ביום ג', 16 בנובמבר 2021, י"ב בכסלו תשפ"ב התכנסה וועדת מיזמי תשתית לאומיים ושירותי דת יהודיים לדיון בנושא "יהודים בספק? – בחינה מחודשת של הליך "בירור יהדות" בבתי הדין הרבניים". הליך "בירור היהדות" הועלה לסדר היום בוועדה בעקבות תחקיר שנעשה על ידי הכתבת לי נעים ופורסם בחדשות 12.
יו"ר הוועדה חה"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) סיפרה על התופעה והשלכותיה:
"זהו נושא כאוב ולא חד משמעי, מצד אחד אנחנו צריכים לשמור עלינו כעם יהודי ומצד שני הליך בירור היהדות הפך להיות פולשני ומשפיל. אספנו נתונים וראינו מה שהולך להיות בנושא בירור יהדות, בשלושים שנים הקרובות חצי מיליון ישראלים יצטרכו לעבור בירור יהדות.
אני בעצמי עברתי את זה שהתחתנתי ברבנות וזה לא היה נעים, הרגשתי חשודה ואפילו לא ידעתי על מה. עם ישראל מצביע ברגליים לפי הנתונים יותר ויותר זוגות בוחרים להתחתן מחוץ לרבנות גם אלה שיכולים אבל מרגישים שהמוסד הזה לא מייצג אותם. זה מאוד צריך להדאיג את הממסד הרבני ואת בתי הדין איך כל המצב הזה משפיע וישפיע על המדינה שלנו והעם היהודי.
או שאנחנו מוכנים להכיל את האירוע ולחשוב על פתרונות הלכתיים על מנת לקבל אנשים לתוך עמינו. מ2010-2019 נפתחו בממוצע 4,000 בירורים בשנה. בין 10% ל-15% מאלה שהגיעו לרבנות שבטוחים ביהדותם התיק שלהם עדיין בבירור הם בין שמיים לארץ ולא התקבלה שום החלטה לגבם. זה משפיע על חיי המשפחה שלהם וחייהם האישיים."
חה"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית) התפרצה לדבריה ואמרה:
"אני באתי להגיד דבר אחד, יש מצווה מאוד חשובה איסור הונאת הגר. אני מציאה שהוועדה הזו לא תיקח את הדיונים למקומות שאולי הוועדה או הכנסת תכיר ביהדותם של אנשים. אנשים יעשו קרבת דרך עמוקה ויחשבו שהגיעו לחוף מבטחים אך רבנים וגדולי התורה לא יכירו ביהדותם."
חה"כ יוליה מלינובסקי השיבה:
"אנחנו לא הולכים לפתרונות קלים אבל לאף אחד אין זכות להרוס לאנשים את החיים, אני מכירה גם רבנים שחושבים אחרת. צריך להבין שעושים בירור יהדות גם לאישה שמגיעה להתגרש ויש ברקע ילדים, זה אירוע. קיימות גם חקירות יהדות צד שלישי, עוברים על כל העץ המשפחתי ומזמינים אנשים לבירור יהדות ואם מתגלות בעיות משרד הפנים מזמן אותם לשינוי מעמד אישי. ואם יש סירוב אז הילדים בבעיה. הפרקטיקה הזו נפסלה בהחלטת בית המשפט העליון, לפחות בזה נמצא פתרון."
הכתבת לי נעים הוזמנה לדיון וסיפרה על התחקיר ומה שעובר על אלה שעוברים "בירור יהדות":
"במהלך התחקיר פגשנו אנשים שממש מפחדים מהממסד שמרגישים שנעשה להם עוול נוראי. הם הגיעו ארצה או ההורים שלהם הגיעו ארצה הם לקחו חלק פעיל במדינה, הם התגייסו, עשו שירות לאומי, למדו, תורמים למדינה באזרחות פעילה. פתאום שהם מגיעים לממשק עם הרבנות מפקפקים בזה שהם יהודים, הרגשתי שזה מרחיק אותם מהיהדות. הם לא רוצים להגיע להתחתן בדרך הזו, הם בכלל לא רוצים קשר לדת. לפעמים זה קורה גם אחרי שהתחתנת שאחד הרבנים אישר את הנישואין ואז מגיעים להתגרש עשרות שנים אחרי ופתאום לא מאפשרים לך להתגרש זה אפילו עוד יותר מעוות."
