בצל פסיקת בג"ץ ועצירת תקציבי הישיבות בהוראתו של האוצר לפיד, נכנס ה"חוק לשוויון בנטל" לישורת האחרונה לפני קבלתו. מכון "על משמר הכנסת" עושה סדר

הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל עוסקת החל מקיץ 2013 בגיבוש מתווה לגיוס תלמידי ישיבות, לצה"ל ולשירות האזרחי. מתווה הגיוס הוא חלק מהצעת חוק שגובשה בוועדה ראשונית שבראשה עמד שר המדע, יעקב פרי, ואמורה ליצור מצב של "שוויון בנטל".
יו"ר הוועדה היא ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), ושאר חבריה הם אריאל אטיאס (ש"ס), עמר בר-לב (העבודה), צחי הנגבי (הליכוד-ביתנו), מאיר פרוש (יהדות התורה), דוד רותם (הליכוד-ביתנו), אלעזר שטרן (התנועה) ועפר שלח (יש עתיד).

סוגיית השוויון בנטל נפתחה מחדש, בעקבות פקיעתו של "חוק טל" (חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002). חוק זה אפשר כמעט לכל תלמידי הישיבות לקבל פטור משירות, ובמקביל מנע מהם להשתלב בשוק העבודה. 
בתיאוריה, בעקבות פקיעתו של החוק, על כל אזרח ישראלי בגיל 18 להתגייס לשירות, צבאי או אזרחי. אולם, בפועל, המצב שונה, ולכן הוקמה הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל שמטרתה מציאת פתרון.  

במהלך דיוניה, עסקה הוועדה בכל האספקטים של הצעת החוק, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים. 
כעת מגיעה הוועדה לשלבים הסופיים של גיבוש הצעת החוק, וההצעה אמורה לעלות להצבעה שנייה ושלישית במהלך חודש הבא (מרץ).
מכון "על משמר הכנסת" עקב אחר דיוני הוועדה ופרסם את עיקריהם באתר.

כפי שזה נראה נכון לעכשיו, אלו הם עיקרי הצעת החוק:
1. יעדי גיוס כמותיים קבועים לתלמיד ישיבות, לצה"ל ולשירות אזרחי, כאשר היעד יעלה בהדרגה במשך מספר שנים עד התייצבותו הסופית.
2. תלמיד ישיבה אשר מלאו לו 18 שנים, יוכל לקבל פטור לשש שנים, כאשר כל שנה עליו לדחות בשנה נוספת. אולם, אם תלמידי הישיבות לא יעמדו ביעד הגיוס לאותה שנה, יוטלו עליהם סנקציות.

המחלוקת העיקרית הייתה ונשארה אופי הסנקציות. כפי שכבר פורסם בתקשורת ובאתר "על משמר הכנסת", ישנו וויכוח בנוגע לשאלה – האם הסנקציות יהיו פליליות או כלכליות.
סיעת "יש עתיד", ובראשה שר האוצר, יאיר לפיד, שר המדע, יעקב פרי וחבר הוועדה, ח"כ עפר שלח הכריזו שהם לא יוותרו על סנקציות פליליות כאשר הם מודיעים שהם יפרשו מהקואליציה במידה ודרישה זאת לא תיענה.
מנגד, סיעת "הבית היהודי" ובראשה יו"ר הוועדה, ח"כ איילת שקד, דוחפת לכיוון סנקציות כלכליות.

הצעת החוק מעוררת, כצפוי, רעש רב יחד עם תמיכה נרחבת כנגד התנגדות גורפת. אלו התומכים בחוק טוענים שלראשונה יש מתווה אשר יאפשר גיוס הדרגתי ושילוב של תלמידי ישיבות בצבא, בשירות האזרחי ואף בשוק העבודה. אלו שמתנגדים לחוק טוענים שהחוק חוטא למטרה, ובעצם מהווה "פרס" לתלמידי הישיבות. בפועל לא יהיה שוויון בנטל ושמדובר במתן פטור גורף לתלמיד הישיבות עם הגעתם לגיל 18. כמו כן, נטען כי גם אלו אשר יתגייסו, יבצעו שירות חלקי תחת תנאים משופרים אשר יעלו למדינה כסף רב. מעבר לכך, ישנן אפילו טענות שמדובר ב"אחיזת עיניים" של ממש, ושהחוק לא ישפר את המצב ואף יחמיר אותו. 

