עיקרי הדברים
מה היה צריך לשנות בקדנציה האחרונה של הבית היהודי?
ח"כ אורי אורבך: היה צריך לשנות, אך היה בלתי אפשרי לשנות, ליזום חוקים בדברים מהותיים ולא רק בדברים שבשוליים. זה לא היה אפשרי מכיוון שזה לא בער בעצמותיהם של חברי הסיעה, והיו כמה הישגים (פתיחת איזורי רישום, חוק הגיור שעבר בתור החלטת ממשלה), אבל גם היתה החמצה היסטורית בבחירת הרב הראשי בישראל שהובילה למכשולים בהעברת חקיקה דתית.
סופיה רון-מוריה: (1) הרכב הגוף הבוחר של הרבנות הראשית; (2) שיח משמעותי סביב הגיור – הסיעה לא הובילה את השיח אלא נגררה אחריו, וזו אחת הבעיות הלאומיות הכי בוערות שלנו. מתישהו זה יתפוצץ לנו בפרצוף; (3) הרכב הסיעה. לא היו מספיק אנשים שמייצגים את הקו שהיינו רוצים לראות. יש חוסר איזון בין הבוחרים לבין הסיעה, הציונות הדתית היא הרוב הדומם.
פרופ' אשר כהן: לא הייתם שומעים על אלעזר שטרן, כי הבית היהודי היה צריך להגיש את הצעות החוק שהוא הגיש. היתה לציונות הדתית הזדמנות לקדם נושאים כי לא היו חרדים בקואליציה, ופספסנו אותה. הבית היהודי צריך להיות יותר הומוגני. יש פיצול בתוך המפלגה וצעקת האחדות היא שטות, רואים את הפילוג בהצבעות של הסיעה.
עו"ד בתיה כהנא-דרור: ניסיתי להעביר הצעות חוק (בעיקר בנושא מעמד האישה) אבל לא היה לי עם מי לדבר בסיעה. מעמד האישה מתחיל בבתי הדין הרבניים, בנישואין וגירושין. הצלחנו להעביר הצעת חוק אחת של שריון בועדה למינוי דיינים וגם זה לא הצלחנו עם הדיינים שרצינו. הבית היהודי היה מגזרי מאוד וישב על הטיקט של ש"ס – היה את זכות הוטו בכל ענייני הסטטוס-קוו. יש לנו רב ראשי אשכנזי ליברל ופתוח – נכון, הוא לא מהמגזר שלנו, אבל צריך להיפתח. הרפורמות שהוא מוכן לקדם הן מרחיקות לכת אבל ידיו כבולות. המוסד מעמיד בובה עם רב ראשי, יש לו סמכויות רוחניות בלבד והוא אינו אחראי במובן טכני על שום דבר. צריך לבטל את המוסד הזה ולאחד אותו עם המשרד לשירותי דת. בקדנציה האחרונה הבית היהודי רק הגיב באופן עלוב שחסם הצעות, ולא יזם כלום לגבי דת ומדינה וזכויות אדם.
שרה אליאש: מתחת לרדאר עברו כמה חוקים – לפחות לשלבים מתקדמים – בנושא המשפחה (פונדקאות) שלא מורגשת שיש טביעת אצבע של הבית היהודי. יש משיכה רדיקאלית וגם שמרנות של חוגים חרדים וחרד"לים בבית היהודי. צריך הרבה יותר עבודה ותשומת לב בהתהוות חוקים אלו. חייבים להיות יותר מעורבים. נכון שיש חילוקי דעות אבל אנחנו שומרי הליבה של הזהות היהודית. המשפחה והמבנה המסורתי הם התשתית המרכזית שיוצרת קהילה ועם. הכוחות המפרקים שרוצים מדינת כל-אזרחיה פועלים כל הזמן, ואנחנו צריכים להיות יותר עירניים ולעבוד כל הזמן. אין מספיק התמודדויות עומק עם הרבה נושאים.
מה עמדתך לגבי אמנת גביזון-מידן?
