דיון בהצעת חוק שיפוט בתי הדין רבניים, נישואין וגירושין, בוועדת חוקה, חוק ומשפט

יום ג', 9 לנובמבר 2021, ה' כסלו תשפ"ב, התקיים דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בהצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים, נישואין וגירושין, (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), הצעת החוק עברה במליאה בהצעה ראשונה ועברה לוועדה לדיון המשך לקראת קריאה שניה ושלישית.

יו"ר הוועדה חה"כ הרב גלעד קריב (עבודה) פתח את הדיון:

"מדובר בהצעת חוק ממשלתית שמטרתה להפוך הוראת שעה מ-2018 להוראת קבע. הרחבת הסדר שהקנה סמכות הסדרת גט גם במקרים שעל פי החוק אין בסמכות לבית הדין. הוראת השעה נועדה בעצם להרחיב את יכולתו של בית הדין למתן גט על פי בקשה של אישה. להעניק לבית הדין הרבני סמכות למתן גט בעקבות בקשתה של אישה".

חה"כ לשעבר עליזה לביא (יש עתיד) שקידמה את הצעת החוק בעבר הוזמנה לדיון:

"חוק מציל חיים מוטל כאן היום. חוק זה נולד במאבקים פוליטיים קשים ולא פושטים. זה חוק שהיה צריך לעבור באופן רגיל ולא כהוראת שעה. בזמן אמת כרגע ממתינים תיקים, זה לא מספרים זה נשים וילדים והדברים נגררים. אישה פונה אבל עונים לה, אי אפשר החוק לא קיים. מדובר פה בחוק מציל חיים והוא צריך להגיע לחקיקה ראשית."

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה) התייחס לחשיבות חוק זה:

"אני רוצה להגיד שגם בדברי הפתיחה כל הזמן מדברים פה על בתי הדין, נותנים את הדגש על בתי הדין. לא שמעתי את הנושא שהוא המרכזי בהתרת העגונות. שזה יהיה הדבר שמוליך אותנו ומוביל אותנו. החלק הזה של להתיר אישה בעגינותה ולא להתעסק בבית הדין. אותי מוביל בחוק הזה הצד האנושי והמיוחד להתיר עגונות. אז דיברנו על תאוריות היום במעשי. אדם שיש לו כאן חוב גדול מאוד למדינת ישראל הוא צריך לשלם את החוב. אנחנו מדינה יהודית ויש לנו קשר לכל יהודי בעולם. כאן יש אפשרות להתייחס לכל יהודי באשר הוא."

חה"כ אוריאל בוסו (ש"ס) הוסיף:

"בשנים האחרונות נושא העגינות תפס שם מבחינת התרת עגונות בישראל ובעולם שאפשר להתיר ולתת מזור לצד ההלכה זה הדבר הנכון לעשות. לכן אני חושב שהפיכתה של הוראת שעה ולהוראת קבע הינה הדבר הנכון. צריך לתת לבתי הדין עוד עוצמה וצריך להיצמד להוראת השעה בהצעת החוק."

הרב דוד מלכא מנהל בתי הדין הרבניים:

"הוראת השעה הזאת הצילה עשרות נשים, לפעמים התיק נגמר תוך שבוע. ההליכים מתקיימים במדינה שלהם וזה לא מכביד על המערכת. גם הבעלים עצמם במקרים האלה מודים לבית הדין. צריך להפוך את זה להוראת קבע כמה שיותר מהר, המדינה כמדינה יהודית צריכה לתת את השירות לאלה שנזקקים לו."

חה"כ הרב גלעד קריב העלה מספר תהיות להצעת החוק:

"מפתיחת הוראת השעה בכמה תיקים בית הדין היה נטול סמכות? יש כאן 14 מקרים כמה מתוכם לא היינו יכולים לפתור את עניינה של מסורבת הגט או העגונה? כולנו מצווים ששום אישה תימצא במערכת יחסים שהיא לא מעוניינת בה, במיוחד כמדינת היהודים. כולנו רגישים למצוקה לנשים לא משנה אם הן אזרחיות או תושבות. כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו.

נשאלת שאלה נוספת בנושא האם הייתה מתיחות בין בית הדין הרבני בארץ לאלה בחול?"

מנהל בתי הדין השיב:

"הם שמחים על זה מאוד כל בתי הדין בעצמם פרסמו ואמרו כמה שזה מועיל והם שמחים על המציאות."

טוענת רבנית הוסיפה מניסיונה המקצועי מהשטח:

"לפני יומיים התקשרה אליי אישה מבריסל, בעלי מגיע עוד שלושה שבועות לישראל, כבר 5 שנים אין לי גט. אמרתי לעליזה האם במסגרת הוראת השעה הזאת אפשר להציל את האישה הזאת. שאתם עוברים על החוק תחשבו על האישה הזו שבעוד שלושה שבועות תוכל לקבל גט אבל כרגע לא. החוק הזה מתייחס אך ורק לנשים, יש לנו תיקים לא פשוטים של גברים עגונים. יש לי תיק משטרסבורג האיש הוא רב וכבר 8 שנים בלי גט."

הרב אורי רגב מנכ"ל עמותת חדו"ש הביע ביקורת כלפי החוק ובתי הדין:

"אני חושב שהוועדה צריכה לשמוע את הפדרציות היהודיות בארצות הברית. לא מדובר במדינה שכופה עצמה על אזרחי חוץ? יש בעיה עם הנתונים נכתב שהדיווח הזה הוא דיווח שלישי אני הגשתי בקשה לחופש מידע כי לא מצאתי דיווחים. קיבלתי את הנתונים הבאים: בשנתיים הוגשו כ-119 תביעות, בכ-85 תביעות מתוך ה-119 הוטלו צווי יציאה מהארץ. מה האינטרס של מדינת ישראל להיכנס ליחסם של אזרחי חוץ? אני מערך את הרגישות למצוקתן לעגונות, מערכת דין רבניים שמקיימת בעצמה הליכים של עשרות שנים טוענת על מדינות אחרות שאצלן ההליך לוקח עשרות שנים?"

