דיון בו.כלכלה בנושא המחסור בתקנים לכהני דת (קסים) בקרב קהילת יהודים יוצאי אתיופיה בישראל

ביום שלישי ה20.12.2016 יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) ערך דיון חירום בנושא המחסור בכוהני דת של העדה האתיופית (קסים). הבסיס לדיון הינו שכיום בעוד שאוכלוסיית יוצאי אתיופיה במדינת ישראל כוללת כ-140,000 איש, ישנם בישראל כ-57 קסים. מתוכם כ-30 קסים אשר הוסמכו באתיופיה, ובמקרה של פרישתם אין תקן מובהק למחליף; כ-13 קסים נוספים העובדים בחצי משרה על בסיס 6.5 תקנים קיימים, ו-12 קסים שאינם עם תקן. מצב זה מקשה באופן יום-יומי על תפקודה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה במדינת ישראל בשלל רבדים הן דתיים והן חברתיים. על כן, ח"כ כבל ביקש לקיים דיון בכל הנוגע להגדרת תקנים מובהקים לקסים במסגרת תקציב המדינה

להלן לקט התבטאויות:

ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני): 

אם יש מישהו שעובד בשירותי דת בישראל ב2000 שקל לחודש זאת גם בושה וגם ביזיון למערכת. הקהילה האתיופית מרגישה כנטע זר, אני יודע שקשה להבין את זה שאני כחברה כישראלי, כלבן מתייחס באופן שונה כלפי אתיופים.אני לא רק שהזדעזתי מהמוהל הזה, אני שלחתי מכתב לשר הדתות שבו הוא הבטיח לי בתשובה שהוא ישהה אותו מתפקידו, ועכשיו אני שומע שהוא כן חוזר לעבוד. אם מוהל מתייחס לתינוק כזה כבשר תותחים זה מראה הכל, אבל אנחנו לא מתייחסים אליהם ככה. אם אנחנו לא נבין שיש פה טעות שעשינו, ולא זה לא זה שהבאנו תינוקות מאתיופיה. יהדות אתיופיה היא לא שונה מאף יהדות אחרת, אני מדבר עם הצעירים שלהם ועוזר בהרבה מאבקים, אתם יודעים מה הכי גרוע שגם אנשים שהם לא כאלה מתנהגים ככה. אנחנו ניכשל אם לא נסתכל להם בלבן של העיניים ובשחור של העור שלהם.

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני):
אחד הדברים שאסור לנו לעשות זה בואו לא נעשה תחרות איזו קהילה עברה מה בדרך לישראל, אני אומרת בלי תחרות. הניתוק זאת שטות ואכזריות לשמה של בן אדם שלא צריך להיות במערכת. אתם (משרד הדתות) תמצאו את הדרך לטפל בהם, ואם לא אתם, אז אנחנו נמצא את הדרך לטפל בהם. אני הלכתי לחברי אברהם נגוסה, ואמרתי לו בוא נילך ונגיש תלונה נגד האיש הזה על פגיעה בחסר ישע, אני מוכנה גם ללכת שיירה של חברי כנסת ללכת להגיש את התלונה. אבל, לעניינו כאן, זאת באמת סוג של התנשאות, זה לא עניין שלהם (קהילת אתיופיה) זה עניין שלנו, איך אנחנו רוצים לקבל את שירותי הדת. המדינה בהחלט הכירה בכך כבר כי היא קיבלה את הקסים כנושאי משרות, למה אנחנו צריכים להמשיך את ההתנהלות הבלתי מתקבלת על הדעת הזאת. אני באמת אומרת אנחנו לוקחים מהאנשים האלה, מהקהילות שלהם וגם מהם את הכבוד שהם לא צריכים להתחנן אליו. אני מתביישת שהם צריכים לבוא לבקש מאיתנו סעד.

ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד):
אני מאוד מברך על קיום המפגש. אתמול נפגשתי בנושא עם משרד הדתות ואנחנו עובדים על זה במסגרת משרד רה"מ בוועדת השרים. אי אפשר להמשיך באופן של 15 קסים בחצי משרה. המשכורת שהקסים מקבלים.

