דיון בוועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודים בנושא רפורמת הכשרות

ביום ג', 12/10/21, ו' בחשוון ה' תשפ"ב, התכנסה וועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודים לדיון נוסף בנושא רפורמת הכשרות במסגרת חוק ההסדרים. דיון זה הוקדש להתייחסויות מהציבור ומשרדי הממשלה השונים. זאת, לאחר שבדיונים הקודמים הוצגו חלק מסעיפי החוק וחברי הכנסת הביעו התייחסויות. בנוסף, לראשונה מזה זמן אושרה כניסת משתתפים שאינם חברי כנסת לדיוני הועדות באופן פיזי ולא בזום.

יו"ר הוועדה חה"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) פתחה את הדיון בפנייה לחה"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) ובהזמנה אישית לרב הראשי לישראל:

"חה"כ מעוז שמעתי שנפגשת עם הרב ראשי שהביע חרדה גדולה על עתידה היהודי של מדינת ישראל. תמסור לו שאני מחכה לפגישה אתו וראוי שיענה ליו"ר הוועדה שעוסקת ברפורמה שממנה הוא כל כך חושש."

חה"כ אלון טל (כחול לבן) הצטרף לדיון ולאחר שבדיונים הקודמים הביע ביקורת על אי הכללת הזרמים ליברלים ברפורמה המשיך את דבריו בנושא גם בדיון הזה:

"בישיבה קודמת הבעתי אכזבה שהרפורמה אינה כוללת את הזרמים הליברלים ביהדות. אני מבקש להביע הערכה ליושבת הראש על אורך הרוח בדיון. אני ער לזה שאותם שינויים שנחוצים הם לא בקווי היסוד של הממשלה."

והמשיך את דבריו בהתייחסות למתווה הכותל:

"אחרי ששקלתי זאת ולאחר העדכון שקיבלתי על התקדמות מתווה הכותל ונראה בקרוב את יישום מתווה הכותל ותפילה בחלקה השוויונית, אני חושב שזה לא הזמן להגיש את ההסתייגויות שלי בנושא."

המילים הללו הפתיעו את חברי הכנסת מהסיעות החרדיות שנכחו בוועדה, חה"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) הגיב להחלטה:

"אני מבקש מח"כ אלון טל להשאיר את ההסתייגויות, הרי יש להן היתכנות בקואליציה הנוכחית"

והוסיף בקשה ליו"ר הוועדה:

" אני יכול להשאיר בשמו את ההסתייגויות?" והמשיך: "ככל שהכשרות נוגעת באדם מסוים לאותו אדם אין אומץ להתערב בנושא הכשרות, הרפורמה לא הולכת לפתור את בעיית המשגיח-מושגח אלא להעצים אותה. היא גם הולכת לייקר את המחירים ובעיקר לתרום ליציבות הקואליציה."

לאחר ביקורות רבות מצד חברי הכנסת כי במהלך הדיונים הקודמים לא ניתנה במה למשגיחי הכשרות להשמיע את קולם בנושא הרפורמה. לדיון הוזמן מפקח כשרות שהציג את עמדת משגיחי הכשרות לרפורמה:

"אני וחברי המפקחים והמשגיחים הם אנשים בקצה, כיום המשגיחים מקבלים את השכר מבעלי העסקים משגח כשרות שעובד באולם מרוויח 37 שקל לשעה ואין לו לאן להתקדם אבל לפחות יש לו את הגב של הרבנות הראשית, מקום העבודה שלו מובטח. ברגע שהשוק יפתח לתאגידים הכל הולך להיות ביזנס ומעמדם של המשגיחים ירד."

חה"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) הוסיף לדבריו:

"כאשר הופכים את הכשרות לתחרות עסקית אתם תגרמו לזה שחצי מהמדינה לא יאכלו כשר."

נציג הרשות התחרות לישראל הוזמן לדיון להציג את עמדתם לרפורמה והאם אכן היא תוביל לתחרות אמיתית. המסר העיקרי מדבריו בעקבות התחרות שתיווצר בתחום הכשרות הוא שרמת איכות השירות של הגופים שיספקו כשרות תעלה.

חה"כ יעקוב אשר (יהדות התורה) התייחס לדברים:

"במצב כיום על פי החוק בעל עסק חייב שיהיה לו כשרות? לא אלא רק אם הוא רוצה בכך. גם כיום יש גופים פרטיים שנותנים כשרות, הבדצ"ים וצוהר וקיימת תחרות. מזה יהיה שונה? איך בדיוק תגדירו את איכות השירות."

בשלב זה הדיון נעשה סוער והטונים בחדר עלו חה"כ אופיר סופר (הציונות הדתית) הציג את עמדתו לרפורמה:

"עקרון הרפורמה הוא להפיל את הרבנות הראשית ורבני עיר. אני רוצה שכמו שראש העיר חתום על החינוך בעירו כך גם רב העיר יהיה חתום על הכשרות בעיר".

לאחר דבריו המשיכו חברי הכנסת להוסיף הערות ביניים והשתלחויות כלפי המשרד לשירותי דת והקואליציה.

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה) פנה למנכ"ל המשרד לשירותי דת:

"אתה והבוס שלך פתאום דואגים לבד"צים איזה יופי."

ח"כ מלכיאלי הוסיף:

"זה לא משרד הדתות זה המשרד לשלמות הקואליציה."

חה"כ יעקוב מרגי (ש"ס):

"לא משנה מה יהיה ברפורמה היא תעבור".

ח"כ מלינובסקי עצרה את ההתפרצויות והוסיפה:

"אתם ישבתם בשלטון כל כך הרבה שנים ולא עשיתם כלום! דיי לחבל ברפורמה. המטרה לא לפגוע באף אחד אלא לפתוח את השוק לתחרות. אנחנו עובדים על מודל שיפתור את הבעיות."

יהושוע ישי הממונה על מועצה הדתית ירושלים הוזמן לדיון והתייחס לרפורמה:

"הרפורמה איך שהיא מוצעת אינה מאפשרת למועצות הדתיות להתחרות בתחרות. לייצר תקן כשרות הוא דבר כמעט בלתי ישים אבל הוא חשוב והכרחי. חוק כזה צריך לבוא בהידברות דרך וועדה מקצועית במשרד לשירותי דת, שמורכבת גם מכמה רבני מועצות דתיות. צריך לבצע את התהליך במסגרת מסודרת של הידברות בין הגופים בתחום."

את הדיון סיים מנכ"ל המשרד לשירותי דת, מר שמעון (מוני) מעתוק בחידוד האמירה כי הרפורמה תחזק את הרבנות הראשית:

"גם שקוראים למשהו כשר מטעם רבנות הראשית או המקומית זה לא אומר זה תקין והאזרח אוכל כשר. די ברור שברפורמה בהנחה שקובעים סטנדרטים שבונה הרבנות הראשית זה לא מחליש אותה אלא מחזק אותה. התוכנית לוקחת בחשבון תקופת הערכות לא קטנה שהמערך החדש יעבוד במקביל למערך הישן. בכדי להיערך בכל הפלטפורמות שצריכות כשרות".

לדיון המלא לחצו כאן