דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא עתיקות הכותל

בתאריך ה22.11.2016 וועדת החינןך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) קיימה דיון בנוכחות מנכ"ל רשות העתיקות, ישראל חסון, ארכיאולוגים ההטוענים שרחבת התפילה השיוויונית עזרת ישראל מהווה מפגע מסוכן לעתיקות הארכיאולוגיות הנמצאות באתר מימי בית שני, וארגון נשות הכותל.

להלן לקט התבטאויות:

ח"כ יהודה גליק (הליכוד): יש לי כבוד עצום, גם בהיותי איש מקצוע, מורה דרך, לעבודתם של הארכיאולוגים ורשות העתיקות, יש פה דברים מדהימים והכבוד שלנו לארכיאולוגיה. דבר שני יש לי גם כבוד מאוד גדול לאנשים החיים שרוצים להתפלל בדרכם, וצריך למצוא את האיזון.

ד"ר איילת מזר (נציגת הפונים לוועדה בבקשה לערוך דיון בנושא): במת התפילה צמודת הכותל מכסה את אבני החורבן באופן כ"כ גס. חובה עלינו לא רק המורשת היהודית, אלא לתת לו את הכבוד הראוי לו.

ח"כ אורן חזן (הליכוד): אם כבר נבנתה בימה זמנית למה היא לא נבנתה כמו שרצו, פה אני שומע רק תירוצים, זה לא דיון ראשון, כשהיינו בוועדת הפנים שמענו דברים אחרים, יש פה רק שאלה אחת במשך 40 שנה חפרו במקום הזה, אז למה חפרו? אחר כך אנחנו מתפלאים על החלטות כמו אונסקו? אני חושב שצריך לקרוא למבקר המדינה לעשות בדיקה של כלל ההתנהלות, גם ההתנהלות אל מול חוק שמגן על העתיקות והגן הארכיאולוגי, לברר האם יש אינטרסים של בעלי עניין.

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): הדברים הללו כבר נלקחו בחשבון, השאלה היא מה אנחנו לומדים מהדברים האלה, הדיון כאן בחדר הזה הוא לרק כאן הוא אל הרבה מאוד יהודים ויהודיות בעולם הרחב, הבטחנו לתת בית לאחים ואחיות שלנו. בכאב סיפרה לנו אחת הרבניות של הקהילות בבכי איך היא התחייבה בהסכם ההעסקה לא לדבר על הכותל, על ירושלים, ומרגישה שמדינת ישראל לא נותנת מקום. אני רוצה לדייק את ההשלכות של הדיון, מובטחת להם מקום בכותל. אם יש פה מצוקה ארכיאולוגית, אנחנו ניתן עליה את הדין, אבל שהנושא הארכיאולוגי לא יהיה פלסטר על הפצע המדמם הזה. אם רשות העתיקות באה ואומרת אני רוצה לבוא ולבנות במבנה הקיים, אז אם יש מענה אני לא מבינה את הפער הזה.

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): אפשר לשמור על ההיסטוריה, אפשר לשמור על הארכיאולוגיה. אי אפשר ולא ניתן להתעלם דבר אחד, איפה רה"מ שאמור היה ליישם את המתווה שנקבע? והוא בעצם מצפצף גם על האזרחים וגם על הוועדה הזו שצריכה לפקח על עבודת הממשלה. 

ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): הייתי ברחבה את הארכיאולוגיה אתה חש ומרגיש כשאתה שם, אין בעייני מקום יותר מרגש וקדוש מהמקום שבו נמצאת רחבת עזרת ישראלף היא כ"כ עוצמתית מדהימה, וכשנערכת שם בר מצווהבת מצווה זאת חוויה מדהימה. אני שואלת האם הארכיאולוגיה היא באמת הסיפור כאן?
לפחות ממה שהתרשמנו מהסיור שערכנו, לא מדובר ברצון לעשות רחבה קבועה. ההתרשמות שהייתה בוודאי בסיור ובדברים שאני יודעת הוא שאין כוונה לפגוע בחזות המקום. היה דיון כבר בוועדת מנבדליט, כולם התפשרו, אין ספק שאפשר לקבוע שבתוך רחבת הכותל הקיימת ייעדו שטח לרחבה מעורבת, לא רצו לייעד שם שטח לרחבה מעורבת, יש פה בעיה שאין בה פתרוןן, ובמתווה הקיים מצאו תירוץ. הארכיאולוגיה הוא התירוץ החדש. הנושא הארכיאולוגי צריך להיפתר בתבונה, אבל לא לביטול מתווה הכותל.

ענת הופמן (יושבת ראש ארגון נשות הכותל): "תמיד התנגדנו לפתרון בקשת רובינסון רשות העתיקות הסכימה לרחבת התפילה בקשת רובינסון, ב2015 רשות העתיקות, כל המתווה היה כפוףף להסכמתה. היות ממשלה זה למשול ולמצוא את האיזונים והבלמים, וממשלת ישראל במשך 3 שנים נקטה משהו שלא קרה לפני כן, מו"מ הקשבנו אחד לשני 3 שנים והגענו למתווה של פשרה. מי שצריך לדבר עליו היום זה רה"מ שהגיע להחלטה, אבל המתווה לא ייושם, במקום שבו קורעים הסידורים ומכים נשים יישפך דם".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): הצד של השימור זה בעייני, חשוב שנתמקד בשימור של ההיסטוריה שלנו.

יושב-ראש הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס): הוועדה התכנסה בעקבות פנייתה של איילת מזר וארכיאולוגים מיום 4.2.2016, פגיעה בשרדי האחרון של קשת רובינסון, מהדיון עולה שהעבודות לבניית הבמה הנוכחית נעשו בניגד לחוק הארכיאולוגיה ותכנון הבנייה, הוועדה קוראת לתנועה הרפומית ולרשות העתיקות לדחות על הסף כל פתרון שנוגד את כללי העתיקות, הוועדה קוראת לרשות העתיקות למצוא פתרון לעתיקות.

שינוי גודל גופנים