ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "הכותל, הכותל האהוב שלנו, געגוע הדורות. אני זוכרת כמה פעמים סבתי היקרה, שגרה בשכונת הבוכרים, ביקשה ממני לקחת אותה אל הכותל המערבי להתפלל, לשטוח את בקשותיה בפני בורא עולם. ואני תוהה וחושבת, איך הגענו למקום הזה, שהכותל המערבי, געגוע הדורות, "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים", הפך להיות מקום של מחלוקת ושל כעסים ושל מדנים. ואנחנו הרי רוצים להתפלל, לדבר אל בורא עולם, לשמוח במציאות של החיים שלנו – שאנחנו מתפללים בעברית, בארץ ישראל. והכותל שלנו, של כולנו, של העם היהודי. ומה קורה כאן? מה קורה כאן בתקופה האחרונה? ואיך, איך, איך אנחנו רק הולכים אחורה ולא הולכים קדימה? ושרים ושרות בממשלה שוברים שיאים של פחדנות, ולא רוצים להתערב בנעשה. זאת סוגיה לאומית. הכותל שלנו – סוגיה לאומית. ניסיון באמת לבוא ולתת מקום לכולן ולכולם. מתווה כותל, שאישרנו אותו בכנסת הקודמת. ואין חשש בפעם הזאת, שרוצים להגדיל או לשנות או להוסיף באמת את המקום שרצינו להגיע אליו, אם לאפשר רחבה שלישית ראויה, ושהכניסה אליה משותפת, ושהולכים לכותל כולם, אלה על פי מנהגם, וכולם. אנחנו לא מדברים עכשיו על הכותל שכולנו מכירים, אלא על רחבה אחרת, רחבה נפרדת. אז מה היה לנו פה? ניסיון רק לסדר קצת יותר את הרחבה השלישית שהייתה בהסכמה. אז שרה אחת, השרה רגב, מתפטרת מראשות הוועדה כאילו מטעמי מצפון. אחרי שאמרה בדיוק את ההיפך, היא ישבה לידי, עשינו דיון משותף, בפעם הראשונה הבאנו את כולם, אמרה: אני בעד. אבל קצת לחץ אצלה בקרב המצביעים והיא חוזרת אחורה. שרה נוספת, השרה שקד, פורשת בעקבות השרה רגב, למרות שהיא יודעת בדיוק מה צריך לעשות. והשר מהמפלגה שלה, ש"מתרהב" וממש צועק: זה שלי, אני המצאתי את הרחבה השלישית, נאלם פיו, הם לא קיימים בזירה בכלל. והשר הזה אמון על התפוצות, מבין, כואב את כאב העם היהודי, מקשיב לבקשות לבוא ולהתפלל ולמצוא את עצמם ביחד, הקהילות, כמו שהם מורגלים. והם מסכימים ללכת לרחבה שלישית, ויש הבנה. ויש מתווה בעזרת ישראל. ולפתע עכשיו יש איזה פחד לגעת, מרק להסביר שם שזה יהיה בצורה יותר ראויה, יותר טובה, שאנשים לא ימעדו ולא ייפלו. וכולם יודעים שמדובר ברחבה נפרדת לגמרי".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "אני מודה לקואליציה ולאופוזיציה, ואני מבקש, גברתי היושבת-ראש, לדבר על הנושא עצמו, על הנושא העקרוני. אני כמובן מתנגד למתווה הכותל. אני רוצה לדבר על הנושא. יש מקום אחד בעם היהודי שכולם באים לשם – כך הורגלנו במשך כל השנים, גם כשהיינו בגלות, גם כשלא היינו בארץ. נשאנו את עינינו לכותל המערבי. הכותל הקדוש, השריד שנשאר מבית מקדשנו. בית המקדש נחרב. אנחנו נמצאים עכשיו בשלושת השבועות שאנחנו מתאבלים על זה שהובקעה העיר וכל הצרות שנעשו ב-17 בתמוז, וככה אנחנו מתקרבים לתשעה באב, אנחנו מתפללים להשם שתשעה באב יתבטל, יבוא המשיח ובית המקדש ייבנה. אבל זה המקום שאליו הלכנו כולם, לשם התפללנו גם כשהיינו בארצות רחוקות, גם כשהיינו בגלות. מגיעים עכשיו הרפורמים והקונסרבטיבים והם אומרים – – – הרי הם יכולים לבוא ולהתפלל, כמוני וכמוך. אין שום בעיה. הם יכולים לבוא ולהתפלל, הם יכולים לבוא ולשפוך את ליבם מול הכותל המערבי כמו כולם. אין איש שעוצר בעדם מלבוא ולהתפלל, מלבוא ולעשות שם אירוע, מלבוא ולעשות שם דברים שנעשים. שנים כשהיינו יכולים לעשות, היו שנים שלא יכולנו לעשות, שלטו שם הירדנים ואנחנו לא היינו יכולים להגיע לכותל המערבי, חלמנו על הכותל המערבי. אני