לצד ההגעה של חוק זה לישורת האחרונה שלו, פסק אתמול (4.2.14) בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק) שאסור למדינה לתקצב את תלמידי הישיבות בגילאים 18 עד 20, שקיבלו צווי גיוס החל מאוגוסט 2013 ולא התייצבו בלשכת הגיוס, למרות אישורו של שר הביטחון. למרות הפסיקה הדרמטית לכאורה, נשמעו קולות שטענו שאין מדובר בפסיקה משמעותית כלל וכלל: התקציב לחודש הנוכחי כבר יצא ממשרד האוצר, ובחודש הבא, כאמור, צפוי להתקבל החוק החדש, ובמסגרתו גם יינתן תקצוב חדש.
כמו כן, נטען שהפסיקה מתייחסת רק למספר מועט יחסית של תלמידי ישיבות ושהמשמעות התקציבית שלה זעומה.
אולם, היום (6.2.14) הודיע שר האוצר, יאיר לפיד, כי הוא עוצר את הזרמת הכספים לכל הישיבות אשר תלמידיהן אינם מתגייסים. מסתבר שתקציב חודש פברואר שכאמור יצא כבר ממשרד האוצר, עוד לא הגיע לחשבונות הישיבות אלא רק למשרד החינוך אשר אמון על העברתו לישיבות עצמן. לכן, התאפשר למשרד האוצר לעצור את מתן התקציב. משרד האוצר נימק את ההחלטה בכך שמדובר בעניין זמני עד אשר ייערכו רשימות שיאפשרו לבצע הפרדה בין כלל תלמידי הישיבות לאלו הנכללים בפסיקת בג"ץ, על מנת שיהיה אפשר לבטל רק את תקצובם, בהתאם לפסיקה. משרד האוצר הודיע שכאשר מהלך זה יושלם, יועברו הכספים לישיבות. 

אם כן, קשה לחזות מה עתיד להתרחש. נושא השוויון בנטל הוא נושא מורכב וטעון מאד בחברה הישראלית. אין ספק שמדובר בתחום בעייתי אשר התמודדות המדינה איתו לאורך השנים הייתה בעייתית גם כן. 
קשה לקבוע האם החוק החדש טוב ונכון, בעיקר לאור העובדה שנוסח החוק לא סופי ולא פורסם בציבור במלואו. עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר בניסיון המשמעותי הראשון ליצירת שוויון בנטל. יש להתייחס בכובד ראש לטענות התומכים וכן לטענות המתנגדים למתווה ההסכם, ולזכור גם שעד שהחוק לא עובר בקריאה שנייה ושלישית, הוא יכול לשנות את פניו גם בנושאים המהותיים ביותר. בהקשר זה, חשוב להזכיר את המחלוקת סביב אופי הסנקציות שעלולה להוביל למבוי סתום. כמו כן, אסור להתעלם מחלקם של החרדים בסוגיה. הציבור החרדי, ובראשם הרבנים והח"כים החרדיים, מתנגדים לחלקים מסוימים בהצעה ובעקבות פסיקת בג"ץ וביטול התקצוב הזמני הם אף יצאו בהצהרות לוחמניות. בנוסף, קשה לדעת האם הם "יסכימו" להטלת סנקציות פליליות וכיצד החרדים יגיבו ברגע האמת. 

יש לחכות ולראות כיצד עניין זה מתפתח ומהו נוסח החוק הסופי, כאשר מבחן המציאות הוא שיספק את התשובות לגבי מידת נכונותו והצלחתו של החוק. 

להלן תגובות של הח"כים השונים:

יאיר לפיד (יש עתיד): "לא חשבנו לרגע שזה יהיה קל. קודם כל היינו בכלל צריכים להקים ממשלה בלי חרדים וגם זה היה יכול להפיל את הכל. בג"צ אמר בצדק, על המדינה לקיים את חוקיה, אתם לא יכולים להתנהל כאילו יש לכם את כל הזמן שבעולם. גם לנו נמאס, גם לחרדים – יש ועדה, מתחבטים ומתלבטים והכל מתכנס עכשיו לחודש הקרוב. אם אדם רוצה ללמוד בישיבה ורוצה לעבוד בלימוד תורה, אני אתמוך בזה באופן מלא. אבל זה לא אומר שאוטומטית מגיע לו קצבה על זה. יש חובות ויש זכויות. אנחנו משנים פה סדרי עולם. אני שמח על הפסיקה כי בג"צ בעצם אמר שנמאס מזה והמדינה צריכה להחליט". 