ח"כ אורי אורבך: את רוחה אני לוקח כמו שהיא, אך יש איברים ממנה שאי אפשר לקחת. אני מתנגד ל"קצת" תחבורה ציבורית בשבת. הדיונים שאנו עוסקים בהם אינם דיונים הלכתיים, אלא דיונים בנושאי הסטטוס קוו שאפשר להסכים עליהם מבחינה ציבורית מבלי שנרמוס את עיקרי אמונתנו. צריך להגיע להסדר בנושאים אלו (תחבורה, גיור, מסחר), או שלא נגיע להסדר ולא יקרה שום דבר משמעותי ואז זה יהיה יותר גרוע. כבר עכשיו יש 600-700,000 אנשים שעובדים בשבת ואנחנו לא רואים את זה, וזה יתרחב. הכנה בחילול שבת המוני איננה בחילונים שממילא מחללים או בדתיים שממילא שומרים, אלא במסורתיים בדרגות שונות שלא יעמדו בלחץ של המסחר ויתחילו לעבוד בשבת.
סופיה רון-מוריה: העיקרון מבחינתי הוא רוח האמנה, לאפשר אורח חיים חילוני בלי לפגוע בשמירת מצוות. יש היגיון בפתיחת מתנ"סים בשבת אבל לא בפתיחת קניונים בשבת. כשהמסחר הופך לפתוח בשבת, כל עובד שומר מצוות ייפגע בעבודתו.
פרופ' אשר כהן: לטווח הארוך, הייתי הופך אותה לתשתית לדיון. יש לעדכן חלק מהדברים, אבל זה סימבולי. אם אישה חילונית מוצהרת מהשמאל הצליחה להגיע להסכמה עם הרב מידן, אפשר להבין מכך שאפשר להגיע להסכמה.
עו"ד בתיה כהנא דרור: גביזון צריכה להיות רב ראשי! מסכימה עם כהן, שהאמנה צריכה להיות תשתית לשיח.
שרה אליאש: יש בעייתיות בפתיחת שעשועים בשבת. אני בכלל לא יודעת אם הציבור בשל לאמנה. היו קולות במחנה החילוני/שמאלני, כמו שלי יחימוביץ', שקראו לשמירת שבת מטעמים סוציאליסטיים. צריך מערך הסרה רחב לשני הצדדים. אני נמצאת בפורום נשים, ביניהן רדיקליות, חילוניות, מתנחלות, דתיות – שמסכימות שבחו"ל חסרה אווירת שישי בצהריים, זה משהו שיש רק בישראל. צריך לעבוד על האמנה וגם על ההסברה, לקדם ציביון של שבת בפהרהסייה.
קהילת הלהט"ב ונישואין אזרחיים
עו"ד בתיה כהנא-דרור: רוב הישראליים חיים עם נישואין של להט"בים בשלום, הבעייה היא בהתבוללות. אני בעד חוק ברית הזוגיות ללהט"בים וללא-יהודים, אבל הערכאות המשפטיות יפסקו את זה. לא יכול להיות שחוק השבות מביא יהודים שההלכה לא מתייחסת אליהם כיהודיים ולכן הם לא יכולים להינשא כאן.
ח"כ אורי אורבך: הבית היהודי תומך במשפחה הקלאסית ככל שניתן. לא נוכל להצביע בעד חוקים שיעזרו ללהט"בים בזכויות ציבוריות כקהילה. ביטויים אחרים בזוגיות נשארים בתחום האינטימי של האדם. אנחנו מתנגדים לעניין הציבורי.
יש מתקפה על המשפחה המסורתית. היא מגיעה מכל מיני כיוונים, להט"ב, דתות אחרות ועוד. ההתבוללות היא אלפי סיפורי אהבה. יש מחיר לשמירה על העם. אנחנו כמפלגה לא חושבים שכל אלה הם בסדר.
