ביום ג', 13 לדצמבר 2021, ט' בטבת תשפ"ב התקיים דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לאחר שחה"כ מיכל רוזין (מרץ) וחה"כ גלעד קריב (עבודה) העלו בפני הוועדה הצעה לדיון מהיר בנושא: "עמותות המלמדות יהדות בבתי ספר ממלכתיים באופן לא פלורליסטי- בניגוד לפסיקת בג"ץ." בדיון השתתפו חברי וחברות כנסת מכלל סיעות הבית וארגונים שונים לקחו גם הם חלק בדיון.
חה"כ מיכל רוזין (מרצ) פתחה את הדיון בסיפור אישי:
"אני רוצה להתחיל בסיפור אישי שבעיני מגלם היטב את מה שאנחנו מנסים להסביר כל הזמן. כשביתי הייתה בכיתה ב', בבית הספר הממלכתי בפתח תקווה לפני אחד מן החגים הגיע רב אורתודוקסי לדבר איתם על החג. כשחזרה ביתי הביתה, ספרה לי מה עבר עליה ואמרה לי הם היהודים עושים כך וכך… אני הזדעזעתי. הבת שלי שבבית חווה יהדות פלורליסטית וכשאותו רב אורתודוקסי סיפר לה על היהדות היא הבינה שהיהדות הזאת היא לא שלה זה המסר שהילדה חזרה אתו הביתה.
אני חושבת שזה תפיסה שגויה למדינת ישראל אני בעד יהדות ואני בעד לימוד יהדות אבל אני חושבת שיהדות בתפיסה אורתודוקסית מרחיקה את הילדים במקום לקרב אותם. אנחנו בעד לימוד יהדות אני מאוד אוהבת לימוד יהדות אך בלימוד ברוח חופשית. אני לא מצפה מארגון חב"ד להעביר תכנים פלורליסטית כמו שלא מצופה ממני להעביר תכנים בניגוד להשקפת עולמי. אני רוצה לדעת מה נעשה ממשרד החינוך כלפי הפיקוח. ראוי שיהיה פיקוח לאיזה תכנים נכנסים בניגוד לדוח שנהר ופסיקת בג"ץ. בכדי שכל ילדות וילדי ישראל ילמדו יהדות."
משרד החינוך הציג את מדיניותו בנושא:
"העיקרון שמבצעות אותן עמותות הוא פעילות חווייתית בבית הספר בארגונו של בית הספר ועל פי התרבות שבית הספר מנחיל. זה נכון בכל סוגיה, משרד החינוך מאוד מעצים ניהול עצמי בבתי הספר, בוודאי בנושאים כאלה שצריכה להיות רגישות מה מתאים לכל בית ספר ואיזה ערכים מתעסקים בהם."
חה"כ אלון טל (כחול לבן) הדגיש את חשיבות הפלורליזם ביהדות:
"בבית הכנסת בכל שבוע אנחנו אומרים: צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה. כאיש שעוסק באקולוגיה מצד אחד יש את העץ של המדבר, התמר ומצד שני יש את הארז שצריך הרבה קור וגשם. בנוסף כתוב שם בהמשך, שדולים בבית ה' כלומר לשניהם יש מקום בבית השם. אני רוצה להדגיש את החשיבות שהפלורליזם היה תמיד נחלתה של היהדות. אני סבור שהמצב בשטח הוא אחר, בתיכון של ביתי במודיעין רצו לארגן באחד החגים אירוע והזמינו את מי שהיה אז הרב הראשי של העיר הרב לאו לבוא ולדבר. ברגע שהוא שמע שיש בפאנל אישה ולצידו גם רב רפורמי הוא טרק את הדלת בבית הספר.
אני חושב שזו גישה שאנחנו רואים אצל הרבה אנשים, הרב היה מוכן לבוא ולהעשיר את תלמידי ישראל אבל רק לפי תפיסת עולמו. אני מכבד את זה אבל אם החלטנו שאנחנו רוצים מגוון אז בואו נבטיח שמשרד החינוך ייתן לזה ביטוי. בסופו של דבר יש שני סוגי יהודים את אלה שלוקחים את זה ברצינות ואלה שלא. ככל שנבין מוקדם יותר שאנחנו אלה שלוקחים את זה ברצינות וצריכים לעבוד יחד בכדי להנציח את הזהות היהודית אצל כל ילדי ישראל במערכת חינוכית. בואו ניתן להם את אהבת המורשת של ישראל."
