בעקבות הפרסום באתר המכון, ח"כ סמוטריץ' מגיב: אחד האמצעים היחידים שנשאר מול נשים סרבניות זה לאפשר לגבר להינשא ולהתחיל חיים חדשים

בעקבות הפרסום הראשוני באתר מכון על משמר הכנסת לפי על שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק המבקשת לאשר לגברים מסורבי גט להנשא בשנית, ח"כ סמוטריץ' מגיב על  הדברים בעמוד הפייסבוק שלו וכותב: "אחד האמצעים היחידים שנשאר מול נשים סרבניות זה לאפשר לגבר להינשא ולהתחיל חיים חדשים"

תגובתו של ח"כ סמוטריץ' לפרסום של מכון על משמר הכנסת כפי שפורסמה בפייסבוק:

שלום חברים, אז "על משמר הכנסת" גילו חדשה מרעישה שהגשתי הצעת חוק נוספת שמבקשת להקל כמה שניתן על סבלם של מסורבי גט.

נכון להיום בית הדין מוסמך לתת לגבר מסורב גט היתר לשאת אישה שניה לאחר שלוש שנים מיום שבו הוא פסק שעל האישה קבל את הגט. הצעת החוק שלי מבקשת לאפשר לבית הדין לעשות שימוש בכלי הזה באופן מיידי ומבלי להמתין שלוש שנים.

הנה ההסבר שלי להצעה:
מדובר בסוגיה אנושית מורכבת וכואבת שאין לה פתרונות מושלמים. יש גברים שמתנהגים לא בסדר ונשים שמתנהגות לא בסדר (סטטיסטית לפי הנתונים של בתי הדין יש יותר גברים מסורבי גט מנשים אבל זו סטטיסטיקה לא מדויקת כי יש שיטות שונות של דגימה. זה גם לא באמת משנה. כל מקרה הוא טרגדיה ועולם ומלואו). בשני המקרים צריך לחפש מקסימום פתרונות יצירתיים כדי להפעיל לחץ על הסרבן ולצמצם את הסבל של הצד השני, והכל, כמובן בגבולות שההלכה מאפשרת (ובעניין הזה ההלכה היא מה שמורים רוב מניין ובניין גדולי ישראל ולא כל מיני סברות של אינטרסנטים משני הצדדים…).

הבעיה במקרים של נשים סרבניות היא שנכון להיום אין כמעט אמצעים להפעיל עליהן לחץ. עוד לא נולד הדיין שיהיה לו האומץ לשלוח אישה ואם לילדים לכלא כמו שעושים לגברים סרבנים, ובמידה ויהיה אחד כזה הוא יתלה בכיכר העיר עוד באותו יום… כנ"ל לגבי כלים נוספים שהחוק מאפשר ושנכון להיום פרקטית ניתן להפעיל כנגד גברים סרבנים ולא כנגד נשים סרבניות.

לכן, אחד האמצעים היחידים שנשאר מול נשים סרבניות זה לאפשר לגבר להינשא ולהתחיל חיים חדשים באופן שלמעשה שומט את השטיח מתחת לניסיון של האישה לפגוע בו באמצעות סרבנות הגט.

האפשרות הזו קיימת גם היום אלא שנדרש להמתין בשבילה 3 שנים מאז שבית הדין חייב את האישה בקבלת הגט. חשוב לציין שלמרות שהכלי הזה קיים מעט מאוד גברים מסכימים לקבל את האישור. יש מחסום פסיכולוגי גדול מאוד וגברים יראי שמיים נשארים עגונים ולא מתחילים חיים חדשים למרות שבית הדין מציע להם את האפשרות של היתר נישואין.
אני חושב שאם הכלי הזה קיים אין סיבה לחכות 3 שנים שבהם אותם גברים מעטים שכן יסכימו להסתמך על ההיתר יהיו אומללים סתם (וכמובן, השימוש בו בכל מקרה נתון לשיקול דעת של בית הדין ששוקל כל מקרה לגופו. החוק לא קובע את
ההיתר אלא רק מאפשר אותו בכפוף לשיקול הדעת של הדיינים).

העובדה שלא ניתן לעשות שימוש בכלי מקביל בסיטואציה הפוכה (כי על פי ההלכה אשה לא יכולה להינשא בשנית ללא גט) היא אכן כואבת ומתסכלת אבל לא בגלל שהכלי הזה לא יכול לעזור לנשים אומללות נמנע אותו גם מגברים אומללים. זו ממש מידת סדום של "גם לי גם לך לא יהיה". צריך לאפשר את הכלי הזה למי שהוא מועיל ובמקביל לעשות כל מאמץ כדי לחפש כל כלי אפשרי במסגרת ההלכה כדי להקל על נשים מסורבות גט. עשינו את זה רק לאחרונה כשהעברנו חוק בכנסת שמאפשר לשלול אוכל בכשרות מהדרין ועוד כמה צרכי דת מגברים סרבני גט שנשלחו לכלא בשל כך.

לא מדובר על קולקטיב של נשים מול גברים (למרות שיש משני הצדדים מי שמאוד נח להם לצייר ככה את המציאות). כל מקרה של סרבנות גט הוא מקרה בפני עצמו שיש בו צד תוקף וצד קרבן ובכל מקרה צריך לעזור לקרבן בהתאם ליכולת.
סיכום לגבי החוק – הכלי ככלי הוא משהו שנכון לאפשר לבית הדין להפעיל במקרים הנכונים, וכמו שנכון לאפשר אותו אחרי שלוש שנים נכון לאפשר אותו גם מוקדם יותר. העיכוב הוא חסר היגיון לחלוטין.

מקווה שהסברתי. ועדיין ברור לי שאחטוף מחלק מארגוני הנשים שאצלם הכל הוא גברים נגד נשים. לא מפחיד אותי. אני הולך את האמת ומי שרוצה לצעוק שיצעק… מי שרוצה כמובן לנהל דיון ענייני שלא מושתת על בסיס של משחקי כח בין גברים לנשים אלא על בסיס רצון אמיתי לחפש פתרונות בכל מקרה לגופו ובמנותק משאלת המגדר של הקרבן מוזמן בשמחה.

שינוי גודל גופנים