הוועדה התכבדה לשמוע עדות אישית מאזרחית שעברה "בירור יהדות" ברבנות:
"התחתני ב-97 ברבנות הוכחנו את היהדות שלנו וב-2016 הגשתי בקשה לגט. בדיון הראשון הגרוש שלי אמר שאני לא יהודייה ואני מאומצת, אחרי הדיון הוא ביקש שנעבור בדיקת רקמות. בית הדין פסק שנעבור בירור יהדות, הבאתי את כל המסמכים ותמונות מגיל 0 בערך. בבירור נאמר לי תיראי גם אם המסמכים שלך נכונים יש חשד שאימא שלך נכנסה לבית חולים וגנבה אותך מאיזה יולדת. בית הדין פסק שאני ואימי צריכות לעבור בדיקת דנ"א, אך לא הסכימו לעשות לי בדיקת דנא ללא צו בית משפט. לבסוף ולאחר זמן עררתי לבית הדין הגדול שפסק שאני יהודייה כשרה."
חה"כ אלינה ברדץ' – יאלוב (ישראל ביתנו) שיתפה בסיפורה האישי:
"קודם כל תודה רבה על הדיון הזה, אני הגעתי בפעם הראשונה הגעתי לרבנות בשנת 2000 והייתי צריכה לעבור "בירור יהדות". היה לנו את כל המסמכים המקוריים, זה מקרה נדיר שיש הכל. שאלו אות המון שאלות צריך לזכור שבזמן הזה אני עולה חדשה, עליתי ב-98. נאמר לנו שאי אפשר לקבוע יהדות משני סיבות בגלל שהשם של אימא שלי זה כמעט גרם לי התקף לב. לבסוף עברנו לבירור נוסף בבת ים שם היה רב שדובר רוסית ומזל שלא היה אז בדיקות דנ"א שהיו גורמים לסבל יותר גדול.
עברו השנים ונאלצתי להתגרש, התגרשתי במנצ'סטר (שם גרתי באותה תקופה) ברבנות גדולה אורתודוקסית והיחס היה אחר לגמרי. בכל מקום שהיה אפשר להקל, הקלו. כשחזרתי לארץ ונגשתי להתחתן בשנית לאחר שהגרוש שלי גם התחתן כשנגשתי לרבנות בתל אביב ובקשתי אישור של הגט השיבו לי, זה שהוא התגרש ממך לא אומר שאת התגרשת ממנו. זה משפט שאני זוכרת אותו עד עצם היום הזה. כל האינטראקציה שלי עם הרבנות הראשית בארץ זו עוגמת נפש אחת גדולה יש להם המון מה ללמוד מהרבנות במנצ'סטר."
יו"ר תנועת ש"ס וחה"כ לשעבר הרב חיים אמסלם שביקש להגיע לדיון אמר:
"במקרה נודע לי על הדיון הזה ובקשתי להופיע אני יסביר את הגישה שלי, אם היו מקשיבים למה שכתב הרב עובדיה יוסף 95% מאלה שעברו "בירור יהדות" לא היו עוברים זאת. צריכים להבין את הקושי שהיה בברית המועצות, כמעט בלתי אפשרי להוכיח וגם יהדות אתיופיה שהייתה תחת כנפיו של הרב עובדיה יוסף. זה לא סוד אצל החרדים הליטאים יהדות אתיופיה לא נחשבת."
חה"כ מלינובסקי השיבה לדבריו:
"אני אסביר לך מה קורה כבוד הרב אין היום בבית הדין שיקול דעת. כולם ישר בגדר חשודים ואין ספק כלפי יהדות ברית המועצות. אשמח לשמוע את מבתי הדין מאיפה יש לכם סמכות לשולח בדיקות למז"פ משטרתי".