אומר לכם באמת ובתמים, אני חלמנו, אני אומר לכם. אני כילד חלמתי על היום שאני אוכל ללכת לכותל המערבי. לא הכרתי אותו. חלמתי על זה, אני באמת אומר את זה. היו פעמים בלילות שהייתי חולם שאני הולך לכותל המערבי, אני יורד שם במדרגות, בסמטאות הצרות ומתפלל לפני הקדוש ברוך הוא בכותל המערבי. ולפתע מגיעה קבוצה והיא אומרת: אני משבשת את סדרי התפילה, אני עושה דברים אחרים, דברים שפוגעים ופוצעים את לבנו. אני לא מדבר עכשיו על הפרטים, לפרטים אני מתנגד. למה, אבל, למה? למה אתם עושים לנו את זה? אנחנו העם היהודי, גם מי שלא גר כאן – חולם על הכותל המערבי. אנחנו ודאי חולמים על בית המקדש, ודאי שאנחנו חולמים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". אנחנו אומרים את זה שלוש פעמים ביום. אנחנו רוצים להגיע לכותל המערבי – למה אתם מפריעים לנו, אנחנו מפריעים לכם?
ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "שוב צפינו בפארסה, פארסה לא מצחיקה בכלל של הממשלה שבעצמה התחייבה להרחיב את הרחבה לתפילה משותפת, תפילה שוויונית, תפילה שמגיעה לאותם בני ובנות העם היהודי שחולמים על כך לא פחות מאשר כל יהודי אחר שחלם כאשר הוא היה בתפוצות או שהיה כאן והיה מנוע מלהתפלל בכותל, ואותה ממשלה שכאמור הצביעה, ואותם חברי כנסת ואותם שרים – שרות, ליתר דיוק, שהצביעו על מתווה הכותל, פתאום גילו שיש להם מצפון. זו תגלית מעניינת. מישהו מגלה פתאום שיש לו מצפון, יש לה מצפון, והמצפון הזה הוא גמיש מאוד. המצפון מצד אחד מאפשר כן להצביע בעד המתווה שמאפשר את הפתרון ההולם והפתרון שאותה קידמה ממשלת ישראל, כי אותו מצפון הרגיש באותו רגע שכנראה זה משתלב – כן, באותו דבר שרוצה לקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו. ברגע שחלה תפנית ויש פה לחץ מצד גורמים כאלה ואחרים, אז המצפון גילה שלא נוח יותר לתמוך באותו מתווה, כן? שדווקא זה מתווה שמקובל על הרבה מאוד צדדים בתוך העם היהודי. ואז בא המצפון ואומר – לא, לא רוצה להיות בוועדה הזאת, לא רוצה להחליט שום דבר. וככה פורשת לה השרה מירי רגב בלי שהיא עושה את העבודה שהיא התחייבה לעשות אותה ולהמשיך להנהיג את העם והעדה. אנחנו, בני העם היהודי סבלנו מספיק. סבלנו מספיק, ואנחנו לא צריכים להמשיך לסבול מהפילוג, מההסתה, משנאת החינם שאותה זורעים אותם גורמים שכביכול מדברים על "ואהבת לרעך כמוך", אבל באותה רוח גם מונעים את אותה אהבה ואותה אחווה מהעם שלנו כשהם מונעים פתרון הולם – כן, באותו מקום שהוא קדוש לכל העם היהודי – ליהודיות, ליהודים, לחרדים, לרפורמים, לחילונים גם כן. כן, גם לחילונים יש רגשות עזים שמקשרים אותם למקום הזה שנקרא הכותל המערבי. אז אני קורא לממשלת ישראל ולשר שטייניץ שנמצא פה באולם להתחיל לפעול לפתרון דחוף בעניין הזה. הקרע בעם היהודי – אסור שהוא יקרע אותנו לגזרים. אנחנו בסכנה של עכשיו, כשדווקא יש לנו מדינה, מדינה לתפארת, שבנינו אותה, מדינה שחוגגת 70 שנה. אנחנו עכשיו בסכנה של פילוג בין אותו חלק של העם היהודי שנמצא בתפוצות. ומה זאת אומרת? הרי בנינו את המדינה שלנו כדי שהיא תהיה בית חם ובית מזמין, ובית שכל יהודי ירגיש בו בבית. ואם יהודי מגיע או יהודייה מגיעה ומרגישה פה לא בבית, אז משהו פה לא בסדר. ואת הלא בסדר הזה אפשר לתקן. יש כבר מתווה, לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. המציאו כבר את הגלגל, המציאו כבר את המתווה. בואו נסיים את הסאגה העצובה הזאת. בואו לא נעשה צחוק יותר – לא ממדינת ישראל, לא מיהדות התפוצות ולא מכל אחד שהכותל חשוב לו או לה.
