דיון בוועדת מיזמי תשתית לאומיים ושירותי דת יהודיים בנושא מערך הגיור במדינת ישראל

ביום ג', 23 לנובמבר 2021, י"ט בכסלו תשפ"ב, התכנסה וועדת מיזמי תשתית לאומיים ושירותי דת יהודיים לדיון בנושא מערך הגיור במדינת ישראל. בדיון הוצגו נתונים על פעילות מערך הגיור לחברי וחברות הכנסת ולארגונים השונים. ביקורת רבה נשמעה כלפי המערך ונאמר כי בהמשך תקודם חקיקה.

יו"ר הוועדה חה"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) פתחה את הדיון:

"נושא הגיור הוא רגיש, נושא לא פשוט. המטרה שלנו היא להגיע להבנה של כולנו ביחד כמה שניתן. נתחיל במצגת שאני והצוות שלי הכנו בכדי להבין את המציאות."

בפני חברי הוועדה והמשתתפים בדיון הוצגו נתונים על פעילותו של מערך הגיור. לפי הנתונים שהוצגו קיימת ירידה במספר המתגיירים בשנים 2014-2019. בשנת 2014 ניתנו כ-4,426 תעודות המרה, ב-2017 נתינו כ-1,998 תעודות וב-2019 ניתנו 2,451 תעודות בלבד. בנוסף קיימת ירידה בשיעור המתגיירים שמסיימים את ההליך בשנת 2014 סיימו את ההליך 60% מהמתגיירים, שנה לאחר מכן כמות המסיימים ירדה לכ-38% ובשנת 2019 הגיע ל-24% שמסיימים את הליך הגיור.

מנגד ניתן להבחין כי תקציב מערך הגיור עולה מידי שנה, בשנת 2018 עמד על כ-54,461,000 ₪, בשנת 2021 עלה ל-65,482,000 ₪ וב-2022 תקציב מערך הגיור יעמוד על סך 68,601,000 ₪.

לאחר הצגת הנתונים הוסיפה חה"כ מלינובסקי:

"אנחנו רואים ירידה באלה שהחלו את ההליך וסיימו, רק רבע מאלה שהתחילו מסיימים את ההליך. אנחנו רואים ירידה במספר המתגיירים בנוסף רואים ירידה במספר המסיימים אך הכסף שהמדינה משקיע עולה. חצי מיליון אזרחים רשומים ללא לאום וללא דת, אם לא ניתן את הדעת לסוגיה הזו אנחנו נמצא את עצמנו במדינה יהודית עם רוב של אוכלוסייה ללא דת וללא לאום. אולי כדאי לסגור את כל מערך הגיור כי הוא אינו יעיל. בנוסף יש לנו ילדים שנולדים בחו"ל בהליך פונדקאות ויש עלייה בזוגות שמשתמשים בזה, יש אימוץ, יש כאלה שמגיירים את הילדים בגיור רפורמי המדינה מכירה בהם אך הממסד הרבני לא. יש גם מס' חברי כנסת שיש להם ילדים מהליך פונדקאות כמו חה"כ אמיר אוחנה. ישראל זו המדינה היחידה בעולם שבה שאנחנו נלחמים להיות יהודים במדינות אחרות זה לא קורה, המציאות מאוד מורכבת."

אלכס ריף , מנכ"לית עמותת לובי המיליון הציגה סקר שמצביע על השינויים הנדרשים במערך הגיור לגישתם של יוצאי ברית המועצות לשעבר.

שר המודיעין אלעזר שטרן (יש עתיד) התייחס לעולים מחבר העמים:

"סיכמנו על תהליך חקיקה בנושא בהסכמים הקואליציוניים, אנחנו עוסקים בעלייה מחבר העמים זו עלייה שהצילה את מדינת ישראל. אי אפשר לתאר את צה"ל, ההייטק, תרבות, מוסיקה והכלכלה ישראלית בלי העלייה הזו. אנחנו לא עושים פה שום דבר למען המתגיירים אנחנו עושים את זה לטובת מדינת ישראל ויהדותה. אנחנו נתקן עוול היסטורי של התעלמות. אין ספק שהמציאות הזו שכל יום נולדים פה תינוקות שרשומים כלא יהודים לא הגיונית. שהתחלנו את תהליך הגיור בצה"ל, ישבתי את הרב עובדיה יוסף בביתו שהבין את גודל הבעיה והוא היה שותף לתפיסת העולם שנביא בדיון ובחקיקה. פעם הרצאתי לאחד הגופים במשרד הביטחון ובאחת ההרצאות אחת מן המשתתפות אמרה לי, אני פעם ראשונה רואה אותך ואני רוצה להודות לך ואני רוצה להגיד לך שבזכותך יש לי שני ילדים יהודים. אם הממשלה הזו קמה בשביל להסדיר את העניין של הגיור, דיינו."

