היום השתתפתי, לזמן קצר, בדיון שיזמה ח"כ ד"ר עליזה לביא לרגל יום העגונה.
אכן, הסוגיה הזו מטלטלת, כואבת, מייסרת, ובעיקר – פוגעת ביכולת שלנו לבנות חברה מוסרית והגונה. השינוי התרבותי חייב לחלחל גם לעולם הרבני. יש עמדות הלכתיות המאפשרות פתרון של חלק לא קטן מהבעיות. הן מזקיקות שינוי פרדיגמה תרבותי.
כצעד ראשון, אני מבקש להזמין כמה שיותר ג ב ר י ם להצטרף למאבק חשוב זה. אסור שהמאבק יהיה מאבק של נשים! זהו נושא ערכי ומוסרי המשותף לכל מי שלב בקרבו.
חזרתי לחדרי ולא הייתי מסוגל להתרכז. עיניהן של מסורבות גט, גזילת היכולת לבנות מחדש, זוגיות בריאה ומצמיחה, קרעו את לבי.
ובשולי הדברים:
גם אם יש מחלוקת הלכתית בחלק מהסוגיות – ויש כאלה – על בכירי הדיינים להבין שלפעמים הקפדה על חומרא כזו או אחרת, מזיקה למעמדה הכולל של היהדות בחברה. חבל.
לדברים בעמוד הפייסבוק של ח"כ שי פירון
עדכון מהתאריך 21/02/2013 –
לאחר יממה הוסיף ח"כ שי פירון את הדברים הבאים בעקבות ביקורת שעלתה כלפיו –
החיים הפוליטיים מזמנים אירועים שמלמדים אותך שיעור על החיים, על כוחנות, על "רווחים פוליטיים" קטנים וקטנוניים. אז הנה דוגמא. אמש, פרסמתי תגובה כנה לאמונתי בסוגיית העגונות בישראל. והנה, היום אני מגלה מה עמדתי.
מצרף כתבה שהתפרסמה היום בעיתון הארץ.
יונתן ליס, הכתב, יודע שמה שהוא כתב לא משקף את עמדתי. הוא שוחח איתי על כך אחרי הדיון. סרבתי להגיב בשמי כי אין מחלוקת, פשוט אין. מה אמרתי?
אז ככה, טענתי שהבעיה המרכזית היא העדרם של גברים בדיון. שיש לעשות הכל למציאת מסלולי לחצים. התנגדתי להצעתה של ד''ר חנה קהת לחוקק חוק המחייב פוסקי הלכה לנהוג על פי עמדה הלכתית מסוימת. אני חושב שזה לא נכון מכמה טעמים:
1. אני לא רוצה שרבנים יתערבו התערבות בוטה בפוליטיקה ולא רוצה שהכנסת תחייב רבנים בפסיקה הלכתית מסוימת. זו גישה לא נכונה.
2. אני תומך בהפעלת מסלולי נישואין נוספים כך שכל אזרח יוכל לבחור את המסלול המתאים לו. אפשר שאדם יחליט לא להנשא במסלול רבני. אבל אי אפשר לחייב רבנים כיצד לפסוק הלכה.
3. על אף האמור – אני סבור שיש ליצור לחץ ציבורי גדול על הדיינים שלא תמיד רגישים למצוקות ופוסקים על פי גישות מחמירות ללא הבנה למצוקותיהן של הנשים ולעוול המוסרי המתלווה לגישות מעין אלה.
עכשיו – איזה כיף לנו…טוקבקיסטים יכתבו על חשוכים, יהיה מי מהכנסת שיגיבו בששון ובשמחה, וכו'.
אבל – אני חושב שלא נכון להגיב על האמירות הללו.
בזמן הזה, אפשר לסייע לעוד עגונה.