יעקב פרי (יש עתיד): "הפסיקה מסמנת את תמיכת בג"צ בהחלתה של חובת גיוס על החרדים. נסדיר לראשונה את סוגית גיוס תלמידי הישיבות. אותה חובת גיוס שיש על החילונים תחול גם על החרדים. חובת גיוס לחרדים היא קו אדום. מדובר בחוק שיביא לשינוי דרמטי ויתקן עיוות של 65 שנים. אנו נחושים להביא – ונביא לשינוי היסטורי".

דב ליפמן (יש עתיד): "ההחלטה הנחרצת של בג"ץ שפורסמה הערב לא משאירה ספק. המשך המצב הקיים בלתי אפשרי ויש צורך דחוף בקידום החקיקה הנמצאת על שולחנה של הכנסת שתביא להסדר גיוס החרדים לצה"ל. יש להשלים את החקיקה כפי שקבעה ועדת פרי".

איילת שקד (הבית היהודי): "ההחלטה של בג"ץ דיי מיותרת מכיוון שאנחנו בעיצומן של ההצבעות. ביום שני הוחלט בהנהלת הקואליציה להעביר את חוק הגיוס החדש בשבוע השני של מרץ בקריאה שנייה ושלישית. להחלטה אין משמעות כי התשלום הבא לישיבות יהיה במרץ ועד אז החוק יעבור".

נפתלי בנט (הבית היהודי): "החלטת בג"צ בשלב זה מקשה על המהלך לשילוב חרדים, וזאת דווקא כשוועדת שקד נמצאת בשלבים הסופיים של אישור חוק הגיוס לקראת הצבעה. ראוי היה לאפשר לכנסת להשלים את עבודתה בצורה סדורה. בתהליך שלא היה כמוהו מקום המדינה ראוי שתהיה רגישות יתרה״.

אורי אריאל (הבית היהודי): "החלטת בג"ץ אינה ראויה, פוגעת באוכלוסיה שלמה, ובמרקם העדין בין הציבורים השונים במדינת ישראל. היה ראוי כי בג"ץ ימתין לסיום כל הליכי החקיקה בועדת שקד, שיסדיר את כל הנושאים כולל תקצוב הישיבות ולא יקבל החלטות הגורמות לקרע נוסף בעם". 

אלעזר שטרן (התנועה): "החלטת בג"צ אינה מפתיעה. היא מבטאת לא רק את עקרונות הצדק והשוויון אלא לדעתי תואמת גם את ערכיה של החברה הישראלית. אכן הגיע הזמן שנסיים את תהליכי החקיקה בכנסת ובעניין הזה פסיקת בג"צ מסמנת לנו גם כיוון וגם ממריצה את כולנו בצורה הגיונית ושקולה. אני מקווה שהחוק שתביא הוועדה בקרוב למליאת הכנסת יביא לידי ביטוי גם את הרוח הנושבת מפסיקת בג"צ וגם את ההתחשבות במורכבותה של החברה הישראלית ואתגריה. וככל שנזדרז כן ייטב לנו כחברה וכן יחזור עולם התורה להיות מתוקצב באופן הראוי לו".

משה גפני (יהדות התורה): "בית המשפט היום נהג בבריונות (מתייחס להחלטת בג"ץ). תקציב הישיבות ניתן בזכות ולא בחסד ואיננו מותנה בגיוס ובכל תנאי אחר. ככל אזרחי ישראל אנו זכאים לתקציבים וכפי שמכספי המיסים והסיוע האמריקני מופנה מיליארדים לתרבות אמנות, ספורט ופעילות שפעמים רבות היא נגד המדינה, אף תקציב הישיבות ניתן למוסדות אשר מאות אלפי אזרחים בישראל רואים בהם את הערך העליון של העם היהודי, לימוד התורה. לא היה פעם אחת שבית המשפט סייע לציבור החרדי אלא ההפך, פגע במשפחותיו, ילדיו ודרך חייו בכל פעם מחדש. הפסקת תקצוב הישיבות היא עליית מדרגה חמורה והכרזת מלחמה נגד הציבור החרדי בארץ ובעולם, ובעז"ה אנו נשיב מלחמה".