חה"כ הרב גלעד קריב (עבודה) ביקר את הממסד הרבני:

"נכון להיות מדינת ישראל מכירה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי למרשם האוכלוסין, היא לא מכירה בו בתחום הנישואין וגם לא מכירה בגיור אורתודוקסי מן התפוצות. חצי המיליון האזרחים הם בנים ובנות לעם היהודי ורוב הציבור רואה בהם כבני העם היהודי. מי שמפסיד פה את יומו זה הממסד הרבני שהופך לא רלוונטי ל-80% מהציבור הישראלי. בגיור קטינים הרוב לא מתגיירים בממסד הרבני אלא גיור רפורמי, קונסרבטיבי או בארגונים אורתודוקסים מחוץ לממסד. אנחנו מגיעים לרגעים שבהם מערך הגיור הממלכתי אינו רלוונטי. אנחנו איחרנו את הרכבת, רוב הציבור הבוגר במדינת ישראל לא יגיע לגיור מכיוון שמערך הגיור רוצה שתהפוך לחרדי לפני שתהיה יהודי. אם באמת רוצים לפרוץ את הדרך אז יש שתי אפשרויות שמערך הגיור הממלכתי יגייר קטינים לפני שהם יוצאים מבית החולים. והאופציה השנייה זה לעשות מסלול מהיר לפני נישואין, עד אז כל הדיונים לא יעזרו ולא יועילו כי מערך הגיור לא רוצה לגייר את הציבור."

אל הוועדה הוזמנה אזרחית שעברה את הליך הגיור שסיפרה על ההשפלות שנאלצה לעבור במהלך תהליך הגיור שאותו לא סיימה, בגלל התעמרות הממסד:

"בגיל שבועיים אומצתי על ידי משפחה ישראלית וחונכתי על ערכים יהודיים. לפני הגיוס לצה"ל הוצא לי להתגייר, לפני סמינר השני הודיעו לי כי לא אוכל להמשיך בהליך הגיור כי אני אישה וזמרת. הרגשתי שקומץ אנשים חשוכים חורצים גורלות על פי דברים מימי הביניים. כששאלה אימי מפורשות אם הייתי גבר אז זה היה אפשרי, השיבה המחנכת לגבר מותר להיות זמר. לאחר פנייה לתקשורת הפכתי ליעד מס' 1 של הרבנות, השפילו אותי לפני המפקדים והסגל. שליח הרבנות חיפש כל פרט ופרט בעברי, חיטט בערוצי היוטיוב שלי וניסה למצוא חומר שיפסול אותי. אני היחידה בקורס שלא קיבלה משפחה מלווה ולבסוף התמוטטתי בבסיס עקב העומס. חשוב לי לציין שתמיד הרגשתי יהודייה, אני חלק מהעם הזה והרגשתי שלוקחים אותי מהעם שלי ומהשפחה שלי. יש כמוני אלפי ילדים מסורבי גיור, אני כלואה על ידי קומץ רבני שהשתלטו על מערך הגיור. אני מקווה שאוכל יום אחד להתגייר כדת משה וישראל."

חה"כ יוליה מלינובסקי השיבה לסיפורה של המתגיירת:

"מה שסיפרת עכשיו אני מכירה מהחברים שלי, יש גם את התחום של ספורטאיות מה לעשות שכתבו את התורה לא היה ספורט. יש ספורטאיות שנפסלו כי הן ספורטאיות. צרך להבין את ההשלכות, בסוף לא היכרתם בה וההשלכות שהיא כן תתחתן בסוף ותביא ילדים והם לא יהיו יהודים, מה ניקח את חצי מיליון אזרחים ונזרוק אותם?"