שר הדתות איתנו, צריך להשלים את המשכורת של 15 קסים למשרה מלאה. סה"כ אנחנו מדברים על 32 מיליון שקל ל4 שנים, 8 מיליון שקל לשנה. בזמנו דיברנו על קבלת קבל לקייסים. 

אנחנו חייבים לעגן את זה בחוק, יש וועדה. אבל, לוועדה אין הזנה חוקתית.קסים לא יכולים לספק ככה שירות לקהילה, בגלל זה ההבנה עם שר הדתות ל-4 מיליון שקלים.

ח"כ נורית קורן (הליכוד):
היום מבחינתי זה יום היסטורי, אישרנו את פרשת הסרת החיסיון בוועדת חוקה בנושא ילדי תימן. למה אני מחברת לזה, התימנים היו להם בעיות בעלייה, וגם לאתיופים יש. במשכן הנשיא הגיעה לסוף הדרך העבודה המייגעת שלי למצוא מועמדים אתיופים לבית המשפט העליון. אני לקחתי על עצמי את המטלה להביא את הכסף עבור התקנים לקסים.

בדיון נכחו מספר גורמים מהמשרד לשירותי דת, מספר רב של קסים, וארגוני חברה אזרחית העוסקים בנושא מצבה של יהדות אתיופיה בישראל.

ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני):

אני רוצה לברך על המינוי של 2 השופטות יואות העדה. אפשר לומר שזה טיפה בים, האפלייה שנעשית היא תמידית ומתמשכת,. יזמתי דיון מהיר בווועדת בהשקיפות שאלתי לאיפה הולך התקציב עבור האוכלוסייה האתיופית, ולא מצאנו אותו.

אני מאוד חושש שנלץ למצוא את עצמו במצב שבו עשרות שנים לאחר גלי העלייה מאתיופיה, אנחנו עדיין נאבקים באפלייה כאילו זה קרה רק אתמול. שוויון ההזדמנויות הוא הבסיס של הציונות.

גדי יברקן, ראש המכינה הקדם הצבאית בארי: 
דור ההורים שלנו כולל הצעירים שבותוכנו הולך בדרך של הקסים האלה,מי שלא ייחזק את מורשת בית אביו לא יוכל להתקדם יותר מדור אחד ולאחר מכן להיעלם. אם הקייס לא שוחט, אז לא אוכלים. לפני כמה חודשים התקבל פס"ד תקדימי של ביה"ד לעבודה שאומר שהמועצות הדתיות אפלה אפלייה בוטה את הקסים. האנשים הללו מבוזים בפני ציבור, וכמה חודשים אחר כך שולחים מוהל להתאמן על הילדים שלנו, ושיותר מזה הרבנות הראשית לא שללה את הרשיון שלו. הבעיה של הקסים זה לא כסף, יש פה בעיה של בורות מוחלטת. אנחנו מבקשים שועדת הכלכלה תיקח את הנושא הזה, כפי שהיושב ראש נתן לזה קדימות.  יש פה ציבור שלם שלא אוכל. 

עו"ד ערן חרמוני מגיש הפנייה לח"כ כבל לקיום הדיון:
בישראל לאורך השנים יש גזענות ממוסדת- אנחנו רואים את זה באלימות המשטרתית, רואים את זה בשירותי הדת. רעייתי נולדה באתיופיה, ולא יכולנו להינשא במועצה הדתית. בשנת 1992 הייתה החלטה ממשלה שנתנו בה 70 תקנים לקסים, התקנים ניתנו כתקנים פרסונליים. מה הכוונה זה לא שתקן הולך ותקן בא, אם חלילה הקייס מגיע ל120 אין מחליף. התקנים הללו ניתנו ב1992 ולא חודשו, והכמות הלכה וגדלה, בעוד שמספר הקיסים שהם נגזרת של התקנים בשנת 92 הלכו ודעכו, היום אנחנו מדברים על 30 תקנים מאז. ב2006 היה אישור לתקנים בחצי משרה. מדובר פה על חצי תקן של רב שכונה, וגם זה לא מיושם. חוץ מזה, חוץ מאותם תקנים. היום אנחנו מדברים על 140 אלף יוצאי אתיופיה ויש חתונות בר ובת מצווה, בריתות ולא עלינו אבל.