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "אני רוצה לפנות מכאן לראש הממשלה ולתת לו נתונים שאולי הוא איננו יודע על אותם אלה שהוא דואג להם, הרפורמים. אתמול שמעתי בתוכניתו של ידידיה מאיר ברדיו "קול חי" ככה: יש שתי זרועות אתן הם פועלים בארץ, הרפורמים. הזרוע הראשונה של הרפורמים בישראל היא רלז"א – רבנים למען זכויות אדם, ובארץ קיימות 54 קהילות. שליש מהן מונהגות בידי רבנים למען זכויות אדם. ומי הם אלה? אותם אלה שבעצם זכויות האדם שלמענם נאבקים הרבנים האלה שלהם, כלומר הרפורמים? האשמת צה"ל בפשעי מלחמה ב "עופרת יצוקה", מסירת מידע לדוח גולדסטון, פעילות למען חוק החרם, ועוד ועוד ועוד ועוד. אלה הם החברים בארגון הזה שמדינת ישראל הולכת ועוזרת להם. יש עוד זרוע – המרכז הרפורמי, זו הזרוע השנייה של הרפורמים בישראל. יושבת-ראש המרכז היא הגב' ענת הופמן, ממובילות נשות המריבה והם כל היום עסוקים רק איך להטריד בתפילות אתם חושבים? אז לא. אז יחד עם עוד חמישה ארגוני דה-לגיטימציה מארגוני הקרן החדשה, BDS הם עתרו לבג"צ נגד ביטול חוק החרם על ישראל. כן, כל הדברים האלה, שאדוני ראש הממשלה רוצה לעזור להם, לאותם הרפורמים שאני אומר לכם פה – שספק יהדותם ויש בהם המון שבוודאי אינם יהודים. ואני חושב, ואני אומר לך, אדוני ראש הממשלה: אתה בא ועוזר דווקא בימים אלה, בימי בין המצרים, עושה כל מיני טריקים על מנת לעזור להם ולתת להם איזושהי לגיטימציה בכותל, במקום הקדוש לנו. אנחנו השבוע התחלנו את ימי בין המצרים. הגמרא במסכת בבא קמא מספרת שבאו, תנו רבנן כשצרו בית חשמונאי זה על זה ורצו באמת לפרוץ את החומות, ביום מן הימים העלו שם חזיר, וברגע שהוא רק נעץ ציפורניו בכותל, בחומות העיר, אז הזדעזעה הארץ 400 פרסה. היום, היום – כן, היום בבוקר שמענו שהיתה איזושהי רעידת אדמה. אולי נעשה קצת חשבון נפש שבצפון, רעידת האדמה הזאת זה בגלל שמישהו פה מנסה לגעת לנו בקדוש לנו? אולי נעשה חשבון נפש שאלה שבאמת רוצים להכניס אותם – תשמעו קצת את הכאב שלנו, תשמעו את הכאב שלנו, אלה אינם יהודים. אני רוצה לדעת – האם היינו נותנים להם במסגד אל אקצא איזושהי דריסת רגל? אף אחד לא היה נותן להם את זה. תתעוררו קצת. ראש הממשלה שבא ועושה ונותן להם, למי הוא נותן? לאותם אלה שהולכים נגדנו? נגד מדינת ישראל בכל מיני ארגונים? להם הוא נותן?