חה"כ משה (קינלי) טור-פז (יש עתיד) הוסיף:

"אנחנו לא צריכים לפחד אנחנו צריכים יהדות שמאירה עיניים. מדינת ישראל היא מדינה נדירה מדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו מחויבים כמדינה להציע ולפתוח את השערים שלנו. בשער הכניסה עומד הממסד הרבני שייקח אותנו לצירים ההלכתיים, אבל הדיון הוא בירוקרטי. יש פה סכנה קיומית אולי נהיה דמוקרטיה אבל לא יהודית. אנחנו מאבדים את המדינה היהודית שלנו. בעיני המתווה הנכון להחזיר את מדינת ישראל שרבני הקהילות, הרשויות יגיירו, אנחנו צריכים לתקן את הטעות שנעשתה. אנחנו לא נזלזל בהכלה אבל אנחנו נאפשר לאנשים לעבור בשעריה של היהדות בישראל. כשצעדתי בלבנון ולידי צעד איגור עם מאג כשהוא אומר לי לא מעניין אותי מה אומרים מבחנתי אני יהודי."

חה"כ לשעבר הרב חיים אמסלם מיוזמי פרויקט "גיור כהלכה" הוזמן לדיון:

"אני רוצה לומר פעם אחת ולתמיד, רגילים להציג עמדות יש עמדת בית הילל שמקלה יותר ויש עמדת בית שמאי שהיא מחמירה יותר מערך הגיור בוחר בעמדת בית שמאי. הדרך של הממסד זה עיוות ההלכה, הגיור לא נולד במדינת ישראל הוא קיים מאז שרות המואבייה הצטרפה לעם היהודי. הממסד לא פתר את הבעיה ואלא הוסיף לבעיה. זו מצווה לרדוף אחרי זרע ישראל ולהביא אותו ליהדות. בזמן שאני צועק שהם מעוותים את ההלכה, לא הוזכר ביטול גיור או אי הכרה בגיור. קיימת מגמה של ביטול גיור זה כמו לקחת ספר תורה ולגרד את המילים ולשנות אותם. אני כאן בא לשאת את כבודם של גדולי ישראל, כל מה שאני אומר בנושא הגיור לא אני המצאתי גדולי ישראל והתורה אמרו זו."

חה"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד):

"יש לנו הזדמנות חד פעמית לקרב את היהדות לאזרחים. כדי להפוך את היהדות למשהו מאיר פנים ומחבק, אני מודה על הדיון הזה."

חה"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) התייחס לקהילת הלהט"ב בנושא הגיור:

"לבן זוגי ולי אין ילדים עדיין אבל אנחנו מאוד רוצים. הליך הפונדקאות הוא הליך יקר, אבל אני לא יודע מה יהיה על הילדים שלי. הם לא ייוולדו לאם יהודייה אבל הם יהיו יהודים כמוני, ישרתו בצבא וישלמו מיסים. הם יחגגו את החגים אבל כרגע לפי הרשומות הם לא יהיו יהודים. ילדיי יהיו יהודים כמו שאני יהודי, היהדות לא שייכת לאף אחד. מדינת ישראל הוקמה בכדי שכל יהודי ויהודייה יחיו בארץ הזו כצו מצפונם. במקום ללכת בדרכו של הרב קוק ולהרחיב את הגדרות, למה אתם מבקשים לעטוף אותנו מחוץ לגדר. אני יביא ילדים לעולם, הם יחגגו את חגי ישראל, ישרתו בצבא, יעבדו וישלמו מיסים. מה הפתרון שלכם עבור ילדיי? טיפולי המרה? או שאני לא יביא ילדים? חלק מהערכים שאני גאה ביהדותי זה ערך הסובלנות וקבלת השונה, האחר הוא אני. זה שזכינו לחיות בחברה שהשוני נורא גדול זה יתרון אסור לנו להפוך את השוני לכלי ניגוח. אני קורא לממסד הדתי ולשאר הארגונים חבקו את השונה בן גוריון דיבר על תיקון עולם בוא נביא תיקון העולם למדינת ישראל."

דיין בבית דין פרטי הוסיף ביקורת על מערך הגיור:

"הרבנות הראשית לישראל לא יכולה לקחת שיטה אחת שהייתה בליטא לפני 200 שנה ולהפוך אותה לזרם המרכזי."