צחי חמדני, יועץ מקצועי לשר הדתות:
משנת 2004 האוצר לא מסמבסד רבני שכונות, נגוסה רוצה שיהיה עתיד לקהילה האתיופית שהם יהיו רבנים ויוכלו להתמודד לרבני העיר, והשר וח"כ נגוסה מכיר ויודע השר רוצה במסגרת הוועדת שרים שיהיה כסף גם להגדיל את המשרה ל100 אחוז משרה, השר רוצה עוד 121 רבנים, הוא רוצה המשך לרבנים האלה. השר רוצה בקשר ל15 קסים המטרה היא לעלות להם מ50 אחוז ל100 אחוז. בקשר למעבר לזה, השר הוא נגד המשך של קסים כי לקייסים אין השכלה רלוונטית. השר אומר אני רוצה אותם בחוד החנית אני רוצה שהם יוכשרו, והוא מדבר על לעשות 21 תקנים לרבנים. אנחנו לא רוצים להכחיד. הרב הראשי ליהדות אתיופיה,הרב עדנה, וחה"כ נגוסה מכירים את הנושא. יצויין בקשר לשכרם, עניין התקצוב צריך לבוא ממשרד האוצר, והממונה על השכר צריך לאשר את זה.

פנהטון אספה-דויט, מנכ"ל עמותת טבקה:

עכשיו "הרב הראשי" של עולי אתיופיה הוא פקיד, מה זו האפלייה הזאת האם זה לא נכנס לגזענות. צריך לקדם את אותם קסים וגם לחזק את המעמד שלהם, את מעמד הקסים כדי שהם יוכלו להמשיך ולגדל דור עתיד.

ירון יחיאס, דובר ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה:
 רק שמדברים על יהודי אתיופיה נכנסים מושגים של גזע, צבע ונציגי האל עלי אדמות מחליטים מי מספיק יהודי, אנחנו כארגון תומכים בקסים מחזקים אתכם ומצפים שתיצא קריאה מאוד ברורה מהוועדה ושישריינו קסים גם לדור העתיד (את התקנים).

בסיום הדיון דיבר יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל וסיכם את הדיון בכך שייפגש עם שר הדתות וידרוש ממנו לפרט את פרטי התוכנית שלו לשילוב יוצאי אתיופיה בישראל במערך הרבנות הראשית. כמו כן שברצונו לטפל בהקדם בנושא קליטת 15 הקסים העובדים בחצי משרה אל תוך תקנים מסודרים. כמו כן ח"כ כבל התייחס לטענות שעלו בדיון בדבר ניסיון לטשטש את מורשת של יהדות אתיופיה:

אני רוצה לומר פה משהו מעבר לקונטקסט של משרד הדתות ומשרדי ממשלה, יש גזענות והיא כגזענות קשה, יש אפלייה ואפלייה קשה. אי אפשר לכבס את זה, ישראל יש לה מוקדים קשים של גזענות, וכל ניסיון לטייח את זה זה גם סוג של גזענות, במקום להסתכל על המציאות כמו שהיא. החברה הישראלית היא חברה משוסעת ששבה החלשים והמוחלשים חוטיפם הכי הרבה. אני רוצה להתמקד בדברים שלשמם התכנסנו כאן, יש כאן שני שלבים ובאמצע יש שלב ביניים.

אני כן רוצה לעשות, לעשות שלביות. אני מבין את הראש של שר הדתות. אבל, כשאומרים להם אתה עןבר ממצב של קסים למצב של רבנים, אם תבוא ותדבר על סכמות רבנית שהם ימשיכו להיות קסים.

. צריך להגדיר תוכנית עבודה ל10-20 שנה שאתה אומר מי שקיים קיים, ומפה אנחנו עוברים לשלב שבו אנו עושים שילוב כוחות שבו קסים יהיו גם רבנים.

שינוי גודל גופנים