ביום ג', 04 לינואר 2022, ב' בשבט תשפ"ב קיימה הוועדה למיזמי תשתית מיוחדים ושירותי דת יהודיים בדיון בבחינת גבולות הגזרה בין סמכויות משרד הפנים (רשות האוכלוסין) לבין הרבנות הראשית לישראל בנושא המעמד האישי. מלבד יו"ר הוועדה חה"כ יוליה מלינוסקי (ישראל ביתנו) לא השתתפו בדיון חברות וחברי כנסת נוספים.ות.
חה"כ יוליה מלינובסקי:
"אני נתקלתי פה בסיטואציה שהייתה לי מוזרה, לא ברורה ולא מובנת. בדרך כלל מצטייר שאני נלחמת כל הזמן ברבנות הראשית. פה נתקלתי בסיטואציה שלא הצלחתי להבין את גבולות הגזרה והסמכויות בין בתי הדין הרבני, הרבנות הראשית ומשרד הפנים. זה משפיע על המעמד האישי שלנו, על הסטטוס שלנו ועל החיים שלנו."
אל הדיון הוזמן מטיאס שפירו ששיתף את סיפורו האישי:
"אני ואיילין אשתי נשואים ויש לי תעודת נישואים מהרבנות. עברנו דברים מאוד קשים מול משרד הפנים. קצת הזוי שנאמר לי שתעודת הנישואין שלי מזויפת. היינו צריכים להביא מכתב מהרב שחתם על תעודת הנישואין. הם רשמו אותי כנשוי אבל את אשתי לא רשמו כנשואה הייתי נשוי עם עצמי."
חה"כ מלינובסקי התייחסה לדבריו:
"רק שיהיה ברור התחתנתם על ידי רב מוסמך ברבנות. אתה היית רשום כנשוי אחרי כמה זמן גם אשתך נרשמה כנשואה?"
מטיאס השיב:
"אחרי שנה וחצי לאחר החלטה של בית המשפט. רשמו אותה כנשואה אבל לא יהודייה. ההליך עלה לי קצת יותר מ-60 אלף ₪. מעמדה האישי של אשתי כרגע תושבת ארעית. אנחנו לא מביאים ילדים בגלל המצב הזה."
איילין שפירו הוסיפה:
"יש לי רגשות מעורבים. אני לא יכולה בארץ להקים משפחה יהודית כמו שאנחנו רוצים. זה גורם לנו להרגיש מתוסכלים בכל התהליך הזה."
חה"כ יוליה מלינובסקי הוסיפה ביקורת כלפי משרד הפנים:
"שמשרד הפנים לוקח בן אדם לבית משפט תזכרו שההוצאות הן מכיסו. תנסו להפוך את התמונה ולחשוב שעל כל תיק הייתם צריכים לשלם כסף. ברגע שנוגע בנו באופן אישי זה יותר רגיש. בדרך כלל אני נחלמת עם בתי הדין שמתעללים באנשים בבירורי היהדות ובדיקות גנטיות אבל במקרה הזה בית הדין אמר שהיא אכן יהודייה. רשויות המדינה הן לא מעל האזרחים. הפקידים צריכים לעבוד בשביל האזרחים."
יועמ"ש בית הדין הרבני:
"שאדם רוצה להינשא ואינו בטוח ביהדותו בית הדין מבצע בירור יהדות. אומנם לבית הדין הרבני אין סמכות לקבוע מיהו יהודי לצורך חוק השבות וכשאדם מבקש זכות שבות אנחנו לא מטפלים. מיהו יהודי לעניין נישואין וגירושין אנחנו קובעים. הבדיקות שלנו הן דקדקניות ואינטנסיביות. שאנחנו נותנים אישור זה עניין מאוד משמעותי."
חה"כ מלינובסקי:
"אני לא הכרתי עד עכשיו שמשרד הפנים יכול לא להכיר בתעודה של הרבנות. או שיש פה תקלה פנים משרדית או בעיה יותר עמוקה. אולי כדי לעשות תיאום בין המשרדים. מה אני אמורה להבין שאם התחתנתי פה בארץ על ידי רב מוסמך יכול להיות שזה לא יוכר במשרד הפנים. זה לא גורע מהסמכות של רב מוסמך פה בארץ?"
נציגת הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה:
"בשנת 1970 תוקן חוק השבות ונכנסה שם ההגדרה מיהו יהודי. על פי החוק יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת. חוק מרשם האוכלוסין הינו לפי ההגדרה הזו של חוק השבות. לפי הגדרה זו יש פער בין יהודי לבתי הדין לבין צורך לחוק השבות שאינה הגדרה הלכתית. מי שאינו בן דת אחרת מבחינת חוק השבות לא יירשם כיהודי. אך מבחינת בתי הדין הרבניים וההלכה היהודית בן דת אחרת יכול להיחשב כיהודי. מי שנתגייר מבחינת משרד הפנים גיור רפורמי או קונסרבטיבי שעומד בתבחינים ובכללים יירשם כיהודי אך מבחינת בתי הדין הוא לא יירשם כיהודי. ולכן קיים פער בין יהודי לצורך בתי הדין לבין יהודי לצורכי חוק השבות והמרשם."
יו"ר הוועדה חה"כ יוליה מלינובסקי סיכמה:
"הייתי בטוחה עד עכשיו שהקביעה היא של בתי הדין הרבניים במיוחד למי שהינו אזרח. יש לי מחלוקת איתם על נושא בירורי יהדות ועל חקירות יהדות. אבל כאשר הם סוף סוף קובעים שבן אדם יהודי אני חושבת שכל רשויות המדינה צריכות לקבל את זה כמן אקסיומה ולא לערער על ההחלטות של בית הדין. המקרה הזה מלמד אותנו שיש בלבול בסמכויות אם רב מוסמך החליט שהיא יהודייה שעברה גיור מבחנתי זה קדוש. אם יש הצעת חוק או תיקון בכדי לפשט הליכים אני אשמח לקדם את זה."