שרון בניאן מנהלת מכון על משמר הכנסת:

"צריך להבין שהשיח הפנים אורתודוקסי הזה לא מוכיח את עצמו גם בנתוני התבוללות שאנחנו רואים בחו"ל וזה יביא את עצמו גם לישראל. מה שקרה ברפורמת הכשרות שבעצם הותירה את רוב העם היהודי בחוץ זה לא יכול לקרות בגיור, כי גיור בעצם מתעסק בעתיד העם היהודי. האחוזים של רוב יהודי מדינת ישראל הם לא אורתודוקסים. עם הדברים ששמענו פה על ריבוי דעות וריבוי מחשבות וכיוונים הלכתיים שאנחנו שומעים בנושא הגיור הלוואי ונשמע אותם בנושאים אחרים כמו נישואין, עגונות וקריאת נשים בתורה."

הרב משה ולר, ראש מערך הגיור השיב לדברים שנאמרו בדיון:

"אני נמצא במערך הגיור מזה 20 שנה. אחרי ששמעתי את גברתי וכמה דוברים, אולי בניגוד במה שמקובל לשייך לממסד הרבני, אין פה רצון לנצח ולהשיג הישגים פוליטיים. הרצון פה הוא לשמור על עם ישראל. כואב לי יש תחבורה ציבורית בשבת, חמץ בפסח, בשר חזיר שנמכר אבל זה לא מהותי כמו אם תהיה תקלה בגיור אנחנו פוגעים בDNA שלנו. הדרישות הבסיסיות של ההלכה הם אימוץ של אורח חיים של תורה ומצוות. המנעד האורתודוקסי הוא רחב מאוד, המתגיירים בקורס הולכים לבית כנסת, לבית ספר דתי ממלכתי שזו מצווה גדולה ביותר ללמוד בחינוך דתי. אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד, עושים עבודה נפלאה גם באזרחי וגם בצבאי."

חה"כ מלינובסקי השיבה:

"יש מצווה להגן עם נשק ותותח על ארץ ישראל ויש אוכלוסייה שלא מתגייסת אז הם לא יהודים? אם אנחנו ניכנס באדיקות לכל מצווה ומצווה אז הגנת המולדת היא המצווה הגדולה ביותר. אם היה לי מזל ונולדתי כיהודייה אני יכולה לעשות מה שבלי, אם אני רוצה להתגייר התפיסות שונות. אז אני רוצה להבין אם אני זמרת שמופיעה בקהל מעורב אני יכולה להתגייר?"

הדיין פרטי התפרץ: "כן זה אפשרי פשוט הדיינים לא מקיימים זו."

ראש מערך הגיור: "לגבי הסיפורים של המתגיירים אני לא יכול לפרט מצנעת הפרט. אבל זמרת יכולה להתגייר, אם היא מופיעה בשבת זו בעיה. יש זמרות דתיות, זמרת יכולה להתגייר."

חה"כ מלינובסקי הוסיפה שאלה:

"הבנתי אז יש בעיה בנהלים. אני יכולה להתגייר ולהיות חילונית?"

ראש המערך הגיור השיב: "לא, את יכולה להוציא רישיון בלי לדעת לנהוג?"

נציג הרב הראשי, הרב פרנק:

"בנקודה אחת אנחנו לא נוגעים מאיפה מתחיל הסיפור של אותם ה450 אלף, אולי במחשבה שניה שגינו בנושא חוק השבות שהוא שורש הבעיה. נקודה נוספת בעליות הראשונות הכרטיס הביקור לעם היהודי היה להיות יהודי. היום הדבר הזה פוחת, זה לא מעניין לצערנו, למה זה לא מפריע לאף אחד? הסיבה שהפסיקו רבני ערים לגייר כי היה הפקרות מוחלטת בנושא. צריכה להיות אחידות, צריכה להיות מסגרת אחת."

חה"כ יוליה מלינובסקי סיכמה:

"אנחנו מאוד קרובים ומצד שני מאוד רחוקים. אנחנו נמשיך לדבר, השאלות פה הן גורליות גם בהקשר הגיור והתפיסה העצמית שלנו. מה יהיה העתיד של אלה שרושמים כלא יהודים? יש פתרון שמתבקש שצריך לתת לאנשים אופציה. מה אנחנו רוצים? דם נקי עם תעודות או למצוא פתרונות ולהבין שמציאות השתנתה, אנחנו נתקדם בחקיקה וחוק הגיור יעבור."

שינוי גודל גופנים