ביום ג', 17 לנובמבר 2021, י״ג בכסלו תשפ״ב, התכנסה וועדת חוקה, חוק ומשפט לדיון נוסף בנושא הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים, נישואין וגירושין (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע) לפני העלאת החוק לקריאה שניה ושלישית.
מדובר בהצעת חוק שמקנה סמכות שיפוט לבתי הדין הרבניים בישראל בתיקי גירושין של בני זוג שאינם אזרחי או תושבי המדינה.
יו"ר הוועדה חה"כ הרב גלעד קריב (העבודה) פתח את הדיון:
"כפי שאמרתי בדיון הקודם הצעת החוק עוסקת בסוגיה חשובה שמדינת ישראל תיתן לה פתרונות. בדיון הקודם העלנו מספר סוגיות ואנחנו רוצים לחדד את אותן הסוגיות.
אנחנו בדין ודברים עם לשכת השר האם נכון בעת הזו לעגן את הוראת החוק להוראת קבע או האם להאריך את הוראת השעה. הדיון מתנהל בהכרה שהצעת החוק חשובה גם לקואליציה וגם לאופוזיציה. יש פה כמה סוגיות שדורשות ברור. אנחנו קיבלנו דיווח מבתי הדין על התיקים השונים והדיווח מעלה שאלות. אני הצעתי להעריך את הוראת השעה ולהיכנס לדין ודברים עם בתי הדין. אין היום הסדרה של לסיוע משפטי חינם לאנשים שמידיינים. אולי צריך לחשוב שנשיא בית הדין יקבע מוטב מיוחד."
חה"כ הרב אורי מקלב (יהדות התורה) הביע חוסר הסכמה עם דבריו של יו"ר הוועדה:
"אין הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה יש הצעת חוק והנתונים ברורים. מבחן התוצאה חשוב מאוד. בסופו של דבר זה לא היה בכפייה אלא לפי הנתונים. לא היו פניות ממדינות ולא היה שום אירוע חריג שמצריך שינויים. האם הייעוץ המשפטי מחונן מדיניות מאחורי הקלעים?"
חה"כ גלעד קריב השיב:
"ממש לא, אני לא רואה בעמדה של הממשלה קיצונית ומופרכת אני באמת בהתלבטות כאן ברור לכולם שצריך לזרז את החקיקה. עמדת השר היא לקדם את החקיקה כמו שהיא."
יועמ"ש בתי הדין הרבניים:
"אין בהצעת החוק הזאת בכדי לפגוע בהצעת חוק אחרת שפוגעת בבית הדין ולגבי סעיף 9 הוא סעיף חשוב. הוא לא נועד לכפות על בני הזוג אנחנו מדברים על הסכמה מוחלטת. אם יש הסכמה לא רצונית ואני פונה לכל הארגונים, האישה צריכה להגיד לא ובית הדין לא ידון בנושא. סעיף 9 נועד לנשות העולם."
חה"כ גלעד קריב:
"הלוואי ובית הדין היה מאמץ את הדוקטרינה הזו לבתי הדין בישראל. יש את הדוקטרינה המחמירה בבתי הדין בישראל ויש אחרת בתפוצות. בתי הדין מחמירים יותר בעגונות לנשים בישראל מאשר בתפוצות. בכמה פסקי דין שניתנו, נכרכו בעניינים ממוניים וכמה פסקי דין נידנו במעמד אישי?"
יועמ"ש בתי הדין השיב: "אני אישית לא יודע להשיב על כך אולי חברי יודעים."
חה"כ לשעבר עליזה לביא (יש עתיד) שקידמה את הצעת החוק בעבר הוזמנה לדיון:
"בשלוש שנים האחרונות עצם קוימו של החוק מקרין על הרבה מאוד גברים מעגנים שמסרבים לשחרר את הנשים שלהם לחשוב פעם שניה. מיולי 2021 מדינת ישראל סגרה את שעריה לעגונות חו"ל. יש תיקים שמחכים. אני מלווה את החוק הזה ומחויבת לחוק הזה. אנחנו עוסקים כאן בדיני נפשות, יש לוועדה הזאת כוח הוועדה יכולה לבקש פעם בשנה או חצי שנה דיווח מלא. המשמעות של הדברים אם הדיון ימשיך או ידחה הרי מי שפונה לבתי הדין בישראל אין לה סעד ולבית הדין שלה אין את היכולת לשחרר אותה. אם אישה אומרת קצה נפשי למי היא תפנה?"