שר האנרגיה ח"כ יובל שטייניץ (הליכוד) בשם ראש הממשלה : "שמעתי את הנאומים של ארבעת חברי הכנסת, שתי חברות הכנסת מהאופוזיציה, שני חברי מהקואליציה, ואני מוכרח לומר, הנאום של הרב גפני נגע ללבי וגם הנאום של עליזה לביא נגע ללבי. אני זוכר את עצמי, הרב גפני, כילד קטן במלחמת ששת הימים, ואנחנו ממשפחה לא חרדית, לא קונסרבטיבית ולא רפורמית אלא חילונית, ואמי בוכה מול מכשיר הרדיו בסלון כי שיחררו את הכותל. אני זוכר את זה כמו ילד קטן. הכותל קדוש לכולנו – דתיים וחילונים, חרדים וגם אורתודוכסים, קונסרבטיביים ורפורמים, לכל עם ישראל. ואתה דווקא נתת לזה ביטוי בדברים שלך, הרב גפני. לא ביקשת לגרש את הרפורמים, כמו חבר הכנסת ינון, מהארץ, או לא הצעת להם לבנות כותל אחר בארצות הברית, כי, בצדק, גם אתה מבין שעם ישראל כולל את כולם, ותמיד היו מחלוקות בעם ישראל ודרכים שונות, ומותר להתווכח ומותר גם למתוח ביקורת. אבל כולם ישראל המה. והכותל שייך לכולנו. הוא לא שייך לכם, החרדים, הוא לא שייך לנו, החילונים, הוא לא שייך לרפורמים, הוא לא שייך לאורתודוכסים, הוא לא שייך לקונסרבטיביים, הוא שייך לכל עם ישראל. אבל, דווקא משום כך הגיע הזמן שהשכל, ההיגיון וטיפה אמפתיה, עם כל המחלוקות, ישחקו כאן איזשהו תפקיד. אני רוצה לומר, הנאום היחידי שלא הצלחתי להזדהות אתו עד הסוף היה הנאום של חבר הכנסת ינון. אתה יודע, חלק מהביקורת על הרפורמים ועל הקונסרבטיבים ששמעתי בימים האחרונים, מדברים על מיליוני רפורמים וקונסרבטיבים בארצות הברית – בארץ יש מאות-אלפים, דרך אגב, ביחד, שתי התנועות הללו, אבל לא חשוב – מדברים על זה שבארצות הברית יש התבוללות גדולה ביניהם וההתבוללות ביניהם אכן היא יותר גדולה מאשר בקהילה החרדית. הרב ליצמן, גם חב"ד למשל לא מתמודדים לכנסת ואין להם חבר כנסת מטעם, זה לא אומר שצריך לקפח את חב"ד. לא כל תנועה מתמודדת לכנסת. הדבר הכי מטורף שעם ישראל, שאיבד שישה מיליון איש בשואה, יכול לעשות, זה לבוא ולהגיד שכמה מיליוני יהודים בארצות הברית הם לא יהודים בגלל שהם קונסרבטיביים ורפורמים, או בגלל שחלקם מתבוללים. הרוב המכריע של הקונסרבטיביים והאורתודוכסים הם יהודים ורבים מהם עלו לארץ לפי חוק השבות. וטוב שהעלינו אותם לכאן. ואתם יודעים מה? דווקא מי שמתלונן על התבוללות, שמקטינה את העם היהודי – וכואב לנו על כל יהודי שעוזב את העם היהודי – צריך לדעת לא לקחת כמה מיליוני אנשים ולהגיד להם: אני מרחיק אתכם, אתם לא יהודים, תבנו את הכותל שלכם בארצות הברית. בית שני חרב על שנאת חינם אומרים, יש לי תחושה בימים האחרונים של סימנים של שנאת חינם. שיש אנשים – אני מתנגד לזה – אבל שגם היו מעדיפים שהחרדים יהיו מחוץ לעם היהודי או מחוץ לעם ישראל, וישבו בגטאות שלהם ונפריד בין עם ישראל. נפריד בין האורתודוכסים לחילונים, לחרדים, לרפורמים, לקונסרבטיבים. בוא נתפלג לכמה עמים. איבדנו שישה מיליון, אפשר לאבד עוד כמה. אנחנו מיטיבים לומר תמיד שירושלים היא לא רק בירת מדינת ישראל, ירושלים היא גם בירתו הנצחית של עם ישראל, של העם היהודי, ומדינת ישראל היא גם מדינת העם היהודי. זה אומר שמבחינה דמוקרטית כמובן אנחנו שישה, שישה פלוס, שישה וחצי מיליון יהודים בישראל, ביחד עם אזרחי ישראל הלא יהודיים אנחנו מחליטים, אנחנו בוחרים את הכנסת ואת הממשלה, אבל זה אומר לפחות שאי