, דוד אזולאי (ש"ס): יש להפריד בין שני דברים, החלק המנהלי והחלק ההלכתי. כל מה שקשור לחלק ההלכתי קשור לרבנים הראשיים, וכמובן שכל אחד צריך לעשות את תפקידו. כשיש משגיחים שמקבלים את שכרם באופן לא רשמי, זה לא דבר ראוי. אי אפשר לדרוש מאיתנו גם כשרות ראויה, כאשר שכר המשגיחים הוא מתחת לכל ביקורת, שכר המשגיחים לא עלה במשך שנים, שאני לא יודע אם בחישוב חודשי מגיע לשכר המינימום. הכשרות היא לרק לציבור שומרי הדת ושומרי המסורת, אבל תתפלאו לשמוע גם לא יהודים מעדיפים לקחת את המוצרים הלא כשרים, אנחנו כמשרד קיימנו דיונים. יש אדם מיוחד שמטפל בנושא אל מול הרבנות הראשית. צריך לנתק את המשגיח מהמושגח.
משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית:
ממוצע המעבר של בחירות לדיינות והשגחת כשרות הוא שבעים אחוז.אנחנו בתהליך להסדרה חקיקתית של מערך הסדרת הכשרות. הכוונה היא לייצור שתי רמות של כשרות- כשרות רגילה וכשרות מוחמרת. ההסדרה כוללת סטנדרטיזציה של הכשרות.
ח"כ רחל עזריה (כולנו):
הבעיה האמיתית היא שרובנו אוכלים אוכל לא כשר, יש מערכת שלמה שיושבת על המערכת של הכשרות שנקראת בד"צים, אף אחד לא יודע איך מקבלים בד"צים.
ח"כ איייל בן ראובן (המחנה הציוני):
אני אינני אדם דתי, אבל כשרות היא נושא הרבה מאוד חשוב להרבה מאוד אנשים במדינת ישראל, ולכן אנחנו עוסקים בעניין לאומי. התמונה שעולה מדו"ח המבקר היא רעה מאוד, כי הרבנות מקבלת מצד אחד כשרות לא אמינה, ומצד שני סל שרצים.
אני מודה שאני מתפלא שזה לא מנענע את אמון הסיפין של עם ישראל, אני מתפלא שהסיפור הזה לא זועק לשמיים. אני לא מומחה לעניין הזה, אני כן מומחה בניהול, מה שברור פה הוא שהשיטה לא עובדת בעניין הזה. ללכת על משהו שמתקן תיקונים קטנים בשיטה לא ייעבוד בעניין הזה. לכן, מה שאני ממליץ לכם, זה לייצור תכנון אפקטיבי ואמין.
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה):
אין לי ספק שכשרות היא מערכת של אמינות, מערכת יחסים בלתי תלויה בין המעסיק למועסק. המדדים האישיים של המשגיח צריכים להיות מדדים מאוד גבוהים של אמינות.
לכן, אני שמח על דו"ח ביקורת. זוהי ברירת מחדל, אנחנו נותנים לכמה בעלי עסקים משגיח אחד כדי שהעלויות לא יהיו גבוהות- ביקורת מציפה נושא, מה שמערכת הרבנות לא הצליחה לעשות את זה. אני כן מלין על כך שהביקורת נוגעת לנושא ההלכה. מאחורי ההשמצות של גוף הכשרות עומדות עמותות שעושות את זה.
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) בשאלה לשר אזולאי:
שטרן: האם למשפחתו של הרב הראשי בישראל, אין אינטרסים במערכת הכשרות ?
השר אזולאי: הרב הראשי לא עוסק בענייני הכשרות.
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): האיום עליי הוא שמה שקורה למערכת הכשרות יהיה מה שקרה לנישואין, ולבריתות המילה, לקחנו את זה כמובן מאליו, ואני חושב שצריך רביזיה והסתכלות מהצד. אי חושב שבוא לא נהיה אופטימיים גם הרב הראשי היום מלין על הסיכוי שהמהפכה שלו תעבור.
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד):
אני רוצה להודות לכם אנשי מבקר המדינה על המתנה שנתתם לנו, גם אם אתה לא אוכל כשרות. זהו נושא חשוב, אם אתה באמת רוצה לתקן ולייעל זה שני דברים, גם מנכ"ל משרד הבריאות וגם מישהו מהאוצר, חייבים לצרף לוועדות הללו אנשים שלא מגיעים מהמקום ההומגני מגוון דעות. אני קוראת לקצוב זמן איך עד ל1.6 נשמע מ-5 וועדות שונות איך הדברים קורים. רק תחרות ושיתוף פעולה עם כולם תתקן את המצב הקיים.
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
אני קראתי חלק גדול מהדו"ח, אני קצת מאוכזב. נושא כ"כ חשוב שהרבנות באה ואומרת תראו אנחנו מקימים וועדה, יושבת כל הלהקה של אלעזר שטרן שאנחנו יודעים שלא יירצו שנהיה כאן בכלל.