חה"כ גלעד קריב:
"אני הצהרתי בתחילת הדיון אני בעד המשך הוראת השעה. מצד אחד צריך להכין את החוק לתוקף וכל דבר מורכב שנכניס יעקב אותו. האם צריך ללכת להוראת שעה נוספת ולעבוד על העניין או שהולכים כעמדת חבר הכנסת מקלב ועמדת הממשלה להוראת קבע. הכוונה בהוראת השעה הייתה שבית הדין יסדיר את הגט."
נציג בתי הדין הרבניים:
"עילת הגירושין לא תמיד נמצאת במקרים קשים. אם הבעל אינו אלים ואין לא תיקים במשטרה אבל הוא בלתי נסבל והאישה לא מסוגלת לחיות עימו, במצב כזה אין להתיר את האישה. בית הדין יכול להמליץ אך לא לכפות."
הרב אורי רגב מנכל עמותת חדו"ש התייחס לנתונים:
"לא שמענו הסבר לפער הגדול לבין הנתונים שהוצגו מהשנים-18-20. אני מצפה שיהיה אדם שמסוגל להגיד מה הפער בנתונים. מי שחושב שתושב חוץ שיש לו עסקים וחיים בחוץ ועושים לו צו עיכוב יציאה זו החלטה מרצון טועה."
חה"כ אורי מקלב: "אני לא מבין את הרחמנות על אותו בעל שזה בכפייה והוא לא מסכים. זו דו פרצופיות."
חה"כ גלעד קריב חיזק והוסיף:
"על פי הדין היהודי אישה לא יכולה לפרק ב בחייה. היא כלואה על ידי בעלה ואם תביא ילדים ילדיה יהיו ממזרים. זה לא קיים בשום מדינה אחרת. הבית הזה צריך להסתכל ב-7 עניים על המציאות שישנן מאות נשים שיש עיקוב בהליכי הגיטין שלהן. הנשים הן אלה שנותרות עגונות והילדים שלהן מפרק ב' יהיו לממזרים. הוועדה הזו כל עוד היא בראשותי היא לא תתעלם מעיקובי גט ועגינות."
חה"כ אורי מקלב ביקר את חה"כ קריב:
"אתה הכנסת את השקפת עולמך לוועדה הזו רואים את זה מדיון לדיון. אנחנו יכולים להתרשם מהאופי של איך שאתה מדבר בנעימות, אבל כמה הרס יש במילים שלך. אתה מעכב את ההחלטה בניסיון להפיל את הוראת השעה ושלא תהיה להוראת קבע."
נציגת ארגון יד לאישה:
"ההשפעה של החוק היא השפעה רוחבית ומניעתית. אני רוצה להציע הצעה אולי להגביל את האפשרות להגיע להסכמה, כמו קדם משפט להגביל לדיון מקדמי אחד. מטרת החוק היא להסדיר את נושא הגט בלבד."
חה"כ גלעד קריב סיכם:
"מסתמן שנוכל להגיע להסכמה עם הממשלה להתקנת הוראת שעה ולא הוראת קבע, מכיוון שיש דברים שנדרשים בירור. החוק לא יצא מהוועדה הזו ללא חוות דיווח ולא יעבור להצבעה. אחת לשנה הנהלת בתי הדין הרבניים תניח דיווח לוועדה. אני מודע שהיועמ"ש לממשלה לא רואה צורך בדיווח בכל מקרה. בעיני הטלת עיכוב יציאה על אדם שהוא לא תושב ישראל ולא אזרח ישראל זה משול למאסר."
חה"כ אורי מקלב סיכם גם הוא:
"אנחנו נוקטים בסחבת אין היום חוק שהוא בר תוקף ואין הוראת שעה שהיא ברת תוקף. אני הייתי בדיונים בזמנו ואני מכיר פרוטוקולים. צר לי שיש כאלה שקוראים את הפרוטוקולים לפי השקפת חייהם ולפי המשקפיים שלהם. אני לא להצר את צעדיהם ש לבית הדין. אתם מדברים על הגט המעוסה אתם באים להגיד לדיין מתי זה מעוסה ומתי זה לא. אני סומך שהם מחויבים למה שההלכה עושה."
חה"כ קריב השיב:
"אני מקווה שאילו יהיו המילים גם בנושא מסורבות הגט בישראל בדיון שיתרחש בשבוע הבא ואילו יהיו מילות הפתיחה."