חה"כ משה (קינלי) טור-פז (יש עתיד) הוסיף:
"הדין הזה משקף חוסר הגינות. כולנו בני עולים גם הורי שעלו מאנגליה לא נדרשו בירור יהדות וגם אני לא נדרשתי שום שהתחתנתי."
חה"כ יוליה מלינובסקי: "צריך לדעת איפה להיוולד כנראה שעדיף אנגליה על אוקראינה."
חה"כ טור-פז המשיך:
"יש בישראל אינטרס לאומי להרחיב ככל האפשר את מי נכנס בשערי המדינה. בדתי הדין לא מקיימים את זה. אני חושב שאחריות שלנו כחברי הכנסת הוא להקל בגבולות ההלכה ולזמן גיור שהוא מאיר פנים. בסופו של דבר צריך לחשוב מי קובע את העולם ההלכתי, בימי קדם כל קהילה קבעה לעצמה. המחויבות של קהילה לאדם יותר גדולה מהמדינה שלעיתים הגוף שלה מנוכר. עם כוח גדול של מדינה מגיעה גם אחריות גדולה, זה שהגדלנו את החומות זו תקלה שלנו ועלינו לתקן זאת ולפתוח את שערי היהדות."
הרב שאול פרבר ממקימי עמותת עתים הביע בקורת על הנושא:
"אני רוצה למחות על המושג הזה "בירור יהדות", זה חקירות יהדות. לא תמצאו בשום מקום דבר כזה לא בהיסטוריה ולא בשום מקום. מי שמעוות את ההלכה זו הרבנות שפעם אמרו: "את אחיי אני מבקש." אנחנו צריכים להפסיק עם השפה הזו כאילו הם שומרי ההלכה. ב-2004 ישבתי פה וכנסת ישראל אמרה אסור לעשות בדיקות דנ"א לבדיקת יהדות והיום זה הפך לנורמה זה דבר לא מקובל. מי שבא לבית הדין הרבני יש לו חזקה שהוא יהודי. לא רק עובדיה גם בנו מי שהיום הרב הראשי לישראל פסק נגד זה אבל מה לעשות יש נגדו לחצים. הם יודעים שזה לא הלכה נורמטיבית וצריך להביא לסוף הסיפור הזה. אנחנו נאבקים כאן על עתידה של מדינת ישראל. יש לנו הזדמנות, צריכים לציית למה שקורה כאן ולשמור על הלכה נורמטיבית."
חה"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) גם ביקר את התופעה שאמר:
"קוראים לי ולדימיר בליאק ולא קשה לנחש מאיפה באתי. אני מייצג בכנסת ציבור גדול, מיליון וחצי אזרחי ישראל שעובר התעללות. זה ציבור שעובד קשה ומשלם מיסים והם עוברים בבתי הדין הרבנים התעללות. גם אני עברתי אותו שהתחתנתי ב-2008 בגרסה היותר מקלה כי אני גבר ולא אישה. למה זה מגיע לנו? כי הממסד הרבני הדורסני החליט שאנחנו אזרחים סוג ג'. מהוועדה היום חייב לצאת מסר חד וברור שאי אפשר שהתעללות הזאת באזרחי ישראל תימשך. אנחנו צריכים לאפשר לכל אזרח להקים משפחה במדינה שלו בלי לעבור את כל המסכת הזו. אנחנו נשנה את המצב הזה."
חה"כ סימון דוידסון (יש עתיד):
"נולדתי בליטא גדלתי בבית שהתמונה בסלון הייתה תמונה של משפחתי כולם חרדים שנספו בשואה. כשאני הגעתי לרבנות כמו כל עולה חדש מברית המועצות ביקשו ממני מסמכים והייתי בהלם. אני בן למשפחה של ניצולי שואה צריך להוכיח את יהדותי? היה חסר מסמך וביקשו מאיתנו להביא מסמך מהספרייה הראשית בקובנה, לך תביא מסמך מקובנה. איכשהו דרך אבא שלי הצלחנו להביא את המסמך. אנחנו פה במדינת ישראל אחד מהתפקידים שלנו חברי הכנסת לדאוג שכל אחד שרוצה להתחתן כיהודי יוכל וצריך לעשות את זה באהבה גדולה. אני כחבר כנסת אהיה לצד המהלך הזה."