חה"כ מאיר פרוש (יהדות התורה):
"אני ממש התרגשתי שחברת הכנסת רוזין דברה על ביתה. הרב לא אמר אני הרב וכך צריך לנהוג. את נמצאת בממשלה שבעד התיישבות ביהודה ושומרון. הממשלה שלך הכי לא חברתית. מה נשאר למרצ? להתנגח בחרדים."
חה"כ הרב גלעד קריב (עבודה) ביקר את משרד החינוך:
"אנחנו צריכים לעשות כאן סדר. הבקשה שלנו לדיון כי משרד החינוך לנכשל ביישום פסיקת בגץ לפני שמונה חודשים. משרד החינוך לא מקיים את פסיקת בגץ ואנחנו לא שומעים תוכנית על מנת לקיים את הפסיקה. אף אחד לא טען שגוף אורתודוקסי מנוע מלהעביר תכנים. צריך להעביר תכנים מתוך גיוון הפנים לעם היהודי, התכתבות בין הזהות היהודית לתרבות הכללית. על פניו היה צריך לומר שדוח שנהר זה דוח של משרד החינוך, אז לא רק שלא יישמו את זה עכשיו מתברר שהמשרד קבע להעניק חשיבות למי שפועל על פי דוח שנהר. אז לא די שלא מנעתם משרד החינוך קבע מדיניות ונקודת המוצע שמי שלא עומד במדיניות נשלל מפעילות.
נקודה אחרונה כל הדיון שלנו נשען על עוד עובדת יסוד אחת שאין להתעלם ממנה. בגלל שרוב הבנות מהחינוך הממלכתי דתי לא מתגייסות לשירות צבאי אלא משרתות בשירות לאומי. מדינת ישראל לוקחת 200 תקנים בשנה על חשבון המדינה מהשירות הלאומי, בנות השירות עובדות באותן עמותות ומגיעות אל בתי הספר ומציעות משאב מאוד יקר שהוא עוד כוח אדם לתוך בתי הספר. העמותות הללו מקבלות יתרון מובהק בתחרות על השוק של בתי הספר הממלכתיים ולא רק שמשרד החינוך נותן לעמותות מגוון אחד יתרון דרמטי בזכות בנות השירות הלאומי הוא גם עסוק בלקצץ כל הזמן את העדפה המתבקשת למי שפועל בהתאם למדיניות משרד החינוך."
חה"כ יוסי שיין (ישראל ביתנו) התייחס למודרניזם ביהדות:
"כל אדם שמבין את ההיסטוריה היהודית יודע שאנחנו בתופעה מודרניסטית. לכן כל הנושא של היהדות צריך לקבל תפנית בחשיבה אחרת. המערכת החרדית לא רוצה לשמוע על המודרניזם בכלל. אך בתוך המערכת הממלכתית, אין פה שאלה של התנועה הרפורמית שהיא תנועה חשובה ושולית בחברה הישראלית, במובן המספרים שלה. השאלה היא האם ילדי ישראל לומדים את המסורת היהודית? לדעתי הוועדה הזו שעוסקת בסוגיות האלה צריכה לקחת את הנושא הזה לעומקו."
חה"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
"אני חושב שנעשה פה ערבוב. פסיקת בגץ באה לעשות שיקול מחדש איך מיישמים את וועדת שנהר והדבר נעשה. פסיקת בגץ אמרה שהיא לא נכנסת להגדרה מהו פלורליזם. הפלורליזם בעיני צריך לבוא לידי ביטוי בהחלטה של המנהלים."
חה"כ הרב אורי מקלב (יהדות התורה):
"הבעיה היא שלידי ישראל לומדים על צלב, לחם ודגים יותר ממה שהם יודעים על שמירת התורה. אין לכם את הזכות למונע מילדי ישראל לדעת את מקורות היהדות השורשית. אין פה הדתה יש פה הדרה מילדי ישראל חינוך יהודי שורשי."
יו"ר הוועדה שרן השכל (תקווה חדשה) סיכמה:
"תודה רבה לכל מי שהגיע לדיון ויש עוד דוברים רבים. אני מקווה שבדיון הבא ישמרו קצת יותר על איפוק. אני מבקשת ממשרד החינוך תוך שלושים יום לקבל החלטה ולדווח לוועדה. לגבי פעילות עמותות בתוך בתי ספר, זה מאוד מדאיג אותי שמכניסים עמותות חיצוניות לחינוך הממלכתי לא רק בנושא יהדות אלא ככלל."