ח"כ סופיה רון-מוריה: אפשר להתייעץ עם רבנים, מתפקדים, עם עצמנו בבית. אבל כשהסיעה מחליטה את עמדותיה, אין מה לעשות, צריך משמעת סיעתית. זוהי פוליטיקה מעשית.
תגובות לשאלות נוספות מהקהל – נקודות עיקריות
פרופ' אשר כהן: צריך לעצור שני דברים של החרדים: זכות הווטו בסוגיות דת ומדינה, והמשך הסטטוס קוו. עד אז, כל מה שהבית היהודי ירצה לעשות, ייעצר. אני מתמודד כדי שאורי אורבך לא יישאר לבד, כי הוא היה לבד בסיעה, למעשה.
מסכים עם סופיה רון-מוריה שצריך להתעסק עם אתגר הגיור, כי זה מה שיגרום להפרדת דת ומדינה.
בעד בריות הזוגיות – אי אפשר להביא יותר מ-300,000 עולים ולהגיד להם להתחתן בחו"ל.
ח"כ אורי אורבך: צריך להגדיר מה נכלל בדת ומדינה. אחת הבעיות היא שאנחנו מתייחסים לדת באופן צר והלכתי (לדוג': להתנגד לחוק הפונדקאות בגלל סעיף קטן הלכתי, ולא בגלל המוסריות הדתית). אני אומר לא, הדת מציבה התנהגות מוסרית. בשביל זה צריך אומץ והרכב מגוון יותר בסיעה. אנחנו צריכים להרחיב את ההגדרה של דת.
סופיה רון-מוריה: לא אתמוך בנישואין אזרחיים ותחבורה בשבת. אלו נושאים חשובים לשמירה על צביון המפלגה למרות שאני מציבה בפניי את המטרה להביא תמיכה של רוסים דתיים.
צריך לוודא שלא נותנים לאח הקטן (המפלגות החרדיות) לדרוש יותר מדי.
עו"ד בתיה כהנא-דרור: אני בעד ועד רבנים כל עוד יש בו רבניות.
יהיה אסון אם נחשוב שהלאומיות וזכותנו להגדרה עצמית היא בגלל הדתיות שלנו או נשענת על הרבנים. מגילת העצמאות בסופו של דבר מסתמכת על זכות העם, לא הדת, למדינה. מדינת כל אזרחיה זה הקו האדום שלי. חייבים ליצור זהות יהודית שמושתתת על מסורת ותרבות, אבל לא תלויה ברבנות. "לאומי" בא בד בבד עם "ליברלי". צריך לצאת מהמגזריות. החרדים היום משתלבים, עובדים, יש את "לא נבחרות לא בוחרות" שתופצת תאוצה- הציבור החרדי הוא ציוני. צריך להכיל את זה ולהשתמש בזה. המגזר המסורתי הוא הכי גדול היום, הם צורכים יהדות – סיורי סליחות וכל הדברים הנפלאים האלה. בין זה לבין ממסד שכופה את עצמו על הציבור, זה שמיים וארץ.
שרה אליאש: (לכהנא-דרור) אני שומעת בדברייך את מה שאמרו בשומר הצעיר, "הדת בתור השראה" בלבד. אני לא ציונית דתית, אני דתית-ציונית. הציונות היא חלק מרצף שמשפיע על הדת. במקביל לשמירת הלכה כל אחד בביתו, החוק הכללי נקבע בהתחשבות עם ציבורים שונים בתוך החברה. הבית היהודי צריך לעמוד באמצע שמכיל ומוצא פתרונות כדי לקיים את הדבר הזה ברב-הסתירות שלו. את נשמעת כמו אולפניסטית מתמרדת נגד הגבולות. אם אנחנו רוצים לשמור על צביון, צריך חוקים וגבולות ותמיד יש אנשים שנפגעים מאיזשהו גבול. צריכה להיות רגישות, אבל הדת היא לא רק השראה. אנחנו רואים איפה השומר הצעיר נמצא היום, כמובן חוץ מאלה שחזרו בתשובה.