נציגת עמותת לובי המיליון:
"נולדתי ברוסיה ועליתי לארץ בשנת 1990 במטוס הראשון. כשהגענו לארץ הוכרנו כיהודים עם כל מה שנדרש. כשבאתי להתחתן לאחר שאימי נפטרה רציתי לכבד את זכרה ולהתחתן ברבנות. הרב המקומי אמר לי: בגלל שנולדת בברית המועצות אני חייב להפנות אותך לבית הדין הרבני. ההליך הוא בגלל שנולדתי בברית המועצות אני חייבת להגיע לבית הדין. בבית הדין אמרו לי להביא את אימא וסבתא שהן לא בחיים. הבאתי את המסכמים הנדרשים אך זה לא היה מספיק טוב. בסוף אמרתי לא צריך והתחתנתי בטקס יהודי פרטי ושהלכתי לרשום את ביתי שנולדה במשרד הפנים היה רשום שמעמדה של הילדה בבדיקה. הסגה הזו עוברת מדור לדור."
נציג עמותת חופות:
"מאוד מעציב וכואב לשמוע על חילול השם שמתרחש בשם התורה. מה שנותן את הכוח זה המונופול בנישואין. חשוב היום שידעו שאנחנו לא נעמוד בצד. יש רבנים אורתודוקסים שפועלים בדבר. צריך רפורמה גם במונופול על חתונות ונישואין. אנחנו קוראים לאנשים להצביע ברגליים. היחס הזה לא מגיע לאף יהודי זו גזענות."
נציג בתי הדין התייחס ולנושא ולביקורת שהופנתה כלפי הרבנות:
"הוועדה לשירותי דת עוסקת בשירותי דת, אנחנו לא שייכים לרשות המבצעת אלא לרשות השופטת. לפי החוק נישואין בישראל יהיו על דין תורה, אנחנו גוף שופט שמחליט בענייני דין תורה בנישואין וגירושין. בתחום הזה אנחנו צריכים לדאוג למספר דברים, שהמידע יהיה אמת ולפסוק על פי ההלכה. בדיקות גנטיות לא באות להחמיר אלא להקל. כאשר לבן אדם אין אפשרות להוכיח את יהדותו, האפשרות שאנחנו יכולים להציע לו וזו בחירתו זה בדיקת דנא. יהדות ברית המועצות עברה תקופה קשה מאוד בחוק מאוד נוקשה שאוסר על קיום אורך חיים יהודי. גם אותו אדם שהגיע להינשא ומתברר שהתעודה שהוא נשען עליו מזויפת ליבי אתו."
חה"כ יוליה מלינובסקי השיבה:
"היו פה גלי עלייה שבכלל לא היו תעודות ואנשים לא ידעו לקרוא ולכתוב. אם בן אדם הגיע לשערי בית הדין הוא בטוח ביהדותו אתם עושים עוול. תחליטו איזה גישה אתם רוצים גישה מחבקת ומכילה או שנפתח הכל מחדש, נבדוק את העולים מארה"ב וממרוקו נגיש הצעת חוק על כולם."
נציג בתי הדין בתגובה:
"אנחנו צריכים להיות יותר מארי פנים או רגישים על זה אני מקבל את הביקורת וכשיהיה כנס דיינים על זה נדבר."
יו"ר הוועדה סיכמה:
"הדיון הזה הוא רק ראשון ולא האחרון. הליך "בירור יהדות" הוא פוגעני, דורסני ולא אחיד. אם מדינת ישראל חושבת שזה הליך חשוב אז יש לפתוח אותו לכולם או למצוא פתרונות אחרים בהלכה. הרבה אנשים שמגיעים לשערי הרבנות מרגישים אחר כך סלידה וזה מרחיק אנשים מהיהדות. אם המטרה היא לקרב אנשים ליהדות צריך לפעול הפוך בצורה מכבדת ומחבקת. אנחנו נקדם חקיקה שתיקח מבית הדין את האפשרות להשתמש בבדיקות גנטיות, זה הפך להיות קל מידי ופשוט מידי. יש שימוש לרעה בחוק."