יעקב אשר (יהדות התורה): "זאת עוד החלטה היוצאת לצערנו מבית המשפט ברוח התקופה של הדה – לגיטימציה הנעשית לציבור החרדי, בכנסת ובתקשורת. מעטים המקרים בהם בית המשפט מתערב בנושאים שהכנסת נמצאת לקראת סוף הליך חקיקתם, כמו במקרה זה הנדון בוועדת שקד, ואשר אמור להחליף את חוק טל, וכבר ממהר בג"ץ להורות על הפסקת תקציב למוסדות התורה. החלטה זו תורמת להעמקת השסע והקרע בחברה הישראלית, ולהרגשה של הציבור החרדי שהוא נמצא במתקפה תקשורתית, חקיקתית, ושיפוטית. זוהי החלטה פוגענית ומיותרת, אשר מובילים אותה בין היתר עמותות המממנות מאבקים גם כנגד המתנחלים, וגם לאחרונה מימנו את קמפיין המסתננים נגד ממשלת ישראל". 

יעקב ליצמן (יהדות התורה): "שופטי בג"צ מבצעים "כביש עוקף מחוקק" וכופים בפסיקתם החלטה המבטאת דעתם האישית, בנושא שנמצא בדיון בוועדת שקד. חמור מאוד שבג"צ רואה עצמו מעל החוק וחורץ דינם של בני הישיבות, שדחיית גיוסם נעשתה כחוק בידי שר הבטחון, וכעת נהפכו כבני ערובה, בניסיון להפעיל לחצים על הדיונים שמתקיימים בכנסת. בני הישיבות שתורתם אומנתם ימשיכו בתלמודם, ושום כח, כלכלי או פלילי, לא ימנע זאת מהם, לא כעת וגם לא בהמשך".

מאיר פרוש (יהדות התורה): "החלטת בג"ץ מעלה גיחוך, שהרי הוא הגוף האחרון שיכול להטיף על סחבת בדיונים, ועל איחור במתן פסקי דין. בג״ץ כבר לא מהיום מוכר כאויב כלפי הציבור החרדי, בפסיקותיו המפלות".

מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): "שוב הוכח כי מערכת המשפט מתערבת ומכתיבה מדיניות בתחומים שאינם שפיטים. החלטתם מהווה התערבות בוטה בעבודת הכנסת ורדיפת לומדי התורה. לא נירא ולא ניחת. שום החלטה שיפוטית או אחרת לא תמנע את המשך לימוד התורה". 

תגובת סיעת ש"ס: "צר לנו ששופטי בג"ץ הצטרפו הערב לרדיפת עולם התורה תוך התערבות ברגל גסה בהליך חקיקה רגיש שבימים אלו נדון בבית המחוקקים. שר הביטחון פועל בשיקול דעת ועל פי סמכותו החוקית ומשכך אין קשר בין דחית הגיוס לתקציב הישיבות, ההחלטה לפעול דוקא בסנקציות כלכליות נועדה אך ורק על מנת להצטרף לעליהום וההסתה נגד לומדי התורה בארץ ישראל". 

לידיעה בנושא החלטת בג"ץ באתר "Ynet" לחץ/י כאן

לידיעה בנושא החלטת בג"ץ באתר "נענע10" לחץ/י כאן

לידיעה בנושא החלטת בג"ץ באתר "The Post" לחץ/י כאן

לידיעה בנושא החלטת בג"ץ באתר " Kooker" לחץ/י כאן

לידיעה בנושא החלטת בג"ץ באתר "כיכר השבת" לחץ/י כאן

לידיעה בנושא החלטת בג"ץ באתר "ערוץ 7" לחץ/י כאן

לידיעה בנושא החלטת בג"ץ באתר "שטיבל" לחץ/י כאן

לידיעה בנושא ביטול התקציבים ע"י השר לפיד לחץ/י כאן