נציגת נאמני תורה ועבודה:

"אי אפשר להתעלם מהעניין שבמדינת ישראל יש מונופול, כנסת ישראל כופה על אזרחי ישראל נישואין. נעשה הכל למען שחרור עגונה אחת וזה בכלל לא שאלה אבל מדובר במוסד מונופולי שנותנים לו עוד כוח. הנושא של הסכמה צריך לצאת מהעניין ואני מדברת פה מניסיון בעיסוק בנשים עגונות."

חה"כ אורי מקלב השיב לטענות:

 "אלה הנשים שבחול בחרו להתחתן כדת משה ישראל."

נציגת ארגון יד לאישה:

"אנחנו תומכות בצורך של החוק הזה, עזרנו להמון נשים במסגרת החוק הזה. אך נתקלנו במקרים שבהם הדיינים אפשרו פתיחה של מקרים באמצעות הסכמה לאחר לחץ שהופעל על האישה לקבל את ההסכמה הזו. יש תיקים שבהם שהופעל לחץ ממשי על האישה. ניתן פסק דין שהופעל על האישה אם היא לא תצא מהדירה הצו על הגבר יעוכב ועוד דוגמאות של ממש סחיטה."

חה"כ גלעד קריב חתם את הדיון באומרו:

"אני חושב שמבורח שהוועדה הזאת תקדם סנקציות פליליות מסרבי גט בישראל. ברורה לנו הדחיפות במי שתומך בסמכות החריגה הזו של בתי הדין. אנחנו נדאג לקבוע דיון המשך בימים הקרובים כי יש צורך לקדם. יש כמה סוגיות שאנחנו נרצה לברר. המטרה היא לסיים את הסוגייה במהירות."

נציגי בתי הדין: "השר לשירותי דת ביקש להשאיר את החוק כמו שהוא."

קריב: "לי השר אמר דברים אחרים. אני בעד לסייע להתרת עגונות מהתפוצות."

 

לאחר דיון זה קיימה הוועדה דיון נוסף בנושא חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין). בדיון זה לא נכחו חברי וחברות הכנסת מלבד יו"ר הוועדה חה"כ גלעד קריב (עבודה) שפתח את הדיון:

"לפרוטוקול כנראה שחה"כ בוסו וחה"כ מקלב סומכים על הרב גלעד קריב שינהל את הדיון לבדו עם בתי דין הרבניים. אי אפשר להתעלם שדיני מדינת ישראל אימצו לתוכם דיני תורה. הגבר מגרש את האישה, ממזרות, אנחנו בעד שוויות מלא בכל ההיבטים בין גברים לנשים. ברגע שתהיה האפשרות שאישה תוכל להפסיק נישואין מהגבר נוכל להתעסק גם בדברים אחרים.  אני לוקח את רוחו של הדיון הקודם, השיעור הוא חשוב אנחנו מדברים בערך על 200 אזרחים ואזרחיות שגם לפי הנתונים שלכם אנחנו לא מצלחים לשחרר אותם לפרק הבא בחייהם. מבלי להיכנס לדיון ההלכתי מה שעולה בברור מהנתונים תלויים בסופו של דבר במדיניות בית הדין או בצעדים שאפשר בעזרתם לחזק את בית הדין."

נציגי בתי הדין:

"אין בחוק הגדרה של סרבנות גט. ההגדרה הראשונה היא סרבנות על החלטה שיפוטית. בעיה היא בהמלצה כשיש ניגודיות עם ההלכה. בתי הדין היום הם לא מה שהיו לפני 20 שנה."

חה"כ קריב השיב:

"לאחר שטיפלתם יפה במסורבות הגט הגיע זמנן של מעוקבות הגט."

ארגון יד לאישה בשאלה לבתי הדין:

"למה החלטתם לא להכניס לרשימה את כל תביעות הגירושין שנדחו, הן חיות תחת נישואין שלא ברצונן."

נאמני תורה ועבודה הוספו ביקורת:

"יש פה משהו מלכותי אתם לא מסתכלים על המהות מעבר לנתונים. נשים חיות בנישואין שלא כרצונן. יש חלוקה מלכותית בין מסורבות גט ומעוקבות גט. אם בתי הדין לא רוצים לתת פסקי דין בגלל סיבות כאלה או אחרות אז אנחנו בבעיה וזו לב הבעיה."

עמותת מבוי סתום התייחסו לבעיה:

"יש בערך עשרה אחוז של נישואין לא בהסכמה זה סרבנות גט. מי שנכנס לבתי הדין צריך לדעת שאין מקום לסחטנות ויש לחזק בזה את בתי הדין. לחזק את המסר שזו מדיניות המפקד בבתי הדין לא סוחטים אנשים."

חה"כ גלעד קריב סיים שאמר:

"אני רואה חשיבות רבה לדייק את הנושאים שאנחנו עוסקים בהם. צריך להתעסק בשאלה של עיקובי גט ולמצוא את הדרך לצמצם את התופעה. אני אבקש לשמוע בדיון הבא וגם מהארגונים הצעות מה ניתן לעשות גם בהינתן בשיקול הדעת ההלכתי."

 

שינוי גודל גופנים