אפשר להתעלם משבעה-שמונה יהודים בתפוצות, כי אם ירושלים היא בירת העם היהודי אז גם היא מסורה בידנו להחליט, בידי הממשלה והכנסת, אנחנו צריכים להחליט בעניין הזה מתוך רגישות גם לעם היהודי היושב בתפוצות. עכשיו אני רוצה לומר על הרחבה, הרי ההרחבה הזאת כבר קיימת איזה חמש-שש שנים. הרחבה הזאת הוקמה בדיוק כדי למנוע ריב ומדון. יש את רחבת הכותל הראשית – איך הסביר הרב דרעי? יש עליה קדושת בית כנסת, בה מתפללים באופן אורתודוכסי עם הפרדה בין גברים ונשים. אני, דרך אגב, כשילדי הגיעו לבר מצווה וגרתי אז בחיפה, כשבני הראשון ובני השני הגיעו לבר מצווה, הגענו במיוחד לירושלים והם עלו לתורה בכותל האורתודוכסי, עם הפרדה בין גברים ונשים, היה טקס נהדר. אבל נכון פעלה הממשלה כבר לפני שנים כשהחליטה להקצות אזור בכותל שהוא מחוץ לרחבת הכותל, אפילו לא רואים אותו מרחבת הכותל כניסה נפרדת והוא מחוץ, הוא יותר נמוך, הוא באזור החפירות הארכיאולוגיות, לתפילה של רפורמים וקונסרבטיבים. למה? כי לפני זה היה, כמו שהרב גפני אמר, הם התפללו ברחבת הנשים והיו שם מהומות על אורחות התפילה, ולכן אמרו: בואו ניתן אפשרות למי שרוצה להתפלל אחרת שלא יפריע באזור האורתודוכסי – שבו מתפלל באמת רוב עם ישראל – ונעשה רחבה צדדית שהיא מחוץ לאזור הכותל ובית הכנסת. מי שרוצה יוכל להתפלל שם ונפסיק את המהומות, האלימות והמלחמות שבאמת פגעו בקדושת הכותל. זה קרה כבר לפני שנים. לאחר מכן, ב-2016, אישרה הממשלה את מתווה הכותל. מתווה הכותל הלך יותר רחוק מזה. חשבתי שזה צעד נכון. נדמה לי שזה עבר בממשלה ברוב גדול, חוץ מהחרדים, אבל החרדים, המסר היה: אנחנו נצביע נגד אבל אנחנו יכולים לחיות עם זה. לצערי הרב, לפני שנה הוחלט בממשלה להשעות את מתווה הכותל. אבל עבודת השיפוץ של הרחבה הזאת – זה לא בניית הרחבה, הרחבה קיימת שם, קיימת שנים – בסך הכול מדובר בעבודת שיפוץ כדי למנוע שם סכנה בטיחותית, שהרחבה הזאת לא תקרוס פתאום. מגיעים לשם גם תיירים, שלא יהיה פיקוח נפש, מדובר בחיזוק הרחבה הזאת שכבר קיימת. לפני שנה כשהתפללו שם לא עשיתם מהומה. לפני חצי שנה שהתפללו שם לא עשיתם מהומה. על מה המהומה, על זה שרוצים לשים שם עמוד חיזוק וכניסה שגם נכים עם כיסא גלגלים, אם הוא רוצה להגיע לשם, יוכל להגיע? אני אומר לכם, זה מהומה על לא מאומה. מדובר בחיזוק רחבה שכבר קיימת, אני לא מבין מאיפה צמחה המהומה הזאת ואני אומר לכם, תשמעו טוב מה שאני אומר לכם, בית שני חרב על שנאת חינם. לבוא להתנכל עכשיו לרחבה שכבר קיימת, שלא מפריעה לכותל, שלא רואים אותה מהכותל, שהיא לא באזור שיש עליו קדושת בית כנסת, שהיא מונעת ריבים ומדנים כי היא מונעת את התפילה של אותן קבוצות שמתפללות באורח לא אורתודוכסי בכותל עם כל המהומות והאלימות".
ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני): "אני פונה דווקא לחברי הכנסת שמשתייכים למה שקרוי הזרם האורתודוכסי. אבל אני אומר את זה גם כללית, אין לנו מספיק יהודים בשביל לזרוק אותם החוצה. ואם יהודים, גם אם הם קונסרבטיבים ורפורמים, הם עדיין יהודים.
הצבעה מס' 19
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5
נגד – 5
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה.
בעד 5, נגד 5, ההצעה לא התקבלה, ההצעה לא עוברת, יש תיקו, הדיון לא יתקיים, הנושא הוסר מסדר היום.
